הטכנולוגיה החדשה תעמוד למבחן במהרה מאחר וכל מיני-הרכבים החשמליים העומדים לתת את הופעת הבכורה שלהם באירופה השנה יונעו ע”י הסוללה החדשה
אלפי קטנועים קטנים, אופניים וכיסאות גלגלים, חשמליים כולם, הנעים בכל רחבי אירופה ואסיה, מונעים ע”י LifePO4 – חומר המשמש בסוללות יוני-ליתיום מתקדמות שפותח ע”י חוקרים באוניברסיטת מונטריאול (Université de Montréal).
“זוהי סוללה מהפכנית מאחר והיא מורכבת מחומרים בלתי-רעילים הנפוצים בקרום כדור-הארץ. בנוסף, היא אינה יקרה,” מסביר Michel Gauthier, פרופסור אורח במחלקה לכימיה באוניברסיטת מונטריאול ואחד ממקימי “Phostech Lithium”, החברה המייצרת את החומר החיוני לסוללה. “הסוללה עשויה, בסופו של דבר, להפוך את הרכב החשמלי לרווחי ביתר.”
הטכנולוגיה החדשה תעמוד למבחן במהרה מאחר וכל מיני-הרכבים החשמליים העומדים לתת את הופעת הבכורה שלהם באירופה השנה יונעו ע”י הסוללה החדשה. מפעל הייצור של החומר החדיש, הממוקם בסנט-ברונו, קוויבק, קנדה, מפיק את האבקה השחורה הקרויה LifePO4, ומשנע אותה לכל רחבי העולם בגלילים אטומים.
“על העיקרון התיאורטי שבבסיס הסוללה החדשנית ניתן פטנט לפרופסור מאוניברסיטת טקסס בשנת 1995. אולם, ללא המחקר של כימאים מקומיים, כגון Nathalie Ravet, לא היינו מצליחים לפתח אותה,” אומר מהנדס החברה Denis Geoffroy.
חברת Süd-Chemie, חברה מובילה המתמחה בכימיה וממוקמת בגרמניה, השקיעה לראשונה בחברת הסוללות בשנת 2005. כיום, ארבע שנים מאוחר יותר בלבד, הון ההשקעות שלה מגיע לסכום של שלושה-עשר מיליוני דולרים והיא הבעלים הבלבדית של חברת Phostech Lithium. החברה החלה לייצר את החומר החדיש בשנת 2006 עם עשרים עובדים בלבד ובנפח ייצור של ארבע מאות טונות. מאז, הספיקה החברה להכפיל את מספר עובדיה.
“זוהי סוללה שהינה יציבה יותר ובטוחה יותר,” אומר Dean MacNeil, פרופסור במחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטת מונטריאול. “בנוסף, ניתן להטעינה מחדש הרבה יותר מהר מסוללות קיימות.”
לדבריו של Gauthier, החברה הינה תוצר השילוב של עולם האקדמיה ועולם העסקים. “גם לו ידענו כי ליתיום, ברזל וזרחן הינם חומרים מבטיחים תיאורטית, היה עלינו להפכם ליעילים. היה עלינו למצוא את המתח המדויק ולקבוע את מאפייני הטעינה והפריקה שלו. בנקודה זו היוותה האוניברסיטה גורם מפתח משמעותי.”
12 תגובות
לנדב קבלרציק :
התגובה שלך ( 6 ) , עשוייה להפיג במעט את פוטנציאל הסקרנות שבא לידי ביטוי בתגובות שלעיל ; במידה ומפתח הקסם בידך , ותוכל למסור פרטים טכנים משלימים כמו איך חומר הקסם הזה אוגר אלקטרונים באחד הקטבים של הסוללה , וכאשר סוגרים את המעגלים החשמליים , הזרם יוצר חום (אמור להיות זרם חזק על מנת להניע את המכונית , מה שידרוש קירור מתאים לסוללה ) ועוד פרטים במידת האפשר ) , או לכל הפחות היכן רוכשים סוללה כזו , שם אולי יימצא מי שיוכל למסור קצת יותר פרטים .
בתודה מראש .
לסוללה אין חיים, יש לה ברזל – LiFePO4
לחברי המערכת,
אתם צודקים, וכל הטרוניות מוגזמות.
האתר הוא אתר שככל הנראה נאבק בשיניים כדי להרים כתבות איכותיות. זה היה נהדר אם היו הרבה, אבל ככל הנראה כמות הקוראים שוחרי המדע בישראל היא לא מספיק גדולה בכדי לעזור לאתר להפוך להיות אתר מכניס במלוא מובן המילה. ניתן להניח שאין זו המשרה העיקרית עבור כותבי האתר. האם יש אפשרות אולי לפנות לכותבים מקצועיים שיעלו פה כתבות בשם קידום המדע בהתנדבות? לדוגמא ד”ר יעל חנין ופרופסור אשל בן יעקב שניהם הוזכרו השנה כמה פעמים בעיתונות הכללית (ידיעות אחרונות וכו’) מכיוון שהמחקרים שלהם יותר “מגניבים”. דבר כזה יעשיר את האתר ויביא אותו לגבהים חדשים.
בנוסף, אולי שווה לפנות אל הקוראים שהם ככל הנראה אנשים בעלי השכלה בתחום הרלוונטי ואולי לאפשר להם לכתוב משהו פרי עטם, כמובן תחת עריכה קפדנית. מודל זה של כתבים בשכר/פריסלסרים בשיתוף עם קהל הקוראים יכול לאפשר פיתוח מואץ של האתר. במיוחד שהמטרה של כולם היא לקרב את המדע אל האנשים.
eran m.
שלום לכל המגיבים הנכבדים.
יש לשים לב כי הידיעות המובאות לאתר הינן ראשוניות
ומתארות ממצאים חדשניים שפירוטם המלא מצוי לרוב
במאמרים מדעיים, בכנסים ובבקשות לפטנט.
יתרה מכך, לכל ידיעה מוצמדת קישורית מתאימה למקור הספרותי,
שם ניתן לקבל פרטים מפורטים יותר ולהתעמק בנושא.
מקווה להמשך דיון פורה בין הכותבים למגיבים.
לעניין ההערות למאמר ואיכותו.
בהרבה אתרי חדשות מופיעות ידיעות קצרות ולעיתים אף כאל המכילות שגיאות.
להערכתי הידען עושה עבודה נפלאה בריכוז שוטף רחב יריעה ועדכני של ידיעות.
הבקשה היחידה אותה דומה כי אפשר להעלות הינה כי הכותבים/מתרגמים יוסיפו קישורים למקורות הידיעה.
לאבי לד"ר נחמני
חסר נתונים של זמן טעינה ומה הקיבולת המרבית של סוללה בתרגום לק"מ במכונית חשמלית.
זה עתה רכשתי סוללה (נפלאה) כזו לאופניים החשמליים שלי ואני מרוצה עד הגג.
בהשוואה לסוללת SLA בעלת נפח אמפר/שעה זהה שיש לי, היא יותר קלה (חצי משקל) יותר קטנה (60%) , תגובה מהירה, זרם קבוע ואחיד (גם ברגעים האחרונים של הסוללה)
טווח נסיעה מוגדל. אך המחיר יקר. נקווה שזה ישתנה 🙂
איך זה משפיע, אם בכלל, על הפרויקט "Better Place" של שי אגסי?
לערן תודה על ההערה. אבקש מהכותבים לשים לב לכך, ולהשתדל לנהוג כך כאשר הדבר אפשרי.
לאבי,
כל פעם שאני מביא לחברי לקרא מהאתר הם מתרגזים או שאי אפשר להבין כלום למרות שיש לך תואר ראשון בכימיה, פיזיקה והנדסת חשמל. או שאי אפשר להבין כי הקטעים קצרים מדי. מה הרעיון בלשים כתבה כזו שאי אפשר להבין? האם הכותב מתכוון שניקח את המאמר ואחרי זה נוסיף עוד חצי שעה של מחקר על הנושא, זה קצת מנוגד לתפיסה של אתרי חדשות בכלל.
אז מה ההבדל בין הסוללה החדשה לסוללת ליתיום יון המוכרת מזה שנים?
מה הם עשו כאן בעצם? הוסיפו חומר קסם לסוללות הליתיום?