בטכניון מזהירים: הגירעון בתקציבנו יזיק לכלכלה הישראלית

אקדמיה / הטכניון נאלץ לדחות מועמדים ללימודים בגלל גירעון של 80 מיליון שקל, בראשונה בתולדות המוסד * הפגיעה החריגה בתקציב הטכניון מהווה איום על הישגי המדע הישראלי

איילת מיינר(25) היא סטודנטית בטכניון לביו-טכנולוגיה בשילוב הנדסת מזון. במסגרת פרויקט הגמר של לימודיה לתואר ראשון בחרה מיינר להתמקד באימונולוגיה (תורת החיסון), והיא חוקרת תאי סרטן בלוטת הערמונית. מיינר מספרת שהיא רחוקה מהפרופיל הממוצע של הסטודנט הבוחר בתחומי מחקר כשלה: בעל ציון פסיכומטרי ובגרות מרקיעי שחקים. "ממוצע הבגרות שלי לא היה מזהיר", היא אומרת, "התאמצתי מאוד כדי להתקבל לתחום הלימודים התובעני". המוטיווציה הגבוהה שלה נובעת, לדבריה, "מהרצון להשקיע בלימודים בתחום בעל ערך מוסף".

במועד הקבלה האקדמי הבא, הטכניון עלול שלא להעניק הזדמנות לסטודנטים כמו מיינר, המחפים על ציוני קבלה נמוכים יחסית במוטיווציה רבה, ומתגלים כתלמידים מבריקים שההשקעה הגבוהה של המדינה במימון לימודיהם הוכחה כנכונה. הסיבה לכך: הגירעון התקציבי הקשה, בסך 80 מיליון שקל, שאליו נקלע הטכניון בראשונה בתולדותיו.

"כשהתקציבים מידלדלים, מספר המקומות בפקולטות מצטמצם והסלקציה מחריפה", מסביר נשיא הטכניון, פרופ' יצחק אפלויג. "עקב הגירעון כבר צימצמנו, בתחילת שנת הלימודים, את מספר הסטודנטים שהתקבלו ללימודים בכ-,240 לעומת 1,700 סטודנטים חדשים שקיבלנו בשנה שעברה. כתוצאה מכך, ציון הקבלה להנדסת חשמל בשילוב פיסיקה, לדוגמה, נסק והיה דומה לזה של הפקולטה לרפואה. הטכניון איבד בכך סטודנטים מוכשרים רבים שהיו יכולים להפוך למהנדסים מעולים שיפתחו את תעשיות ההיי-טק". המשנה לנשיא הטכניון למינהל ופיננסים, פרופ' מיכה רובינוביץ, חושש מכך שגם "במועד הקבלה הבא נאלץ שוב לדחות מאות מועמדים, אם לא נצליח לשכנע את הוועדה לתכנון ולתקצוב (הות"ת) להגדיל את השתתפותה בתקציב הטכניון".

לדברי רובינוביץ, הגירעון נה מגיע ל-%9 מהתקציב השנתי, כ-900 מיליון שקל. "הגירעון נובע משתי סיבות: האחת, תקצוב הות"ת אינו עונה על צרכיה של אוניברסיטה טכנולוגית כמו הטכניון, שבו יותר מ-%90 מהסטודנטים לומדים מקצועות הנדסה ומדע וכ-%65 לומדים מקצועות הנדסה. הסיבה השנייה היא שהטכניון מממן על חשבונו כ-700 סטודנטים שהות"ת אינה מתקצבת, למרות שהגידול נעשה לאחר סיכום עם יו"ר הות"ת, פרופ' נחמיה לבציון".

הצרכים הייחודיים של הטכניון נוגעים לעלויות הגבוהות של סטודנטים בלימודי מדעים. שכר הלימוד של כל הסטודנטים באוניברסיטאות הציבוריות זהה, אך עלות הכשרת סטודנט למדינה שונה. סטודנט למשפטים, לדוגמה, לא זקוק למעבדות יקרות כמו סטודנט לרפואה. משום כך משלמת הות"ת לאוניברסיטה כ-11-10 אלף שקל בשנה ללימודי סטודנט למשפטים, מינהל עסקים או מדעי החברה, אבל 29 אלף שקלים לסטודנט לרפואה. עלות סטודנט במקצועות ההנדסה השונים היא כ-30 אלף שקל והמימון הציבורי לסטודנט לכימיה או לפיסיקה מגיע לכ-44 אלף שקל בשנה.

ואולם לטענת הטכניון, מודל התקצוב הזה, שנקבע לפני תשע שנים, אינו עונה על העלות בפועל של לימודים במקצועות הטכנולוגיים. "עלות הכשרת סטודנט בהנדסת אלקטרוניקה, הנדסה אווירונאוטית או ביו-טכנולוגיה אינה שונה מעלות הכשרת סטודנט בכימיה", אומר רובינוביץ. גם הות"ת הכירה בעיוות בשיטת התקצוב ונהגה מדי שנה להגדיל את השתתפותה בתקציבי האוניברסיטאות לסטודנטים במקצועות ההנדסה והטכנולוגיה, מעבר למודל התקצוב הקיים, בסעיף של "נוסחת איזון".

ואולם סעיף זה קוצץ השנה. "בשנת התקציב הקודמת העבירה הות"ת לטכניון כ-70 מיליון שקל כדי לפצות על התקצוב החסר לסטודנטים במקצועות ההנדסה; השנה קוצץ סעיף נוסחת האיזון לכ-40 מיליון שקל", אומר
רובינוביץ. "בעוד שאוניברסיטה לא טכנולוגית יכולה להעביר כספים לתקצוב סטודנטים במקצועות ההנדסה מתחומי מדעי הרוח והחברה, לטכניון אין חופש תקציבי כזה". לדעת רובינוביץ, "קיצוצים כה דרסטיים במרכיב אחד של מערכת תקצוב, בלי לתקן את התעריפים המיושנים, עלול להוביל להרס הטכניון ולהעמיד בסכנה את יכולתו להכשיר מהנדסים ומדענים באיכות גבוהה".

זה אינו הקיצוץ היחיד שספג הטכניון. בשנה האקדמית הנוכחית ספגה מערכת ההשכלה הגבוהה קיצוץ של 300 מיליון שקל ותקציבי כל האוניברסיטאות קוצצו, לפי גודלן. לדברי רובינוביץ, תקציב הטכניון, שבו לומדים כ-13,500 סטודנטים, קוצץ בסעיף זה בכ-30 מיליון שקל.

נתוני הקיצוצים שמציג יו"ר הות"ת, פרופ' לבציון, שונים מעט. לדבריו, הקיצוץ בתקציב הטכניון מסתכם ב-73,815 מיליון שקל וכולל שני סעיפים: הקיצוץ הרוחבי, בסך 55,538 מיליון שקל, וקיצוץ 18,276 שקל בנוסחת האיזון. "כדי לסייע לטכניון להתמודד עם הקיצוץ בתשס"ג איפשרנו לו להשתמש בסכום של 67 מיליון שקל מקרן שמורה, שנבנתה מעודפי תקציבי הות"ת בשנים עברו", אומר לבציון.

הטכניון מנסה להתמודד עם המחסור בתקציבים בדרכים נוספות, ולדברי רובינוביץ לגירעון הנוכחי נקלע המוסד לאחר שקיצץ 115 משרות אנשי סגל וייעל היחידות המינהליות והאקדמיות. אפלויג חושש מההשלכות ארוכות הטווח של הקיצוצים על איכות הסגל האקדמי. "כדי לעמוד באמות המידה הגבוהות של הטכניון בהוראה ובמחקר, יש לקלוט מרצים מעולים חדשים ולאפשר להם להתפתח בדרכם האקדמית", הוא אומר. "כיום מלמדים בטכניון640 מרצים. הקיצוצים התקציביים עלולים לאלץ אותנו להפחית את מספרם ל-,600 כפי שהיה לפני שני עשורים".

אפלויג גם מזהיר כי "גירעון הטכניון מחבל ביכולתו לעמוד בחזית המדע והטכנולוגיה, והכלכלה הישראלית תינזק מכך". הוא אינו היחיד שרואה קשר בין האקדמיה למצב המשק הישראלי: נשיא קבוצת "רד בינת", יהודה זיסאפל, סבור שהפתרון לחילוץ המשק ממצבו הקשה טמון בהכשרת עוד 1,500 מהנדסים בוגרי אוניברסיטאות בתחומי ההיי-טק מדי שנה. לפני נתוני הות"ת, לפני שנתיים היה מספר בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב ובהנדסת אלקטרוניקה באוניברסיטאות .2,434 לטענת זיסאפל, תוספת של כעשרת אלפים מהנדסים "תוביל לחיסול הגירעון במאזן התשלומים, בסך שבעה מיליארד דולר.
המהנדסים בתחומי ההיי-טק ייצרו במעגל הראשון תוספת של 43,500 מקומות עבודה, ובמעגל השני לתעסוקת 230 אלף עובדים, ובכך תיפתר האבטלה".

 

מעצמת היי-טק בסכנה * הפגיעה בטכניון מהווה איום על השגי המדע הישראלי

31/12/2003
פרץ לביא
בפגישותי עם מדענים בעולם שואלים אותי רבים מעמיתי, במידה רבה של פליאה, אם אני יכול לגלות להם מהם מרכיבי הנוסחה הסודית שהפכה מדינה זערורית, של שישה מיליון תושבים בסך הכל, למעצמת על בתחום ההיי-טק. ועוד הם שואלים: "כיצד הצלחתם להביא לכך, שמיטב ענקי ההיי-טק בעולם – יבמ, סימנס, אינטל ומיקרוסופט – הקימו דווקא בישראל מרכזי מחקר ופיתוח?" באחרונה נתקלתי בשאלות אלו באוסטרליה, שאליה הוזמנתי כאורח האקדמיה האוסטרלית למדעים טכנולוגיים. "כיצד זה", שאלו אותי, "לנו, מדינה של 25 מיליון תושבים, ישנן רק 20 חברות רשומות בנאסד"ק, ואילו לכם יותר מ-"?100

איך באמת הצלחנו בצורה כה מרשימה? ישנם לכך ארבעה הסברים: המדיניות הממשלתית שתמכה במשך שנים ישירות במחקר ובפיתוח; תרומת התעשיות הביטחוניות, שהחלו להתפתח בעקבות האמברגו על משלוחי הנשק לישראל, שעליו הכריז נשיא צרפת שארל דה גול בשנת; 1967 העלייה האיכותית לישראל מחבר המדינות; והגורם הרביעי, ואולי החשוב מכולם – האיכות המעולה של החינוך המדעי והטכנולוגי במדינת ישראל, חינוך הנתון כעת בסכנה קיומית אמיתית.

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל בתחום הטכנולוגיה והמדעים, שאותה מוביל הטכניון, הכשירה מדענים ומהנדסים ברמה מעולה, שבלעדיהם אין קיום למערכת של מחקר ופיתוח. אחד הדברים, שייחדו את החינוך הטכנולוגי והמדעי הישראלי, הוא הדגש על הכשרת מהנדסים ומדענים בעלי תואר שני ושלישי. בהשוואה, לדוגמה, עם החינוך האקדמי ההנדסי בבריטניה ובאירלנד: בעוד שמספר בוגרי התואר הראשון דומה בשלוש המדינות, יחסית לגודל האוכלוסייה, הרי ישראל מובילה בפער משמעותי בהכשרת בעלי מאסטר ודוקטורט, רובם בוגרי הטכניון. וכפי שהסתבר, %85 מהיזמים בחממות ההיי-טק בישראל הם בעלי תארים מתקדמים. בעלי תארים אלה הם עמוד השדרה של תעשיית ההיי-טק הישראלית.

יתרה מזאת, בסקר שנעשה לפני כשנתיים בחברות ההיי-טק הישראליות הרשומות בנאסד"ק נמצא, שביותר מ-%80 מהן מנהל החברה, או סגנו, היו בוגרי הטכניון.

למרבה הצער, לאחר שנתיים של אינתיפאדה רצחנית, משבר כלכלי מעמיק ומתמשך וקיצוץ כואב של ההקצבות הממשלתיות להעמקה ולהרחבה של החינוך הטכנולוגי – קיימת כיום סכנה מוחשית ומיידית כי היקף הכשרת המדענים והמהנדסים בישראל ילך ויצטמק משנה לשנה, וכפועל יוצא מכך גם הישגיה היוצאים דופן של ישראל עלולים לרדת לטמיון.

לראשונה בתולדות הטכניון עומדת בספק יכולתו להמשיך ולהכשיר מהנדסים ומדענים באיכות הנדרשת במאה ה-21 לצורכי המשק והמדינה. המשבר נובע כולו מקיצוץ ההשתתפות של הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) בתקציב הטכניון. בשנתיים האחרונות קוצצה השתתפות הוועדה בשיעור של %,16 שהם יותר מ-100 מיליון שקל – קיצוץ כפול מזה שהוטל על האוניברסיטאות האחרות. דבר זה נובע, בין השאר, מעיוות היסטורי במימון לימודיו של סטודנט להנדסה בהשוואה לסטודנט למדעים. לפני יותר מ-20 שנה נקבע שעלות הכשרתו של סטודנט להנדסה תהיה שני שלישים מעלות הכשרתו של סטודנט למדעים; כך קרה, שתקציבו של המוסד המוביל בישראל, ובין המובילים בעולם, בהכשרת מהנדסים נפגע אנושות.

וכך, בעוד כמה שנים, במקום לייצר תעשייה מתקדמת, שתהיה אור טכנולוגי לגויים, אנו עלולים לחזור לימי התעשיות הלא מתוחכמות, תפוזי "ג'אפה" והעבודות היזומות.

* פרופ' לביא הוא סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן