סיקור מקיף

אוניברסיטת תל אביב

סוסוני ים. המחשה: depositphotos.com

סוסני הים: השחיינים הגרועים והאטיים הם אלופי העולם בשאיבת טרף

לא רק היריון זכרי. סוסוני הים מפליאים ומצטיינים גם ביכולת הטרף שלהם: במשך מרבית שעות היום הסוסונים שוחים בים כאשר ראשם מוטה כלפי מטה וקרוב לגוף. אך כאשר הם מבחינים בטרף שעובר מעליהם, הם מרימים את הראש במהירות אדירה ותופסים אותו

האתר הארכאולוגי בוואדי פיינאן. קרדיט: תומאס לוי

הקלטות של השדה המגנטי מלפני 9,000 שנה מלמדות אותנו על השדה המגנטי כיום

כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים: "לפני כ-7,600 שנה עוצמת השדה המגנטי הייתה נמוכה אפילו יותר מהיום, אך בתוך כ-600 שנה התחזק השדה ועלה שוב לרמה גבוהה".

איור: מנגנון מולקולרי חדשני של שליח מוות שנוסע מקצה האקסון לגוף התא והורג את תאי העצב המוטורים בעמוד השדרה לאחר חשיפה לעקה במחלת ALS. ממצא זה מהווה מטרה חדשה לפיתוח תרופה וטיפול עתידי.

למה תאי עצב מתים?

לראשונה: נחשף מנגנון שפוגע בתאי העצב במחלת ניוון השרירים הסופנית (ALS) * CRMP4 משמשת כ״שליח מוות״ אשר נע לאורך שלוחת העצב והורגת תאי עצב מוטורים במחלת ה-ALS * הציל תאי עצב מוטורים במודלים של עכברים ומודלים הומניים של המחלה

הובלת תרופות לתאים. באדיבות פרופ' דן פאר, אוניברסיטת תל אביב

התקדמות בהובלת תרופות רק לתאים הנגועים בסרטן או בנגיפים בלי לפגוע בבריאים

פרופ' דן פאר, אוניברסיטת תל אביב: "הפיתוח שלנו משנה למעשה את עולם הנוגדנים. היום אנחנו מציפים את הגוף בנוגדנים שהם אמנם סלקטיביים, אך פוגעים גם בתאים הבריאים. אנחנו הוצאנו מהמשחק תאים שאינם דלקתיים, והצלחנו בהזרקה פשוטה לפגוע רק בתאים הדלקתיים באותו רגע נתון"

הדמיה סטטית של חלק מהגולגולת והלסת של טיפוס האדם מנשר רמלה. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

במחצבות נשר ברמלה התגלה מין של אדם קדם ניאנדרטלי שלא היה מוכר למדע

עצמותיו של טיפוס אדם קדום שלא היה מוכר למדע שחי באזורנו עד לפני כ-130 אלף שנה התגלו בחפירות שנערכו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה", הסמוך לעיר רמלה. כמקובל, האדם החדש זכה לשם על סמך מקום גילויו – "טיפוס אדם נשר רמלה".ככל הנראה שריד לאוכלוסייה ייחודית מהפלייסטוקן התיכון שלא זוהתה עד כה

(מימין לשמאל): פרופ' טובה מילוא (דיקאנית הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב), פרופ' מאיר פדר, פרופ' אריאל פורת ופרופ' יוסי מטיאס.

גוגל ואוניברסיטת תל אביב השיקו תוכנית למינוף מחקרי AI רב-תחומיים לטובת הקהילה

מטרת התכנית AI for Social Good לתמוך במחקרים ושיתופי פעולה בתחומי מדע הנתונים והבינה המלאכותית אשר יכולים לעזור ולקדם את האנושות בנושאים חברתיים העומדים על סדר היום

רכב מבוסס דלק מימן. איור: depositphotos.com

ננו-חומר חדשני יאפשר הפקה נקייה של דלק מימן לכלי רכב – הדלק הנקי ביותר בעולם

חוקרי אוניברסיטת ת"א גילו הידרוג'ל ביולוגי פשוט, זול ורב-שימושי מגן על חומרים רגישים מפני החמצן באוויר * החוקרים: "להידרוג'ל הפשוט שפיתחנו יש שימושים פוטנציאליים רבים,

השלכות הפגיעה במנגנון הבקרה על הפרדת הכרומוזומים (SAC) ובאנזים KIF18A בתאים תקינים לעומת תאים אנאפלואידיים

מחקר חדש מגלה נקודת תורפה בתאים סרטניים

חוקרים מאונ' תל-אביב שפכו אור על תעלומה בת 140 שנה במאמר שפורסם בנייצ'ר. המחקר מראה לראשונה כיצד מספר לא תקין של כרומוזומים (אנאפלואידיה) – תכונה ייחודית של תאי סרטן שהייתה מוכרת לחוקרים עשרות שנים – יכול להפוך לנקודת תורפה של תאים אלו. המחקר עשוי להוביל בעתיד לפיתוח תרופות שינצלו את נקודת התורפה הזו לצורך פגיעה ממוקדת בתאי סרטן

ספורט - התחום המתאים לנסות טכנולוגיות צילום מהירות. המחשה: depositphotos.com

תוך כדי תנועה

פיתוח טכנולוגי חדש יאפשר לצלם חפצים, בני אדם ובעלי חיים בזמן שהם זזים, תוך שמירה על חדות התמונה

עטלף. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

אם הקירות היו יכולים לדבר

אם עטלפים יכולים לשמוע ולזהות מכשולים, מדוע הם בכל זאת מתנגשים לפעמים בקירות?

עטלפות מסוג לפטוניקטריס בפתח מערה. צילום: Jens Rydell

עפה על זה

העטלפה שגמאה 200 ק"מ בשבע שעות ושברה את שיא העולם בתעופה למרחקים ארוכים

דוגמאות לשברי חרס (כתובות בדיו על גבי חרסים). קרדיט צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות

הטקסטים במצודת תל ערד נכתבו על ידי 12 כותבים שונים

מומחית בעלת שם עולמי מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל בחנה את שברי החרס הכתובים וזיהתה 12 כתבי יד שונים בדרגות וודאות שונות * המשמעות: רבים בממלכת יהודה ידעו קרוא וכתוב

נגיף קורונה. המחשה מתוך jumpstory

מדענים ישראלים זיהו 23 רצפי חלבון חדשים בקורונה * 3M תרמה לפיתוח חיסון באוני' ת"א

מדענים במכון ויצמן למדע ובמכון למחקר ביולוגי מיפו את פרופיל ייצור החלבונים של נגיף הקורונה וזיהו 23 רצפי חלבון חדשים. ממצאיהם עשויים לסייע לפתח תרופות, חיסונים ובדיקות טובות יותר לאיתור קורונה*

הדמיה תלת ממדית של תאי סרטן המעי הגס. איור: shutterstock

טיפול להפחתת תגובות הלחץ בזמן הניתוח בסרטן המעי הגס ניתן להקטין את הסיכון להתפתחותן של גרורות סרטניות

החוקרים מאוניברסיטת תל אביב מזמינים חולים בסרטן המעי הגס או הלבלב להשתתף בניסוי * בקרב קבוצת החולים שקיבלה את הטיפול התרופתי נמצא כי הגרורות הסרטניות

ממצא מהמאה החמישית בשבטא. צילום: אוניברסיטת בר אילן

חוקרים ישראלים גילו עדות להתמוטטות ענף גפן מסחרי בנגב לפני 1500 שנה, בתקופה של מגפה ושינויי אקלים

החוקרים: מגיפת הדבר של יוסטיניאנוס ושינוי אקלים – חושפים חולשות של מערכות כלכליות ופוליטיות אז וגם היום. ההבדל הוא שהביזנטיים לא ראו מה עומד להגיע.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן