פסיכולוגית קלינית מטפלת בפקחים נפגעי טראומה הנלחמים בצַיִד הבלתי חוקי באפריקה
מאת רייצ’ל ניוור, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל 09.04.2017
ציידים לא חוקיים הפועלים ברחבי היבשת האפריקנית הרגו ב-2015 לבדה 24,000 פילים ו- 1,300 קרנפים, אך בעלי החיים אינם הקורבנות היחידים של הסחר הבלתי חוקי בחיות בר. על פי האומדן, כ-1,000 פקחים נהרגו בעת מילוי תפקידם במהלך עשר השנים האחרונות, ומספר הקורבנות צפוי לעלות. בסקר שערכה לאחרונה הקרן העולמית לשימור חיות הבר בקרב 270 פקחים ב-12 מדינות באפריקה אמרו 82% מהם שהם עמדו לא אחת בפני סכנת חיים במהלך עבודתם. המלחמה בצַיִד הבלתי חוקי גובה גם מחיר נפשי שרק עתה זוכה לראשונה להכרה בקרב המומחים. סוזנה פינצ’אם, פסיכולוגית קלינית מן העיר סאביי שבדרום אפריקה, היא אחת מאנשי המקצוע הראשונים החוקרים את בעיות בריאות הנפש המעיקות על הפקחים ומפתחים שיטות לטיפול בהם. לא מכבר שוחחה פיצ’אם עם כתבת סיינטיפיק אמריקן על האתגרים המיוחדים שהיא מזהה בתחום זה. והנה קטעים ערוכים מן הריאיון.
סיינטיפיק אמריקן: מדוע הפקחים מוּעָדים במיוחד לפתח חרדה, דיכאון והפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית?
סוזנה פינצ’אם: הפקחים עוברים אימונים כדי להגן על חיות הבר, ובעבר השימוש בנשק חם היה מוגבל למצבים שבהם היה צורך להשתלט על בעלי חיים מסוכנים. אך מאז 2006 לערך, הציד הבלתי חוקי התרחב והתפשט לממדים המחייבים לעתים את הפקחים להפנות את כלי הנשק שלהם נגד בני אדם. בפארק הלאומי קרוגר שבדרום אפריקה, אחד המקומות שבהם אני עובדת, היתקלויות עם כנופיות מאורגנות וחמושות היטב של ציידים בלתי חוקיים הן אירועים של יום־יום. מדובר במלחמת גרילה, והסכנה הנשקפת לפקחים חמורה ביותר. עקב כך, הם נחשפים לעתים קרובות למצבים טראומתיים.
באיזה אופן את מנסה להקל עליהם?
אני נעזרת בטכניקות של הדרכה וייעוץ פסיכולוגי בניסיון לסייע לפקחים להתמודד עם המצב ולא ליפול קורבן להפרעת דְּחָק פוסט-טראומטית (PTSD). הדבר כרוך בהערכה קלינית קפדנית של מצבם הרגשי. אחת השיטות היא פסיכו־חינוך, או הקניית ידע לגבי תגובת הגוף לטראומה. בין השאר, אני מסבירה למטופלים שלי מה הן הסיבות לכך שהם מזיעים, רועדים, מתקשים להירדם וחווים לעתים קרובות רפלקס בֶּהָלָה. אני מלמדת אותם איך לחוש פחות לחוצים על ידי שליטה בנשימה ובמתח השרירים. אני נעזרת גם בגישה נרטיבית, ומבקשת מהם לספר לי, למשל, על הדבר הגרוע ביותר שקרה להם. אני שואלת אותם מה הם חשו באותה עת, ומציינת שתסמיני המצוקה והלחץ שהם חוו נורמליים ורגילים ושלמרות הכול, הם שרדו את האירוע. כדי להביא להקלה בתחושת החרדה שלהם, יש לעורר את מודעותם לכך שהם יצאו בשלום מן האירוע והתמודדו אִתו בהצלחה.
האם יש עוד פסיכולוגים רבים אחרים המעניקים שירותים דומים?
לא, בכלל לא. בעבר, הנטייה הייתה להתמקד בתִפקוּדֵי החיילוּת של הפקחים ולא בשלומם וברווחתם. רק עתה מתעוררת ההכרה בצורך לעשות זאת. בדרום אפריקה יש גם דעות קדומות חזקות נגד ביקור אצל פסיכולוג, בעיקר בקרב גברים. אך לאחרונה יותר ויותר פקחים בכירים פונים לקבלת עזרה, כך שחומת ההתנגדות נסדקת אַט־אַט. מאז 2011 טיפלתי בכ-120 פקחים, ואני משוחחת גם עם בני משפחותיהם על הנושאים המטרידים אותם. באפריקה כולה יש לא פחות מ-25,000 פקחים.
ומה הלאה, באשר לך ולפקחים?
אני מפתחת אסטרטגיה טיפולית רגישה לתרבות, המותאמת במיוחד לפקחים, והייתי רוצה לאסוף ולפרסם את כל המידע שמצאתי בנושא, כדי שיהיה זמין לכל מי שמבקש להשתמש בו. בטווח הרחוק יותר, הייתי רוצה לראות את הקמתה של יחידה עצמאית מיוחדת של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים למען הפקחים.
ראו עוד בנושא באתר הידען:
