סיקור מקיף

מדען מניו-זילנד טוען: אנחנו חיים במטריקס

החוקר בריאן ויטוורת' מאוניברסיטת מאסי, סבור שהפיזיקאים צריכים לחקור את היקום מנקודת ההנחה כי הוא אינו ביטוי למציאות האמיתית, אלא לסימולציה בקנה מידה עצום של מציאות מדומה. מבקריו טוענים: יהיה קשה לבחון את התיאוריה ולתכנן ניסויים שיאפשרו להבדיל בינה לבין תיאוריות אחרות

האם היקום שלנו איננו אלא חלק מתוכנה ענקית של מציאות מדומה שבה החומר, האנרגיה, המטען החשמלי ושאר התכונות הם תוצאות של חישובים נומריים? מדען מניו זילנד טוען כי הפיזיקאים צריכים לחקור את הרעיון ברצינות. החוקר, בריאן ויטוורת' מאוניברסיטת מאסי, טוען כי ההגיון מחייב לבחון את ההשערה לפיה "העולם הוא סימולציית מידע הרצה על מסך חלל-זמן תלת ממדי".

המאמר מבקש לחקור את הרעיון לפיו היקום הוא מציאות מדומה, שנוצרה בתהליך של עיבוד נתונים, ומייחס את הרעיון המוזר הזה לממצאים בפיזיקה המודרנית אודות העולם הפיסי. תפיסת המציאות המדומה מוכרת מהעולמות המקוונים ברשת, כדוגמת Second Life, אך העולם שלנו כמציאות מדומה בקנה מידה עצום, הוא בדרך כלל נושא למדע בדיוני ולא למדע.

במבוא למאמרו באתר Arxiv כתב: "מבחינה לוגית, העולם עשוי להיות סימולציית נתונים, הרצה על מסך רב ממדי מבחינת החלל-זמן. למעשה אם המהות של היקום היא מידע, חומר, מטען, אנרגיה ותנועה – כולם יכולים להיות היבטים של מידע. גם כל חוקי השימור יכולים להוות פנים של חוק אחד של שימור מידע. אם העולם הוא מציאות מדומה, יצירתו במפץ הגדול כבר לא תהיה פרדוקסלית, מכיוון שכל מערכת וירטואלית חייבת דחיפה ראשונית".

עוד כתב כי "ההבחנה האם העולם הוא מציאות אוביקטיבית או מדומה מוטלת על המדע. מדעי המידע המודרניים יכולים להציע רעיונות כיצד תכונות פיסיקליות כגון חלל, זמן, אור, חומר ותנועה יכולים להיגזר מתהליך עיבוד נתונים. גישה כזו עשויה לפייס בין תורת היחסות לתורת הקוונטים, כאשר הראשונה מסבירה כיצד תהליך עיבוד המידע יוצר את החלל-זמן, והשניה מסבירה כיצד נוצרו האנרגיה והחומר".

רעיון מטורף, אבל…

קשה שלא להטיל ספק בתיאוריה, ומתנגדיו של ויטוורת' טוענים כי קשה מאוד לבחון אותה בניסויים שהוא מציע. לטענת ויטוורת', הרעיון אמנם מטורף, אבל לא יותר מאשר השקפות אחרות בפיזיקה, כמו פרשנות היקומים המרובים של מכניקת הקוונטים, המפץ הגדול והשערת בולצמן. ה-New Scientist מדווח כי בלא תחזיות הניתנות לניסוי אודות היקום, שיוכלו להבדיל את התיאוריה הזו מתיאוריות אחרות, היפותיזת המציאות המדומה היא פילוסופיה טהורה.

במאמר משנת 2002, שכותרתו "האם אנו חיים בסימולציית מחשב", כתב ניק בוסטרום, פילוסוף באוניברסיטת ייל בארה"ב, כי "לא מן הנמנע שאנו חיים חיים שתוכנתו על ידי חברה פוסט-אנושית, שחיה במציאות שאנחנו מגדירים 'העתיד'".

זוהר המפץ הגדול מוכיח – ליקום צורת משפך
הוכחה מיקרוסקופית להתפשטות היקום

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

76 תגובות

  1. אנחנו חיים בסימולציה אבל לא ממוחשבת. סוג של חייזר אלוהי יצר אותנו כניסוי ומאז הוא מת או הלך לאיבוד. נשארנו תקועים בחלל האינסופי. עד שנושמד דרך טבע….

  2. לשאול:
    לא אבקש שוב שתפסיק עם הציניות כי מסתבר שאינך יכול.
    אני כתבתי במלוא הכנות שאני מערך פעילות זו של החרדים וגם טענתי במלוא הכנות שזה לא שייך לעניין.
    גם בקרב קבוצות דתיות של דתות אחרות מתקיימת פעילות ענפה של גמילות חסדים ללא מטרות פוליטיות (אני כותב זאת כך למרות שאני מאמין שפעמים רבות יש להם מטרות שלמעשה דווקא כן ראויות לתואר פוליטיות אבל אין לי כח להיכנס לוויכוח גם על מה ראוי שיקרא פוליטי ומה לא).

    לא סתם כונתה הדת "אופיום להמונים". הדת היא סם והשפעתו של סם יכולה להיות גם "טובה".
    יש סיבה למירכאות אבל נראה אם יהיה לי כוח לפרטה.
    הפילוסוף האקסלי, למשל, באמת הציע לסמם את כל בני האדם כחלק מפתרונן של מה שהוא ראה כבעיות התנהגותיות המאפיינות את כל המין האנושי.

    כללית, הוויכוח שלנו הוא על מה אמיתי ומה לא ולא על מה יעיל ומה לא.
    יכול להיות שאופן הקיום היעיל ביותר עבור בני אדם יושג על ידי סם או על ידי היפנוזה וייתכן שכדאי יהיה, בהקשר זה, להפנט את האנשים כך שיאמינו באלוהים אבל זה לא יצור את אלוהים. זה גם לא יהיה טוב, במובן שאני מתכוון לו – זה ללא המירכאות כי על אף שאנשים אולי יחיו בגן עדן יהיה זה גן עדן של שוטים.

    ושוב – זה שאנשים מקימים מפעלי גמילות חסדים אינו מציל את אלה שסובלים מאלימותם.

    אישית אינני מקבל את הפתגם השחוק "אין טוב בלי רע" ואני חושב שצריך לקחת את הטוב מכל דבר. בדת, מעבר לכך שהיא אינה מבטאת אמת כלשהי – יש גם טוב וגם רע והטוב לא מבטל את הרע.
    כשמקבלים את הדת כדת לוקחים את הטוב יחד עם הרע.
    אני מעדיף לקחת רק את הטוב – כרעיונות ולא כדת והאמן לי שאני עושה זאת. כבר מזמן אבדתי את מניינם של ארגוני הצדקה (גם הדתיים) שעבורם יש לי הוראת קבע בבנק – למרות שיש גם כאלה שהחלטתי שלא לתרום להם יותר כי ראיתי שהם פועלים באי יושר או באי סדר.

  3. למיכאל,

    הבטחתי לסיים את הדיון ואעמוד בהבטחתי.

    פעילות החיזבאללה היא פעילות שיוצאת ממפלגה פוליטית ונועדה לקנות את האוכלוסיה תוך השקעה חכמה לטווח ארוך (אם רצונך, תדמה זאת לפעילות לטובת אוכלוסיות חלשות שש"ס מארגנת; קודם קמה המפלגה ולאחריה הפעילות בשטח); אירגוני החסד הדתיים הרבים פועלים ללא שום יד מכוונת מלמעלה, תוך שראשיהם עצמם אינם בעלי תפיסת עולם פוליטית אחידה (חוץ מן העובדה שכמעט כולם דתיים), וגם מעולם לא שמעתי שאי מישהו מהם (כמובן יש רבים מאלו שזכרתי) ניסה להפיק ריווח פוליטי כל שהוא (רק אחרי ש'יד שרה' הפכה לאימפריה, אורי לופוליאנסקי לא עמד בפיתוי ורץ לפוליטיקה. איש לא טען מעולם שהקים את הארגון מתוך חזון פוליטי כה מרחיק לכת).
    לא הרווח הפוליטי הוא המניע של הארגונים הללו (כמו בפעילות החיזבאללה) אלא מצוות הדת (אם המניע היה פוליטי, איך תסביר את העובדה ש'זכרון מנחם', למשל, הוקם ע"י אנשים חרדים – לעילוי נשמת בנם שנפטר מסרטן – ואילו המתנדבים כמעט כולם מן הכיפות הסרוגות? הם לא טפשים ללכת להתנדב בארגון שמנצל אותם).

    דרך אגב, מי מפריע לתנועת העבודה או למרץ להקים ארגונים כאלה בשביל לרכוש קולות. אם כבר מדברים על ציניות, נדמה לי שאתה פה הציני.

    שוב, ברכות לאורך ימים ובריאות (מדוע לחשוב שכתבתי זאת בציניות???); פשוט, עוד לא מצאנו בשבילך בור במידות המדוייקות. לא קל להשביע דרישותיו של יקה (זה באמת כבר בציניות..)

    ביי

  4. שאול:
    אין מקום לציניות הזו.
    אמנם אני שותף לתפילתך ואני גם מעריך את פעולתם של החרדים בנושא גמילות חסדים (ולא שמעת ממני טענה אחרת) אבל אני מקווה שברור לך שזה בכלל לא שייך לדיון.
    רצוי לציין שהצלחת החיזבאלה בלבנון מושתתת על מאפיינים דומים ואני חייב להדגיש (ולא בציניות) שאני בהחלט מעריך את הפעילות הזאת של חיזבאלה ולמרות זאת אני מתנגד להם מכל וכל.

  5. שכחתי לציין שכל השירותים הנ"ל ניתנים גם לכופרים ואפיקורסים (אלו שמשום מה עדיין לא יצא לנו לזרוק לבור..)

  6. למיכאל,

    שנינו נהנינו מהדיון והבהרנו את עמדתנו.

    אני, מבחינתי, חותם את הדיון פה בתפילה מעומק הלב שתזכה לאריכות ימים בהרבה בריאות, אושר ובעושר, וביום שתחפוץ לסיים את תפקידך בעולם הזה תמות בשנתך במיתת נשיקה. כך (ורק כך!) לא תיחשף לכל הדברים הנוראים והמזעזעים שהדת גורמת ושמשפיעים על כל תחומי חיינו: לא תזדקק לקבל בהשאלה כסא גלגלים מ'יד שרה', לא תזדקק לסיוע ברכישת תרופות או בהסעות ברכב מותאם לנכים מ'עזר לציון', לא תזדקק לליויי או לבידור או למחנות קיץ הנערכים לחולי סרטן על ידי 'קו לחיים'. כמובן, שלא תזדקק גם לארוחות חינם בבתי התמחוי של 'מאיר פנים', או להלוואות בתנאים נוחים מאחד מעשרות הגמחי"ם שהחרדים משופעים בהם. קרוביך לא יזדקקו למזון המחולק עד הבית על ידי 'יד אליעזר' או על ידי 'חסדי נעמי', וכמובן, לא תזדקק לסיוע הניתן בחו"ל על ידי חסידי סאטמר לישראלים המגיעים לשם לשם השתלות איברים.
    עדיין אולי תזדקק להגנה שכל החרדים והדתיים יספקו לך בהיותם מאיישים את היחידות הקרביות באחוזים עצומים יותר מאשר בני גיליהם המפוכחים והנאורים הגדלים על ברכי 'רדיו-האד', אבל תמיד תוכל לנחם את עצמך שבעצם גם להגנה זאת אתה נזקק רק בגלל השטויות של הדתיים כי לדעתך היה בכלל עדיף ללכת לאוגנדה.

    ביי, ביי.

  7. רועי:
    אבל ה"אוהבים או לא" הזה – בגלל העובדה שאין כאן אמת – נחטף על ידי "פוליטיקאים" וקובעי דעת קהל והסתאב, כנראה, לבלי שוב.
    פעם הייתה בדיחה שדברה על כך שאם אינך מצליח כמורה – אין בעייה – תמיד תוכל להיות מפקח (בדיחה זו התבררה כשגויה כי התברר שאם אינך מצליח כמורה – אין בעיה – תמיד תוכל להישאר מורה). באמנות המצב דומה – אם אינך מצליח כאמן – תמיד תוכל ללמד אמנות או להיות מבקר אמנות. למרבה הצער גרמה מגמה זו גם לכך שכמו עם המורים – גם כאן – תמיד תוכל להישאר אמן (ובתנאי שאתה יודע לעשות לעצמך ייחסי ציבור)

  8. לשאול:
    אכן יש כאלה שהצליחו לשרוד את הדתיים עם פחות פגיעות מאחרים. האם זה אומר משהו על הדת? לא. זה רק מבטא איזה מזל היה להם, כמה כוח היה לדתיים בסביבתם וכמה הפנימו הדתיים ערכי מוסר נאורים הסותרים את דתם.
    האם סיפורו של שפינוזה עוזר, לדעתך, לזוג שנתקף במאה שערים?
    שים לב – אנחנו סך הכל מדברים על היבט צר מאד של התלאות שגורמת הדת לבני האדם. לא דיברנו על הנשים העגונות, נמנעת מלדבר על הקהיליה ההומולסבית, לא דיברנו על שריפת מתקני עלי שלכת ועוד על נושאים רבים נוספים. אחד מנושאים אלה שצפו לאחרונה הוא סירובו של הממסד הדתי לחוקה שתכלול בתוכה דרישה לשיוויון זכויות בין גברים לבין נשים.
    אינני חושב שיש טעם להמשך הדיון בנושא כי לטעמי, מה שאמרתי עד כה אמור היה כבר לשכנע את כל מי שניתן לשכנע ואם לא השתכנעת כנראה שאינך כזה.

  9. תאוריה זו נשמעת מאוד הגיוני מצד אחד כי אז ניתן להבין מאיפה החורים השחורים קיימים ואולי החורים השחרוים הם חלק מהמשחק אל תפלו בבור בעולם בגודל שלנו רק שמישהו משחק בנו, זה אולי נשמע מופרח ומפחיד אבל זה יכול להיות הגיוני כי אף אחד לא חקר את זה לעומק.
    אבל מצד שני אם כולנו בתוך משחק איך זה שהמשחק עדיין לא כבה כמו משחקים אחרים אצלינו?
    לכן צריך להסתכל על תאוריה זאת משני הצדדים ולמרות היותה מוזרה לנסות לחקור אותה ולגלות מה הסיפור האמיתי שעומד מאחורי היקום, שכן גם יקום בגודל של 60,000,000,000 שנות אור שהתחיל משני אטומי קטנים נשמע ביסודו מופרח (בכל זאת איך שני אטומים מסוגלים ליצור יקום בגודל של אני לא יודע מה?), ככה שאני כבר לא בטוח בכלום.
    איך השיר של "שירו של שפשף" אומר "מי אני, אני רק בנאדם, אני חי ועובד כמו כולם".

  10. שאול,

    אין כאן עניין של רמאות או נוכלות. מעצם טבעם של מדעי הרוח – האמנות, הספרות, השירה וכו' – הם אינם נאמדים בקריטריונים של אמת או שקר. הם נאמדים בקריטריון אחד בלבד : האם אוהבים אותם, או לא.

  11. למיכאל:
    את ברוך שפינוזה נידו ולא מעבר לכך. תסכים איתי שמה שהוא עשה בזמנו קצת יותר חמור מלדבר עם איזה סלב.

    לרועי,
    נחזור לנושא החביב עלי:

    אחת לשנה לערך נחשף מדען במדעי הטבע שפיברק תוצאות (פה מדען סיני שטען שהצליח לייצר מעגלים מודפסים, ופה מדען קוריאני שטען ששיבט תאים בדרך פלאית, ופה חוקר בריטי שיזם את הנחתת הביגל-2 על המאדים). לא זכור לי חשיפה כזו במדעי הרוח. ניתן לטעון, כמובן, שכל הנוכלים והרמאים התגלגלו דווקא למדעי הטבע, אך קצת יותר נראה לי לומר שבמדעי הרוח אין דרך לחשוף רמאויות, כיוון ש'כווווולם צודקים'. זה צריך לשמש תמרור אזהרה.

    ביי

  12. רועי:
    נראה לי שהבהרנו את עמדותינו בנושא לימוד האמנויות.
    יכול להיות שיחסי האישי לנושא מושפע גם מיחסי למה שנהוג לכנות היום אמנות (אינני זוכר בדיוק את הפרטים אבל בשנים האחרונות התפרסם סיפור על "אמן" אחד שהציג בתערוכת אמנות במרכז פומפידו אסלה בתור יצירת אמנות ו"אמן" אחר שעבר בתערוכה הכה באסלה זו בפטיש וסדק אותה בטענו שעם הסדק זה יותר טוב. הייה שם ויכוח ואולי גם משפט ואני, עם כל הצניעות, כלל לא הופתעתי מהסיפור כי בעיני הכל חארטה בארטה – רק מודה ופוליטיקה ושום דבר אמיתי).
    אני חושב שכל אדם יודע מהם באמת סיפור טוב , פסל נאה, תמונה יפה או מוסיקה ערבה וכל מי שרוצה ליצור יכול בקלות להיחשף למגוון היצירות היפות שכבר נוצרו ולאמץ רעיונות. הלימודים באוניברסיטה, לדעתי, אם יחרגו מעבר להוראת המיומנויות, רק יעצימו את החלק הלא אמיתי של האמנות.

  13. שאול ומיכאל,

    עד כמה שהויכוח ביניכם מעניין, אני מבקש להתייחס לנקודה קודמת ששניכם מסכימים איתה.

    שניכם אומרים שאין צורך ממשי בלימודי האומנויות באוניברסיטאות. שאול טוען כי 'אין דרך אחת טובה לכתוב ספר'. מיכאל אומר כי יש צורך בלימוד המיומנויות בלבד, ולא דבר מעבר לכך.

    למרות שאין דרך אחת טובה לכתוב ספר, ישנן אינספור דרכים רעות לכתוב ספר. איך ניתן ללמוד כיצד לכתוב טוב יותר? הדרך הטובה ביותר היא להתרשם מהספרות הקיימת ומספרות העבר, ולהפיק את הלקחים שאותם סופרים גילו עבורנו על בשרם. כיצד נדע מאיזה ספרים עלינו ללמוד? מי יכווין אותנו אל הספרים הנכונים ויסייע בידינו להפנים את הלקחים מעקרונות הכתיבה בהם השתמש המחבר? את כל זה יעשו המורים באוניברסיטה.

    באופן דומה, חובה על ציירים ללמוד יותר מ- 'מיומנויות'. ציירים טובים באמת צריכים להכיר את הציורים הגדולים של ההסטוריה ואת עקרונות מלאכת הציור שעומדים מאחוריהם. לא ניתן ללמד את הציור כמיומנות גרידא, אלא להראות גם את תוצאות כל אחת מהמיומנויות השונות (אקספרציוניזם, קוביזם וכן הלאה).

    ובמה תורמות אמנויות הכתיבה והציור לחברה? כפי שכבר ציינתי, בני-אדם אינם רובוטים ואיננו יכולים להתייחס אליהם ככאלה. אדם אינו יכול לעסוק בעבודה בלבד כל ימי חייו. הוא צריך גם לשעשע את עצמו, לקרוא סיפורי מתח וקומדיה, לתת לדמיונו להיסחף על כנפי ציוריהם של אחרים, ליהנות מהיופי הטמון בריקוד או בהופעת תיאטרון, וכן הלאה.

    אין ספק שהממשלה צריכה לתמוך יותר במדעים ה- 'קשים' ופחות באמנויות הבמה, אך למיטב ידיעתי זה גם המצב כיום, כך שאיני רואה סיבה להתלונן.

    שבוע טוב,

    רועי.

  14. מסתבר שלא זכרתי נכון. עיקר הנזק היה לגוף ולא לרכוש.
    תגובה זו וקודמתה מיועדות, כמובן, לשאול

  15. חשבתי שנושא הדיון הוא הדת ולא הדתיים.
    נכון שאימתה של המשטרה ואולי גם, חס וחלילה, חדירה של מוסר מן העולם החיצון, מרסנים במידת מה את פעילות החרדים ומונעים מהם לקיים את כל מצוות דתם אבל מספיק להיזכר באירועים סביב מצעד הגאווה כדי לדעת שהריסון מוגבל ביותר.
    אגב, במאה שערים הרסו לאחרונה אנשי משמרות הצניעות את ביתה של תושבת השכונה, חרדית, שהעזה לדבר עם עדי אשכנזי.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3491642,00.html

  16. איני רואה טעם לחזור על אותם דברים שוב ושוב. כבר ציינתי שיש להבחין בהלכה בין רטוריקה לבין יישום כשבמידה רבה הכשל ביישום מובנה כבר ברטוריקה(כפי שהארכתי).
    צא לטיול למאה שערים או להיכן שאתה רוצה ביישובים חרדים. מישהו ייגע בך לרעה? אז כנגד מי יש לך טענות???

  17. שאול:
    קראתי את דבריך (בשנית) ולא ראיתי מה הסיבה שבגללה חשבת שלא קראתי אותם בפעם הראשונה.
    ביחס למה שאתה מגדיר כ"כלל" וכ"יוצא מן הכלל" אני יכול רק לומר שההלכה היא מעצם הגדרתה "כלל" ואין בה "יוצא מן הכלל".
    הלכה זו מרשה ואף דורשת מכל חברי קהילת הקודש להרוג אנשים במקרים מסוימים.
    מקרים אלה אינם נדירים – למעשה מצווה הדת להרוג את כל החילוניים (ראה לעיל "והאפיקורסים, והם שכופרים בתורה ובנבואה מישראל") ורצוי לעשות זאת בסייף בפרהסיא.
    ולכן אני חוזר ואומר: חוקי התורה אינם מוסריים וכל מי שמנסה לקשור התנהגות מוסרית בקיום מצוות הדת (או באמונה בה) טועה ומטעה.

    בייחס לווענונו – לא שזה חשוב ואני אינני עורך דין אבל לא נראה לי שהחוק עליו אתה מדבר חל עליו בין השאר כי הוא לא עבר את עברותיו בשעת מלחמה.

  18. במקרי קיצון אכן ניתנה הסמכות בדיעבד ליחידים הפועלים (מה שעשה פנחס מוגדר כהלכה ואין מורין כן). אז מהיוצא מן הכלל את גוזר את הכלל??? בשביל הכלל קרא שוב את כל מה שהבאתי.

  19. למיכאל,

    עשה טובה וקרא שוב את דבריי.

    דווקא בחלק המהותי היהדות מקילה ביותר (אין ענישה על נסיון, סיוע וכו').

    אם מישהו שהיה נשיא (ריב"ז) התנהג בצורה מסוימת וחכמים ראו לנכון לספר זאת לדורות הבאים זה המסר.

    וענונו לא יכל להיות רודף (קרא שוב בדבריי: רודף זה רק לפני וכשהוא בדרך לביצוע ורק למניעה ולא לענישה). ע"פ חוק העונשין של מדינת ישראל היה ניתן לדון אתו למיתה בגלל סיוע לאויב בשעת מלחמה (סעיף 99 לחוק הענשין). אמנם, וענונו לא התכוון לסייע לאויב אלא להביא שלום אך פה חלה 'הילכת הצפיות' – סעיף 20(ב) לחוק הענשין.

    זה שהמדינה לא מפעילה את הסעיף זו כבר בעיה אחרת.

  20. לשאול:
    כמובן שדברי אינם חידוש כי הם מצוטטים מספרים בני מאות ואלפי שנים.
    עם זאת, נראה לי שלא התייחסת אליהם בהיבט שאליו רציתי שתתייחס:
    כאשר ביצוע העונש מופקד בידי היחיד וכלל לא נדרש בית דין – כל הדברים שאתה מנסה לומר אינם רלבנטיים.
    לכן, למרות חוסר האנושיות הרבה שמפגינה התורה במה שאתה קורא "החלק המהותי", אני הקפדתי להתמקד דווקא בחלק אחר שאליו לא התייחסת והוא חלק ההוצאה אל הפועל (ללא משפט) במצבים רבים.
    הדברים אותם אתה אומר ששכחתי לציין לא צוינו על ידי מכיוון שאינם שייכים לעניין. זה שמישהו מסוים, שכיהן כשופט, גילה רחמנות כלל לא קשור לזה שהדת אינה דורשת רחמנות זו – בוודאי לא במקרים שבהם כלל לא מתקיים משפט.

    ההשוואה של החוק בעניין דין רודף למה ש"היו שקראו" בעניין וענונו היא פאטתית.
    איזו סמכות מבטא הביטוי "היו שקראו ל…" הרי תופס לגבי עונש המוות של כמעט כל דמות מוכרת בארץ. יש הבדל בין התלהמות של אנשים משולהבים לבין החוק ומי שנזקק להשוואה כזו בהגנה על ספר הספרים בעצם כבר הודה בעיקר.

  21. למיכאל

    לא חידשת כלום. מה שהבאת רק מחזק את הטענה שברמת הרטוריקה יש ענישה כבידה (כדי להמחיש ערכים ואת המידרג שלהם), אך לעומת זאת ברמת הביצוע היד מאוד רחמנית על ההדק למעט מקרים חריגים שאותן ידעת למצוא; שכחת להביא את הברייתא המפורסמת שסנהדרין שהורגת פעם בשבע שנים ויש אומרים פעם בשבעים שנה נקראת קטלנית. שכחת לציין שרבי יוחנן בן זכאי תפס סתירה בדברי עדים בקשר לעוקצי התאנים שהיו על העץ(!!!) ליד מקום העבירה ומכח זה בלבד זיכה את הנאשם, ועוד ועוד. גם במקורות הסטורים מצויין שבין הגויים היה ידוע שאצל היהודים הענשים קלים באופן יחסי.
    (שים לב, שביהדות הנהוג הוא ממש להיפך מהנהוג במדינות המערב שייתכן שהענישה קלה יותר אך מספר ההרשעות גבוה ובמדינות מסוימות מגיע עד לשמיים). (דרך אגב, לדין 'רודף' ולדומים לו יש מקבילה גם בדיני הענשין של מדינת ישראל: סייג ה'כורח' וה'צורך'; כך שלא ברור לי את מי אתה מנסה לתפוס).

    מה שנכון הוא, שאת דין 'מוסר', כלומר המוסר ממון ישראל לגוי (זה שונה מ'רודף' מפני שדין רודף בתוקף רק בשעת הרדיפה עצמה ורק אם רודף כדי להרוג ורק אם אין אמצעי פחות יותר ורק למניעה, אך לא לענישה אחריה), כן נהגו ליישם במקומות מסויימים (כלומר, להשליך אותם לנהר בתוך שק כדי שהגופה לא תימצא), מפני שראו ב'מוסרים' איום על הקהילה בשלמותה (הרבה פעמים המוסרים היו 'חרדים' במובן הקלאסי ובכ"ז 'טיפלו' בהם). אני רק רוצה להזכיר לך שגם על מרדכי וענונו היו שקראו בזמנו להטיל עונש מוות, וגם בספר הענשין של מדינת ישראל יש עונש מוות למי שמשתף פעולה עם האויב בשעת מלחמה.

    ביי.

  22. לשאול:
    בשאלה על התאומות הסיאמיות פנו לדת כי הכלים של הפילוסופיה לא נתנו תשובה.
    נגיד שזה נכון. מה זה אומר? לדת יש תשובה? מניין לנו שתשובה זו נכונה?
    זה מזכיר לי, למרבה הצער את אחת הרעות החולות של מערכת החינוך הממלכתית. מערכת זו אינה מתייחסת כלל אל השאלות שאין להן פתרון ברור ומוחלט כמו מהו טעם החיים, מהו מוסר, מה יעודנו עלי אדמות וכדומה. ניתן להתמודד עם שאלות אלו ביושר ולסייג את הדברים ב "אינני יודע ממש אבל…." אך מערכת החינוך הממלכתית (בטעות נוראית) כלל לא עוסקת בכך ולכן בני נוער שמחפשים מענה לשאלות אלו נגררים אחרי הדת שנותנת להם תשובות (אמנם שגויות) וזונחים את המערכת החילונית שלא התיימרה לדעת.

    אינני נטפל לנושא עונש המוות. אני מעלה אותו כדוגמה מובהקת לחוסר המוסריות של הדת. באופן מוזר הדוגמאות ה"נגדיות" שאתה מביא כלל אינן נוגדות את דברי ובחלקו אפילו מחזקות אותם. האם זה מוסרי לא להעניש מישהו רק מפני שנכשל בביצוע זממו? ועוד בהקשר זה, ביחס לדברים שאמרת בחלק מאוחר יותר – האם שחרורם של עבריינים הוא מוסרי?
    מעניין מאד שהחוק היחידי שעמו אתה מוצא לנכון להשוות את הדת הוא חוק אנגלי שנזנח לפני שנים רבות ומאפיין את אחת התקופות החשוכות ביותר של האנושות.

    כשכתוב בנושא נקמת דם על הריגת קרוב משפחה:
    "וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ אֵין לוֹ דָּם" (במדבר, לה; 27) האם נדרש כאן דיון בפני 23?
    יש עוד סוגים של עונשי מוות המסורים ליחיד בלבד ולא לבתי הדין, ונוהג גם בזמננו המוגדר בלשון חז"ל "קנאים פוגעים בו". דוגמה לכך מובאת בתורה שפנחס הכוהן הרג את זימרי ששכב עם המדיינית ופילח גופם בחרב ועל כך קיבל תגמול מאלוהים "ברית עולם" (במדבר, כה; 7-13).
    כך גם מי שחל עליו "דין רודף" מותר ליחיד להורגו. עונש זה חל למעשה בשני מקרים: רודף להרוג, ורודף לאנוס אישה האסורה עליו מבחינה הלכתית (שים לב שהאונס רווקה לא חל עליו דין רודף אלא לנשואה בלבד).
    כך הדין לגבי היתר להרוג כופרים ומומרים המסור ליחיד, כפי שנכתב בשולחן ערוך:
    "מיני ישראל, והם שעובדים ה לעבודת כוכבים, או העושה עבירות להכעיס, אפילו (ד) אכל נבילות או לבש שעטנז להכעיס; והאפיקורסים, ו והם שכופרים בתורה ובנבואה מישראל, היו נוהגין בארץ ישראל להרגן. אם היה בידו כח להרגן בסייף, בפרהסיא, הורגו. ואם לאו, היה בא בעלילות עד שיסבב הריגתו. כיצד, ראה אחד מהם שנפל לבאר והסולם בבאר, קודם ומסלקו ואומר: הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך, וכיוצא בדברים אלו (שולחן ערוך יורה דעה סימן קנח סעיף ב).

    ועוד עובדות מעניינות:
    מאז שחרב בית המקדש ובטלה הסנהדרין (בתי הדין המוסמכים להעניש עונשי מוות) הרשות להעניש ניתנה לשיקול דעתו של בית הדין, להכות, להחרים, לנדות ואף להרוג. כך מבואר בתלמוד: "א"ר אלעזר בן יעקב: שמעתי, שבתי הדין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה; ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים, והביאוהו לבית דין וסקלוהו, לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך [הרי לך שאדם שרכב על סוס בשבת – אף שאינו איסור חמור המחייב מוות – בית הדין סקלוהו כדי שאנשים אחרים יזהרו מלזלזל בשמירת השבת]. ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו [בעל את אשתו] תחת התאנה, והביאוהו לבית דין והלקוהו, לא מפני שראוי לכך – אלא שהשעה צריכה לכך [למרות שהדין הכתוב אינו מחייב מלקות, חייבו בית הדין מלקות כדי שלא תרבה הפריצות]!" (יבמות צ ע"ב).

    לסיכום אני חוזר ואומר שבנושא עונש המוות הדת היהודית כלל אינה כה רחמנית כפי שאתה מנסה לצייר אותה ובאופן כללי חוקיה כלל אינם משקפים את המוסר הטבעי של בני אדם ואף סותרים אותם פעמים רבות.

    קצת אחרי הסיכום מעניין להוסיף (רק לצורך המחשת האכזריות) את הדברים הבאים:

    "אלו הן הנסקלין: הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, ועל הזכור, ועל הבהמה, והאשה המביאה את הבהמה, והמגדף, והעובד עבודה זרה, והנותן מזרעו למולך, ובעל אוב וידעוני, והמחלל את השבת, והמקלל אביו ואמו, והבא על נערה המאורסה, והמסית והמדיח, והמכשף, ובן סורר ומורה, … " (משנה, מסכת סנהדרין, פרק ז, משנה ד).

    "ואלו הן הנשרפין הבא על אשה ובתה, ובת כהן שזנתה … ואלו הן הנהרגים הרוצח ואנשי עיר הנדחת רוצח שהכה את רעהו באבן או בברזל " (משנה, מסכת סנהדרין, פרק ט, משנה א).

    "אלו הן הנחנקין המכה אביו ואמו וגונב נפש מישראל וזקן ממרא על פי בית דין ונביא השקר והמתנבא בשם עבודת כוכבים והבא על אשת איש וזוממי בת כהן ובועלה המכה אביו ואמו" (משנה, מסכת סנהדרין, פרק יא, משנה א)

  23. הוספה קטנה:

    בדיון על עונש מוות אין ביהדות ערעור על פסק דין של זיכוי אלא רק על פסק דין של הרשעה (בדומה לארה"ב ובשונה ממדינת ישראל). יש עוד הרבה מה לכתוב אבל קוצר הזמן מגביל.

    עוד הערונת: דיברתי על הפמניסטיות ה'תרבותיות' כפי שהן מכונות: פמניזם תרבותי מבית מדרשה של קארול גיליגן להוציא מהפמניזם הליברלי מבית מדרשה של קתרין מק'ינון. הראשונות אומרות שלנשים יש קול אחר (כשם ספרה של גיליגן), והאחרונות אומרות שהקול אחר מפני שהרגל הגברית מונחת על הצוואר שלהן. בשיח הציבורי בארץ, כרגיל, עשו מהכל מישמש אחד גדול: בפרשת אליס מילר שלטו הפמניסטיות הליברליות שרצו להוכיח שאשה כמו גבר, ואדרבה, הקודים הגבריים יאים לאשה בדיוק כמו לגבר וכמו שגבר מאצ'ו הוא טייס גם אשה מאצ'ואית היא טייסת (ואם יש נשים שמרגישות שונות זה רק כתוצאה של תודעה כוזבת שנצרבה להן במוח על ידי האליטה הגברית), ואילו בפרשת כרמלה בוחבוט שלט השיח של הפמניזם התרבותי שטוען שאשה שונה ולכן יש להבין מדוע לא ברחה מבעלה עד רגע המשבר בו רצחה אותו.

    שוב ביי.

  24. למיכאל,

    א. בשאלות אתיות אנשים פונים לדת, פשוט מפני שבכלים של הפילוסופיה אין תשובה לשאלות הללו. יש לך תאומות
    סיאמיות שבלא הפרדה תמותנה ובזכות הפרדה אחת מהן תינצל. אתה מפריד? על מי מהן אתה גוזר את 'עונש המוות'? ואם ההורים מתנגדים להפרדה, אתה כופה זאת עליהם? (בדיוק בעייה כזו היתה באנגליה לפני כשנתיים)

    ב. כיוון שזו לא הפעם הראשונה שאתה נטפל לשכיחותו של עונש המוות במקורות היהודיים, אני חייב להגיב. התגובה המלאה יכולה לדרוש הרבה השקעה ולכן ראה את הכתוב כראשי פרקים בלבד.
    הענישה הפלילית נחלקת לשלושה חלקים: חלק מהותי, חלק דיוני (שנחלק לשניים: סדר דין פלילי, ודיני ראיות), ולחלק הענשי.
    בחלק הענשי יש עבירות שהיהדות מחמירה (אותם אתה טורח להזכיר בכל פעם), ומאידך, יש עבירות שהיהדות מקילה בצורה מבהילה (גנב משלם רק כפל (באנגליה היה מקובל עונש מוות במסגרת ה bloody code), ואם הוא גזלן מחזיר רק קרן, ועוד ועוד). בוא, לכן, ונשאיר את החלק העונשי בפני עצמו ונעבור לשאר החלקים.

    בחלק המהותי: ביהדות אין ענישה על נסיון (תאר לעצמך: אני יכול לירות טיל לאו על בית, לפוצץ את הבית, ולא
    להגשים את המטרה רק מפני שהדיירים בדיוק אינם בבית, ואין ביהדות שום אחריות פלילית על המעשה), על סיוע לעבירה, על שידול, ויש אחריות מוגבלת ביותר של ביצוע בצוותא. במדינת ישראל ביצוע בצוותא, נסיון ושידול 'מזכים' בעונש מלא וסיוע בחצי מהעונש.

    בסדר הדין: לעונש מוות דרוש דיון בפני 23, לעונש מוות דורש רוב מיוחד; ובנוסף: על עונש מוות יש ערעור בזכות לעולם (ללא הגבלה על מספר הפעמים) עד הביצוע (במדינת ישראל דיון בעונש מוות בפני 3 , רוב רגיל וויש ערעור אחד בלבד אוטומתי)

    בדיני ראיות: ביהדות אין ראיות נסיבתיות, אין הפללה עצמית (במשפט פלילי) לעולם; רק שני גברים שומרי מצוות כשרים להעיד, ועוד ועוד.

    קראתי כבר לא מעט פסקי דין פליליים. בכולם – ללא יוצא מן הכלל – לו היה מוחל המשפט העברי העבריין היה משתחרר. אם יש לך סיבה להתנגד למדינת הלכה היא שעל פי ההלכה כמעט בלתי אפשרי להרשיע עבריינים.

    מה עולה מכל זה? המשפט העברי מאמין בצורך בקציבת עונשים כדי לבטא את ה'אני מאמין' של החברה, במסגרתו עונשים חמורים נקצבים לעבירות שהחברה רואה בהן עבירות חמורות (כך מקובל בכל המדינות בעולם), אך המשפט העברי כלל אינו מאמין בענישה לאחר שכבר העבירה נעשתה. המשפט העברי מאמין ביכולת של החברה, בתפקיד של ההורים וכו' וכו', כשכל זה לעניין המניעה מראש, אך לאחר שהמנגנונים המובנים כושלים, המשפט העברי אינו רואה שום עניין מיוחד בהענשה. אכן, בחברה חולה כמו החברה שלנו שמשופעת בעבריינות יהיה צורך לערוך במשפט העברי התאמות כדי שאפשר יהיה לחצות את הכביש בבטחה, למשל.

    נקודה למחשבה: במשפט הפלילי מתפתחת בשנים האחרונות מגמה שקוראת לא רק לביטול עונש המוות אלא לצמצום רב בכליאה ואולי אף לביטול הענישה הפלילית בכלל (קוראים להם 'אבוליסטים'), מתוך ראיית הדאגה לשיקום הקרבן, למשל, בעדיפות על ענישת העבריין (במשפטים על עבירות מין שני האינטרסים מתנגשים לא פעם).אולי היהדות (כמו תמיד) הקדימה את זמנה?? (הפמניסטיות 'התרבותיות' טוענות, למשל, שכל צורת ניהול המשפט אצלנו היא גברית, בשעה שלשיטתן יש לנסות ליצור צורת משפט נשית שבמידה פחותה ביותר תתמקד בענישה) (גם ביחס לפמניזם וכו' יש לי הרבה מה לומר, ומקוצר הזמן נסתפק לעת עתה במה שכתבתי).

    ביי

  25. שאול:
    יש משהו טאוטולוגי בטענה שחכמי חכמת ישראל ינקו מעולם הישיבות.
    חכמי חכמת העולם (גם היהודים שבהם) לא עשו זאת.

    באופן כללי נכונה הטענה שרוב היהודים – גם אלה שמגדירים את עצמם כחילוניים – אינם ממש חילוניים כי שטיפת המוח הדתית עשתה עבודה ממש טובה. לכן ברור שגם אם היה מי שחשב שאין כל רע בהקמת מדינת היהודים באוגנדה (ואני, אגב, חושב כמוהו), לא היה הדבר מעשי כי רוב היהודים לא ידעו להפריד בין הצורך שלהם במדינה כדי להינצל מציפורני האנטישמיות לבין שטיפת המוח רבת השנים על פיה עליהם לשוב לארץ אבות.
    אז אתה שואל למה? תשובתי היא בגלל שטיפת המוח.

    גם הפניה למקורות ההלכה העבריים נעשית בחלקה הגדול (אם כי לא במלואה) ממניעים דומים.
    איכשהו הצליחה שטיפת המוח המקנה לדתות מעמד מיוחד בתחום המוסר להביא לכך שבכל וועדה העוסקת בנושאים הקשורים אליו משלבים גם איש דת ואפילו פונים למקורות הדתיים.
    זה לא אומר שמקבלים את תכתיבי המקורות כי הללו הם לפעמים, פשוט מפלצתיים (חשוב, למשל, על כל המצבים בהם מטילה היהדות עונש מוות ואפילו כזה שכל אדם ברחוב נקרא להוציא אל הפועל).
    לסקירה ממצה על הקשר בין היהדות לבין מוסר אתה מוזמן לקרוא את ספרו של ירון ידען – הדת קמה על יוצריה.

  26. חכם אחד אמר פעם: "יש עקרון אחד פשוט על פיו ניתן לכתוב ספר טוב; הבעיה היא שאיש עדיין עוד לא גילה אותו…". מכאן דעתי על מדע הספרות והדומה.

    בקשר לישיבות: צר לי רבותיי, אך עולמם של כל חכמי חכמת ישראל – וגם של אלו שהתנכרו למורשת – ינק כל כולו מעולם הישיבות. המפורסמים הם ביאליק וברדיצ'בסקי, הפחות מפורסמים הם עגנון.. (שאמנם, לא למד בישיבה באופן מעשי אך ינק את תרבותו ממורשת ישראל). ואם נתבונן בהרחבה כל המאורעות הגדולים שעברו על העם הזה ינקו ממורשתו (אנשי עלייה שנייה הסוציאליסטים באו לארץ ולא לארגנטינה. למה?).

    דרך אגב, עם התקדמות המחקר האקדמי המאפשר פתרונות לבעיות שבעבר איש לא התמודד איתן, נוצרה תרבות של פנייה למקורות ההלכה העבריים בכל הסוגיות של אתיקה ורפואה; כלומר, גם כמרים נוצרים מתעניינים בשאלות רבות מהי דעתה של ההלכה כדי לקבל התרשמות. חוק זכויות חולה הנוטה למות (יעני, המתת חסד) התקבל לאחר שוועדה שישבו בה רבנים, פילוסופים ורופאים דנה בדבר וקיבלה המלצות פה אחד. האם יש פה ניכור? אולי הבעייה היא רק תדמיתית פוליטית.

    ביי

  27. עוד משהו:
    יש מיומנויות אמנותיות שניתן וצריך ללמד.
    הן אינן אמנות אבל הן נחוצות לאמן.
    אינני בטוח שהאוניברסיטה היא המקום לעשות זאת אבל אם כבר מלמדים בה מקצוע המתקרא בשמה של אמנות כלשהי הרי שמיומנויות אלו צריכות להיות החומר המועבר.
    כדאי לקרוא בנושא זה את ספרה של בטי אדווארדס "Drawing on the right side of the brain"

  28. להלל:
    אם דבריך הם תגובה לדברי אז כדאי שתקרא אותם לאשורם.
    לא תמצא בהם כל התייחסות להיסטוריה וההתייחסות לפופר היא רק על דרך השלילה בכך שאמרתי שאינני מדבר על ההגדרה המצמצמת שלו.
    דברי התמקדו בעיקר בהוראת האומנות וכאן אני עובר לתגובתו של
    רועי:
    גם את ההיסטוריה של האומנות לא כללתי בדברי אבל חשוב שיבינו שמי שלומד היסטוריה של האמנות אינו נעשה אומן ולימוד ההיסטוריה של האומנות אינו קשור, לכן, בשאלה אם חשוב לנו שתהיה אמנות.
    נכון אמנם שבימינו רב האנשים הולכים לאוניברסיטה כי אחרת זה לא יפה אבל אני מאד מסופק באשר לתרומת לימודי האמנות לאמנותם של האמנים. אני אפילו נוטה להאמין שאילו למדו מדעים במקום אמנות היו הופכים לאמנים יותר טובים מכיוון שהעולם ממנו הם שואבים השראה היה מתרחב.

    כללי:
    אמנם, כפי שציינתי לעיל, הקפדתי שלא להכליל את ההיסטוריה בדברי, מכיוון שידעתי שניתן להעלות את ההסתייגויות (שעלו בסופו של דבר למרות שלא התייחסתי להיסטוריה) אבל אישית אני באמת לא בטוח שלימודי ההיסטוריה תורמים לחברתנו הרבה. חלק גדול מתרומתם הוא אפילו שלילי מכיוון שההיסטוריה גורמת לאנשים לנהוג את רכבם תוך הסתכלות אחורה במראה במקום על הדרך הפרושה לפניהם. קל לראות, למשל, שכל ה"טיעונים" שמעלים שני הצדדים בסכסוך הישראלי פלשתיני הם "היסטוריים" והיפה הוא גם שרוב הטיעונים האלה, אף כי הם נכונים, אינם רלבנטים.
    אינני שולל את לימודי ההיסטוריה לחלוטין אבל אני חושב שצריך לשנות אותם מהותית כדי שמה שיופק מהם תהיינה, מחד, סתם עובדות שנועדו לספק את הסקרנות ומאידך תובנות כלליות על התנהגותם של בני אדם (למשל התובנה שנוטים להדחיק שהתנהגותם של הגרמנים במלחמת העולם השנייה היא התנהגות שבני אדם נסחפים אליה בתנאים מסוימים שמוחלפת במקומותינו באמונה שזו תוצאה של גרמניותם)

  29. שאול, הלל ומיכאל,

    ראשית ברצוני לאמר כי אני שמח לחזור לדיון כאן ולראות כמה נדבכים צמחו בו מאז שעזבתי אותו אמש.

    אנסה להגיב לשניים מהטיעונים העיקריים המוצגים כאן בידי שאול, אך אני מעדיף שלא להתייחס לסוגיית ההינתקות ולגירוש תושבי ההתנחלויות. אין ספק שנעשה שם עוול כלפי התושבים מצד הממשלה. יש המצדיקים את העוול הזה בשל הטוב הקולקטיבי שאמור לנבוע ממנו, ויש השוללים אותו בצורה מוחלטת. כך או כך, אין מקומו בדיון הנוכחי.

    שאול –
    אתה טוען שמאז מלחמת העולם השניה מדעי הרוח לא תרמו בדבר. אך הנה בא הלל ומתאר באוזנינו כמה הם הוסיפו לסוגיות הפמיניזם, מחלוקת השיבוט, איכות הסביבה, גזענות וכן הלאה. כך שנראה לי שבנקודה זו אין הצדק עמך. מדעי הרוח תרמו לפני מלחמת העולם השניה וממשיכים לתרום לעולם.

    הלל גם הסביר יפה את בעיית הישיבות. אוסיף ואומר כי לא זאת בלבד שהן מובילות לפילוג ולהפרדת העם, הן גם אינן תורמות דבר למדינה. הקרן לשימור הקולנוע הישראלי מממנת יצירות קולנועיות המשקפות את התרבות הישראלית ומשווקות אותה ברחבי העולם. האוניברסיטאות מייצרות מחקרים המשפרים את תחומי המדע השונים. במה תורמות הישיבות לישראל או למעמדה בעולם?

    ועתה, למיכאל –
    אני מסכים איתך לגבי הגדרת מדע, אך ברצוני להוסיף נדבך נוסף לחלוקת הידע שלך. גם אם אמנות לא ניתן ללמד באוניברסיטה (ומיד נדבר גם על סוגיה זו), מה לגבי היסטוריה של האמנות? זהו תחום חשוב במדעי הרוח שאפשר ללמוד ממנו ולהסיק ממנו לקחים חשובים ועדכניים על אופיין של תרבויות וזמנים. מדע-רוח דומה הוא ההסטוריה של הספרות.
    איני חושב שניתן להתווכח עם תרומתם של מדעים אלו להבנתנו תרבויות שונות משלנו – וכפועל יוצא, גם את תרבותינו אנו.

    אתר אומר כי לא ניתן ללמד אומנות, אך איני מסכים איתך בנקודה זו. לרבים מהמלחינים, המשוררים, הציירים והסופרים המפורסמים היו אנשים שלימדו אותם את אומנותם. מלחינים וציירים חייבים ללמוד צעד-צעד את אומנותם. סופרים ומשוררים לומדים גם הם צעד-צעד, מתוך קריאה נבונה של הספרות הקיימת, ולימודים באוניברסיטה במהלכם הם יכוונו לספרות הנכונה יכולים לסייע להם מאד.
    האם חייבים ללמוד באוניברסיטה כדי לצייר היטב, או לכתוב היטב? לא, בוודאי שלא. אך מעטים הם האנשים שלא עברו תקופת לימודים כלשהי בתחום אומנותם. קיימים אותם גאונים נדירים, אך רובנו אינם כאלה, ואיני סבור שיש להותיר את האומנויות רק לאותם מתי-מעט.

    שבוע טוב לכולכם,

    רועי.

  30. לסיפא – נכון מאד כי בכל הנושא המדעי- פילוסופי הרי שישנה פתיחות ורועי ושאול הם ללא ספק מעוררי השראה. בעניין ההנתקות – דומה שדעתו של שאול סופית. משהושמעו הדעות- די לנו.

    לרישא – האדם קובע את מה שמעניין אותו ובדרך כלל יש בכך תועלת זו או אחרת.
    לשם דוגמא לתועלות, בנוסף על הדוגמאות שהבאתי עד כה:

    העניין העצום שיש לאדם בעבר איננו סתמי ואיננו תרבותי רק לשם ההתייפיפות. השלכותיו החברתיות- עצומות. ראה למשל את ההד שיש לביוגרפיה החדשה על מנחם בגין, למחקרים על חלקם של הפולנים במעשי אנטישמיות ועוד.
    מדע או לא? מסתבר שמאז פופר עברנו אכן כמה מדרגות-
    חקר ההיסטוריה הוא מדעי במובן זה שיש לבססו על ממצאים עובדתיים ועל פרשנות המתיישבת עם עובדות אחרות. אבל ללא ספק זה לא מעבדה בכימיה.

    וגם במדעי הטבע ישנם נושאים תיאוריים יותר (כמו הגיאולוגיה והפלאונטולוגיה והתנהגות בעלי חיים) שאינם מדעים נסיוניים כמו כימיה במעבדה.

    וגם בפסיכולוגיה – יש להודות שיש פן מדעי – פסיכולוגיה נסיוית – עכברים … ואחרת יותר תיאורית.
    וגם מדעי הטבע עוסקים לפעמים במה שנראה כזוטי דברים – רק לשם הקצנה – בטקסונומיה של חיפושיות מים…

    וכל זה נמצא בתחום המחשבה האנושית הביקורתית – ולכן באוניברסיטה.

    דרך אגב המחקרים המדעיים היקרים ביותר הם המחקרים שמבצעת נאסא – מה התועלת בהם? לא פרופורציונית כלל לתועלת. כולל חיי אדם רבים.
    בכל מקרה מדעי הטבע מקבלים כסף רב יותר, . מהאשורולוגיה, תמיד גם בארץ רק שכיום מנסים לחסל את המעט שיש – ועל כך נבכה שנים.
    יש לציין שבר אילן – כשהוקמה, נועדה להדגשי את מדעי היהדות – המצב היום קצת שונה.

    ועוד יש לומר שגם במדע יש פוליטיקה לא מעטה שקטבעת היכן הגרנטים הגדולים.

    ואלו ואלו (בהשאלה) דיברי אלוהים חיים.

  31. לרועי, שאול והלל

    לא נכנסתי לדיון עד לנקודה זו כי לא חשבתי שדיון על מטריקס יתפתח בכוון שאליו התפתח.
    אני חושב שחלק גדול מהבעיה (כפי שההבהרות שהתחלתם לכתוב מראות שגם אתם חשים) הוא בעיה של מונחים שלמרבה הצער נקוטים במקומותינו למרות שהם מבלבלים בלשון המעטה.
    מהם "מדעי הרוח"?
    מקובל לשייך אליהם מקצועות כמו ספרות, קולנוע וכדומה אבל אמרו לי- האם יצרה רוח האדם יצירה יותר גדולה מן המתמטיקה? כיצד זה נושלה המתמטיקה מן הזכות להיקרא "מדע רוח"?
    מהו "מדע"?
    האם מה שנהוג לכנות "מדעי הרוח" הם בכלל "מדעים"?
    לא אכנס כאן להגדרות המצמצמות שמדברות על הצורך בניסוי וכדומה. לדעתי, לא בכדי קשורה המילה "מדע" בשורש "ידע". המילה "מדעים" צריכה, לדעתי להישמר לתיאור הדיסציפלינות שבהן יוצר האדם "ידע" ואוגר אותן.
    ומהו "ידע"?
    למיטב הבנתי "ידע" הוא אוסף עובדות החרוטות בזיכרונו של אדם.
    יש כמה סוגים של זיכרון וכאשר אנחנו מדברים על "ידע" שניתן להנחיל באוניברסיטה אין לנו כנראה ברירה אלא להתייחס רק לידע המכונה "הצהרתי" – ידע שניתן להעבירו במילים.
    גם אם נרצה להרחיב את תחולת הידע המטופל באוניברסיטאות מעבר לכך, דומני שלעולם לא נרחיב אותה עד כדי כך שנחרוג מגבולות הידע שניתן להנחיל לאחרים.
    לשם מה נחוצה כל ההתפלפלות הזאת?
    משום שלדעתי אין קשר בין לימודי הספרות לבין הצורך שלנו בספרות. אם יש דרך ללמד אדם להיות סופר הרי שדרך זו עדיין לא נתגלתה. הסופרים שמיצירותיהם אנו נהנים אינם תוצר של האוניברסיטאות (גם אם כמה מהם למדו באוניברסיטה, יצירתם לא נוצרה כתוצאה מלימודים אלה).
    המצב דומה בכל סוגי האומנות.
    לכן, בין אם אנו חושבים שהאמנות נחוצה ובין אם לא, נדמה לי שאין מקום לשאלה אם יש ללמדה באוניברסיטאות (שהרי גם אם "יש ללמדה" איננו יודעים לעשות זאת).

    ילד חורג במסגרת המכונה "מדעי הרוח" הוא הפילוסופיה.
    בימי בהרנסנס כמעט ולה הייתה אבחנה בין מדען לבין פילוסוף ואני חושב שזו הגישה שיש לנקוט בה גם בימינו. הפילוסופיה, כמו המדע, מגבילה את עצמה לחוקי ההיגיון וגם אם אינה מכפיפה את היגדיה לתחומים שבהם ניתן לערוך ניסוי, לא תרחיק לכת עד כדי תיאור היגד הסותר את הניסוי כנכון.
    בחלק גדול מן המקרים (לא בכולם) העיסוק בדברי הפילוסופים באוניברסיטה הוא בהחלט עיסוק שמקנה ידע ולכן ראוי.

    אם בנושאים אלה דעתי דומה מאד לדעתו של שאול הרי שבנושא ההינתקות אני חולק עליו לחלוטין אבל נראה לי שההיסחפות לדיון בנושא זה לא תהיה במקומה.

  32. א. צא וראה כמה כיום עולה למדינה בחיי אדם (אזרחים) ובכסף הגירוש המטומטם ההוא. אם נביא בחשבון את המחיר העתידי בחיי חיילים לשם השתלטות מחודשת על הרצועה, הרי שכל אדם שפוי צריך להתקשות להירדם מדי לילה מנידודי שינה. מתברר למפרע שחוץ מ60 מליון דולר בשנה שגוש קטיף ייצא לחו"ל וכיום אינם, המדינה הרוויחה בזמנו הגנה ב'חינם'.
    ב. אני בזמנו טענתי בהרבה פורומים שזכותה של המדינה ללכת ולהשאיר את המתיישבים לדאוג לעצמם. אם יוצאים מהקיבעון השמאלני רואים שזה היה הפתרון שהיה משתלם לכולם.

  33. שאול,

    אני מבין לצערך. אפילו מסכים במידת מה עם הביקורת על עצם העניין והצורה שקיבל.
    אבל בעניין ההוא – טעות בידך. טעות קשה ומקוממת.

    דרך אגב, בעניין שלשמו התכנסנו) האם גוש קטיף הועיל למדינה כהתישבות שמומנה בשעתו על ידי המדינה? האם זה היה הפרמטר של כל התנחלות שהוצבה עד כה בשטחים? האם כך היה רוצה היישוב היהודי באיוש שימדדו אותו במושגי תועלת?

  34. להלל,

    אני אישית(!!!) ומשפחתי מהמגורשים של גוש קטיף (כפר דרום). כל מי שחווה זאת על בשרו יודע בוודאות שגם לו היתה הפקודה להוציא אותנו להורג, הם היו מבצעים זאת ללא שום היסוס.
    ה'חוויה' של אלפי (אולי עשרות אלפי) רובוטי אדם מבצעים בשקט מופתי מעשים שללא הכנה פסיכולוגית ראויה הם לא היו מסוגלים לעשות היא טראומה לכל החיים (מרוככת רק בשל הידיעה שכבר היו דברים מעולם…).

  35. שאול, רועי.

    ראשית אעמיד דברי על דיוקם לעניין חחשיבותם של מדעי הרוח.
    עכשיו משחברתם לאותה עמדה והבהרתם אותה ..קשה לי עוד יותר להבין את עמדתכם: הנה מדינה נאורה כמו ארה"ב היתה (ועודנה) נגועה לה שנים בגזענות מחפירה, הנה מדינות רבות מספור המדכאות אדם, הנה סוגית איכות הסביבה, הינה סוגיית הפמיניזים,המדע העוסק בשיבוט ומה לא. האם יעלה על הדעת שמקומם של הוגי דעות – משפטנים, פילוסופים, אנשי ספרות ותרבות ייפקד ממרכז הבמה בוויכוח והמאבק על נושאים אלה? תרומתם לדיון התרבותי, האתי, הריגשי והמוסרי עצומה, שינתה ומשנה את פניה של האנושות לא פחות מחברי פרוייקט מנהטן. ולא נכון חברים- מאז מלחמת העולם התרומה איננה שלילית כלל: פמיניזים, גזענות, שוייון חברתי, אקולוגיה, רפואה, מלחמהושלום, גלובליזציה- בכל אלה מטפלים גם הוגי מדעי הרוח, על בסיס הסתכלותם על תפוקתה, ומחשבתה של החברה האנושית.
    גם במדעי הרוח אנו(כולנו) עומדים על כיתפיהם של ענקים ובזכותם רואים למרחוק.

    אודה שישנה לעיתים, בעיה במיתוג והסיווג – ובאוניברסיטאות ישנה אינפלציה של חוגים וקורסים שונים ומשונים אבל יש להביט על התצריף הרוחני המרתק שנוצר. העולם המשפטי לדוגמא לא יכול היה להתקיים אם לא כל אותה הגות חברתית אנושית ששינתה ותשנה את פניה של החברה. ולכך יש דוגמאות אין ספור.

    קטונתי מלענות לשאלתך שאול מהי התועלת שיש בכל דבר – לא לכל דבר יש תועלת מיידית אם בכלל ואללי – יש גם נזקים איומים שהמדע השכיל ליצור-
    ראה מסביבך את עולמנו שהשכיל לקדם את יכולת ההרג שלו למימדים עצומים- וישנו הצירוף של נשק והשקפת עולם שהם מתכון לאסונות רבים של האנושית.

    ובכלל השיפוט התועלתני איננו יכול ליהיות הבסיס המוביל לכל החלטה. נערי האוצר אולם יכולים לנקוט בדרך זו אבל לא האנושות…

    ובאותו עניין – שכר הלימוד – יש אכן גישות כלכליות המניחות שווקים משוכללים בהם הכל מסתדר ללא שום התערבות, מי שירצה ללמוד ימצא את דרכו וכו'. הראה לי היכן זה עבד ונדבר – הרי בהרווארד הגימיק הגדול הוא מלגות לכל עניי העולם. ואי השוויון בארה"ב שריר וקיים.

    וגם ידוע דרך אגב שמספרם של תלמידי המחקר לתארים מתקדמים בארה"ב , בקרב ילידי ארה"ב – ירד ממשית בשנים האחרונות, המוני הודים, סינים, פקיסטנים וישראלים מציפים את האוניברסיטאות בלימודי תארים מתקדמים. יתכן ששם גם ישנה בעיה – מתי תגיע לידי ביטוי, לא יודע.

    לכל דבר – זמן אולי גם זה יבוא על כל פנים, לישראל אינטרסים עמוקים ביותר בהשכלה כגורם המאפשר שיוויון.
    מדינה אשר מתערבת יום יום בחיי אזרחיה – כמו החל מהעלאתם ארצה ויישובם בנגב המנותק, מניעת תחבורה ופיתוח , שנים, מהצפון והדרום ועוד, לא יכולה לקבוע שישנו שוק חופשי, משוכלל וחף מעלויות כלכליות בילתי מאוזנות ולשלוח את כולם להסתדר.
    המחיר של אי השוויון – עצום ורב. הוא יוצר מדינה אלימה, מקוטבת, מתוסכלת, צינית וחסרת סולידריות.

    ישיבות – לא הכסף הוא העניין אלא העניין החברתי. הכסף – קטן – החלוק'ה הנמשכת, היא הבעיה, הניתוק החברתי של אגף שלם בחברה הוא הבעיה.
    עזוב את הכסף.

    לעניין ההנתקות – סלח לי שאול אם אגיב קצת בציניות ואומר שנראה לי , כאחד שהיה שם , ששטוף המוח הוא אתה (כלומר – המידע שבידך, שגוי ומגמתי) חיילי צהל שהלכו לפינוי היו ברובם המכריע בוגרים, מיושבים בדעתם, אחראים, מוסריים ובעלי רצון חופשי, באש לדרך התנהלותם ותגובתם, בכל רגע ורגע. לא גרמניה ואף לא דומה. והפסיכולוגים- מתהדרים בנוצות לא להם.
    דווקא לעניין שטיפת המוח יש לבחון את המתנחלים שאחדים מצעיריהם היו מוכנים (תיאורטית לפחות) להתאבד אם לא יותר מכך, ועל מה?

    הלל

  36. העולם והיקום הוא באמת סימולציה, וחזל קראו לזה עולם השקר , הכל דימיון, ברגע שסוגרים את העניים מתגלית האמת..

  37. רועי,

    אהלן,

    ההבחנה שלך בין מדעי החברה למדעי הרוח נכונה ולכן דייקתי בדבריי לשלול את מדעי הרוח בלבד.

    ברמת העיקרון, בוודאי שיש למדעי הרוח תרומה לחברה (הרי הפילוסופיה היא החכמה שהזינה את כל המהפיכות וגם במדעי הטבע); אני רק טענתי (באמת לא דייקתי בדבריי, והייתי צריך להדגיש יותר שכוונתי בעיקר למדי הרוח כפי שהם כיום) שמאז מלחמת העולם השנייה התרומה היא שלילית… כלומר, לאור המצב שחכמי מדעי הרוח הביאו את החכמות הללו אליו, עדיף כיום לייבש אותם לפחות במובן זה שהמדינה לא צריכה לממן אותם.

    בנוסף: תסביר לי מדוע לתמוך בקרן לשימור המסורת של הקולנוע הישראלי (או כל דבר כזה) זה מעשה ראוי ולתמוך בישיבות זה לא ראוי (אני אישית אתנגד לעולם למימון ממשלתי לישיבות כדי למנוע מהמדינה את הרצון והיכולת לקנות אותן).

    נדמה לי שהעלאת שכר הלימוד לא תמנע מחלק גדול מהסטודנטים את הלימודים אלא רק תמנע מהם בילויים וטיולים לחו"ל, אם הם ישכילו לחיות לפי סדר העדיפויות הראוי. בשביל אותו מגזר שבאמת תלוי בסכומים הללו ניתן יהיה לפתח כלי מימון כדוגמת הלוואות נוחות וכו'.

    בארצות הברית החסכון ללימודים בקולג' (באוכלוסיות מסויימות) הוא פולחן כמעט מרגע לידתו של הילד, ופה בארץ גם אחרי השחרור מהצבא לא מעט אנשים מתכננים טיולים בילויים מבלי להזכיר ולו ברמז שיום יבוא ויצטרכו לממן את לימודיהם באוניברסיטה. האם הניגוד הזה לא מוזר??

    ביי.

  38. שלום שאול,

    הדיון הזה בהחלט מרתק, עד כדי כך שהתחלתי לבדוק את הנושא גם עם קרובי-משפחה שלמדו מדעי הרוח כל חייהם. אני אענה לשלושה מהטיעונים שלך, אחד-אחד.

    1. "אני כלל לא משוכנע שאיכות החיים של העולם המערבי עלתה בגלל המחקרים המודרנים במדעי הרוח."

    אני חושב שצריך להפריד בין מדעי הרוח לבין מדעי החברה. מדעי החברה לטעמי הם הסוציולוגיה, מדע המדינה והפסיכולוגיה. אלו מדעים מדוייקים לכל דבר, אשר תורמים וממשיכים לתרום לבני-האדם – בין אם על ספת הפסיכולוג או בתמיכה בקפיטליזם (בו אתה תומך), או אפילו בהכנת החיילים לפינוי מגוש-קטיף. אין ספק שמדעים אלו הוכיחו את עצמם די והותר.
    מדעי הרוח לעומתם הם המדעים הפחות מדוייקים – הם כוללים, לדעתי, ספרות, אומנות, קולנוע, רדיו ואחרים.

    2. "אין צורך בהשקעת המדינה במדעי הרוח, משום שאין להם תרומה מוכחת לחברה."

    למרות שאתה צודק בקביעתך שלמדעי הרוח כנראה שאין השפעה טכנולוגית משמעותית על החברה, אתה מתעלם מיתר ההשפעות שלהם. בסופו של דבר, כולנו בני-אדם ולא רובוטים. אילו היינו רובוטים חסרי רגש, הרי שלמדעי הרוח לא היה דבר להעניק לנו. מכיוון שאנו בני-אדם, הרי שאנו חיים בחברה עם רגשות קולקטיביים. באלגוריה פשוטה, המדע מספק לנו את סוד התכת הברזל, אך מדעי הרוח אומרים לנו האם להתיך אותו לחרב שיכולה להרוג, או לפטיש שיכול לסייע לבנות בית.
    חלק ממדעי הרוח – כמו אמנות סינית ותרבות ארצות ערב – מספקים לנו דרך ראיה שונה על תרבויות ועמים אחרים, שנחוצה לנו כדי להבין את התרבות שלנו. כדברי האמרה, "הדרך היחידה להבין חברה בצורה אובייקטיבית היא להשקיף עליה מבחוץ." מדעי הרוח יכולים לספק לנו את עמדת ההשקפה הנחוצה כדי להבין את חברתנו בצורה אובייקטיבית, לראות את היתרונות והפגמים שבה וללמוד כיצד לתקן אותם.
    מדעי רוח אחרים – כמו תיאטרון, ספרות, קולנוע ורדיו – מספקים את הצורך של הציבור בשעשועים, בחינוך ובהבנה של החברה בה אנו חיים. מעבר לכך, הם יכולים להעביר מסרים חשובים. מי מאתנו שקרא את החטא ועונשו של דוסטוייבסקי לא השתתף בתובנותיו של רסקולניקוב ולמד מהחטא שעולל, אף מבלי לחטוא ברציחה בעצמו? מבחינה זו, הספרות, התיאטרון, הקולנוע והרדיו יכולים ללמד אותנו כחברה לקחים חשובים רבים.
    כך שמדעי הרוח אכן חשובים ולא הייתי מוותר עליהם בכזו קלות. אני מודה שהייתי שמח הרבה יותר (ומדינת ישראל היתה יוצאת מורווחת יותר) אילו המדעים ה- 'קשים' כפיזיקה וכימיה היו הופכים להיות פופולריים יותר מהחוג לקולנוע, אבל אני לא יכול לערער על כך שגם כבודו וחשיבותו של הקולנוע במקומם מונחים.

    ואם להביא, בחוסר רצון, דוגמא מגרמניה הנאצית, הרי שעלינו לחשוב על שר התעמולה יוזף גייבלס. הוא השתמש בתעמולה מוצלחת כל-כך עד שסחף את כל גרמניה אחרי היטלר. התעמולה היתה בכל מקום – בקולנוע, ברדיו וברחובות. אם וכאשר יצוץ גייבלס נוסף, הידע המתקבל ממדעי הרוח יסייע בידינו להבין ולמנוע אסון פוטנציאלי.

    3. "שוב אני קורא (במדבר היבש והצחיח) להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות (לפחות בעשרת אלפים שקלים לשנת לימוד). הסוציאליזם הזה עוד יהרוג את כל ההשכלה הגבוהה."

    אם נעלה את שכר הלימוד ב- 10,000 ש"ח לשנה, התוצאה הישירה תהיה שהרבה פחות אנשים מהשכבות הנמוכות והבינוניות יכנסו ללימודים גבוהים. כלומר, פחות סטודנטים, פחות כסף לאוניברסיטאות, פחות אנשים משכילים בארץ. רמת ההשכלה הגבוהה בארץ תרד בצורה קיצונית, ונגיע למדינה שבה הפערים בין המעמדות יהיו גדולים עוד יותר מהמצב כיום. לא נשמע לי טוב כל-כך.

    רועי.

  39. שוב אני קורא (במדבר היבש והצחיח) להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות (לפחות בעשרת אלפים שקלים לשנת לימוד). הסוציאליזם הזה עוד יהרוג את כל ההשכלה הגבוהה.

  40. בהחלט נכון התאוריה…
    זה נותן פאן שיכול להסביר את הכל בין תורת הקוואנטים לבין העולם הפיסי.
    גם לא צריך עוצמת עיבוד מטורפת כדי לקיים את המערכת הזו.
    המערכת דורשת כח עיבוד לכל כח מתבונן, דהיינו האדם, אשר מחובר לערוץ מידע אוניברסלי (המציאות) ובעצם בכל פעם שהוא מסתכל על המציאות, דרך חוקים קבועים והגעה לרזולציות נמוכות של אבני הבניין שהם קבועים.

  41. הוספה קטנה: יכול אדם להיות שמאלני גמור ולהצדיק את חרבנו של גוש קטיף. אני התייחסתי לעובדה שבמודע צה"ל שלח ל'משימה' הזו חיילים שבהתסכלות מהצד היו אומרים שבחיים הם לא היו מבצעים פקודה כזו, והופ: כמה סדנאות והם מבצעים ללא הינד עפעף. להתדרדות הזו שצה"ל הפך מגוף מבצע לגוף פוליטרוקי איש לא שם לב עד מלחמת לבנון האחרונה והראתה שמפקדים ירודים וחיילים ממושמעים מדי הם לא מתכון לניצחון בקרב.

  42. לא הצצתי בעמוד יומיים, והופ, דברים זזו.

    א. כל עוד המימון למוסדות אקדמאים בא מכספי משלם המסים הוא זכאי לקבל הסבר כיצד הכסף יוחזר. בעניינים טכנולוגים מקובלים עלי דבריו של רועי שאין דרך לחזות את העתיד ולכן הציבור חייב לפזר את כספו במעין השקעה בקרנות הון סיכון; כלומר, לפזר את ההשקעה בהרבה תחומים מתוך ידיעה שאחד מהם בבוא היום יחזיר את ההשקעה בהכל. בענייני 'רוח' אני מתקשה לקבל הסבר כיצד הכסף יוחזר. ניתן לטעון שכל העניינים הללו חשובים לקידום החברה במובן של איכות חיים (שגם זה סוג של החזר), אך כנגד זה יש לי כמה השגות:
    א. לכך שהמחקר בתחומים הללו תורם לאיכות החיים האנושית דרושה הוכחה ברורה יותר.
    ב. מכח אותו טיעון המצדיק מימון ללימודי מדיע הרוח יש להחזיק גם בשאר מפעלי התרבות: תיאטרון, קולנוע, רדיו, 'כוכב נולד' 'רקדן צולע' ומי יודע במי עוד.
    ג. לאור העדר כח העמידה שאירופה מפגינה היום כלפי כל מי שעומד במלחמה נגד הציוויליזציה המערבית – חולשה שבמידה רבה היא תוצר של תרבות השמאל במדעי הרוח באירופה בארבעים השנים האחרונות – אני כלל לא משוכנע שאיכות החיים של העולם המערבי עלתה בגלל המחקרים המודרנים במדעי הרוח.

    עם גרמניה, דרך אגב, אין לי כיום(!!!) שום בעיות. נדמה לי שהם המדינה היחידה באירופה שיש לה רגשות אשמה על מה שקרה במלחמת העולם השנייה. האוסטרים, למשל, היו גם הם עצמם רק קרבנות של הנאציזם…

    חוץ מזה, מי שעקב אחרי המניפולאציות הפסיכולוגיות שצה"ל הפעיל על חייליו כדי להכינם למבצע חורבנו של גוש קטיף (הפסיכולוגים של צה"ל גאים בשיטות שהם פיתחו לשם כך, וגם הציגו את השיטות שלהם בכנס. הם רק לא טרחו להסביר אם בכלל יש במתודות שלהם כשל מובנה שימנע מהחיילים שעוברים את הסדנאות שלהם להוציא את המתנחלים להורג) יודע שלא ה'גרמניות' עשתה את השואה אלא האופי האנושי, שמאז ומקדם הוא עדרי במהותו ונסחף אחרי המנהיגים שלו. אין מחסום פסיכולוגי שלא ניתן לשבירה תחת אווירה סביבתית מתאימה, ובמיוחד אם הדבר מוכוון מלמעלה.

    ביי

  43. הלל היקר
    להגיד שגרמניה סבלה מ"עודף" תרבות ערב עליית הנאצים לשטון הינו התעלמות מוחלטת מהגורמים לעליית הנאצים. אני גר ולומד כאן כבר מספר שנים ויכול לספר לך שלפי מה שאני מכיר (באזור NRW) דווקה אותם גורמים למעשה המכוער ההוא הם הגורמים לכך שהעם הזה קוטף פרסי נובל כמו שאנו קוטפים בארץ תפוזים. כמובן שאם האופי הנ"ל מנותב לכיוון הלא נכון, חוסר יכולתם (או רצונם) לחשוב על פוליטיקה מוביל למלחמת עולם. (אגב רצח היהודים שהם ביצעו אינו שונה במאום ממה שעשו הרוסים או הצרפתים או שאר עמי אירופה, הגרמנים הם פשוט עם יעיל יותר, לטוב ולרע).
    אגב אני לומד פיזיקה ונשוי לגרמניה שהיא גאונה בשפות, מכל חבריה ללימודים (וחלקם לומדים אפילו ספרות סינית או ערבית) אין אפילו אחד שמתעניין בתאורית הקוואנטים כל שכן מסוגל להבינה.

  44. סתם הייתי חייב להגיב 🙂
    למר משה לוי. זה שאי אפשר להפריך תאוריה לא עושה אותה למעשה לכלום אם אין לה בסיס כל שהוא שאינו פילוסופי. וכמובן כל תאוריה פיזיקלית מגובה בהוכחה מתמטית או דרך ניסוי כאשר הניסוי הוא הוא הארכאה העליונה (כמו שטענו למשל פיינמן ואינשטיין). דבר שני וחשוב הוא שהתאוריות השונות של הפיזיקה נתמכות ברובן זו על זו והמדענים שואפים לעבודה משולבת בין הזרמים השונים.
    דבר אחרון: לא הייתי ממהר לדבר על תאוריית המפץ הגדול כי מעטים האנשים בעולם שבאמת מבינים את ההוכחה של הוקינג. (לצערי אני לא נמנה עליהם)

  45. ליניב זה גס מדי לאתר המכובד הזה, צריך לכתוב כל היקום בכף ידו של אולמרט שחושב שהוא יכול היכול לברוא עולמות מדומים המסקנה הדמיון דוחף אותנו לשוט למעמקי היקום…

  46. הלל,
    ראשית כל, אני שמח שנהנית מן הויכוח.

    אני מסכים איתך לגבי חשיבותם של מדעי הרוח, ובכללם ספרות סינית וערבית. תחומים אלו מוסיפים להבנתו של האדם את העולם שמסביבו ומאפשר לו ללמוד לחשוב בדרכים אחרות.

    האם יש להשקיע בהם פחות מבמקצועות מדעיים?
    איני יודע. מצד אחד, כאיש מדע 'קשה', אני מתפתה לאמר שכן. כל התובנות המגיעות מתוך ידיעת ההסטוריה הסינית אינן מקדמות אותנו בהבנת תורת הקוונטים. מצד שני, כפי שכתבתי בעצמי באחת מההודעות הקודמות, כל המבטל תחום לימודים מסתכן בכך שיחמיץ את המהפיכה המדעית / מחשבתית הבאה.

    אין ספק שאלו נושאים הדורשים מחשבה לעומק. אך כדי לאזן את משפט הסיום שלך, רבים מאותם הלומדים את הספרות הערבית והסינית אינם עוסקים בקוונטים, בהצפנה, במבנה ויחסי החומר ביקום או בכל סוג אחר של מדע. והמדענים הלומדים את אותם נושאים אינם בהכרח מתפתחים מבחינה מקצועית בתחומם העיקרי.

    סוף-שבוע נעים,

    רועי.

  47. זה זמן רב שלא זכיתי לקרא ויכוח אינטליגנטי הגם שלא הסכמתי עם כל תוכנו, מהסוג שניהלו שני המכובדים צזנה ובר אילן.
    כהדיוט רק אוסיף שנושאים שעברו בשתיקה בינכם, בייחוד על רקע הקרבתן של האוניברסיטאות בידי אנשי עוולה ומנהיגים בלתי ראויים, כאלו שלהם זכינו על שום מה לא אדע, ראויים ליותר התייחסות כמו נושא משמעותם של לימודי מדעי הרוח באוניברסיטאות, כולל ספרות סינית וערבית. אין כל קשר בחן שאלת מימון האוניברסיטאות לבין חשיבותו של עסוק מדעי בתרבות. כפי שגם התורמים לישיבות אינם שואלים עצמם אם יעסקו יותר בהלכה או בדרש ילמדו גמרא או שמא גם , חס וחלילה תנך ומשניות.
    דווקא נכון יהיה לומר שראוי שהאדם יעסוק בתרבות במנעד רחב וככל שירבה עסוק בכך… טוב גם כאן יש להזהר שהרי אומה תרבתית כגרמניה, לאן הגיע.
    כך או כך למדעי הרוח והחברה ועימם הפילוסופיה תפקיד חשוב בעולמנו זה אינו נושא למשפט חטוף, אינני סבור ששני המלומדים מחזיקים בדעה זו ממש אלא נקטו אותה לטובת הפולמוס של מימון האוני' .

    השפעתה של המחשבה האנושית על מעמד האישה, אופן גידולם של ילדים, היחס לסביבה, חינוך ועוד אין לה כלום עם מדעי הטבע אלא עם הגותו של האדם משחר ההיסטוריה בשומר ועד ימנו בסדום של העולם המערבי.

    ואגב, אותם הלומדים את הספרות הערבית והסינית הם אלו המתעניינים בגם בקונטים, הצפנה, מבנה ויחסי החומר ביקום וגילן של הבזלות בעמק הירדן.

  48. למה לשייך ל"חברה פוסט-אנושית" ולא לבורא עולם !!!???
    כאשר ראיתי את הסרט מטריסק זה הזכיר לי את קיומם של עולמות מתפצלים לפי הקבלה: הקיום הפיזי עולם עשייה המחשבות שלנו בעולמות עליונים יותר.
    חומר למחשבה…

  49. לרועי,

    אם נרחיב את נקות המבט נגלה שבכלכלה אין ניסים (קוראים לזה פאראדוכס השמיכה): נכנעו לסטודנטים, נאלצו לדפוק את המרצים, כשבסופו של דבר גם הסטודנטים נפגעים. לו היו מעלים את שכר הלימוד ב10000 שקלים לשנה (ולא, לילדים שלי אין מימון פלאי ליום שבו הם ילמדו, כפי שהיית מנסה לנחש), הכל היה נראה אחרת.

    הבהרה קטנה: כשאני בעד הפרדת הדת מהמדינה, זה לא מפני שליהדות אין מה לומר בנושא. אדרבה, ליהדות יש משנה מדהימה ונפלאה כיצד מדינה צריכה להתנהל. המצב לדאבוננו הוא שבמקום שהתורה הקדושה תכווין את התנהגויות ראשי המדינה, הם בחוצפתם (ובחוצפת אלו שכביכול נבחרו לדבר בשם התורה) משתלטים על התורה (תמורת האתנן המתבקש מפעם לפעם) ומוציאים ממנה פסקי הלכה ככל העולה על רוחם (רק אתמול התפרסם שהממשלה מאיימת על דיינים שלא יגיירו מספיק עולים, שאם לא יישרו קו יפטרו אותם). במצב הזה עדיף כבר להפריד לגמרי.
    מובן, שלא רק את הדת יש להפריד מהמדינה אלא גם את כל שאר הדברים: כבר ציינתי שאין שום הצדקה למימון מחזות, סרטים, מוזיאונים, וכו' וכו'. גם פה היד הנעלמה תקבע את הכללים: אם אין מספיק לקוחות להצדיק את קיומו של תיאטרון הבימה כנראה שהוא גם לא שווה את זה (ויסלח לי וכטנגוב ע"ה). הישיבות לעד תתקיימנה – וגם ללא שום מימון ממשלתי. את זה אני יכול להבטיח לך.

  50. כמו שאמר לי מישהו פעם,
    היה לי דגם תלת מימדי של היקום בקנ"מ 1:1 אבל שכחתי איפה הנחתי אותו.

  51. בזמן שכתבתי את הודעתי האחרונה, אתה כבר הספקת להבהיר את כוונתך.

    איני מתנגד להעלאה מתונה של שכר הלימוד, כל עוד מספקים תנאים נוחים להלוואות ולהחזרתן לאחר התואר. יחד עם זאת, אני בספק שהעלאה מתונה כזו היא שתשיב לידי האוניברסיטאות מיליארד ומאתיים מיליון ש"ח שנקרעו מידיהן לפני מספר שנים.
    בכל מקרה, שים לב שלא על נקודה זו מתנגדים המרצים לרפורמת שוחט, אלא על תנאי העסקתם ושכרם – ועל אלה כבר הסכמנו שהם שונים בהכרח מן השוק החופשי.

  52. שאול,

    כבר המשלנו את רה"מ ואת ש"ס לנותני ומקבלי שוחד ולזונים ולזונות. אפשר להמשיך ולהשוות אותם לנרקומן וסוחר סמים (ובמקרה זה העוון על ראש שניהם), אבל באמת שאין בזה טעם. הכל עניין של נקודת מבט.

    לגבי המחקר האקדמי :
    כל מי שלומד הסטוריה של המדע מודע לבעיה שאתה מכנה אותה כ- 'כשל שוק מובנה' באקדמיה. אני מודה שאיני מבין אותך כשאתה מדבר על 'פתרון בכיוון קפיטליסטי'. הרי אתה מסכים עם העובדה שהשוק החופשי המבוסס על שכר דיפרנציאלי אינו עובד באקדמיה, ולא עבד לאורך 2400 שנות קיומה. כאשר ניסו להכפיף אותו לקפיטליזם או לקומוניזם, ובכך הגבילו את חופש המחקר, האקדמיה באותה מדינה לא הניבה פירות ראויים לשמם. אם כך, מדוע אתה מתעקש על שינוי השיטה?

    ביטול שנת הלימודים אינו דבר פעוט בעיני כלל וכלל. יחד עם זאת, אני מעדיף שתבוטל שנת הלימודים על מנת שהמרצים יעבירו את הנקודה שלהם, מאשר שהאוצר ימשיך לגזול כסף מהאוניברסיטאות ומהמרצים ויעביר רפורמות המגבילות את חופש המחקר. דרך זו תוביל אותנו לאוניברסיטאות ברמה נחותה, כפי שההסטוריה כבר הוכיחה, ומשם תביא לפגיעה במדינה כולה, המבוססת על ההון האנושי שלנו.

  53. הבהרה קטנה: כדיברתי על קפיטליזם בנוגע להשכלה הגבוהה התכוונתי בעיקר לכך שאני בעד העלאת שכר הלימוד; מהלך שממילא יוביל להעלאת תקציב האוניברסיטאות ולהעלאת תקציבי המחקר וכו' וכו'. כל מי שמגדל ילדים יודע כמה עולים מעון, גן ילדים וכו'; צא ובדוק ותגלה ששכר הלימוד באוניברסיטה עולה הרבה פחות!!!

    (מהיכן הסטודנטים יממנו את שכר הלימוד? יבלו קצת פחות, יטיילו בעולם קצת פחות, וגם ירוויחו יותר ביום שיפחיתו את מס הכנסה – אנחנו הרי קאפיטאליסטים)

  54. לרועי,

    בנוגע למסירתו של משרד הדתות לש"ס אין ביננו וויכוח. רק בניתוח המצב יש לך שתי טעויות:
    א. המחשבה שלפני מסירתו לש"ס משרד הדתות היה מוקפא זו טעות מוחלטת. כל חבר מרכז ליכוד יספר לך מה עשה עמרי שרון בימיו הטובים כדי להשיג רוב במרכז. במלים אחרות: כשהממשלה מוסרת את משרד הדתות לש"ס היא לא ממציאה משרד כדי לפנק את ש"ס אלא רק מעבירה את הארנק מהכיס שלה לכיס של מישהו אחר. מעולם איש לא חשב לבטל את הארנק הזה בכלל. ראית אי פעם פוליטיקאי פרייאר???

    ב. גם במדינות המערביות שבהן הזנות אסורה (שווייץ, נדמה לי), לעולם לא עונשים את הפרוצה אלא את הלקוח. הרציונאל הוא שלפרוצה יש מניעים של כורח ואילו הלקוח עושה זאת מרצונו החפשי. אם ניגש לנמשל, הרי שש"ס מוכרת את עצמה בשל אילוצים (פסולים לחלוטין לטעמי, אבל עדיין אלו אילוצים), ואילו ראש הממשלה הוא הלקוח. עכשיו תבין לבד אל מי צריך לבוא בטענות.

    בקשר להשקעות במחקר אקדמי: בהוספה בסוגריים ציינתי בדבריי שהיד הנעלמה היא היד הטובה ביותר למעט מציאויות של כשלי שוק. אתה מנסה לטעון שבתחום האקדמי יש כשל שוק מובנה. ייתכן בהחלט שהדבר נכון. כלומר, צריך להיות מודעים לכך שיש בעיה, אבל הפתרון צריך להיות בכיוון קפיטליסטי עם נסיון התמודדות עם הבעייה ולא בכיוון סוציאליסטי שרק מוביל לתוצאות גרועות יותר מהתוצאות שעליהן אתה מדבר!!! האם ביטול שנת לימודים שלמה דבר פעוט הוא בעיניך???
    ללא קשר: עדיין אין לי הבנה מדוע המדינה צריכה לממן את מדעי הרוח. ישיבות לא ממנים, אך הסטוריה של סין או ספרות ערבית כן?????

    ביי

  55. מאד נהניתי מהמאמר
    לפני כמה שנים גם אני עסקתי בנושא במסגרת כתיבת עבודה סמינריונית והעלתי אפשרויות להסתכלות על הנושא דרך משקפות של מדעי החברה והמדינה.

  56. שאול,

    אין בכוונתי להתווכח על משרד הדתות, מכיוון שנראה שגם אתה כמוני בדיעה שיש להביא להפרדה בין דת ומדינה. נסתפק בלציין שגם אם הממשלה אכן קונה מראש את ש"ס, ולא ש"ס היא המחזרת אחר כסף או סמכויות, הרי שעבור כל מי שנותן שוחד, יש גם מי שמקבל שוחד – ושני הצדדים אשמים.

    לגבי עמדתך –
    אפילו מאחורי הקפיטליסט ה- 'חזירי' ביותר עומדת מדינה ותרבות, וכך, אני בטוח, גם במקרה שלך. אתה בוודאי מסכים איתי שאסור להזניח את טובת המדינה רק כדי לתמוך בכלכלה חופשית. ה- 'יד הנעלמה' אינה עובדת מעצמה. גם בשוק החופשי ביותר דרושים כללים המונעים היווצרות קרטלים, הנגיד הראשי צריך להעלות או להוריד את הריבית, צריך לקבוע כמה כסף מזומן הבנקים מחוייבים לשמור אצלם, וכו'.

    באופן דומה, היד הנעלמה אינה עובדת עבור האוניברסיטאות. פעמים רבות קורה שמחקרים שבתקופתם נראים כזניחים, או חסרי-חשיבות, תורמים אחר-כך לתחומי ידע מעשיים ביותר.

    מהרגע שאתה נותן שכר דיפרנציאלי (ומנסה ליישם את עקרון היד הנעלמה על האקדמיה), הרי שאתה יכול להורות לחוקר במה הוא צריך להתמקד. דבר שכזה נוסה כבר באוסטרליה לפני עשרים שנה בערך, והוביל לאסון אקדמאי של ממש, שהטיח את אוסטרליה עשרות שנים אחורנית במחקר (שאלה למחשבה : כמה פירסומים חשובים אתה רואה של חוקרים מאוניברסיטאות אוסטרליות?). העולם התקדם בחקר המדע. אוסטרליה נשארה בדיוק איפה שהיתה.

    מקרה אחר דומה אירע באנגליה. איני זוכר בדיוק את פרטי המקרה ואני לא מצליח למצוא אותו ברשת כרגע, אך הרעיון הכללי הוא שלקראת אמצע המאה הוקמה ועדה שבדקה את תחומי הפיזיקה הנוכחיים, והחליטה לאיזה תחומי פיזיקה להעניק יותר כסף באוניברסיטאות. הם בחרו לתמוך בתחום שהיה אז בקדמת המדע (שפופרות ואקום, כמדומני). כל שאר הפיזיקאים – למשל של מצב-מוצק – עברו לארצות אחרות או שנשארו באנגליה אך לא יכלו לעסוק במחקר פורה ויעיל.
    עשרים שנה לאחר מכן, העולם מבוסס על פיזיקה של מצב-מוצק. איפה אנגליה במהפכה הזאת? מבחינה מדעית, היא הרחק-הרחק מאחור ברמת ובהיקף הפרסומים, וכתוצאה גם בפטנטים ובחברות.

    כך שהשוק החפשי אינו רעיון טוב כשמחליטים באיזה תחומי מחקר לתמוך באקדמיה. הקביעות שפרופסורים מקבלים היא מסיבה טובה – כדי שיהיה להם החופש לחקור כל נושא, מבלי שידאגו עד כמה מגוחך הוא נראה בזמנו. הבאתי רק שתי דוגמאות מהעולם שמראות שכאשר אתה מורה למדענים במה לחקור, המדינה פשוט מפסידה מזה בטווח הרחוק, ובגדול.

    רוצה לראות הוכחות נוספות בשטח? תבדוק כמה הטבות אוסטרליה מציעה לסטודנטים שסיימו תואר ראשון/שני/שלישי ומוכנים לעבור להיות אזרחי אוסטרליה. היא עדיין מנסה לצאת מהפלונטר ההוא וההשלכות שלו על החינוך הגבוה.

    אשמח לראות את הכתבה שמתארת את דעתך. במקרה הגרוע ביותר, פשוט נציג כל אחד את דיעותיו.

    רועי.

  57. נדמה לי שלכל הטיעונים המעגליים הללו אין ממש מוצא. כלומר האם מישהו יודע איך מוציאים את השטקר המזין את האנרגיה למעגל הטיעון הנ"ל.
    מצד שני לא ממש עקרוני לוודא או לסתור את הטיעון השאלה המעניינת, אם ניתן באמצעות הגישה הזאת ליצור איזה מעקף איזה תוצר חדש שימושי. משהו שהאדם הפשוט יוכל להשתמש בו ע"י לחיצת כפתור.

  58. כמובן, שכותב המאמר כלל לא העלה בדעתו את האפשרות שגם אם יוכח שכל הקוסמוס שלנו אינו אלא סימולציה שנוצרה בעולם 'חיצוני', עדיין נצטרך להתמודד עם הטענה שאולי גם היקום ההוא שמחזיק אותנו בסימולציה שלו, גם היקום ההוא הוא בעצם סתם סימלוציה של עוד יקום אחר אינטליגנטי בכפל כפליים, וחוזר חלילה…

    במלים אחרות, טענה מן הסוג שפותח פתח לאין סוף אין צורך להתמודד איתה כיוון שגם ההתמודדות לעולם לא תיגמר.

    (בינתיים צריך רק להתפלל שלכל היקומים הללו לא תיגמר אספקת החשמל או משהו כזה; אחרת, ברגע אחד כולנו נתנדף, אא"כ יש להם תכנית גיבוי אוטומטית RAID 1)

  59. לגבי המאמר:
    לדעתי אנחנו חיים כיום בתקופה שמקבילה (אך מתקדמת יותר) למה שהיה כשחשבו שהארץ נמצאת על ארבעה פילים שעומדים על גבו של צב.
    אנחנו כבר יודעים שהארץ עגולה ושהיא סובבת סביב השמש, ואפילו עוד כמה דברים.
    אבל כיום הפיסיקה נמצאת בצומת דרכים. יש הרבה תיאוריות נוגדות שחיות במקביל: תורת היחסות מול תורת הקוואנטים, האור כגלים מול האור כחלקיקים, המפץ הגדול (השערה מהתגלית שהגלקסיות מתרחקות זו מזו) לעומת אפשרות אחרת (כי תיאורית המפץ הגדול סבירה יותר אם התרחקות הגלקסיות היתה מואטת עד כדי התפשטות איטית מאוד או עד כדי קריסה עתידית, בעוד שיש עדויות חדשות על התפשטות מואצת).

    כל תיאוריה מתבצרת בעמדתה, וכדי להמשיך לתמוך במפץ הגדול ביחד עם ההתרחקות המואצת של הגלקסיות, גייסו כוחות דחיה בלתי נראים.

    בתקופה כזאת של הפיסיקה, התיאוריות פורחות. רובן, קרוב לודאי, אינן נכונות, כמו גם התיאוריה שבמאמר.

    מה שכן, לדעתי מן הראוי היה לפרסם את המאמר כי:
    1. הוא מעניין. גם אם הוא יותר פילוסופי מפיסיקלי-טהור.
    2. לא ניתן להפריך את התיאוריה (גם אם לא ניתן להוכיחה).
    3. אותו חוקר אינו איש דת שמנסה למכור לנו משהו כדי לשעבד את מוחנו ורכושנו אליו בעתיד (מקסימום יקבל תקציב גם לשנה הבאה).

    גם האפשרות שכדור הארץ הוא זה שמסתובב סביב השמש היתה מופרכת בזמנו של גליליאו. זו לא רק היתה כפירה בכנסיה. זה נחשב גם למגוחך ולא הגיוני.
    לכן, כדאי לתת במה גם לתיאוריות שנראות משעשעות.

    לסיום, כדי לסמלץ את היקום, לא צריך סימולציה בקנה מידה עצום של מציאות מדומה. די בסימולציה של מוח אנושי אחד.
    הרי אולי רק אני קיים וכל העולם שסביבי (כולל זה שאני חושב שאני מקליד עכשיו) הוא חלום. אולי די בכך כדי לדמות יקום שלם – עולם ומלואו.

  60. מסתבר שהרבה מאד אנשים שחוקרים בנושאים האלה, דווקא יכולים לקבל את כל התהליכים בטבע כאקסיומה ללא יד נעלמת, אלא מונעים מתוך חוקי טבע בסיסיים.

  61. חיי בסרט המדען…(:

    עכשיו ברצינות ,קשה לקבל את כל התהליעים בטבע כאקסיומה ללא יד נעלמת מאחוריהם.

    גם מושגים כ"אין סוף" שקשה לנו לתפוס מסתבר כקימים ביקום.מעבר להגדרות שלנו בכ"א.

  62. לאבי בליזובסקי,

    ראיתי הרגע את התגובה שלך. אולי עדיף שתקדיש לנושא כתבה (גם אם במחינה פורמאלית כולה תגובות) שהקישור שלה יהיה כבר מתוך האתר עצמו?

  63. לרועי היקר,

    אני אישית קפיטאליסט קיצוני ביותר (בסגנון שבתקופה מסוימת היה מכונה 'חזיר קפיטאליסטי'), כפי שכבר היית יכול להבין מתגובותיי הקודמות. לכן הפתרון של הבעייה, כפי שאני רואה אותו רחוק, לצערי (אני מקווה שרק 'עדיין') מעיניהם של כל המעורבים הפרשה. לכן, לא רק שאין לי זמן לכתוב בנושא, אלא גם שהתוצר, מן הסתם, לא יהיה לרוחם של רבים (שכר לימוד באוני' יוקרתית בארה"ב הוא כארבעים אלף דולר לשנה. מדוע שהמדינה שלנו תסבסד סטודנט כדי שיוכל להשיג תואר באלפיים דולר לשנה, וכל זאת כדי שאחר כך יוכל לרדת מן הארץ (לאוניברסיטאות בארץ יש שם טוב בחו"ל) ולא להחזיר כלום). מאידך, מדוע ששכר המרצים לא יהיה לפי פירסומים; כלומר, דיפרנציאלי?
    גם בעניין של 'עלי שלכת' וגם בעניין ההשכלה הגבוהה אני חוזר ואומר: תנו ל'יד הנעלמה' (הכלכלית, כמובן) לעצב את הכללים (למעט כשלי שוק וכו').

    אם הזכרת את משרד הדתות, אז זו דווקא דוגמא עד כמה הדתיים אינם סחטנים ורק הממשלה מעוררת אצל הדתיים צרכים כדי שבבוא היום תוכל לקנות אותם (כמו שכל משווק סמים מתחיל יודע: את המנה הראשונה אתה יכול לתת בחינם..). הקמת משרד הדתות לא באה בעקבות איזה מו"מ קואליציוני ,אלא כדרך לקנות את ש"ס כדי להשאיר אותה בממשלה למרות דו"ח וינוגרד ולמרות המו"מ על ירושלים ונושאי הליבה; במלים אחרות, יותר משרצו ש"ס את משרד הדתות רצה אולמרט את ש"ס (זו, דרך אגב אחת הסיבות שאני מתנגד חריף לכל תיקצוב של מוסדות הדת על ידי המדינה, כיוון שזו דרך אלגנטית של המדינה לקנות את התורה ולהפיק ממנה ככל העולה על רוחה; אין חילול השם גדול מזה).

    ביי

  64. חברה, מה יותר פשוט מזה. היום אני בבית. כל מרצה שובת שרוצה לדבר על המצב או לחילופין מישהו שנפגע מהשביתה, אנא בתחתית הדף יש את האימייל והטלפון שלי, אנא התקשרו ואכתוב מאמר מפורט להערב, אין מגבלת מילים.

    עכשיו הכדור אצלכם.

  65. מר בר-אילן,

    אם יורשה לי להגיב לדבריך שהופנו לאבי :
    אני מסכים איתך כי גם בעיני נראה שחסרה כתבה בנושא שקריטי כל-כך להשכלה הגבוהה.
    מכיוון שהנושא מטריד אותך, מדוע לא תכתוב ידיעה העוסקת בו, ותעביר לאבי? אני בטוח כי אם היא תעסוק בצורה הוגנת בנושא (ואין מה לעשות, חייבים להראות גם את שאר ה- 'השקעות' שעושה הממשלה בארץ, כגון פתיחה מחדש של משרד הדתות), הוא ישמח לפרסם אותה באתר.

    אשמח לקרוא את דבריך ואת דעתך בעניין השביתה ביתר עיון ובהרחבה,

    רועי.

  66. מעניין מדוע אין הפנייה לספר 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה'; שם הרעיון מתואר בצורה הרבה יותר אלגנטית וחכמה (כבר מראשית הספר עד הסיום המקורי שלו).

    אחת השאלות שהטרידו את איינשטיין בשנותיו המאוחרות היא מדוע העולם – על החוקים שבו – הוא דווקא כמות שהוא, או בלשונו: "האם אלוקים היה יכול לברוא את העולם אחרת". זו שאלה שהיא גם פילוסופית וגם פיזיקאית; כך שבעצם אולי הסגנון של המאמר קצת פרובוקטיבי, אך לעצם השאלה (רק בניסוח מעודן יותר) יש כנראה 'הכשר' כבר מימי איינשטיין.

    הוספה קטנה אישית (אם יורשה לי) לאבי בליזובסקי:
    לו המפעל ('הציוני' כמו שמאן דהוא כינה אותו) המקורי והמשוכלל של 'עלי שלכת' היה עולה בעשן על ידי איזה קנאי מטורף או על ידי סתם איזה קצר חשמלי, אין לי ספק שהיית מקדיש לפחות כתבה אחת לשדים שמשתוללים במדינה שלנו ועל ערך הנאורות וכו' וכו' בתוספת כל מיני דברים שלהם ולמדע אין שום קשר. והנה, הפלא ופלא, לא מפעל הבערה איזוטרי של פסולת אורגנית של פרטים מזדקנים של ההומו ספייאנס עולה בעשן, אלא סמסטר שלם של מאה וחמישים אלף סטודנטים (ואולי שנת לימודים שלמה) עולה בעשן, ואיתו עולים בעשן עתידה הטכנולוגי והמדעי (והכלכלי) של מדינת ישראל, ואתה עומד מן הצד ומחריש כמו קופי ענאן בימיו הטובים??? אפשר לנסח את השאלה קצת אחרת: לו הכסף היה נלקח מן האוניברסיטאות לישיבות היית עולה על בריקאדות, ועכשיו שלא נותר לדון אלא במשבר בהשכלה הגבוהה כמות שהוא ללא זיקה לנושאים דתיים, אתה עומד ומבליג?? אם כל המדענים יברחו מהארץ, מי יישאר לגלוש אל האתר שלך (הרי את הגולשים החרדים אתה נראה כמי שעושה כמעט כל מאמץ לגרש)?

    ביי

  67. דווקא זה נשמע מעניין.
    למרות שכביכול הדבר נשמע אבסורדי מבחינתינו,
    אסור לשכוח שגם תיאוריות שפורסמו בעבר שנחשבו לאבסורדיות עד מאוד, צלחו והתקבלו בידי רבים.

    פשוט ליחס לתיאוריה כאפשרות ריאלית, ולתת לחוקרים לחקור. יש הרבה מדענים שמרבים לעסוק גם בפילוסופיה, ותמיד יוצאים חוצץ נגד תיאוריות שמופרחות לדעתם, אך כמו כל חוקר, הם גם יכולים להיות הטועים.

    בהצלחה בהמשך המחקר!

    נ.ב, נראה כי מהירות המידע שמועבר מאובייקט לאובייקט בסימולציה הזאת היא בעצם מהירות האור, כפי שאיינשטיין טען. נקודה למחשבה.

  68. אני דווקא חשבתי שהבאתי את כל ההסתייגויות אפילו בכותרת המשנה, ובחרתי לצטט מהפתיח של המאמר ב-ARXIV ולא מהניו סיינטיסט (בעיקר מטעמי זכויות יוצרים אבל גם מטעמי הצמדות טובה יותר למקור). הקטע שבחרתי לצטט מהניו סיינטיסט לפי כללי הציטוט המותרים, הוא הקטע העוסק בביקורת, והיא לא סתם ביקורת, היא למעשה תקיעת מסמר בארון של המחקר הזה.

  69. תגידו השתגעתם?? איך מאמר המציע לדון בפיזיקה במונחים של "עיבוד מידע" קיבל כותרת כזו?!
    הסרט "המטריקס" מופיע כדוגמא רק בעמוד השישי והוא אינדיקציה לחולשה של המאמר הזה שהוא במקרה הטוב מתחום המטה-פיזיקה.

    מלבד זאת, מדובר במאמר מה – ARXIV! כלומר, מאמר ברמת Pre-Print (לפני פירסום) שלא התקבל עדיין לפרסום באף עיתון רציני (ולדעתי גם לא יתקבל; ההשערה שלי היא שהבחור "שירבט" משהו כדי למלא מיכסה עבור המסגרת בה הוא עובד).

  70. אילו שטויות. וזה כלל לא קשור לאמיתות תוכן דבריו. השפה שבה הוא מדבר היא שפה של פסודו מדען.( או לפחות של הכתב היא כזו). ואני אדם שמקיים תורה ומצוות. רק כותבים את המילים אנרגיה חלל זמן מבחינה לוגית( לא יודע מה קשורה לוגיקה לפיסיקה בהקשר הזה (ולמדתי קצת פיסיקה ומתימטיקה) )או מערכת וירטואלית וירטואלית ומרגישים ידענים
    אפשר לחשוב שחוקי המכניקה על גילגוליהם השונים או התיאוריות ההולוגרפיות של תורת העל מיתרים הם לא מספיק מופשטים כך שמתרגשים מהמילה "סימולציית נתונים"
    לא מתאים לידען לפרסם כאלו כתבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן