אפופטוזיס

תאי תמך נדירים באוזן הפנימית של עכברים התחילו להפוך לתאי שיער חושיים

שני חלבונים ברשתית האנדופלסמטית מסייעים להכריע בין הישרדות למוות תאי

חוקרים מאוניברסיטת בן־גוריון בנגב גילו כי DNAJB12 ו־DNAJB14 פועלים כחלק ממנגנון הרגיש לעוצמת העקה ולמצב החמצון־חיזור בתא. בעקה מתונה הם תומכים במסלול הסתגלות, אך כאשר העקה קשה ומתמשכת הם מתפרקים
תאי DARE (גופם מסומן בירוק) ותאי NARE (גופם אינו מסומן) ברקמת האפיתל שממנה מתפתחת כנף הזבוב. באדום – גרעיני התאים בעודם מתחלקים. המדענים גילו כי תאי NARE מקבלים שדרים מתאי DARE סמוכים המורים להם להתחלק

רקמות קמות לתחייה

תצפית במיקרוסקופ קון-פוקלי בשני אשכים של זבובי פירות בוגרים מלאים בתאי נבט מתחלקים (בירוק). כרבע מהתאים האלה (באדום ובוורוד) מתים במסלול המוות החלופי

מוות חלופי

בתמונה: הגדלה פי 80 של כנף מתפתחת בזחל זבוב הפירות המציגה היבטים שונים של אפופטוזיס שהופעל כתוצאה מקרינה רדיואקטיבית – בזבוב רגיל (משמאל) ובזבוב מוטנטי חסר Drice(מימין). בשורה העליונה: איזור ביטוי החלבון ה"מדווח" הצבוע בצבע פלואורסצנטי ירוק. בשורה האמצעית: סימון פלואורסצנטי של חיתוך החלבון ה"מדווח" על-ידי הקספאזות לאחר הפעלה של אפופטוזיס. בשורה התחתונה: סימון פלואורסצנטי של תאים מתים. בזבוב הרגיל מתים תאים רבים לאחר חשיפה לקרינה רדיואקטיבית, אך בזבוב ללא Drice כמעט ואין אפופטוזיס

המחסל

אסף רובינשטיין ופרופ' עדי קמחי. דו-תכליתי. צילום: מכון ויצמן

הרס עצמי

התפתחות מערכת העצבים בעובר

גנן גידל (וגזם) עצב בגן

תאים אנושיים - איור: אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו

לחתוך עוגה בעזרת בולדוזר

מימין (עומדים): מריה מריאנוביץ', ד"ר נטלי יבגי-אוחנה. (יושבים): ד"ר יהודית זלצמן-אמיר, פרופ' איתן גרוס וליאת שכנאי.

זוהה מרכיב נוסף בתהליך התאבדות תאים

Zachary Ball, Brian Popp

אנזימים סינתטיים יוכלו לזהות חלבונים

מימין: פרופ' משה אורן, פרופ' ורדה רוטר וד"ר פרי סטמבולסקי. צילום: מכון ויצמן

שלושים שנה לגילוי הגן P53