הטכנולוגיות החמות הבאות של חברות המיסחור – בדרך מהאקדמיה ל'שטח'

סקירה ראשונה בסדרה שתעסוק בפיתוחים של חברות היישום של האוניברסיטאות שיוצגו בכנס ביומד, 15-17 ביוני, מלון דייויד אינטרקונטיננטל, ת”א והפעם – פיתוחים של רמות (ת”א) ויישום (העברית)

לקראת פתיחתו של “שבוע ביומד ישראל 2009″ (15 ל-17 ביוני, דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב) יצאנו לבדוק מה 'מתבשל' בחברות מסחור הטכנולוגיה של האקדמיה הישראלית. מה הפיתוחים הלוהטים ביותר, מהם החידושים החמים שנראה בקרוב בגירסתם התעשייתית.

מאת: אפרת ברק
* (הכותבת מתמחה במסגרת פעילותה ב”דוניצה תקשורת – DMC”, בתחום הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי)

רמות – אוניברסיטת ת”א

רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע”מ היא חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב. רמות, שהוקמה ב-1973, יוזמת, מובילה ומנהלת את העברת הטכנולוגיות הנוצרות במסגרת המחקר האקדמי ממעבדות האוניברסיטה אל התעשייה. רמות מנהלת את כל פעילויות המסחור משלב ההגנה הפטנטית על המצאותיהם של חברי הסגל ותלמידי המחקר, ועד למתן רישיונות לגופים התעשייתיים הרלוונטיים. רמות מתפקדת כממשק המקצועי בין התגליות המדעיות החדשניות והקהילה העסקית בתחומי פעילות מגוונים (מדעי החיים, רפואה, מדעים מדוייקים, והנדסה). אתר החברה:

תקווה למיגורו של סרטן המעי הגס

ד”ר רינה רוזין-ארבספלד מהמחלקה לאנטומיה ולאנתרופולוגיה בפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב, בוחנת עתה את התרופה הגנטית החדשה והמבטיחה שלה לטיפול בסרטן קטלני מאוד – סרטן המעי הגס ופי הטבעת.

הטיפול המהפכני של רוזין-ארבספלד מנצל סוג מסוים של אנטיביוטיקה כדי לשתק מוטציות בגן הנקרא APC, גן שבפעולתו הרגילה דווקא מדכא את הופעתם של גידולים.

מספר רב של חולי סרטן המעי הגס ופי הטבעת סובלים ממוטציות פסק בגן APC. מוטציות אלו משנות חומצת אמינו ל”תמרור עצור”, הפוגע בביטוי הגן APC, ומפריעות לגן זה למלא את תפקידו: דיכוי הגידול. בעקבות זאת הגוף מאפשר בלא יודעין את צמיחתם של פוליפים, ואם אין מסירים אותם בעוד מועד, כמעט שאין למנוע את הפיכתם לסרטניים.

“בטיפולנו החדשני אנו מנסים לגרום לתא להתעלם מן 'תמרור העצור' וליצור חלבון APC מתפקד”, אומרת רוזין-ארבספלד. מבחנים שנעשו במעבדה הצליחו לכווץ פוליפים ולהחזיר את התפקוד לגן APC.

עבודתה של רוזין-ארבספלד נעשית בעזרת צוות מעבדה ובו שמונה סטודנטים, הרואים בעבודתם עבודת קודש, ובתמיכת “מכון קולטון לטכנולוגיות הדור הבא” של אוניברסיטת ת”א ו”תוכנית נופר” של המדען הראשי במשרד התמ”ת.

מניעת אספקת דם לגידולים סרטניים

חברת הסגל ד”ר רונית סצ'י-פאינרו ותלמידיה, מפתחים תרופות ייעודיות מתקדמות המונעות את אספקת הדם לגידולים ממאירים, וכך גורמות להם להצטמק ו”לרעוב למוות”, או לפחות להפסיק לגדול.

גידולים ממאירים מפתחים כלי דם חדשים, בתהליך הנקרא אנגיוגנזה, כדי להזין את צמיחתם. התרופות שפותחו עד כה להשמדת קו אספקה זה רעילות לחולה. סצ'י-פאינרו ועמיתיה במעבדה שבמחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה בפקולטה לרפואה ע”ש סאקלר, פיתחו משפחה של תרופות חדשות שפעולתן נועדה להיות סלקטיבית, כלומר, לעכב את התפתחות כלי הדם של הגידול, בלי להרעיל חלקים אחרים של הגוף. בתרופות כאלה טמונה הבטחה של ממש לפיתוח יכולת לשמר גידולים במצב של תרדמה קבועה ולהפוך את הסרטן למחלה כרונית בת-שליטה.

סצ'י-פאינרו מאמינה שלגישה הטיפולית המהפכנית שלה יהיו יישומים נוספים, ובהם טיפולים חדשים למחלות רשתית הנגרמות מסוכרת או מגיל מבוגר וגורמות לעיוורון AMD, Diabetic) Retinopathy), לשיגרון ולדלקות שונות – כל המחלות האלה תלויות גם הן בתהליך האנגיוגנזה.

קבוצת התרופות שהיא פיתחה, הנמצאת עתה בשלבי פיתוח עסקי פעיל, זכתה לתמיכת הקרן הלאומית למדע, הקרן הדו-לאומית ארה”ב-ישראל והאגודה למלחמה בסרטן בישראל.

השתלות רפואיות בעלות ערך מוסף

מחקרה של ד”ר מיטל זילברמן מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה ע”ש פליישמן באוניברסיטת תל-אביב, צופן סיכוי לשנות מן הקצה אל הקצה מגוון רחב של תחומים – מטיפול בכוויות ועד התחדשות (שיקום) של עצמות ושל רקמות. ד”ר זילברמן מפתחת דור חדש של שתלים רפואיים בעלי תכונות ביולוגיות המאפשרות שחרור מבוקר של תרופות ושל מולקולות חלבון לתוך הרקמות סביבם.

בתחום של ריפוי פצעים, זילברמן וצוותה מפתחים שתל עור מלאכותי מתקדם המסוגל להעביר תרופות אנטיביוטיות ישירות אל כוויות ואל פצעים. “75 אחוז ממקרי המוות שמקורם בכוויות חמורות בחלקים נרחבים של הגוף הם תוצאה של זיהום”, אומרת זילברמן. ” העור המלאכותי” שלנו, המיוצר משילוב משטחים דקים וסיבים פולימריים מתכלים, נלחם ביעילות בזיהום על ידי העברת חומרים אנטיביוטיים ישירות לתוך האזור הפגוע”.

בתחום מחלות הלב וכלי הדם, הצוות מפתח ציפויים מתכלים חדשניים לתומכונים עורקיים המסוגלים לשחרר תרופות למניעת היצרות חוזרת של העורקים (restonosis) – תופעה נפוצה אחרי ניתוח. המערכת משחררת באופן מבוקר את המולקולות של התרופה לתוך דופן כלי הדם.

עוד פיתוח מעניין פותח במעבדה של ד”ר זילברמן והוא עיצוב “פיגומים” ועצמות להתחדשות (שיקום) של רקמות רכות וקשות. הפיגומים המתכלים הייחודיים של הצוות משמשים תמיכה או תחליף לרקמות פגועות או חסרות, והם כוללים מולקולות המקדמות את ריפוין ואף מאפשרים יצירת רקמות חדשות.

מחקרה של ד”ר זילברמן זכה בפרס מחקר מטעם הקרן ע”ש יולודן. הפרס מוענק מטעם הטכניון על עבודת מחקר מצטיינת המתמקדת ביישום של המדעים המדויקים בתחום הרפואה.

הצמחת כלי דם חדשים

באופק הניסויים נמצא מחקרם של ד”ר בריטה הרדי ושל פרופ' אלכסנדר בטלר מהמרכז למחקר רפואי ע”ש פלסנשטיין של אוניברסיטת תל-אביב. עבודתם מבטיחה מסלול טיפול חדש לחלוטין במחלות לב וכלי דם.

בשש השנים האחרונות הם חוקרים את תופעת האנגיוגנזה – הצמחתם של כלי דם חדשים – במגמה למנוע נמק באברים הלוקים בחוסר חמצן. בניסויי מעבדה הצליחו השניים לשקם את זרימת הדם לרקמות שמחזור הדם בהן אינו תקין על ידי הזרקת פפטידים ייחודיים. אלה גרמו ליצירתם של כלי דם חדשים חלופיים.

הרדי משווה את מציאתם של פפטידים אלו – מולקולות חלבון קטנות, חדשות – למציאתה של מחט בערמת שחת. הטכנולוגיות המתקדמות העומדות לרשותנו מאפשרות לבחור את הפפטיד הנכון מתוך מאגר הכולל מיליארד שילובים של חומצות אמינו (אבני היסוד של חלבונים).

פפטידים אלה נמצאו יעילים גם לגיוס תאי גזע מזרם הדם הדומים בתכונותיהם לתאים המצפים כלי דם והעשויים לשמש לציפוי תומכונים המשמשים לתמיכת כלי דם בעקבות חסימה. הרדי מסבירה כי אחת הבעיות המרכזיות של תומכונים כיום היא קרישי דם, היוצרים פקקת (טרומבוזה), העלולים להיווצר בתוכם ולסכן את החולה. “במעבדה הוכחנו את יכולתם של הפפטידים שלנו לגרום לצמיחת קרום של רקמת עורקים שיצפה את התומכון מבפנים. הקרום עשוי למנוע את יצירת קרישי הדם בדומה לתהליך הקיים באופן טבעי בכלי דם”.

המחקר זכה לתמיכה של ” קרן אוניברסיטת ת”א למחקר יישומי” וכן לתמיכתם המשותפת של “מכון קולטון לטכנולוגיות הדור הבא” של אוניברסיטת ת”א ושל חברת Johnson & Johnson.

כל הטכנולוגיות נמצאות בשלב פרה-קליני ובשלבים שונים של מסחור ע”י רמות. רמות מחפשת שותפים עסקיים בארץ ובעולם כדי לקחת את הטכנולוגיות / המוצרים ברישיון על מנת לפתחם עד לשוק.

מוקד כוח

“אוניברסיטת תל-אביב היא מוקד כוח של מסחור חדשנות בתרופות, בייחוד בכל הקשור בטיפול במחלות של מערכת העצבים המרכזית”, אומר ד”ר זאב וינפלד, מנכ”ל “רמות”, חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל-אביב. בתחום התרופות למחלת אלצהיימר בלבד, כבר העבירה רמות ברישיון שש טכנולוגיות הנתונות בכמה שלבי פיתוח – משלב הניסויים הקדם-קליניים ועד למבחנים הקליניים המתקדמים. שלוש מהן פותחו במעבדתה של פרופ' בקה סלומון, אחת מהחוקרים פורצי הדרך בטיפול במחלה ואחת מחמישים המדענים המשפיעים ביותר בעולם לשנת 2007 שבחר כתב העת Scientific American.

“אנו מלאי ביטחון ואופטימיות שמתוך הטכנולוגיות הללו נראה בשוק תרופה שתסייע לחולים ולמשפחותיהם להילחם במחלה איומה זו”, אומר וינפלד.

יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים

פריצת דרך לטיפול במחלת האוסטאופורוזיס

פרופסור איתי באב ממעבדת העצם בפקולטה לרפואת שיניים, ופרופסור רפאל משולם מביה”ס לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים, גילו מולקולה חדשה היכולה להוות פריצת דרך לטיפול במחלת האוסטאופורוזיס (דלדול עצם). התרופה נוסתה בהצלחה במבדקים פרה-קליניים והיא מסוגלת הן לעכב ספיגת עצם והן לעודד את יצירתה מחדש. התרופה המיועדת פועלת דרך הפעלתו של קולטן קאנבינואידי, שהוא חלבון המעורב במניעת אובדן עצם המתרחש עם העלייה בגיל. לחומר אין השפעות פסיכוטיות. ההמצאה מוגנת על ידי מספר פטנטים של יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, המחפשת שותפים אסטרטגיים להשקעה ולפיתוח המוצר.

“ככל שאוכלוסיית העולם ממשיכה להזדקן, אוסטיאופורוזיס הופכת להיות מכשול מרכזי הפוגם באיכות החיים של מיליוני אנשים,” ציין יעקב מיכלין, מנכ”ל יישום. “למרבה הצער, עדיין לא ניצחנו בקרב נגד המחלה. ההמצאה החדשה של הפרופסורים באב ומשולם עונה על צורך דחוף בתרופות חדשות שיכולות לעודד בניית עצם, ומקדמת אותנו צעד משמעותי לקראת מיגור המחלה.”

אוסטיאופורוזיס היא מחלה המאופיינת על ידי חוסר איזון בין יצירת עצם לבין ספיגתה. חוסר איזון זה גורם לדלדול העצם ולנטייה מוגברת לשברים. רוב התרופות לאוסטיאופורוזיס הקיימות בשוק מונעות ספיגת עצם ומשמשות בעיקר למנוע אובדן עצם לאחר הפסקת הווסת אצל נשים. כמו כן, השימוש ב-Teriparatide, התרופה היחידה שאושרה כבונת עצם, מוגבל ל – 18 חודשים מחשש להתפתחות סרטן העצמות ומהתפתחות עמידות לתרופה.

אוסטיאופורוזיס היא המחלה הניוונית השכיחה ביותר בארצות המפותחות. מספר החולים צפוי להגיע לכ- 50 מיליון בשנת 2015. אחת מכל שלוש נשים ואחד מכל 5 גברים יסבלו משברים אוסטאופורוטיים. למעשה, הסיכון הכולל במהלך החיים לשבר אוסטאופורוטי הוא כ-40%, בדומה לסיכון ללקות במחלת לב. העלות האנושית והכלכלית של אוסטיאופורוזיס עצומה. באירופה, שיעור הנכות כתוצאה מאוסטאופורוזיס גדול מזה הגרם מרוב סוגי הסרטן. שווי השוק הגלובלי לתרופות למניעה ולטיפול באוסטיאופורוזיס הוא כ-10 מיליארד דולר והוא מוסיף לגדול במהירות.

T3 – החברה להעברת הטכנולוגיה של הטכניון – רובוט זוחל זעיר (ראו ידיעה קודמת)