סיקור מקיף

שני ישראלים זכו בנובל בכימיה

אהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו מהטכניון בחיפה, והאמריקני אירווין רוז, זכו בפרס נובל לכימיה לשנת 2004, עקב עבודתם על איך הגוף האנושי מייצר חלבונים כדי להגן על עצמו מפני זיהומים * אנו נשתדל להרחיב בהמשך החג

שני ישראלים, אהרון צ'חנובר ואברהם הרשקו מהטכניון בחיפה, והאמריקני אירווין רוז מאוניברסיטת קליפורניה, הם הזוכים בפרס נובל לכימיה לשנת 2004 , כך דיווחה ועדת הפרס בשטוקהולם, שבדיה.

הם זכו בפרס עקב עבודתם על האופן שבו מייצר הגוף האנושי חלבונים כדי להגן על עצמו מפני זיהומים. בכך הם מצטרפים לזוכים בפרסי נובל ברפואה ובכימיה שהוכרזו בימים האחרונים.

הדף על פרופ' צ'חנובר באתר פרסי ישראל. זכה בפרס בשנת תשס"ג

גילו את היוביקוויטין

השלושה למעשה גילו בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים את מערכת היוביקוויטין, האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא, ושולטת בתהליכים ביולוגיים רבים כמו חלוקת תאים, תיקון ד-נ-א ואיכות יצור חלבונים חדשים, וכן חלקים מהותיים במערכת החיסונית.

ועדת הפרס כתבה בהחלטתה: "כשהמערכת לא עובדת כראוי אנחנו נעשים חולים: סרטן צוואר הרחם וסיסטיק פיברוזיס הם שתי דוגמאות לכך. עבודתם של השלושה עזרה לפתח תרופות שיכולות להתמודד עם המצבים הללו". השלושה יחלקו בפרס בשווי 1.6 מיליון דולר.

שר המדע והטכנולוגיה, אילן שלגי, מיהר לשגר ברכה: "זכייתכם בפרס היא כבוד גדול לכם, לטכניון ולמדינת ישראל. המדע הישראלי זוכה להערכה ולהכרה בינלאומית ועתה הצטרפו מדענים ישראלים לרשימה המכובדת של זוכי פרס הנובל במדעים המדוייקים".

הגוף בתהליך של הרס ובנייה מחדש

על מחקרו כותב פרופסור אהרון צ'חנובר: "מתברר שגוף האדם והאורגניזמים בכלל – בניגוד לגוף המתכת של המכונית או קירות האבן של הבית שבו אנו מתגוררים – איננו סטאטי, והוא נמצא בתהליך מתמיד של הרס ובנייה מחדש, עד כדי כך שמדי יום אנחנו מחליפים כ-10% מסך מרכיבי הגוף. החלבונים המרכיבים את שרירי הגוף והעצמות ומהווים גם זרזים ובקרים לכל הריאקציות הכימיות המתרחשות בגוף אינם יוצאים מן הכלל, ומתחלפים גם הם".

צ'חנובר מוסיף: "השאלה המרכזית שנשאלה: מדוע אנו נדרשים לדינמיקה אינטנסיבית כזו של הרס ובנייה, ומה המנגנון המוציא אותה לפועל. הדרישה לדינמיקה נובעת משתי סיבות: האחת כי החלבונים הם בעלי מבנה מורכב ביותר ותפקודם רגיש לשינויים במבנה המתרחשים כתוצאה משינויים גנטיים, מהשפעת הטמפרטורה שאנו חיים בה, מקרינה וממזהמים סביבתיים. על הגוף לסלק את החלבונים הפגומים, לייצר חדשים תחתם, ובאותה עת להשאיר את אלו הלא-פגומים".

תג המוות

הסיבה השנייה לפי המחקר היא "בקרת הליכים מסוימים דורשת את סילוקם של חלבונים ספציפיים המשמשים בלמים או זרזים להליכים אלה. המנגנון הבסיסי המבצע את סילוק החלבונים התגלה במהלך המחקר שביצעתי כתלמיד מחקר בהנחיית הפרופ' הרשקו. חלבונים המיועדים להריסה מסומנים קודם לכך על ידי 'תג מוות', שהוא חלבון הקרוי יוביקיטין. רק אלה שסומנו יושמדו. הפרעות בתפקוד המערכת לסילוק חלבונים פגומים נמצאו, בין השאר, בבסיס מנגנוני ממאירויות רבות ובמחלות ניווניות של המוח".

עד היום, מלבד צ'חנובר והרשקו, זכו בפרס חמישה ישראלים נוספים: הסופר שי עגנון (1966, פרס נובל לספרות), ראש הממשלה לשעבר, מנחם בגין ז"ל (פרס נובל לשלום, 1978), שמעון פרס ויצחק רבין ז"ל (פרס נובל לשלום, 1994) ודניאל כהנמן (כלכלה, 2002).

מסורת של יותר ממאה שנה

פרס נובל מחולק מדי שנה לאישים נבחרים על תרומתם למדעים, לספרות ולאנושות בכללותה. את הפרס ייסד הממציא השבדי אלפרד נובל , שהוריש את נכסיו לקרן הנושאת את שמו והאחראית לחלוקת הפרסים. נובל מת ב-1896, והפרסים הראשונים חולקו ב-1901.

במקורו ניתן הפרס בחמישה תחומים: פיסיקה, כימיה, רפואה ופיסיולוגיה, ספרות, ושלום. ב-1968 נוסף גם פרס נובל בכלכלה, מתרומת הבנק של שבדיה לזכרו של נובל, והוענק לראשונה ב-1969. נובל הדגיש בצוואתו את החשיבות בהענקת הפרס למדענים וליוצרים, וכן לאישים שתרמו בעבודתם לרווחת המין האנושי ולקידומו.

ועדות הפרס פונות מדי שנה למספר רב של מומחים (כ-1,000 בכל תחום, וביניהם חתני הפרס בעבר), בבקשה לקבל הצעות למועמדים לפרס. בדרך כלל מקבלת כל ועדה 100 עד 200 שמות, וסוגרת את רשימת המועמדים ב-31 בינואר של שנת ההענקה.

הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרן צ'חנובר מהטכניון – חתני פרס נובל בכימיה

הודעת דובר הטכניון, 6 באוקטובר 2004

פרופסור מחקר אברהם הרשקו ופרופסור מחקר אהרן צ'חנובר מהטכניון הם חתני פרס נובל בכימיה לשנת 2004. הם זכו בפרס היוקרתי ביחד עם פרופסור אירוין רוס מהאוניברסיטה של קליפורניה באירוין.

הפרופסורים הרשקו וצ'חנובר, מהפקולטה לרפואה על שם רות וברוך רפפורט בטכניון, הם החוקרים הראשונים שתיארו את מערכת האוביקיטין, האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא, והביאו בכך לפריצת דרך בחקר הסרטן, מחלות ניוווניות במוח ומחלות רבות אחרות. תגליתם שינתה באופן מהותי את ההבנה המדעית של תהליכים תוך תאיים.

נשיא הטכניון, פרופסור יצחק אפלויג, הביע בשם בית הטכניון כולו גאווה וסיפוק רב על ההישג ההסטורי של מדעני הטכניון. "מדובר בתעודת כבוד למדע הישראלי בכלל ולטכניון בפרט", אמר.

פרופסור מחקר אהרן צ'חנובר היה תלמידו של פרופ' הרשקו וביחד הם הצליחו להגיע לפריצת הדרך שזיכתה אותם בפרס נובל לכימיה. שניהם חתני פרס ישראל.

זוכה הנובל צ'חנובר: פגיעה בחינוך הגבוה – התאבדות

מאת דוד רטנר ושירות "הארץ"

פרופ' אהרון צ'חנובר ופרופ' אברהם הרשקו מהטכניון והאמריקאי ארווין רוז זכו בפרס על עבודתם בחקר פירוק חלבונים בתא. יחלקו פרס של 1.3 מיליון דולר; עד כה זכו 5 ישראלים בפרס.

הישראלים, פרופ' אהרון צ'חנובר ופרופ' אברהם הרשקו מהטכניון, והאמריקאי ארווין רוז זכו בפרס נובל לכימיה, על עבודתם מ-1980, שחשפה את אחד התהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים. כך הודיעה אתמול (רביעי) ועדת הפרס בבירת שוודיה, שטוקהולם. צ'חנובר, בן 57, הרשקו, 67 ואירווין רוז, 78 יחלקו ביניהם את הפרס בשווי 1.3 מיליון דולר.

"תודות לעבודתם של שלושת החוקרים ניתן להבין ברמה מולקולרית כיצד התא שולט בכמה תהליכים מרכזיים, על ידי שבירת חלבונים מסוימים ולא אחרים", כתבה האקדמיה בהחלטתה. "דוגמה לתהליכים כאלה הם חלוקת תאים, תיקון די-אן-אי, בקרת איכות וייצור חדש של חלבונים וחלקים חשובים של מערכת ההגנה החיסונית".

צ'חנובר הוא מנהל מרכז רפפורט למחקר בטכניון בחיפה. הרשקו עובד במרכז כפרופסור. שני הישראלים זכו בעברם בפרס ישראל בחקר הביולוגיה: פרופסור הרשקו זכה בפרס בשנת תשנ"ד ופרופסור צ'חנובר זכה בשנת תשס"ג.

במסיבת עיתונאים מאולתרת בביתו של הרשקו שלחו השניים אזהרה חריפה בדבר מצב מערכת החינוך. "מדינת ישראל תמיד תהיה דלת אמצעים ואנחנו צריכים להתמקד בדברים שהם חשובים, חדשניים, שיכולים להוות פריצת דרך", אמר הפרופ' הרשקו. "לא נוכל לעשות את זה כשמערכת החינוך קורסת".

הפרופ' צ'חנובר היה תקיף יותר: "החינוך הגבוה במדינת ישראל במצב קשה. הטכניון סובל סבל קשה, נחנק בחנק תקציבי. חזרתי לפני ארבעה ימים משבתון בארה"ב, ואני מקנא במה שהם יכולים לעשות. ניתן להסתפק בקצת פחות תקציבים, אבל לא בהרבה פחות".

"אירוע כמו זה, שישראלים זוכים, הוא נדיר. אין לנו נפט, אורניום או יהלומים. ישראל תלויה בהשכלה גבוהה. כל מה שיש לנו – צה"ל, רפא"ל, תעשיייה מתוחכמת תלוי במה שיש לנו בראש. ללכת לקצוץ את הראש הזה, הוא מעשה התאבדות". צ'חנובר הדגיש, כי המחקר שעליו זכו הוא והרשקו בנובל החל לפני 35 שנה, וההישג המדעי הושג עשור אחר כך. "לוקח שנים להכשיר מדענים להישגים. לוח הזמנים אצל מדענים לא קצר כמו אצל פוליטיקאים. לפגוע במדענים היום יעלה לנו ביוקר בעתיד".

הזוכה השלישי, רוז, הוא מתמחה במחלקה לפיזיולוגיה וביו-פיזיקה במכללת הרפאוה שלך אוניברסיטת קליפורניה. שלשום הוכרז הפרופסור דייוויד גרוס, בוגר האוניברסיטה העברית, כאחד הזוכים בפרס נובל לפיסיקה. יחד עמו זכו בפרס הפרופ' דיוויד פוליצר מהמחלקה לפיסיקה במכון הטכנולוגי באוניברסיטת קליפורניה (קלטק) בפסדינה והפרופ' פרנק וילצ'ק מהמחלקה לפיסיקה במוסד הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT).

שני מדענים ישראלים מהטכניון זכו בפרס נובל בכימיה
מאת תמרה טראובמן, דוד רטנר ורותי סיני. הארץ, 8/10/2004

אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר זכו על מחקריהם על פירוק חלבונים

צ'חנובר (משמאל) והרשקו, שלשום. זכו בפרס יחד עם חוקר אמריקאי. (תצלום: ג'יני / אנצ'ו גוש)
צ'חנובר (משמאל) והרשקו, שלשום. זכו בפרס יחד עם חוקר אמריקאי. (תצלום: ג'יני / אנצ'ו גוש)

שני פרופסורים לביוכימיה מהטכניון בחיפה, אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, זכו ביום רביעי בפרס נובל בכימיה לשנת 2004. זו פעם ראשונה שמדענים ישראלים זוכים בפרס נובל. ועדת הפרס, בשטוקהולם שבשוודיה, הודיעה כי השניים זכו, ביחד עם חוקר אמריקאי – הפרופסור אירווין רוז מאוניברסיטת קליפורניה – בזכות מחקריהם על פירוק חלבונים בגוף האדם. שווי הפרס השנה הוא 1.3 מיליון דולר והוא יתחלק שווה בשווה בין שלושת הזוכים. טקס הענקת הפרס יתקיים ב-10 בדצמבר בשוטקהולם.

שיתוף הפעולה בין הרשקו וצ'חנובר החל בסוף שנות ה-70, כאשר צ'חנובר עשה את עבודת הדוקטורט שלו במעבדתו של הרשקו בטכניון. יחד הם גילו את "תג המוות" של חלבונים, מולקולה הנדבקת לחלבונים פגומים או כאלה שהגיע זמנם למות, ומסמנת לתא כי יש לפרקם (ראו בהמשך).

אפשר להניח שבמדינה מעט יותר מתוקנת היו מוצאים עצמם הרשקו וצ'חנובר חנוטים בחליפות בתוך אולם יוקרתי, משיבים לשאלות העיתונאים כמה שעות אחרי ההכרזה כי זכו בפרס נובל. אבל בישראל העניינים מתנהלים באופן שונה.

ביום רביעי בבוקר היו בני משפחתו של הרשקו עסוקים בחיפושים אחריו. הרשקו לא היה בביתו שבכרמל, וגם לטלפון הנייד הוא לא ענה, כרגיל.

לבסוף, אחרי יותר משעה של חיפושים, אחת הדודות מצאה אותו בבריכת השחייה בקיבוץ סמוך לחיפה, יחד עם אשתו ונכדותיו. זמן קצר אחר כך הטלפון בביתו כבר לא הפסיק לצלצל והבית החל להתמלא בזרי פרחים.

בשעה שלוש אחר הצהריים הגיעה אל הקוטג' המשפחתי של משפחת הרשקו מכונית, ומתוכה יצא גבר בשנות החמישים לחייו, לבוש בג'ינס וטי-שירט, ועלה בדילוגים לקומה השנייה. הצלמים לא שמו לב לכניסה הביישנית של הפרופ' צ'חנובר – שותפו של הרשקו לפרס, עד שהשניים עמדו בחיוך נבוך לצילום משותף בסלון המשפחתי. אחד מבכירי הטכניון מילמל התנצלות על כך שמסיבת העיתונאים המאולתרת לא מתבקיימת באחד מאולמות המבנים המפוארים של המוסד: "הרב של הטכניון היה עושה לנו בעיות בערב חג", אמר.

כשהסלון הפך דחוס עברה הפמליה למרפסת. הטלפונים לא הפסיקו לצלצל עם שיחות ממברכים. יהודית הרשקו, שלפני 40 שנה עלתה משווייץ ונישאה לאברהם, סיפרה שהשיחה הראשונה בבוקר הגיעה מראש ממשלת הונגריה, פרנס גיורשני, שביקש לברך את בעלה שנולד שם לפני 64 שנים. "אם היית שוחה 100 מטר בבריכה גם שרת החינוך היתה מברכת אותך" נזפה בפרופסור הרשקו אחת מקרובות המשפחה.

מנוחה צ'חנובר, רעייתו של אהרון, סיפרה שאת הטלפון בביתה הרים בבוקר הבן צחי, ששמע מהצד השני אדם מנומס במבטא שוודי מבקש את ההורים. "דבר ראשון רצתי להביא מים", אומרת מנוחה.

שני הפרופסורים התגלו כאנשים נינוחים עם המון סבלנות לדרישת הכתבים "להסביר במשפט אחד את ההישג המדעי שעליו עבדתם 35 שנה". רק צ'חנובר הציץ מדי פעם בשעון, בחשש שהוא עומד להפסיד את הליכת הערב היומית בחוף הדרומי עם החברים הקבועים.

ממסיבת העיתונאים עלו כמה עובדות מעניינות. ראשית, אי אפשר להסביר ב"משפט אחד" את ההישג המדעי העצום של השניים; שנית, הם לא הוציאו עליו פטנט, ולכן הם לא יהיו מיליארדרים בקרוב; שלישית, שניהם בכלל קיוו שהם יקבלו יום אחד פרס נובל ברפואה ולכן הם באמת הופתעו מהפרס בכימיה.

צ'חנובר אמר שהגורמים שתרמו להישגים שזיכו אותו בפרס הם חריצות (יום עבודה שלו מתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ויכול להימשך עד 12 שעות), מחשבה נכונה ומזל. הרשקו ייחס את הישגיו לנחישות, שהמשיך לחקור את תחום פירוק החלבונים, "גם כאשר זה היה לא פופולרי וכולם הלכו בכיוון השני – חקר היווצרות החלבונים".

במהלך החג מדענים ישראלים רבים רטנו על כך שראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, עדיין לא התקשר לברך. שרת החינוך, לימור לבנת, וראשי המועצה להשכלה גבוהה התקשרו עם צאת החג לזוכי הפרס ובירכו אותם על ההישג. "זהו הישג היסטורי למדע ולהשכלה הגבוהה בישראל", אמרה לבנת. "מאז ומתמיד שמה ישראל דגש על החינוך וההשכלה הגבוהה וכוחה היה באיכות המדעית שהיא מייצרת ומייצאת אל מעבר לים. כעת מתברר כי יש פרי לעמל בן 56 שנים". בימים הקרובים תערוך שרת החינוך טקס חגיגי לזוכי הפרס ותעניק להם אותות כבוד.

ואולם הקיצוץ בתקציבי המדע והמשבר שאליו נקלעו אוניברסיטאות המחקר רומז אחרת, אמרו מדענים לאחר הזכייה. "לא הרבה כסף הולך למדע ובכל זאת מצליחים להגיע לפסגת העולם", אמר הפרופ' צ'חנובר. "היום עוד פחות תקציב מופנה למחקר, ואני מקווה שהלקח שיפיקו מנהיגי המדינה לא יהיה ש'הנה, אפשר לעשות מדע גם בתנאים הקשים האלה', אלא שבמזל, למרות סדרי העדיפויות האלה, יש שמצליחים. אם נשנה את סדרי העדיפויות ולא נשקיע את הכסף בכדורי עופרת ושפיכת דמים אלא במבחנות, זה ייתן יתרון לנו ולכל האזור".

לדברי הפרופ' חגית מסר-ירון, לשעבר המדענית הראשית של משרד המדע, "זה הישג מאוד משמעותי ומכובד – אבל הוא נעשה למרות התנאים ולא בזכות התנאים. אלמלא ההתעקשות שלהם, כל אחד כבר מזמן היה נשבר ועושה כמו האחרים, הולך לעשות את המחקר בחו"ל".

הזכייה בפרס נובל היא הישג חסר תקדים למדענים ישראלים. לפני שנתיים זכה דניאל כהנמן, אמריקאי ממוצא ישראלי, בפרס נובל לכלכלה על מחקריו על קבלת החלטות בתנאי אי ודאות. ביום שלישי זכה דייוויד גרוס, אמריקאי בוגר האוניברסיטה העברית, בפרס נובל לפיסיקה. אף על פי ששניהם רכשו את השכלתם המדעית בחלקה בישראל, עבודת המדע שזיכתה אותם בפרס נעשתה כבר מעבר לים. ביום רביעי היתה זו הפעם הראשונה שמדענים ישראלים זכו בנובל, אות ההוקרה הנשגב ביותר בעולם המדע.

ההודעה על הזכייה בפרס שמה סוף לספקולציות הקדחתניות בקהילת המדע הישראלית, הנמשכות זה כמה שנים – מי יהיה המדען הישראלי הראשון שיזכה בנובל. בשנים האחרונות רחשה מאחורי הקלעים תחרות ג'נטלמנית בין הטכניון למכון ויצמן ברחובות, שני מוסדות המחקר היחידים בישראל שבהם פועלים כיום מועמדים ריאליים לזכייה.

לפני ארבע שנים זכו הרשקו וצ'חנובר בפרס "לאסקר" למחקר בסיסי ברפואה – פרס, שבתחום הרפואה, נחשב שני רק לנובל. בכירי הטכניון מכירים את הפוליטיקה הסבוכה של הנובל ואמרו ש"עדיף בכלל לא לדבר על זה". אבל הם לא יכלו להתאפק והרבו להזכיר, בלחישה, את הסטטיסטיקה של פרסי לאסקר, המלמדת שבשנים האחרונות רוב הזוכים בלאסקר זכו אחרי כמה שנים גם בפרס נובל.

החוקרים גילו את "תג המוות" של החלבונים
מאת תמרה טראובמן

חלבונים מרכיבים את כל היצורים החיים – צמחים, בעלי חיים ובני אדם. מדענים הרבו לחקור במשך השנים כיצד חלבונים (פרוטאינים) נבנים, אך כמעט דבר לא היה ידוע מה גורם להם למות? כיצד גוף האדם יודע שעליו להרוס חלבון מסוים, שנפגם או שאין בו עוד צורך, אך להשאיר ללא פגע חלבון אחר, שעדיין חיוני?

הפרופסרים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר מהטכניון גילו מולקולה קטנה, המשמשת כ"תג המוות" של החלבונים. היא נצמדת לחלבונים שהגיע זמנם להיהרס, ומסמנת לתא כי החלבון צריך להתפרק ולמות. המולקולה מכונה "אוביקויטין". החלבונים המסומנים מועברים לתוך סל המחזור של התא, המכונה "פרוטאוזום", ושם הם נקצצים לחתיכות קטנות ומושמדים (ראו איור). המנגנון הזה כה חשוב, עד כי בלעדיו חיים אינם יכולים להתקיים.

בשנים האחרונות גם התברר כי שיבושים במערכת האוביקויטין מעורבים בגרימת מחלות רבות. חברות ביוטכנולוגיה מיהרו לעמוד על הפוטנציאל הרפואי והכלכלי הטמון בכך ומנסות לפתח על בסיס הידע הזה תרופות חדשות נגד סרטן, אסתמה, יתר לחץ דם ומחלות ניווניות כמו פרקינסון ואלצהיימר.

תרופה אחת – "ולקייד", המיוצרת על ידי חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית "מילניום" – כבר קיבלה את כל האישורים הדרושים לשיווקה בארה"ב, ולדברי צ'חנובר "עוד הרבה תרופות נוספות נמצאות בדרך".

ולקייד מיועדת לטיפול בחולים בסרטן תאי פלסמה ממאירים, באמצעות זריקות. הרשקו וצ'חנובר אומרים שהם או הטכניון לא יזכו ליהנות מהרווחים העתידיים, מכיוון שלא רשמו פטנט על מנגנון האוביקויטין. עם זאת, צ'חנובר קשור היום לכמה חברות ביוטכנולוגיה המנסות לפתח תרופות חדשות נוספות על בסיס ממצאיו.

כמעט כל גוף האדם עשוי חלבונים ואלה גם מעורבים בכל התהליכים בגוף – הם מרכיבים את השלד והשרירים, הם מווסתים את התזמון של כל אירוע המתרחש בגוף ומעבירים מסרים בין התאים. חלק מהפרוטאינים – ההורמונים – מעוררים כמה מן התגובות הרגשיות והגופניות. אחרים מורים לתאי הגוף מתי להיווצר ומתי למות.

החלבונים בתא נבנים ומתפרקים בקצב מסחרר. "כל יום אנחנו רואים במראה אותה דמות", אומר צ'חנובר, "אבל במשך יום אחד מתחלפים 20%-10% מהחלבונים, וכעבור שבועיים בערך כבר כל חלבוני הגוף התחלפו והדמות שנשקפת אלינו במראה היא כבר 'לא אנחנו'".

בעוד שהזרם המרכזי במדעי החיים היה טרוד עד לפני כעשור בשאלה כיצד נוצרים חלבונים, הרשקו וצ'חנובר עסקו בשאלה שהיתה בזמנו פחות פופולרית: מה גורם לחלבונים להתפרק. "היה צריך אולי קצת אומץ ללכת על דבר שלא היה באופנה", אומר הרשקו.

על ההתעניינות הדלה בתחום העידו מספר המאמרים המדעיים שהתפרסמו, שהגיעו בראשית שנות השמונים לפחות מעשרה בשנה. היום זוכה מערכת פירוק החלבונים לעניין אדיר – אלפי מאמרי מחקר מתפרסמים מדי שנה, והביולוגים מסכימים שהיא אחת מהמערכות השוכנות בבסיס מנגנון החיים.

צ'חנובר והרשקו, כתבו חברי ועדת פרס נובל, "עזרו לנו להבין שפירוק החלבונים לא נעשה באקראי אלא על ידי תהליך מפוקח לפרטיו, שבו החלבונים שהתא אמור לפרק מקבלים תווית מולקולרית – האוביקויטין".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן