חוקרי אוניברסיטת תל אביב גילו כי מהירות תנועתם של הפרוטונים בגרעין גבוהה משסברו עד כה; לתגלית יש משמעות רבה, בין היתר לחקר כוכבי הנויטרונים, הנחשבים לכוכבים הצפופים ביותר ביקום; המחקר התפרסם אמש (יום ב') בכתב העת Nature
לפיתוח של חוקרים באוניברסיטת תל אביב צפויים אינספור יישומים כמעט בכל תחומי חיינו: החל במנועי מכוניות וכונני מחשבים וכלה במזרקים רפואיים ומיסבי לוויינים * המחקר בוצע בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת צינגואה בבייג'ין במסגרת מרכז 'שין' לחדשנות של שתי האוניברסיטאות * המאמר פורסם השבוע בכתב העת Nature Materials
החוקרים מאוניברסיטת ת"א ומכון ויצמן מקווים שבעתיד יוכלו פרמדיקים להעניק את הטיפול באופן מיידי במקום האירוע, ולשפר את סיכויי ההחלמה של הפצועים. המחקר פורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Neurotrauma.
החיישן מסמן את שולי הגידול באופן מדויק ביותר, תוך שהוא מאפשר פגיעה מינימלית בלבד ברקמות בריאות * המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Theranostics
חוקרים מאוניברסיטת גילו כי חומצה טאנית המשמשת בתעשיית היין ו-EGCG המצוי בתה ירוק מונעים היווצרות של מבנים עמילואידיים רעילים במחלות מטבוליות
הבורג האופטי נשלט על ידי החוקרים ומניע חלקיקים ננומטריים למקום הרצוי; הוא עשוי לסייע, בין היתר, בבדיקת זיהומים באוויר, במים, ובמגוון תמיסות רפואיות וביולוגיות. המחקר פורסם החודש בכתב העת OPTICA
חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב גילו כי תאי העצב המוטוריים של חולי ALS נהרסים בשל רעלנים המופרשים מהשריר, ואף מצאו גישה חדשנית המהווה בסיס לתרופה עתידית אפשרית: מולקולה מסוג מיקרו-RNA משתיקה את הגנים הגורמים להפרשת הרעלנים * המאמר פורסם בסוף השבוע בכתב העת היוקרתי Journal of Neuroscience
המרכז יבנה וישגר ננו-לוויינים ייעודיים עבור מחקרים מדעיים במגוון תחומים. משימות אפשריות של הלוויינים הזעירים: ניטור זיהום אוויר, מעקב אחר יערות גשם וקרחונים, יישומים חקלאיים, רשתות תקשורת ועוד
פרופ' צבי פירן מהאוניברסיטה העברית שחזה מה עשוי לקרות בעת התנגשות שני כוכבי ניוטרון ופרופ' דובי פונזננסקי מאוניברסיטת תל אביב, המייצג את האסטרונומים הנסיניים מתראיינים לאתר הידען בעקבות הגילוי המשולב של גלי כבידה קרינת גאמא וקרינה אלקטרומגנטית בו זמנית מאותו אירוע
חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב בחר בפרופ' יעקב פרנקל כיו"ר חבר הנאמנים למשך כהונה שנייה. חבר הנאמנים החליט לאמץ ברוב גורף את המלצת ועדת החיפוש שבראשה עמד פרופ' חיים בן שחר.
האירוע יתקיים במסגרת שיתוף פעולה בין השגרירות השוויצרית, האקדמיה הישראלית למדעים, מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון ו- think&drink different, ולרגל פתיחת תערוכה של הצלם אנדריי פול שליווה את מדעני מאיץ החלקיקים
בסך הכול זוהו ארבעה מצבים חברתיים שונים, המתאפיינים בקריאות ספציפיות * המחקר התפרסם השבוע (22.12.16) בכתב העת Scientific Reports מקבוצת Nature
שינויים אבולוציוניים מהירים גרמו לטיונית החולות, צמח חד-שנתי שיובא מארצות הברית בשנות השבעים, להפוך לאחד האיומים הביולוגיים הגדולים ביותר על חולות מישור החוף
עכברים שטופלו בחומר החדש הראו שיפור קוגניטיבי והתנהגותי משמעותי והפחתה בתסמינים הפתולוגיים של מחלת האלצהיימר * המחקר פורסם בנובמבר 2016 בכתב העת המדעי Science Signaling
החוקרים התמקדו בגן המכונה ApoE, אשר צורתו הפגומה (ApoE4) מופיעה אצל כ-60% מחולי האלצהיימר – ומצאו דרך לתקן את הפגם. הממצאים המעודדים: עכברי מעבדה שטופלו בשיטה החדשה החלימו ממחלת האלצהיימר * המחקר פורסם בספטמבר 2016 בכתב העת Journal of Alzheimer Disease
החוקרים נעזרו בחומר גנטי מסוג מיקרו-RNA כדי ל'השתיק' גנים ספציפיים המאפשרים לתאים סרטניים לנדוד בזרם הדם אל אזורים אחרים בגוף
משמעות הגילוי: הפוטנציאל של מיקרו-אצות כמקור אנרגיה עתידי גדול בהרבה מכפי שסברו המדענים עד היום
ד"ר כרמית לוי, ראש צוות המחקר: "אנו מקווים שהממצאים שלנו יסייעו בעתיד להפוך את המלנומה למחלה בלתי מאיימת, שניתן להחלים ממנה בקלות יחסית."
הטכנולוגיה שולטת בהתרבות המהירה של תאים שמייצרים קולגן, שיוצרת את ההצטלקות בעקבות כוויות קשות
החוקרים מצאו קשר סטטיסטי בין צמחים שבויתו בהצלחה, כמו חיטה, לבין צמחים שעברו הכפלה של החומר התורשתי תוצאות המחקר החדש התפרסמו בכתב העת Nature Plants
המחקר עשוי לסלול את הדרך לטיפול בירידה בכושר לימודים בשל פגיעות בדנ"א של תאי עצב
"בניגוד לפצצות ולסכינים ברחובות, ולטילים מעזה, שם אנחנו יודעים מה לעשות וכיצד להגיב, מלחמת סייבר עלולה לתפוס אותנו לא מוכנים", אמר אלוף (מיל') איתן בן אליהו, לשעבר מפקד חיל האוויר בכנס שערכו סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה ובטחון ומרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב.
החוקרים ביקשו לדעת מדוע ההורשה האפיגנטית נעלמת לאחר מספר דורות. הם גילו דרך שבאמצעותה ניתן לאפס את שעון העצר ולהתגבר על מנגנון השכחה של התגובות האפיגנטיות המורשות
הרקמה בעלת היכולות המשופרות, מהונדסת מתאים אנושיים, פולימרים סינתטיים ורכיבים ננו-אלקטרוניים, ואמורה להחליף את שריר הלב שניזוק לאחר התקף לב
הבנה טובה יותר של תופעת החיכוך ושל אופן פעולתם של חומרי סיכה עשויה להוביל לפיתוח טכנולוגיות ושיטות פעולה חדשות, הן בעולם הרפואה והן בתעשייה