המדע של מסע בין כוכבים

היום לפני 46 שנה שודרה לראשונה סדרת הטלוויזיה מסע בין כוכבים. אתר נאס"א סוקר את ההישגים ואת ההחמצות המדעיות בסדרה

ג'ורג' טאקיי, סולו מסדרת מסע בין כוכבים המקורית הצדיע לעובדי נאס"א בברכת "חיו חיים ארוכים ומשגשגים" בעת ביקורו ב-2008 במרכז החלל גודארד במרילנד. צילום: נאס"אT
ג'ורג' טאקיי, סולו מסדרת מסע בין כוכבים המקורית הצדיע לעובדי נאס"א בברכת "חיו חיים ארוכים ומשגשגים" בעת ביקורו ב-2008 במרכז החלל גודארד במרילנד. צילום: נאס"א

בארה"ב נמכר פוסטר ועליו הכיתוב "כל מה שאני צריך לדעת על החיים למדתי מהסדרה 'מסע בין כוכבים'"."

כולנו יודעים שעלינו לחפש בחלל צורות חיים  חדשות ותרבויות חדשות ותמיד לשמור את הפייזר במצב "הלם", וכן תמיד לציית ל"ציווי הראשי": לעולם אין להתערב בהתפתחות הטבעית של תרבות חוצנית.

האם מסע בין כוכבים היתה סדרה מדעית או שהיו בה הרבה קטעי מדע בדיוני חסרי משמעות? האם בני האדם יוכלו לעשות את כל הדברים המופלאים שראינו בסדרה המקורית ובתוכניות ההמשך של הסדרה או שהכל פנטסיה הייטקית שאינה יכולה להתממש במציאות? האם העולם האמיתי יזכה להכיר את העולמות של כוח אינסופי בידי בני אדם לטייל בגלקסיה בספינה ענקית ומרווחת כדי לפגוש חייזרים אקזוטיים כשווים מול שווים?

באשר למדע בסדרת מסע בין כוכבים ג'ין רודנברי והכותבים של הסדרה החלו במדע שאנו מכירים ומתחו אותו כדי להתאים למסגרת של חידושים מדהימים התומכים בעלילה ובסיפורים מבדרים.
רודנברי הכיר אסטרונומיה בסיסית. הוא ידע כי ספינות החלל לא יכולות לטוס במהירות גדולה ממהירות האור ויקח עשרות שנים להגיע לכוכבים, דבר שיהיה משעמם בסדרה בת שעה המשודרת בתדירות של אחת לשבוע. לפיכך הוא המציא את קפיצת החלל או זינוק בעל חלל- הינע באמצעות הפרעה לרצף הזמן-חלל שאיינשטיין הוכיח את קיומה. באמצעות קפיצת החלל הספינה יכולה להגיע לכוכבים רחוקים בתוך שעות או ימים, והסיפור יכול להתאים להרפתקאה אנושית ולא להימתח אל מחוץ לתוחלת החיים.

רודנברי ניסה לשמר את הכוכבים מציאותיים, אך דמיין בני אדם עם היכולת להגיע אליהם. רודנברי ושאר הכותבים הוסיפו קסמים כגון היכולת לעבור ממקום למקום בהרף עין באמצעות הטרנספורטר וכן פלאים רפואיים וכן את סיפון ההולודק, אך הם עשו זאת בצורת ציוד – כלים חזקים שיפותחו בידי מהנדסים בעתיד. הם גם שידרגו את החזון של מה אפשרי וזו אחת הסיבות לכך שהסדרה היתה כה פופולרית.
.
הכותבים לא היו מדענים, כך שהם קיבלו לעתים פרטים שגויים, לדוגמה בפרק שבו ד"ר קרוזר ומר לפורג נאלצו להוציא את האוויר מחלקים מהספינה בהם שהו כדי לכבות שריפה. הרופא המליץ לעצור את הנשימה כדי לשרוד ככל האפשר בריק עד שהאוויר ישוב. אך כפי שכל צולל יודע, הריאות יקרעו וכל מי שנמצא בתת לחץ ייהרג מידית. הריאות לא יכולות לעמוד בלחץ גבוה, כך שבני אדם יכולים לשרוד בריק רק אם אינם עוצרים את נשימתם.

אמנם האירועים הלא אפשריים והטעויות המדעיות היו רבים אך גם המחזות של שייקספיר לא יעברו ביקורת כזו.

מדע מדויק מאפשר לעיתים רחוקות לבסס עליו סדרת הרפתקאות טלוויזיונית. בגדול, פרקי הסדרה כתובים בצורה חכמה ויותר צמודים למדע מאשר כל סדרת מדע בדיוני אחרת שנראתה על המסך.

מסע בין כוכבים משכה והלהיבה סדרת צופים באשר להתפתחות המדע וההנדסה, והיא היתה היחידה שהציגה מדענים ומהנדסים באורח חיובי ועשתה מהם מודלים לחיקוי.
רבות מהמערכות שהוזכרו בסדרה כגון וולף 359 לא קיימות במציאות. הכותבים פשוט המציאו אותן. היו גם אפקטים חזותיים של כוכבים כפולים ולהבות שמש שהיו נכונים מבחינה אסטרונומית וגם לימדו את הצופים. הדברים הטובים ביותר היו אלו שליוו את הסדרה לאורך פרקים רבים

מכשירי הקשר

הטלפונים הניידים נמצאים היום בכל מקום הרבה יותר משוכללים ממערכות הקשר הקולי בסדרה ומעבירים לא רק קול אלא גם תמונות וסרטי וידאו
.
מחשב הספינה
המחשב עומד בכבוד בדרישות מתבונה מלאכותית. מערכות טייס אוטומטי וניווט קיימות כיום – ואלו היו התכונות העיקריות של המחשב בסדרה מסע בין כוכבים.

גם זיהוי פקודות קוליות – תכונה די נפוצה כבר מזכירה את הנעשה בפרקי הסדרה. גם ההולוגרמות שניתן להפיק היום בעזרת מחשב לא רעות. מעניין שהאינטרנט לא נחזה על ידי אנשי צוות הכותבים, שהשתמשו במחשבים גדולים ומבודדים כמקובל בזמנם.

ייצור כוח באמצעות חומר ואנטי חומר

זו אחת התכונות המדעיות הטובות של הסדרה. הערבוב של חומר ואנטי חומר הוא הדרך היעלה ביותר לייצר כוח שבו ניתן יהיה להשתמש בספינה. גם אופן השימוש המתואר בסדרה הוא סביר. האנטי חומר (אנטי מימן קפוא) מוחזק בתוך שדה מגנטי ולא מתאפשר לו לגעת בחומר רגיל או שמתרחש פיצוץ. זו פיזיקה אמיתית, אבל בואו לא נתייחס לגבישי הדיליתיום, זה דמיוני.

אנטי חומר מיוצר על ידי מדענים בכמויות מיקרוסקופיות ואלו נחקרות בידי פיזיקאים, אך עדיין בלתי אפשרי לייצר כמויות גדולות שיהיו שימושיות לתדלוק או לייצור כוח.

מנועי דחף

יש היום מנועים רקטיים המבוססים על דחף. הטכנולגיה עדיין לא בשלה. הם יהיו טובים בהרבה מטילים מונעי דלק כימי, והדבר נמצא ביכולת המהנדסים העתידית.

אנדרואידים

אנדרואיד כמו סגן דטה ייבה כאשר ניתן יהיה להכניס מערכת תבונה מלאכותית לתוך מחשב בגודל של אדם, שיהיה מודע לסביבתו ומעורב חברתית. עדיין יש צורך בהתקדמות גדולה בתחום מדעי המחשב, אך זה לא בלתי אפשרי.

לידיעה באתר נאס"א

בלעדי לאתר הידען: פארק בהשראת מסע בין כוכבים יוקם בעקבה

פוליטיקה בין מעצמתית בסדרת מסע בין כוכבים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

17 תגובות

  1. ל-ב:
    כל השאלות ששאלת מופיעות בסדרה וניתנות להן תשובה:
    למה רק אנדרואיד אחד:
    לוטננט דטה האנדרואיד בסדרה נוצר ע"י ד"ר סונג, שעסק במחקר שנים רבות, ודטה היה שיאו..הד"ר נעלם והאנדרואיד נמצא במקרה..
    היה אפילו פרק בסדרה שבו מדען מהצי (STAR FLEET ) ביקש שיסגירו את דטה לידיו כדי שיוכל לפרקו וללמוד איך לבנות אנדרואידים נוספים כמוהו.. הבעיה היתה שהמחקר שלו היה פוגם בדטה ויתכן שלתמיד.. זה מוביל לשאלה הבאה שלך, האם הוא נחשב לאדם, וכך בדיוק הצליחו להציל אותו חבריו לצוות הספינה: הם טענו שדטה נחשב לצורת חיים יחודית, וכתוצאה מכך מגיעות לו זכויות אדם ( או יצור אינטליגנטי), והם זומנו למשפט כדי לקבוע את מעמדו של דטה…
    בסדרה וויג'ר הם הלכו אפילו צעד אחד קדימה ושילבו את טכנולוגית ההולודק (חדר ההדמיה שהיה יותר מהולוגרמות אלא הפיכת אנרגיה לחומר) ואינטליגנציה מלאכותית ליצור אנדרואיד פוטוני, שתפקד כרופא הספינה (לאחר שהאמיתי נפטר). הרופא מפתח את אישיותו ומגיע לשלב בו הוא כותב תוכנית להולודק שהיא מעין וידאו בלוג בו הוא מביע את כעסו על כך שמתייחסים אליו כאל עבד וקורא לחופש…בסוף הפרק מראים אנדרואידים פוטונים שעובדים במכרה ואחד אומר לשני: אתה צריך לראות את תוכנית ההולודק הזאת…
    כן, אני גם טרקר, מודה באשמה (-:

  2. הרעיון העומד בבסיס "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" הוא פארודיה על ה"אינציקלופדיה גלקטיקה", עליה פינטזו אסימוב וקארל סאגן. זה נכון שנעשה שם ניסיון להגדיר את הטרמפיסטים בתור קהילה תומכת ועמצאית, אבל עדיין נרשם שם ההבדל בין אלו שמזדמנים למשרדי המדריך וכותבים אותו, לבין אלו שקוראים אותו.

  3. מדריך הטרמפיסט בגלאקסיה של דאגלס אדאמס חזה את האינטרנט
    בתור המדריך עצמו שארתור דנט נשא עימו .

    ואפילו אלחוטי.

  4. אנדרואיד:
    1)
    הוא יכול להיבנות גם אם המחשב המפעיל אותו יהיה גדול בהרבה מגוף האנדרואיד.
    בגוף האנדרואיד צריך לשים רק את החלק שמתקשר עם המחשב.
    מערכת התבונה המלאכותית יכולה להיות בספינה בנפרד מן האנדרואיד.
    2)
    למה רק אנדרואיד אחד?
    למה לא מספר אנדרואידים שיבצעו את כל המלאכות הקשות והמסוכנות?

    ואגב כך:
    האם האנדרואיד נחשב לאדם?
    האם אמות המידה המוסריות של האנושות יאפשרו להתיחס לאנדרואיד חי ,מדבר, חושב, כאל מישהו שניתן להקריב אותו לצורך ביצוע משימות קשות ומסוכנות?

  5. זה כל-כך טרקיסטי לטעון שרודנברי המציא את הקפיצות לעל חלל, כאילו זו לא הייתה תחבולה מוכרת של סופרי מד"ב שלושים שנה (לפחות) לפני כן.

    זה די מזל שסופרי מד"ב לא חזו את מלוא השפעת האינטרנט. אם הם היו חוזים ומנבאים באופן משכנע את המתקפה שבה יהיו נתונים תעשיות המוזיקה, הסרטים, העיתונות, הקימעונאות, ההשכלה, ושלל עריצים וממשלות בכל רחבי העולם, הרי בוודאי שנציגי כל הגופים הללו הזו היו יושבים בכל ועדה שמגדירה תקנים לאינטרנט ומציצים מאחורי גבו של כל מפתח אלמוני לפני שהוא נהפך לטים ברנרס לי במטרה לסכל איזושהי מהפיכה שתפגע בתעשייה שלהם.

    למרות זאת יש מספר תחזיות מעניינות, כמו הפורומים והשפעתם בספר "המשחק של אנדר" של אורסון סקוט קארד. גם מעניין לקרוא את הספר "הסתלכרנות" של רוג'ר זילאזני. ספרות הסייברפאנק ככלל עסקה מאוד בנושאי השפעת מהפיכת המחשוב על החברה האנושית.

  6. משכפלי המזון – replicator, הם גרסה מתקדמת יותר של מדפסות תלת ממדיות, כבר היום עובדים על הדפסה תלת ממדית של תאים חיים

  7. הפסקה הראשונה אינה נכונה מבחינת המינוחים.

    במקום: "כולנו יודעים שעלינו לחפש בחלל חיים חדשים וציווליזציות ותמיד לשמור על הפייזר במצב טעון, וכן תמיד לענות על החוקים הראשוניים",

    יותר מדויק היה לכתוב: "כולנו יודעים שעלינו לחפש בחלל צורות חיים חדשות ותרבויות חדשות
    ותמיד לשמור את הפייזר במצב "הלם", וכן תמיד לציית ל"ציווי הראשי": לעולם אין להתערב בהתפתחות הטבעית של תרבות חוצנית.

    טראקי כבד, ככה זה…

  8. בקשר לסופרים שחזו את האינטרנט – יש המון כאלה. תגגלו למשל את המחרוזת (ללא גרשיים) – אלי אשד חזו את האינטרנט – ותגלו שפע חומר על הנושא.

  9. לא להיות קטני אמונה.
    גם מדעני תקופת ג'ול ורן חשבו שרעיונותיו בלתי אפשרים (צוללת, מסע לירח,…) ואבי בליזובסקי כבר מנה כמה רעיונות שהוגשמו ויותר.

  10. האינטרנט הוא לא רק דפי ה web, הוא גם רשתות חברתיות ופורומים.
    לא זכור לי שקראתי משהו כזה במד"ב, וזה הדבר שהופך את כל ספרי המד"ב הישנים ללא אמינים בימינו.

  11. במידה מסוימת ארתור סי. קלארק חזה מקטע קטן כאשר המציא לצורך הספר והסרט אודיסיאה בחלל את העיתון שגיבור הסיפור, פלויד, קורא בדרכו לירח.. מדובר למעשה במסך שעליו מופיעות כותרות ותמונות ובלחיצה עליהן ניתן לקרוא את כל הכתבה. אבל קלארק לא הלך עד הסוף. כאשר פלויד הגיע לירח כדי לבדוק את המונוליט המסתורי שנחשף שם, הוא נכנס למשרד ושם הוא שמע את תקתוקן המוכר של מכונות הכתיבה.

  12. בדור הבא ,היה גם חדר הדמיה ,לא זוכר איך קראו לו
    אבל היום באמצעות מציאות מדומה אפשר להתקרב קצת לכיוון הזה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן