חלק גדול מהמחקרים שמשרד המדע מממן הם בתחומי המיחשוב וההיי-טק”, אומרת המדענית הראשית החדשה במשרד המדע, פרופ' מינה טייכר
מינה טייכר, המדענית הראשית של משרד המדע והטכנולוגיה
משרד המדע אמנם אינו קובע את תכני הלימודים באוניברסיטאות וגם אינו מטפל במחקר יישומי, אך יש לו השפעה על התעשיה עתירת הידע בטווח הבינוני והארוך. מתן וילנאי, שר המדע והטכנולוגיה, החליט למנות למדענית הראשית של משרד המדע והטכנולוגיה את פרופ' מינה טייכר. וילנאי הדגיש כי הוא גאה בכך שלתפקיד נבחרה דווקא אישה שהיא מדענית בעלת שם.
המדענית הראשית תוביל יחד עם דויד לפלר, מנכ”ל המשרד, את היעדים המרכזיים של המשרד, ובהם עיצוב מדיניות המדע הלאומית של ישראל, קידום קשרים מדעיים בינלאומיים, צמצום פערים בחברה באמצעות הרחבת הידע המדעי וכמובן קידום הנשים במדע.
טייכר היא פרופסור למתמטיקה, המתמחה בגיאומטריה אלגברית עם יישומים בחקר המוח, ראייה ממוחשבת, הצפנה ופיסיקה תיאורטית (מבנה היקום). היא עומדת בראש קבוצת מחקר המונה כ-27 פוסט-דוקטורנטים וסטודנטים לתארים מתקדמים, ומנהלת את מרכז המחקר הראשון בעולם בתורת הצמות בגיאומטריה.
בתשובה לשאלת ה-DailyMaily, אמרה פרופ' טייכר כי חלק גדול מהמחקרים שמשרד המדע מממן קשורים להיי-טק וכל הנושאים הנלווים לתחום. “המשרד מטפל במחקרים בשלב הבסיסי, לא בשלב היישומי”, הוסיפה.
מהם התחומים להם תתני עדיפות?
“כרגע אנחנו בשלב של גיבוש הנושאים להם תינתן עדיפות. למרות שיש נושאים לא מעטים שאני רואה עדיפות בקידומם, אני בונה רשימה של אותם הנושאים בעלי העדיפות הלאומית דווקא, עם הגורמים הרלוונטיים, ביניהם המועצה הלאומית למחקר ופיתוח והאקדמיה הלאומית למדעים. אחר כך, במשרד, ביחד עם השר והמנכ”ל, נראה אילו נושאים יטופלו מתוך הרשימה, עליה יוכרז, אגב, בועידת רחובות הבאה.
אחד מפרויקטי הדגל של המשרד הוא נושא החלל. נושא חשוב אחר הוא המדע והקהילה – לפעול לכך שיותר סטודנטים יפנו למקצועות של מדע וטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה ומיחשוב. כמובן גם שהמשרד הוא איננו אוניברסיטה, שהנושאים בה מועלים על ידי החוקרים במסגרת החופש האקדמי. לנו יש נושאים הנמצאים בעדיפות. למשרד יש גם נגיעה למו”פ הממשלתי וגם הוא יוכוון לפי הצרכים ולפי סדרי העדיפויות”.
זה נכון שהתקציב של משרד המדע הוא הקטן ביותר מבין משרדי הממשלה?
“אני מקווה מאוד שהתקציב יגדל. מעבר לכך, המשרד גם מתווה מדיניות מדע לאומית בלי קשר לתקציב. ההשפעה היא לא רק דרך מימון ישיר”.
הזמן יספיק? נשארה עוד כשנה עד הבחירות, גם אם הן יתקיימו במועדן.
“נכון, אבל בשנה שבה עובדים קשה אפשר לעשות הרבה. הפרויקט שהשר והמנכ”ל מובילים בנושא של פרחי מדע, שבו אלף סטודנטים מצד אחד יקבלו מלגות ומצד שני יפנו נוער למדע וטכנולוגיה – זה משהו עם השפעה לטווח ארוך ביותר. הכנה של רשימת הנושאים המועדפים גם היא משהו עם השפעה לטווח הארוך”.
המגזר העסקי יסייע למשרד המדע בקידום לימוד המדע
משרד המדע יוזם שיתוף פעולה, עם בכירי המגזר העסקי, לקידום וחיזוק המודעות למדע בקרב הציבור
23.12.2005
משרד המדע והטכנולוגיה יזם מפגש 'דיאלוג מדע' במתכונת שולחן עגול עם בכירי המגזר העסקי בישראל. המפגש התקיים ביום ד', ה- 21 לדצמבר 2005, בתל אביב, בנוכחות נציגים בכירים מחברות מובילות במשק, כגון אינטל, מיקרוסופט, אמדוקס, הוט, אפלייד מטיריאלס, מוטורולה, YES, רפא”ל, אל-אופ ועוד.
מנכ”ל המשרד, מר דוד לפלר, הציג את מטרת המפגש כבחינת דרכים לשיתוף פעולה ואיגום משאבים בתחום המדע והקהילה. אחת ממטרות משרד המדע והטכנולוגיה הינה להעלות את המודעות למדע וטכנולוגיה בקרב הציבור, ובפרט בקרב ילדים ובני נוער, על מנת לטפח את ההון האנושי ולעודדו לבחור במדע ובטכנולוגיה כתחום עיסוק עתידי. במפגש הוזמנו החברות להציג את פעילותן בתחום, ולגבש, בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה, דרכים אפשריות לשיתוף פעולה בנושא.
בסיכום הדברים, התחייב דוד לפלר לפעול למיסוד שיתוף הפעולה וגיבוש צוות היגוי בן-משרדי שיאפשר איגום משאבים לאומי.
במפגש נכחה גם המדענית הראשית של המשרד, פרופ' מינה טייכר, שבקרוב תמונה לממלאת מקום של המנכ”ל, דוד לפלר, היוצא לחופשה של מספר שבועות.
