סיקור מקיף

אוניברסיטת תל אביב

שער AMI ועליו המחקר אודות ייצור המלאנין במעבדה. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

חוקרות הצליחו לייצר לראשונה את החומר הביולוגי מלנין בתנאי מעבדה

תוצאות המחקר של צוות בראשות חוקרות מאוניברסיטת תל אביב הראו שבעזרת הטכנולוגיה החדשה שהחוקרות פיתחו ניתן לשלוט בתהליך הייצור של מלנין במעבדה, ולקבל פיגמנט הדומה בתכונותיו למלנין הביולוגי

ענף מעץ זית בהר הזיתים, ירושלים. איור: depositphotos.com

תגלית עולמית משותפת לת"א ולעברית: עצי הזית בויתו לראשונה לפני 7,000 שנה

ניתוח של שרידי פחמים שנאספו במסגרת חפירה באתר הכלכוליתי תל צף שבבקעת הירדן קובע כי מדובר בשרידים של עצי זית. מאחר שבקעת הירדן נמצאת מחוץ לבית הגידול הטבעי של הזית, פירושו של דבר שתושבי המקום שתלו את העץ בכוונה לפני כ-7,000 שנה

אליגטור. צילום: depositphotos.com

שורדים בזחילה

כחמישית ממיני הזוחלים בעולם נמצאים בסכנת הכחדה

שלוש הענקיות הלוחמות החזקות ביותר: ריל, בירקהילט וראכין, טירת רונקלשטיין, 1395 (צילום: Stiftung Bozner Schlösser/ Fondazione Castelli di Bolzano)

על ענקים ואזרחים

עיצוב דמויות של גיבורים כענקים באמנות הגותית סימן את התחזקות הכוח העירוני, את היחלשות הדת ואת תחילתה של הניידות החברתית

פקק תנועה בתל אביב, פברואר 2022. צילום: אבי בליזובסקי

להרגיש את תל אביב מלמטה

חוקרים בחנו מה קורה מתחת לאספלט של העיר ללא הפסקה -ואילו רעידות סיסמיות גורמים מכוניות, הולכי רגל ורוכבי אופניים

ונקובר, קנדה - 8 בספטמבר, 2021: מבט על השלט "השואה החלה בדמוניזציה ודחיקה לשוליים של קבוצות מסוימות" במהלך העצרת נגד כרטיס החיסון של BC מול בית העירייה של ונקובר — צילום מאת Margarita_Young. המחשה: depositphotos.com

האם המאבק באנטישמיות נכשל?

הדוח השנתי של "המרכז לחקר יהדות אירופה בימינו" על מצב האנטישמיות בעולם חושף: 2021 הייתה שנת שיא באנטישמיות

לקרוא חדשות רעות. המחשה: depositphotos.com

אני כועס, טוב לי – על יתרונותיה של צריכת תוכן שמעוררת כעס

על פניו, נראה כי האפשרות שאנו מחפשים בכוונה תכנים שפוגעים בנו, מנוגדת לעיקרון ההדוניסטי המבוסס מחקרית, לפיו האדם שואף להימנע מכאב ולמקסם את ההנאה, ולכן יעדיף להימנע מצריכת תכנים המעוררים תחושות שליליות כמו כעס. מחקר חדש מוכיח את ההפך

חזרה לשגרה אחרי הקורונה (עדיין לא התרחשה לגמרי נכון ליום כתיבת הידיעה) צילום: depositphotos.com

בחזרה לשגרה?

האם השגרה טובה לנו או שאולי עדיף לנו בלעדיה? ויכול להיות שאחת חדשה שעוד לא הכרנו עומדת לטרוף את כל הקלפים?

גולש נישא על גל גדול. המחשה: depositphotos.com

איך נוצרים גלים בים?

חוקרים פיצחו את התעלומה המדעית של היווצרות גלי הים באמצעות מודל תיאורטי

פרופ' ליעד מודריק. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מסקנה מפתיעה: אופן הניסוי קובע במידה רבה את תוצאת הניסוי

חוקרי מוח בחנו מחדש מאות ניסויים סותרים בנושא הקשר בין הפעילות המוחית לחוויה מודעת. בעולם המדע ישנן כיום ארבע תאוריות מובילות וסותרות שעוסקות בחקר המודעות והקשר לפעילות המוחית. במחקר החוקרים בחנו מחדש מאות ניסויים שתומכים בתיאוריות הסותרות וגילו שהסתירות בממצאי הניסויים נובעות בעיקרן בגלל הבדלים מתודולוגיים – כלומר במידה רבה צורת הניסוי קובעת מראש את התוצאות שלו

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן