חוקרי רפואה מולקולרית ובהם פרופ’ זליג אשחר הישראלי זכו בפרס דן דוד לממד זמן עתיד

בנימוקי וועדת הפרס נמסר כי פרופ’ אשחר, ד”ר סטיבן רוזנברג וד”ר קארל ג’ון מתמקדים בגילוי מנגנונים מולקולריים של התפתחות מחלות, אשר ניתן להשתמש בהם לפיתוח כלים אבחוניים, טיפוליים ומניעתיים חדשים לטובת האנושות

ממד זמן העתיד: רפואה מולקולרית: תחום זה מגשר על הפער בין מדע בסיסי לבין פרקטיקה רפואית, ומתמקד בגילוי מנגנונים מולקולריים של התפתחות מחלות, אשר ניתן להשתמש בהם לפיתוח כלים אבחוניים, טיפוליים ומניעתיים חדשים לטובת האנושות.

פרופ’ זליג אשחר, מנהל המחקר האימונולוגי במרכז הרפואי ת”א ע”ש סוראסקי (איכילוב), פרופסור אמריטוס במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע, וחתן פרס ישראל למדעי החיים לשנת 2015.אשחר הוא מומחה להנדסה גנטית של תאיT , ונמנה על מניחי היסודות ליישום הקליני של טכנולוגיית CAR-T הפועלת כנגד תאים סרטניים. הפרס מוענק לו על מחקרו פורץ הדרך שהוביל לפיתוח עשרות טיפולים רפואיים המבוססים על המהפכה שהוביל בעריכת תאי T כך שיתקפו גידולים סרטניים, ועל הנחת היסודות, יחד עם ד”ר סטיבן רוזנברג, ליישום קליני של טכנולוגיה זו למאבק בסרטן.

ד”ר סטיבן רוזנברג, מנהל המחלקה הכירורגית במכון הלאומי לסרטן בבת’סדה, מרילנד.רוזנברג היה הראשון שפיתוח טיפולים אימונולוגיים וטיפולים מבוססי גנים יעילים לחולים בסרטן מתקדם, והראשון שהחדיר בהצלחה גנים מהונדסים גנטית לבני אדם כטיפול למחלות שונות. מחקריו האחרונים על לימפוציטים שעברו שינוי גנטי הובילו לנסיגה מלאה ומתמשכת של מחלת הסרטן במטופלים הסובלים מסרטן מסוגי מלנומה, סרקומה, ולימפומה. הפרס מוענק לו על מחקריו השונים ופיתוח הטיפול לגירוי חיסוני לתאי T שהוביל לנסיגה מלאה של מחלת הסרטן בבני אדם, על תגליותיו שהובילו לטיפול האימונותרפי הראשון בסרטן, על מאמציו המתמשכים לפיתוח טיפולים נוספים, ועל דרכו הייחודית בתרגום מדע בסיסי לפרקטיקה רפואית.

ד”ר קארל ג’ון, פרופסור לאימונותרפיה במחלקה לפתולוגיה ורפואת מעבדה, מנהל המרכז לאימונותרפיה סלולרית, ומנהל מכון פרקר לאימונותרפיה בסרטן בבית הספר לרפואה על שם פרלמן, באוניברסיטת פנסילבניה. ג’ון מנהל מעבדת מחקר הבוחנת מנגנונים של הפעלת לימפוציטים בהקשרי עמידות חיסונית ואימונותרפיה המותאמת לסרטן וזיהום כרוני. צוות המחקר בראשותו פיתח טיפול לחולים בלוקמיה לימפוציטית כרונית, בעזרת הנדסה גנטית של תאי T, אשר משמש כעת לטיפול בילדים הסובלים מלוקמיה לימפוציטית חריפה. הפרס מוענק לו על חדשנות בהנדסת תאי CAR-T ופיתוח טיפולים המסייעים למטופלים עם לוקמיה מתקדמת ולימפומה; על מאמציו המתמשכים ליישום טיפול חיסוני בתאי CAR-T בילדים חולי סרטן; ועל הנדסת הדור הבא של תאי CAR-T לשימוש טיפולי נרחב.

עוד בנושא באתר הידען:

• לידיעה הראשית על זוכי פרס דן דוד לשנת 2021 ופירוט על זכייתו של ד”ר אנתוני פאוצ’י בממד זמן הווה
• פירוט על החלטות וועדת הפרס על זוכי ממד זמן עבר