סיקור מקיף

דגי זברה

דגי זברה. איור: depositphotos.com

בזכות חקר דגי זברה חוקרים זיהו מנגנון שמסביר בעיות פוריות אצל בני אדם

 חוקרי האוניברסיטה זיהו סוג חדש של אברון שטרם התגלה בתאי מין בעבר. לטענתם, כשל בתפקודו גורם לעקרות מפני שהוא אחראי על ארגון הכרומוזומים בתאי המין: "התגלית מקדמת אותנו לקראת מציאת פתרונות רפואיים"

פרופ' דוד שפרינצק ותלמיד המחקר אודי בינשטוק מבית הספר לנוירו-ביולוגיה, ביוכימיה וביופיזיקה באוניברסיטת תל אביב. צילום יחצ

מחקר חדש על מוח של דגי הזברה הוכיח שנוירונים חדשים נוצרים במוח באופן מסודר ומתואם

החוקרים מצאו כי תהליך השפעול (אקטיבציה) של תאי גזע במוח האחראים לייצור נוירונים (תאי עצב), אינו אקראי אלא מסודר ומתואם. לדבריהם יש לממצאים חשיבות רבה להבנת ההתפתחות התקינה של המוח. הממצאים עשויים להוות בסיס לפיתוח טיפולים עתידיים לסרטן המוח, למחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר ופרקינסון ולפגיעות מוחיות שונות

חתך הלב של דג זברה 30 יום לאחר פציעה. המקום הפצוע (מסומן בחץ) ללא צלקת בדג בעל כלי לימפה תקינים (שמאל) אך לא בדג מוטנטי שאין לו כלים אלה (ימין)

לב של דג

מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי מערכת הלימפה ממלאת תפקיד מפתח בשיקום הלב של דגי זברה לאחר פציעה. ממצאים אלה עשויים לסייע בפיתוח דרכים חדשות

ד"ר טקאשי קאוואשימה וד"ר מיו נונקה. צילום: דוברות מכון ויצמן

ישחקו הדגים לפנינו

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו מערכת "מציאות מדומה" המיועדת לדגיגי זברה שקופים. מערכת זו מאפשרת לעקוב אחר הפעילות של תאי סרוטונין במוחם של הדגיגים בזמן

ההורמון אוקסיטוצין (בסגול) בנקודות ההפרשה בסינפסות (בירוק) במוחו השקוף של דג זברה מהונדס גנטית. פרופ' גיל לבקוביץ', מכון ויצמן

בועית האהבה

כיצד מתחדש המלאי של ההורמון אוקסיטוצין בתחנות השיגור במוח שמהן הוא מופרש אל זרם הדם?

צילום תקריב של עין דג הזברה. מערכת ראייה מתוחכמת ומדויקת

מבט אל עין הדג

לקשתית העין של דג הזברה יש מבנה גבישי ייחודי בעל תפקיד כפול: הסוואה ומניעה של כניסת אור לא-רצוי. הבנת הדרך שבה שולטים הדגים בהתפתחות הקשתית

תוצאות דימות של מוח דג הזברה. משמאל: דימות במיקרוסקופ פלורוסצניה אופטי מספק רק תמונה מטושטשת המוגבלת לפני השטח. מימין: הגישה האופטו-אקוסטית FONT, לעומת זאת, מספקת תמונה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה ומידע מפורט על פעילות הנוירונים (נקודות כתומות) בזמן אמת, בכל רחבי המוח. צילום: מרכז הלמהולץ, מינכן.

חלון לעומק המוח

מדענים מהטכניון וממכון הלמהולץ במינכן פיתחו טכנולוגיה חדשה לדימות תלת ממדי מהיר של אוכלוסיות תאי עצב נרחבות בעומק חסר תקדים

התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

מדעני המכון שותפים למאמץ העולמי להבין כיצד יודעים תאי הגזע לאיזה סוג תאים להתמיין. במחקר שביצעו בעבר בדגי זברה הם גילו מאגר של תאי גזע

מימין: ד"ר קרינה יניב, גיא מלקינסון, ענבל אברהם-דוידי, משה גרינשפן, לירון גיבס בר, עודד מייזלס ויונה אלי. דו-שיח. צילום: מכון ויצמן

דיאלוג בחשיכה

חסימות והצרות של כלי דם הן גורם ראשון במעלה למחלות נפוצות כמו יתר לחץ דם, התקפי לב ושבץ, המהוות גורם מרכזי לתמותה בעולם המערבי

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן