מעוניינים להכיר את העולם הפוליטי הסוער של מסע בין כוכבים, מוזמנים להתפנק ולקרוא את סדרת הכתבות הקצרה והמשכילה שנכתבה ע”י משה גולדמן ומבוססת על הרצאה שהועברה בכנס “עולמות 2005”
משה גולדמן , ISF
המעוניינים להכיר את העולם הפוליטי הסוער של מסע בין כוכבים, מוזמנים להתפנק ולקרוא את סדרת הכתבות הקצרה והמשכילה שנכתבה ע”י משה גולדמן ומבוססת על הרצאה שהועברה בכנס “עולמות 2005” ונשאה את השם “התפתחות המערכת המדינית בעולם מסע בין כוכבים בראי מלחמת הדומיניון”.
החל בעונתו הראשונה של זיכיון “מסע בין כוכבים”, וכלה בגלגוליו האחרונים, היוו נושאים חברתיים ופוליטיים את אחד מעמודי הטווח העיקריים שלו. במסגרת זו, אחד הדגשים העיקריים ניתן לתחום הפוליטיקה הבינלאומית. הקלינגונים, הרומולנים, הקרדסים ועוד גזעים רבים וטובים, שימשו פעמים רבות לעיסוק בסוגיות של מלחמה ושלום, דיפלומטיה, בריתות והפרתן ופוליטיקת עוצמה.
מטרתו של מאמר זה היא כפולה. ראשית, תוצע כאן האפשרות לראות את ההתנהגות הפוליטית של מעצמות “מסע בין כוכבים” מבעד למסגרת תיאורטית. בהקשר זה, הטענה העיקרית תהיה כי התנהגות המעצמות המדיניות ביקום שברא רודנברי אינה תואמת לדימוי העתיד האוטופי שמוצמד, בדרך כלל, לסדרות “מסע בין כוכבים”. אדרבא, מאמר זה ינסה להמחיש כיצד דפוס התנהגותן תואם דווקא את מאפייני אסכולת החשיבה הפסימית בחקר היחסים הבינלאומיים, “הריאליזם”. בפרט, תנותח המערכת המדינית בעולם “מסע בין כוכבים” על פי תיאוריית “הריאליזם ההגנתי” של החוקר קנת’ וולץ.
שנית, מאמר זה ינסה להציע משמעות לדפוס התנהגות זה, כפי שהוא מופיע בסדרות השונות. הטענה העיקרית שתובע כאן היא שבניגוד ליצירות ספרותיות וקולנועיות רבות אחרות, רק לעתים רחוקות מהווים האויבים ביקום “מסע בין כוכבים” רוע מוחלט. למעשה, זהותו של גזע או מעצמה מדינית כ”טוב” או “רע” נקבעת, לרוב, על פי מצב יחסיו הדיפלומטיים עם הפדרציה ברגע נתון. על ידי המעבר של גזעים מעמדת אויבים לעמדת בעלי ברית, ובחזרה, מעודדים יוצרי “מסע בין כוכבים” השונים את הצופים לחשוב על מצב היחסים הבינלאומיים בעולמנו האמיתי, ועל הדימויים שבעזרתם בני אדם נוטים לחשוב על אויביהם, אם או בלי הצדקה.
אמנם, דפוס זה של התנהגות המעצמות מתאים, כך נראה, לכל גלגוליה של “מסע בין כוכבים”. ברם, מאמר זה משקיף על ההיסטוריה המדינית של עולם “מסע בין כוכבים” כמי שמתחילה בימי הסדרה המקורית, וממשיכה בקו ליניארי עד לשיא שמגיע בימי “מסע בין כוכבים: חלל עמוק תשע”. על כן, תיערך התייחסות לפוליטיקה הבינלאומית בעולם “מסע בין כוכבים” כפי שהיא משתקפת בסדרה המקורית וב”מסע בין כוכבים: הדור הבא”, וחלק ניכר מן הדיון יוקדש לתפקידה של “חלל עמוק תשע” (ו”מלחמת הדומיניון”, בפרט) בתיאור העולם המדיני של “מסע בין כוכבים”. “מסע בין כוכבים: וויאג’ר” וכן “אנטרפרייז” ייוותרו מחוץ לדיון, בשל ריחוקן מציר ההתפתחות הליניארי של שלושת הסדרות הראשונות.
מדע היחסים הבינלאומיים ותיאוריית ה”ריאליזם ההגנתי”
( קריאת חלק זה מומלצת לשם הבנת הרקע התיאורטי אשר ישמש בהמשך המאמר לניתוח הפוליטיקה הבין מעצמתית בעולם “מסע בין כוכבים”. ברם, ניתן לדלג עליו ללא חשש. מכל מקום, אל בהלה ! שאר המאמר הרבה פחות “כבד” ).
הדיסציפלינה האקדמית של היחסים הבינלאומיים שמה לה למטרה למצוא דפוסי חוקיות בעולם הפוליטיקה הבינלאומית, ולנסחם בעזרת תיאוריות. תחום אקדמי זה מתיימר להיות מדעי, אך כשאר מדעי החברה הוא איננו מדע מדויק. בפועל, התפתחו בתחום זה מספר אסכולות מחשבה ומחקר, או פרדיגמות. לכל פרדיגמה מספר הנחות יסוד המשותפות לתיאוריות שונות המשויכות אליה.
אחת הפרדיגמות המרכזיות בתחום היחסים הבינלאומיים, למשל, היא הפרדיגמה הליברלית. זוהי פרדיגמה “אופטימית”. היא מניחה כי מדינות יכולות לשתף פעולה זו עם זו למען תועלת הדדית (שאינה בהכרח צבאית). כמו כן, היא מניחה כי מדינות יכולות להגיע, בתנאים מסוימים, לידי מצב של שלום קבוע, בו מלחמה לא תהייה עוד בגדר אפשרות. למעשה, אחד מאבותיה הפילוסופיים של פרדיגמה זו, עמנואל קאנט, בחיבורו “השלום הנצחי” (1795), חזה כי מדינות העולם יוכלו לשמר את השלום העולמי אם יתאחדו בהדרגה ל”פדרציה של רפובליקות”. אם כך, ניתן לראות, בחיתוך גס, את “פדרציית כוכבי הלכת” של רודנברי כהתגשמות משנתו הליברלית של קאנט.
ברם, התיאוריה שתוצע כאן על מנת לספק הסבר להתנהגותן המדינית של מעצמות “מסע בין כוכבים” שייכת דווקא לפרדיגמה עיקרית מנוגדת, “הריאליזם”. פרדיגמה זו רואה את עולם היחסים הבינלאומיים כמי שנמצא ב”מצב מלחמה” קבוע. כלומר, גם אם מדינות אינן נמצאות, בפועל, במלחמה זו עם זו, הרי שהאפשרות למלחמה תמיד תישאר קיימת. בשל כך, המדינות השונות יעמידו את נושאי הביטחון בראש סדר העדיפויות שלהן. בריתות והסכמי שלום ייערכו וישמרו רק לשם תועלת עצמית, ביטחונית.
אחד מחוקרי היחסים הבינלאומיים הריאליסטים החשובים ביותר, קנת’ וולץ ( Kenneth Waltz), פיתח תיאוריה הידועה בשם “הריאליזם ההגנתי” אשר טוענת כי המערכת הבינלאומיות מעודדת את המדינות לשאוף לאיזון בין עוצמתן לעוצמת שאר המדינות. מכאן שהדרך הטובה ביותר לשמר מצב של אי-לוחמה לזמן ממושך ככל הניתן, היא קיומם של שני גושים שווים לזה לזה בעוצמתם במערכת הבינלאומית. על כן, וולץ ממשיך ומגיע למסקנה שמערכת דו-קוטבית (בה שתי מעצמות אשר להן עוצמה רבה מכל שאר המדינות) תהיה יציבה יותר ממערכת רב-קוטבית (אשר בה מספר מעצמות השוות בקירוב זו לזו בעוצמתן).
ראיות, לכאורה, ליתר היציבות של מערכת דו-קוטבית לעומת מערכת רב-קוטבית ניתן למצוא בהיסטוריה של מאתיים השנים האחרונות. באירופה של המאה ה- 19 התקיימה מערכת רב-קוטבית (שכללה את המעצמות בריטניה, צרפת, רוסיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, פרוסיהגרמניה ובמידה פחותה האימפריה העות’מאנית ואיטליה). מערכת זו דרשה איזון מתמיד של בריתות על מנת לשמר את יציבותה. למרות שמרבית המאה ה- 19 התאפיינה בתקופות של שלום או מלחמות מוגבלות, יחסית, בסופו של דבר הגיעה מערכת זו לידי פירוק עצמי מוחלט בשתי מלחמות העולם. לעומת זאת, המערכת הדו-קוטבית שהתקיימה בימי “המלחמה הקרה” בין ארצות הברית לברית המועצות, נותרה יציבה ובסופו של דבר פסה מן העולם ללא מלחמה ישירה בין המעצמות.
מערכת המעצמות ביקום “מסע בין כוכבים”
כמו בכדור הארץ של מאות השנים האחרונות, גם בגלקסיית שביל החלב של המאות ה- 23 וה- 24 ישנה לפחות מערכת מדינית אחת. המעצמות העיקריות לאורך ההיסטוריה של מסע בין כוכבים הן פדרציית כוכבי הלכת, האימפריה הקלינגונית, אימפריית הכוכבים הרומולנית, והאיחוד הקרדסי. יש לציין כי מעצמות נוספות קיימות ברביעים אלפא ובטא, כמו למשל האסיפה הת’וליאנית, הקונפדרציה של הברין, ההגמוניה של הגורן, הזנקת’י והשליאק. עם זאת, התייחסות הסדרות למעצמות אלה היא פחותה בהרבה, ופעמים רבות נאמר עליהן כי הן “בדלניות”. כמו כן, בדרך כלל קשה להעריך את כוחן ביחס למעצמות “הרגילות”. לכן, למרות ש”הריאליזם ההגנתי” תובע התייחסות לעוצמת כל המדינות במערכת, הניתוח שלהלן יעסוק רק במעצמות שההתייחסות אליהן ביקום “מסע בין כוכבים” כמכלול היא משמעותית.
בסדרה המקורית נחשפים הצופים למערכת רב-קוטבית ובה שלוש מעצמות: הפדרציה, ואימפריות הקלינגונים והרומולנים. נראה כי המאה ה- 23 היא תקופה בלתי יציבה, גם אם מלחמה בסדר גודל רב לא פרצה בפועל. הפדרציה מוצגת כמי שמסוכסכת עם שתי המעצמות האחרות, מה שמציב אותה בעמדת נחיתות קשה. עם זאת, הפסקת אש בין הפדרציה לקלינגונים נכפית לאחר תקופה של מתיחות ע”י ידי גזע האורגנים. כמו כן, יש לזכור כי חוסר משוער בתיאום ואמון הדדי בין האימפריה הקלינגונית לבין האימפריה הרומולנית היה הופך מתקפה משולבת על הפדרציה למורכבת ומסוכנת לכל אחת מהן. אמנם, ב- 2268 נחתמה, ככל הנראה, ברית בין הקלינגונים לבין הרומולנים שכללה חילופי טכנולוגיה הדדיים (מתקן הסוואה רומולני תמורת דגם ספינות קלינגוני), אך נראה שזו התפרקה במהירות. היחסים בין הקלינגונים לבין הרומולנים נעשו אף הם עוינים באופן מובהק.
ב- 2293 נערכת פסגת קיטומר ובכך מתחיל תהליך יצירתה של ברית אסטרטגית בין הפדרציה לבין הקלינגונים. יש לשים לב לעובדה שברית זו, לכשעצמה, אינה מייצבת בהכרח את המערכת. על פי וולץ, כזכור, דרוש איזון בין שני גושים יריבים במערכת לשם השגת יציבות יחסית. הברית בין הקלינגונים לפדרציה השיגה את ההפך- האימפריה הרומולנית הבודדה הועמדה מול גוש מאוחד של שתי מעצמות עוינות לה. בהינתן סיטואציה בה העוינות תוביל למשבר של ממש, הפדרציה והקלינגונים יתפתו לצאת למתקפה משותפת על מנת להסיר את האיום הרומולני “אחת ולתמיד”. ברם, למרות התגברות העוינות והחיכוכים, מלחמה בסדר גודל רב בין ברית הפדרציה והקלינגונים לבין הרומולנים לא התרחשה גם במאה ה- 24 הידועה.
מנקודת ההשקפה של הריאליזם ההגנתי, ניתן להסביר יציבות זו על ידי הצטרפותה של מעצמה רביעית למשחק הכוחות המערכתי. “האיחוד הקרדסי” ביסס את כוחו בזמן כלשהו בין סיומה של הסדרה המקורית לבין תחילתה של “מסע בין כוכבים: הדור הבא”, כלומר, במחצית הראשונה של המאה ה- 24. מדיניות הכיבושים בה נקטו הביאה את הקרדסים, ככל הנראה, לסכסוכי גבולות עם הקלינגונים והפדרציה. החרפת יחסים זו מתרחשת בד בבד עם החרפת היחסים בין הרומולנים לבין שתי מעצמות אלו. מספר אירועים משמעותיים לעניין זה הם: תקרית טומד בין הפדרציה לרומולנים שגבתה מחיר דמים רב. בעקבותיה נחתם הסכם אלז’רון שמונע מן הפדרציה לפתח טכנולוגיית הסוואה (2311); נפילתה של האנטרפרייז C תוך הגנה על המוצב הקלינגוני נרנדרה III מפני התקפה רומולנית (2344); כוחות רומולנים תוקפים והורגים כ- 4000 קלינגונים בקיטומר (2346); כוחות קרדסיים הורגים 100 אזרחים על מושבת הפדרציה סטליק III, אותה הם חושבים לבסיס צבאי (2347).
נראה, אם כן, כי לקראת תקופת “הדור הבא” המערכת הרב-קוטבית מתאזנת בשני גושים דומים בעוצמתם. הברית בין הפדרציה והקלינגונים מתחזקת לנוכח האירועים, אך מולם עומדות כעת שתי מעצמות בעלות משקל, האימפריה הרומולנית וגם האיחוד הקרדסי. במצב זה הפדרציה והאימפריה הקלינגונית יחששו להשתמש בכוחן המשותף לשם מיגור האיום הרומולני, מחשש שהקרדסים יחושו לעזרת הרומולנים, וכך גם ההפך. ניתן לשער, אם כן, שהופעת האיחוד הקרדסי ככוח משמעותי ברביע מנעה מלחמה גדולת היקף לאורך כל תקופת “הדור הבא”, וזאת למרות המצב המתוח אל מול הרומולנים.
למרות היציבות היחסית, נראה כי חששותיו של וולץ בקשר למורכבותה וחוסר יציבותה של מערכת רב-קוטבית מתממשים ביקום “מסע בין כוכבים”. הרומולנים והקרדסים לא משכילים להפוך את הברית “הטבעית” ביניהם לברית רשמית. תחת זאת, מנסים הרומולנים והקרדסים לשנות את הסטטוס קוו. הם מתנהגים כמעצמות רוויזיוניסטיות (כפי שהיו, למשל, מעצמות הציר בטרם מלחמת העולם השנייה). להלן מספר עדויות בולטות לכך (מספרי העונות והפרקים הם מתוך “הדור הבא”):
-עוד טרם לחתימה על הסכמי קיטומר ב- 2293, מנסים הרומולנים לחבל ביחסי הפדרציה והקלינגונים, על ידי שותפות בקנוניה שהביאה לחיסולו של הקנצלר גורקון וניסיון ההתנקשות הכושל בנשיא הפדרציה. (“מסע בין כוכבים 6: הארץ הלא נודעת”)
-ב- 2367 נמצאות עדויות לכאורה לכך שהקרדסים מתחמשים ומתכוננים למלחמה. (4X12, “הפצוע” The wounded)
-הרומולנים התערבו במלחמת האזרחים הקלינגונית בשנים 2367-2368 לטובת בית דוראס, בתקווה שיוכלו לנצל את ההתפתחויות לטובתם. התערבותם נבלמת, והקנצלר גאורון מבטיח את מקומו. (5X01, 4X26, “גאולה” Redemption)
– מאוחר יותר באותה השנה הרומולנים מנסים לנצל את יוזמתו של ספוק לאיחוד בין הוולקנים לבינם, על מנת להשתלט על וולקן, ונכשלים. (5X08, 5X07, “איחוד” Unification)
-ב- 2369 הקרדסים מנסים להשתלט, ללא הצלחה, על מערכת “מינוס קורווה” של הפדרציה. (6×10, 6×11 “שרשרת הפיקוד” Chain of Command)
בניגוד לדוגמאות אלימות אלה של ניסיונות רוויזיוניזם, הרי שהקרדסים נקטו גם בשיטה בלתי אלימה אך יעילה לא פחות לשינוי הסטטוס קוו: שיחות שלום. בסופו של דבר שיטה זו הניבה תוצאות משמעותיות הרבה יותר מהשיטות האלימות וב- 2370, עונתה השביעית של “הדור הבא”, מגיעים הפדרציה והקרדסים להסדר מלא הכולל את יצירתו של אזור מפורז (7X20, “קץ המסע” (Journey’s End אם להאמין להשקפתו של וולץ, הרי שלהתהדקות היחסים בין הפדרציה לבין הקרדסים יכולות להיות דווקא השפעות שליליות חמורות על יציבות המערכת. הגושים היריבים אינם ברורים יותר. התפתחויות שליליות אפשריות יכולות לכלול: התערערות ביטחונם של הרומולנים או הקלינגונים; לחילופין, נטייה רבה יותר מצד הקלינגונים לתקוף את הרומולנים, שסיכוייהם לקבל עזרה מהקרדסים פוחתים; וכמובן, סכנה להתערערות היחסים בין הפדרציה לבין הקלינגונים, שתיגרם בעקבות סכסוך קלינגוני-קרדסי (כפי שאכן קרה בפועל, ראה להלן). ברם, אל שינוי זה בסטטוס קוו הצטרף במהרה שינוי רדיקלי בהרבה, הופעת הדומיניון.
במקביל לשתי עונותיה האחרונות של “הדור הבא”, מתחולל בשתי עונותיה הראשונות של “חלל עמוק תשע” תהליך אשר משנה את המערכת המדינית ביקום “מסע בין כוכבים” מן היסוד. בפרק הראשון של הסדרה, “שליח” (Emissary), מתגלה חור התולעת היציב לרביע גמא. הפדרציה וכן גזעים נוספים מתחילים לחקור את האזור “החדש” של החלל, ולצור קשר עם הישויות הפוליטיות הנמצאות בו. בכך גדל פיסית תחום המערכת המדינית של יקום “מסע בין כוכבים”, ונוספות אליו חברות רבות חדשות.
קיומו של גזע “המשתנים”, מייסדי ושליטי הדומיניון, נרמז עוד בעונה הראשונה של הסדרה, בדמות תהיותיו של קצין האבטחה הראשי אודו אודות מקורותיו (ראויים במיוחד לציון הפרק ה- 12 לעונה הראשונה, “מערבולת” (Vortex), וכן הפרק ה- 12 לעונה השנייה, “המחליף” (The Alternate). הדומיניון עצמו מוזכר לראשונה בפרק ה- 7 לעונה השנייה, “חוקי רכש” (Rules of Acquisition). בפרק סוף העונה, “הג’מ’האדאר” (The Jem’Hadar), ובפרק הכפול הפותח את העונה השלישית, “החיפוש” (The Search), הופך הדומיניון לחלק גלוי ורב משמעות של המערכת המדינית ביקום “מסע בין כוכבים”.
הדומיניון הוכיח במהלך הסדרה את היותו בעל עוצמה רבה יותר מכל אחת מהמעצמות הותיקות במערכת בנפרד (יש לזכור שעיקר “מלחמת הדומיניון” התנהל בין הפדרציה, הקלינגונים והרומולנים לבין הקרדסים וכוחות מוגבלים בלבד של הדומיניון- עיקר עוצמת הדומיניון נותרה ברביע גמא). הצטרפותו של הדומיניון למערכת, אם כן, שינתה אותה ממערכת רב-קוטבית למערכת חד-קוטבית, שבה מעצמה אחת היא בעלת עוצמה רבה מכל השאר. דוגמאות למערכת מסוג זה הן מועטות בהיסטוריה האנושית המודרנית, והן מאתגרות את התיאוריה של וולץ, שלא התייחס במקור לאפשרות קיומן. העיסוק במערכת מסוג זה הוא אף רלוונטי לשנות התשעים, בה שודרה “חלל עמוק תשע”, שכן בעשור זה עלתה ארצות הברית למעמד של מעצמת-על יחידה לאחר תום המלחמה הקרה.
הפיכתה של המערכת המדינית בעולם “מסע בין כוכבים” לחד-קוטבית, מערערת לחלוטין את ההסדרים והאיזונים הקודמים, ומחייבת כל אחת מן המעצמות לשקול מחדש את מעמדה האסטרטגי ואת הבריתות וההסדרים שלה. התקופה שבטרם ובמהלך מלחמת הדומיניון ידעה תהפוכות רבות במהלכיהם, התנהגותם ונאמנותם של: הפדרציה, הקלינגונים, הקרדסים והרומולנים, כמו גם ישויות פוליטיות נוספות במערכת (ראה הרחבה בכתבות הבאות).
הערה: יש לשם לב לקיומה של מעצמת-על נוספת ביקום “מסע בין כוכבים”, הלא היא גזע הבורג. הבורג אמנם הופיעו כבר בעונה השנייה של “הדור הבא” (2X16, “קיו מי?” (Q Who, אך הם לא הפכו לחלק קבוע ומתמשך של המערכת המדינית שבה נמצאת הפדרציה. השפעת הבורג דומה יותר להשפעתו של אסון טבע: הסכנה שהם מציבים היא גדולה וממשית, אבל פעילותם קצרה בזמן ובהיקף, לפחות בתקופת “הדור הבא” ו”חלל עמוק תשע”. לא ניכרים סימנים לכך שהמעצמות הותיקות שינו באופן מהותי את התנהגותן בעקבות הופעת הבורג, ועל כן הניתוח כאן אינו מתייחס אל גזע זה.
בחלק הבא: התעמקות ביחסי הטוב והרע ביקום של מסע בין כוכבים, וכניסה לעובי הקורה של גזעי הקלינגון והקרדסים.
