70 שנה חלפו מאז טבע הסופר הצ'כי קארל צ'אפק את המונח “רובוט” (מלשון “רובוטה” – עבודה), בסיפור מדע בדיוני שכתב על “אנשים מלאכותיים”. מאז נהפך הרובוט למרכיב כמעט קבוע ביצירות מדע בידיוני, החל ברובוטים ה”פוזיטרוניים” שמצייתים ל”שלושת חוקי הרובוטיקה
במציאות ענף הרובוטיקה זוהר הרבה פחות: בדרך כלל מדובר במכונות המבצעות פעולות מורכבות במפעלי תעשייה. עם זאת, המציאות הטכנולוגית צעדה צעדי ענק בתחום המחשבים: המחשב “כחול עמוק” הצליח לגבור על אלוף העולם בשחמט. אך הקשיים האדירים שבהם נתקלו מפתחיו רק הדגישו כמה משוכלל הוא המוח האנושי; לא קל להכניס בינה אנושית פשוטה בקודקודו של רובוט, גם אם הקודקוד מכיל מחשב המבצע מיליוני פעולות חישוב בשנייה.
מדעני הבינה המלאכותית חוקרים זה שנים שיטות מחשוב כמו “לוגיקה עמומה”, “רשתות עצבים” ואחרות שאמורות לחקות, ולו באופן גס ופרימיטיווי, את החשיבה האנושית החמקמקה, הלא מתמטית, המעורפלת לעתים – אך זו מאפשרת לנו לנקות חלונות או להחנות מכונית לאחר אימון קצר (נסו ללמד רובוט להחנות מכונית בעיר סואנת).
האם יהיו עמנו במאה הבאה רובוטים חכמים באמת? אם להסתמך על דעתם של מומחים ידועים למחשוב ורובוטיקה, התשובה לכך ככל הנראה חיובית. במשאל מומחים ביפאן בשיטת “דלפי” (שיטה מקובלת לתחזיות טכנולוגיות לטווח הארוך, שבה מתגבש קונסנסוס בקרב קבוצה גדולה של מומחים) נחזו התפתחויות משמעותיות בתחום הרובוטיקה, שיתרחשו בעשור השני של המאה הבאה, ככל הנראה לפני שנת 2015. הנה דוגמאות אחדות:
רובוטים “נבונים” עם מגוון חישנים (שמיעה, ראייה ועוד) המסוגלים לחוש את סביבתם ולהחליט החלטות עצמאיות; רובוטים בעלי יכולת לאתר, לזהות ולחלץ בני אדם באתרי אסון; רובוטים המבצעים עבודות בית (שאיבת אבק, כביסה וכו') לאחר שלמדו את אורחות החיים של דיירי הבית; רובוטים המטפלים באנשים עם מוגבלויות קשות.
תחזיות אלה נשמעות שמרניות למדי בהשוואה לתחזיותיו של פרופסור האנס מוראבק, מדען בעל שם עולמי העוסק בתחום זה 40 שנה ועומד כיום בראש המכון לרובוטיקה של אוניברסיטת קרנגי מלון בארה”ב. גם הוא צופה שבסביבות שנת 2010 יופיעו רובוטים ניידים, אולי דומים במקצת לבן אדם בצורתם החיצונית, שיוכלו לבצע עבודות בית מגוונות. אך לדעתו אלה יהיו רק רובוטי “דור
ראשון”, עם “יכולת שכלית של לטאה”, כלשונו, שתתאפשר הודות למעבדים עם כושר ביצוע של MIPS )5,000 MIPS = מיליוני הוראות בשנייה). לשם השוואה, מחשבים אישיים משוכללים מגיעים היום לכמה מאות MIPS. כושר החשיבה של המוח האנושי, לעומת זאת, מקביל ככל הנראה ל-100 מיליון MIPS. כלומר, יש צורך להגדיל את ביצועי המעבדים פי מיליון בערך כדי להתקרב לכושר החשיבה האנושי.
וזה יקרה, במוקדם או במאוחר. במהרה יופיעו רובוטי “הדור השני” עם כושר שכלי כשל עכבר, ואחריהם “הדור השלישי” עם 5 מיליון MIPS, שהם אקוויוולנטיים בערך למוח של קוף. עד שנת 2050, משוכנע פרופ' מוראבק, ישוטטו בעולם רובוטים שלא רק ישתוו לבני אדם בכושרם השכלי, אלא אף יעלו עליו. חזית המחקר המדעי תעבור לידיהם ולמוחם של הרובוטים, כמובן. נשמע מפחיד? אולי. האנושות תצטרך להגדיר מחדש את מקומה ויעדיה בעולם זה ובעולמות אחרים. הרובוטים בני “הדור הרביעי” של מוראבק יהיו זכאים לשוויון זכויות מלא (האם ניתוקם מזרם חשמלי ייחשב לרצח?). השאלה היא האם אנחנו, יצורי אנוש בשר ודם, נהיה זכאים לשוויון זכויות בעיני רובוטי “הדור החמישי”.
