אוניברסיטת תל אביב

מדוע חלק מהנמלים נחלצות לעזרת חברותיהן ואחרות לא?

מדוע חלק מהנמלים נחלצות לעזרת חברותיהן ואחרות לא?

מחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ולאוניברסיטת מיינץ מצא שהנטייה לחלץ נמלה במצוקה קשורה להבדלים בפעילות גנים במערכת העצבים – ולא לגודל הגוף, למבנהו או למאגרי האנרגיה
הידרוג'ל מתכוונן יוצר סביבה מתוכנתת לתאי גזע של הדם

הידרוג'ל מתכוונן יוצר סביבה מתוכנתת לתאי גזע של הדם

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממכון לייבניץ בדרזדן פיתחו חומר תלת־ממדי שבו אפשר לכוונן את המבנה, הקשיחות וקשירת הציטוקינים. בתרבית הוא סייע להרחיב תאי גזע ותאי אב המטופואטיים, תוך שמירה על
סיב אופטי באורך 14 קילומטרים הופך את קרקעית הכינרת למערך חיישנים

סיב אופטי באורך 14 קילומטרים הופך את קרקעית הכינרת למערך חיישנים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומחקר ימים ואגמים לישראל פרסו סיב אופטי לאורך קרקעית האגם. השינויים הזעירים באור החוזר מן הסיב מאפשרים לזהות רעידות אדמה קטנות, למפות העתקים ולחקור את תנועת
מקור בלתי צפוי לשונות הגנטית התגלה בתאי זרע אנושיים

מקור בלתי צפוי לשונות הגנטית התגלה בתאי זרע אנושיים

ריצוף ארוך ומדויק של אלפי מקטעי DNA גילה כי חלק מאירועי המרת הגנים בתאי זרע מתרחשים עוד לפני המיוזה, בשלב שבו תאי הנבט מתחלקים בחלוקה רגילה. המחבר הראשון במחקר הבינלאומי
ננו־חלקיק שומני מוביל נוגדן נגד אלפא־סינוקלאין לתוך תא עצב במודל פרקינסון

"סוס טרויאני" לתוך התא: ננו־חלקיקים החדירו נוגדנים למוח במודל פרקינסון

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, הטכניון וקורנל עטפו נוגדנים ב״הסוואה״ כימית זמנית וארזו אותם בננו־חלקיקים שומניים. במודל פרה־קליני הצליחו הנוגדנים להגיע אל תוך תאי העצב ולהפחית צברים של אלפא־סינוקלאין – אך
לא הניאנדרטל הוא החריג: אגן הגבר המודרני עשוי להיות חידוש אבולוציוני

לא הניאנדרטל הוא החריג: אגן הגבר המודרני עשוי להיות חידוש אבולוציוני

השוואה בין שני אגנים זכריים נדירים מן השושלת הניאנדרטלית לבין 91 אגנים של בני אדם בני זמננו מציעה להפוך הנחה ותיקה: המבנה הקדום נשמר אצל הניאנדרטלים ואצל נשים מודרניות, ואילו
אישה מביטה מחלון ביתה לעבר יירוטים ועשן מעל העיר, כשיד תומכת מונחת על כתפה.

סקירת 68 מחקרים: מצוקה נפשית לאחר 7 באוקטובר נקשרה לחשיפה מתמשכת ומצטברת

הסקירה אינה מציגה שיעור ארצי אחד של פוסט־טראומה, חרדה או דיכאון. היא מצביעה על הבדלים ניכרים בין קבוצות ועל פגיעוּת מוגברת בקרב מי שהתמודדו עם לחימה, אובדן, פינוי, לחץ כלכלי
פציעה שהחלימה בלסת ממערת קפזה מרמזת על אלימות לפני יותר מ־90 אלף שנה

פציעה שהחלימה בלסת ממערת קפזה בגליל התחתון מרמזת על אלימות לפני יותר מ־90 אלף שנה

בדיקת microCT של המאובן קפזה 25 חשפה סימן לפגיעה מחפץ חד, עששת סמויה ופגמים באמייל. החוקרים, ובהם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מצאו גם חיזוק לכך שהפרט נקבר במכוון — אך
תרשים של תולעת C. elegans המציג תקשורת בין תאי עצב החשים חמצן לבין שורת הנבט באמצעות מולקולות RNA קטנות.

בתולעים: מערכת העצבים מסייעת להגן על תאי הרבייה מפני חום

מחקר ב־Current Biology מצא כי מולקולות RNA קטנות שמקורן בתאי עצב ומעגל עצבי החייש את רמת החמצן משפיעים על עמידות תאי הרבייה לעקת חום. המחקר נערך בתולעי C. elegans, ואין
אבני היד מבקעת סכנין מרמזות: האדם הקדום בחר גם לפי מראה האבן

אבני היד מבקעת סכנין מרמזות: האדם הקדום בחר גם לפי מראה האבן

מאות כלי אבן אשליים התגלו על פני השטח בגליל התחתון. לפחות עשרה מהם סותתו כך שמאובנים, גבישים וחללים טבעיים נותרו גלויים ובולטים – בחירה שהחוקרים מפרשים כעדות אפשרית לרגישות אסתטית
מי יהיו הדגים הבאים שיפלשו לים התיכון?

מי יהיו הדגים הבאים שיפלשו לים התיכון?

מודל שפיתחו חוקרי אוניברסיטת תל אביב מדרג דגים מים סוף לפי הסיכוי שיתבססו בים התיכון. בין המועמדים המובילים: נפוחית הכוכבים, בינתן שבע־קוצי וצניניתן צהוב־טיפות
מדוע לפעמים אפילו פעולה פשוטה נראית כמו מאמץ עצום?

מדוע לפעמים אפילו פעולה פשוטה נראית כמו מאמץ עצום?

מאמץ אינו נקבע רק על פי הכוח שהגוף נדרש להפעיל. מחקר שנערך בקרב 100 נבדקים מצא כי ציפייה, משוב חיובי או שלילי ורמת המוטיבציה האישית משנים את האופן שבו אנו
כשהמוח מגייס את מערכת החיסון: הקשר בין מוטיבציה, זיהומים וסרטן

כשהמוח מגייס את מערכת החיסון: הקשר בין מוטיבציה, זיהומים וסרטן

כיצד ציפייה חיובית או תחושת מטרה מתורגמות לתגובה גופנית? קבוצת המחקר של פרופ’ אסיה רולס ממפה את המסלולים שבאמצעותם המוח משפיע על מערכת החיסון – מהכבד ומח העצם ועד הטחול.
גם ללא דברי שנאה: מודלי AI משחזרים סטריאוטיפים על יהודים

גם ללא דברי שנאה: מודלי AI משחזרים סטריאוטיפים על יהודים

מחקר של פרופ' מיכאל גלעד מאוניברסיטת תל אביב וד"ר גל גוטמן מאוניברסיטת בן־גוריון מצא כי די בשם המזוהה כיהודי כדי להשפיע על הביוגרפיה שמחולל מודל שפה. הדמויות תוארו כמוכשרות, חזקות
מדוע האודיסיאה ממשיכה להשתנות כבר כמעט 3,000 שנה?

מדוע האודיסיאה ממשיכה להשתנות כבר כמעט 3,000 שנה?

האפוס המיוחס להומרוס נולד מתוך מסורת של סיפורים שבעל־פה והותאם מחדש בכל דור. ד"ר טדי פסברג מאוניברסיטת תל אביב מסביר מדוע סרטו של כריסטופר נולאן אינו שובר את המסורת –
לוח השנה של קומראן שימש בפועל – עד שהעונות יצאו מסנכרון

לוח השנה של קומראן שימש בפועל – עד שהעונות יצאו מסנכרון

מחקר של פרופ' אשבל רצון מציע כי לוח 364 הימים המתואר במגילות מדבר יהודה לא היה רעיון תיאורטי בלבד. לדבריה, הקהילה השתמשה בו בראשית דרכה, אך נטשה אותו לאחר שהסטייה
הדמיית כוכב הלכת GJ 436 b והשדה המגנטי המקשר בינו לבין הכוכב המארח

הראיות החזקות ביותר עד כה לשדה מגנטי בכוכב לכת מחוץ למערכת השמש

ניתוח של כ־18 שנות תצפיות גילה שינויים מחזוריים בפעילות הכוכב GJ 436, המופיעים בזמנים הקשורים למסלולו של כוכב הלכת GJ 436 b ולמחזור המגנטי של הכוכב. החוקרים מפרשים זאת כאינטראקציה
בינה מלאכותית מתרגמת רצפי חלבונים לתיאורים בשפה טבעית

בינה מלאכותית מתרגמת רצפי חלבונים לתיאורים בשפה טבעית

מערכת BetaDescribe, שפיתחו חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת תל אביב, מקבלת רצף של חומצות אמינו ומפיקה תיאור מילולי של תפקוד החלבון, פעילותו הכימית ואתרי הקישור האפשריים שלו. החוקרים מקווים שהמערכת תסייע לבחור
ורנה מאייר, אחת הזוכות בפרס דן דוד לשנת 2026. צילום: Luigi Ventimiglia Photography

פרס דן דוד 2026: תשעה חוקרים זכו בפרס ההיסטוריה הגדול בעולם

פרס דן דוד, פרס ההיסטוריה הגדול בעולם, הכריז על תשעת הזוכות והזוכים לשנת 2026. כל אחד מהם יקבל מענק של 300 אלף דולר להמשך מחקריו בתחומי ההיסטוריה, הארכיאולוגיה וחקר העבר.
פרופ’ יעקב נחמיאס, פרופ’ חוסאם חאיק ופרופ’ טל דביר, שלושה חוקרים ישראלים שצורפו לאקדמיה הלאומית לממציאים בארצות הברית.

שלושה חוקרים ישראלים צורפו לאקדמיה הלאומית לממציאים בארה״ב

פרופ’ טל דביר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ’ חוסאם חאיק מהטכניון ופרופ’ יעקב נחמיאס מהאוניברסיטה העברית צורפו למעמד העמיתים של National Academy of Inventors, כהוקרה על המצאות אקדמיות בעלות השפעה מדעית,
פרופ' יהודית ברמן. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

שני חוקרים מאוניברסיטת תל אביב נבחרו לאקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים

פרופ' ישי רוזן־צבי מהחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד ופרופ' יהודית ברמן מהפקולטה למדעי החיים הם הישראלים היחידים שנבחרו בשנת 2026 לאקדמיה האמריקנית לאמנויות ולמדעים
ייצוג סכמטי של טכנולוגיות כלי האבן הכבדים והקלים העיקריות לאורך התקופה הפלאוליתית בלבנט

מחקר מאוניברסיטת תל אביב: בני האדם הקדומים הקטינו את כלי האבן בעקבות היעלמות בעלי החיים הענקיים

החוקרים מציעים כי המעבר מכלי אבן כבדים ללהבים, נתזים ומקרצפים קלים לפני כ־200 אלף שנה לא נבע רק מהתקדמות טכנולוגית, אלא מהצורך להסתגל לציד ולעיבוד של בעלי חיים קטנים יותר
השפעת תאורת הרחוב על מכרסמי הבר. איור: אבי בליזובסקי באמצעות DALEE

תאורת לילה מלאכותית משבשת את מערכת החיסון של מכרסמי בר

מחקר מאוניברסיטת תל אביב מצא כי תאורה מלאכותית בלילה, גם בעוצמה של תאורת רחוב, משבשת את דפוסי הפעילות של מערכת החיסון במכרסמי בר ועלולה להגדיל את הסיכון לתמותה.
צרצר. אילוסטרציה: depositphotos.com

זיהום אור משבש את שעון החיים של הצרצרים ומאיים על רבייתם

מחקר המשך שנערך על צרצרים מגלה כי זיהום האור מוציא אותם מסינכרון, פוגע ביכולת הרבייה שלהם ומאיים על המשך קיומם
זרמי האוקיאנוסים. המחשה: depositphotos.com

לראשונה: בינה מלאכותית ממפה זרמי אוקיינוס מתמונות לוויין ברזולוציה גבוהה

מערכת GOFLOW, שפותחה בהובלת אוניברסיטת תל אביב, מאפשרת לזהות תנועות זרימה עדינות באוקיינוס ועשויה לשפר מודלים של משבר האקלים, סופות וחילופי חום וגזים בין הים לאטמוספירה
מעבר מצבי הזכוכית. איור פרופ' חיים דימנט ופרופ' יעל רויכמן.

תגלית מדעית שופכת אור על תעלומת מעבר הזכוכית

ancheornis. איור: אוניברסיטת תל אביב

הדינוזאורים ששכחו איך לעוף: מאובנים בני 160 מיליון שנה חושפים תפנית באבולוציית התעופה

מחקר בהובלת אוניברסיטת תל אביב מראה כי דינוזאורים מכוסי נוצות מקבוצת הפנרפטורה פיתחו כנפיים אך ככל הנראה איבדו את יכולת התעופה, תגלית שמסבכת עוד יותר את סיפור מוצא העופות
מייצג של צ'יאונה סוגיהרה במרכז לחינוך לשואה בפוקויאמה, יפן, אוגוסט 2025

המרכז לחקר יהדות אירופה באוניברסיטת ת"א: הנצחת השואה בעולם מפנה זרקור גובר לחסידי אומות העולם

החוברת "למען מטרה נעלה" מצביעה על מגמה עולמית של מוזיאונים ותערוכות המתמקדים במצילי יהודים, לצד אזהרה מפני טשטוש ההקשר ההיסטורי של השואה
מכשיר MRI. המחשה: depositphotos.com

להפוך את ה-MRI לכלי אבחון מולקולרי מוקדם

במעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחים רצפי MRI ייעודיים ואלגוריתמים שמתרגמים “חתימות אות” למדדים ביולוגיים – עם מיקוד בטרשת נפוצה והפחתת
מבנה תא העצב המחשה: depositphotos.com

שיעורים בדימות

עם כל הכבוד לאותות החשמליים, שפת המוח היא כימיה. במחקר חלוצי, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצליחים להשתמש במכשירי דימות כדי לראות את הכימיה הזאת בפעולה
שילוב מסוכן של בינה מלאכותית וסייבר. המחשה: depositphotos.com

בין הרתעה להגנה

מחקר באוניברסיטת תל אביב בוחן למה ארה״ב זנחה ב־2018 את “הרתעת הסייבר” ועברה ל־Defend Forward ו־Persistent Engagement
באדיבות פרופ' אריאל מוניץ

חלבון אזעקה בוושט

צוותו של פרופ’ אריאל מוניץ מאוניברסיטת תל אביב הראה שבדלקת אלרגית של הוושט (EOE) פעיל החלבון TSLP וכי ניטרולו במודל ניסויי מפחית חדירת תאי דלקת, עיבוי רירית ופיברוזיס – רמז
חוקרי אוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטה לשליטה מדויקת וחסכונית באנרגיה במבנה הערימה של גרפן, באמצעות איים ננומטריים שבהם שכבות החומר מחליקות זו ביחס לזו ומשנות את תכונותיו האלקטרוניות.

חוקרי אוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטה חסכונית במיוחד לשליטה במבנה של גרפן

החוקרים הצליחו לשנות את סידור הערימה של גרפן בקנה מידה ננומטרי באמצעות כוח זעיר והשקעת אנרגיה נמוכה מאוד, צעד שעשוי לקדם רכיבי זיכרון, חיישנים ומחשוב נוירומורפי
ד״ר תמר אלמן והפרופ׳ יפתח יעקובי. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מחקר ישראלי: מיקרו־אצות מייצרות מימן ירוק בלי לפגוע בערך התזונתי של הביומסה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בן־גוריון הראו כי ניתן לייצר מימן ירוק ממיקרו־אצות באופן רציף ובקנה מידה גדול יותר, תוך שמירה על הביומסה כחומר גלם איכותי למזון, למספוא ולתוספים תזונתיים

ילד של אמא

עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

מחקר: חוויות הילדות קובעות את נועזות העטלפים בטבע

מחקר של אוניברסיטת תל אביב מצא כי הסביבה שבה גדלים עטלפים צעירים משפיעה על נועזותם, מרחקי התעופה שלהם ודפוסי החיפוש שלהם בבגרות
צב מחליק אדום־אוזן – צב מים. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

מוח הצב מזהה הפתעות חזותיות בלי קשר למיקום בעין, יכולת שיוחסה עד כה ליונקים

מחקר באוניברסיטת תל אביב: הקלטות עצביות בצבים ערניים הראו שקליפת המוח הדורסלית מגיבה בעוצמה לשינויים בלתי צפויים בסביבה גם כשהצב מזיז ראש או עיניים, ומסננת כמעט לגמרי שינויים הנגרמים מתנועה
מערכת חקלאות ימית ייעודית שבה גידלו החוקרים שלושה מינים מקומיים של אצות. צילום: אוניברסיטת תל אביב

הוכח מחקרית: האצות בטוחות למאכל מבחינה אלרגנית

צעד נוסף בדרך לפיתוח מערכות מזון יעילות, בריאות וידידותיות לסביבה
פגיעות עצביות. המחשה: depositphotos.com

מהאף אל חוט השדרה: נורקסון שולחת “שליחים” זעירים לשיקום עצבים פגועים

אקסוזומים טעונים ב-siRNA נגד PTEN, שפותחו בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב, מיועדים להפחית דלקת ולעודד רגנרציה במערכת העצבים המרכזית – תחום שרלוונטי גם לנזקי מיאלין כמו בטרשת נפוצה

גירוי מוחי לא פולשני ממוקד־היפוקמפוס הפחית זיכרונות חודרניים ב־PTSD: ממצאים ראשוניים מאוניברסיטת תל אביב

מחקר פיילוט שהתפרסם בכתב העת Brain Stimulation מצא כי טיפול TMS מותאם אישית לפי fMRI, שניתן מיד אחרי הפעלת הזיכרון הטראומטי בשלב הרה־קונסולידציה, הפחית פלאשבקים ומחשבות פולשניות בקרב עשרה משתתפים
פרופ' יאיר שוקף והסטודנט תומר סיגלוב. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

האם חומר יכול לחשב? “לגו מכני” חדש מאוניברסיטת תל אביב מראה חישוב בחומר ללא אלקטרוניקה

מחקר ב־Physical Review Letters מציג שיטת תכנון קומבינטורית למטא־חומרים: שליטה במצבי תנועה ולולאות “מתוסכלות”, תגובה מדורגת ללחץ, ואף כפל מטריצה־וקטור באמצעות תזוזות מכניות בלבד
פרופ' עומרי ברונשטיין מאוני' ת"א מחזיק קיפודי ים מתים. צילום יחצ, אוניברסיטת תל אביב

האם הגענו לנקודת האל-חזור בהכחדת קיפודי הים?

טכנאית וחולה בהכנה ל-MRI. צילום: shutterstock

להפוך את ה-MRI לכלי אבחון מולקולרי מוקדם

המעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחת פרוטוקולי MRI ואלגוריתמים של למידת מכונה לזיהוי תהליכי מחלה עוד לפני הופעת שינויים מבניים
ד"ר נטליה פרוינד. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מסע ארוך ומפותל לגילוי דרכים חדשות למאבק בשחפת

מחקר מאוניברסיטת תל אביב זיהה שתי משפחות נוגדנים אנושיים שנקשרים לחלבון PSTS1 של חיידק השחפת, ובניסוי בעכברים הוביל הטיפול הנוגדני לירידה של כ־50% בעומס החיידקים בריאות
שימוש ב-fMRI. המחשה: depositphotos.com

פריצת דרך: אימון מוחי ב-fMRI הגביר נוגדנים אחרי חיסון נגד הפטיטיס B

מחקר של אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ואיכילוב ב-Nature Medicine מצא שציפייה חיובית שמפעילה את אזור ה-VTA במערכת התגמול נקשרת לתגובה חיסונית חזקה יותר בבני אדם
בעלי החיים הראשונים בכדור הארץ. הספוג תאונלה סווינהואי. צילום: מעבדת מיכה אילן

הספוג ממפרץ אילת שמייצר חומרים אנטי־סרטניים ומנטרל ארסן: כך עובדת “המעבדה” של תאונלה סווינהואי

כשחושבים על ספוגים, הדמות של בובספוג מייד קופצת לראש. אבל איזה ספוג חי באילת שמכיל חיידקים, חומרים אנטי-סרטניים ורעלים מסוכנים? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות. אתר זווית
קסניה אומבלטה (Xenia umbellata) . באדיבות החוקרים מאוניברסיטאות תל אביב וחיפה

מחקר ישראלי: אלמוג רך מפעיל תנועה קצבית בלי מוח מרכזי

בקסניה אומבלטה (Xenia umbellata) מהים האדום התגלתה “מערכת קוצבים” עצבית מבוזרת: כל זרוע פועמת עצמאית אך מסתנכרנת עם האחרות; הממצאים פורסמו ב-PNAS ועשויים לשנות את ההבנה של תנועה ריתמית באבולוציה
מתי לגלות ומתי להסתיר את האמת. המחשה: depositphotos.com

מתי אנחנו בוחרים לא לדעת – ומתי מחפשים אמת מכאיבה

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מציעים מודל שמסביר איך הימנעות ממידע וחיפוש מידע כואב משרתים אותו צורך: ויסות רגשי מול אי־ודאות
פוענח המנגנון שמאפשר לסרטן השד לשלוח גרורות למוח. באדיבות החוקרים

לראשונה  – פוענח מנגנון שמאפשר לסרטן השד לשלוח גרורות למוח

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זיהו קשר בין אובדן פעילות p53 (ולעיתים מחיקה בזרוע הקצרה של כרומוזום 17) לבין הסתגלות תאי סרטן השד לסביבת המוח דרך מסלולי חומצות שומן ותקשורת עם