סיקור מקיף

ביולוגיה מולקולרית

זוכי פרס דן דוד לממד העתיד לשנת 2021. צילום: קרן פרס דן דוד

חוקרי רפואה מולקולרית ובהם פרופ' זליג אשחר הישראלי זכו בפרס דן דוד לממד זמן עתיד

בנימוקי וועדת הפרס נמסר כי פרופ' אשחר, ד"ר סטיבן רוזנברג וד"ר קארל ג'ון מתמגדים בגילוי מנגנונים מולקולריים של התפתחות מחלות, אשר ניתן להשתמש בהם לפיתוח כלים אבחוניים, טיפוליים ומניעתיים חדשים לטובת האנושות

אוטם שריר הלב בעכבר. מסומנים באדום – תאי המערכת החיסונית באזור הפגוע

כחול טוב ללב

מדעני מכון ויצמן גילו כי מולקולה קטנה בצבע כחול משפרת את תפקוד הלב בעכברים שעברו התקף לב

"לאורך האבולוציה, התאים שידעו לייצר חלבונים בדרך ה'זולה' ביותר רכשו יתרון עצום. אפשר לומר כי מי שהיה החסכוני ביותר – שרד". מקור: מגזין מכון ויצמן.

רמזור של חיידקים

כיצד תאים חיים מצליחים "לצמצם עלויות" – ולייצר חלבונים בדרך החסכונית ביותר? מדענים ממכון ויצמן חשפו כמה שיטות שבאמצעותן תאים מצמצמים את ה"עלות" הכרוכה בתהליך בניית

תאי עצב של עובר של עכבר שגודלו בצלחת פטרי. האקסונים, שלוחותיהם של תאי העצב, הם השלוחות הירוקות בתמונה. מקור: NIH.

קצת פחות, קצת יותר

אילו מנגנונים שנכנסים לפעולה במערכת העצבים במהלך ההתפתחות העוברית עשויים להיות קשורים במחלות של ניוון עצבי המופיעות בהמשך? מדענים ממכון ויצמן גילו מנגנון חדש של "האצה ובלימה",

תרשים של אנזים 3-GSK. כיצד פועלות יחד מולקולות מורכבות כמו חלבונים? מקור: Boghog, Wikimedia.

כשחלבונים מצליחים להפתיע

כיצד ניתן לרסן את פעילותו של האנזים 3-GSK, שפעילות-יתר שלו מובילה להופעתן של מחלות כסוכרת ואלצהיימר? תוך שימוש במודלים ממוחשבים שהפיקו מדענים ממכון ויצמן, הצליחה קבוצת

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן