חוקרי הטכניון ו”החלקיק האלוהי”

לחוקרי הטכניון היה חלק חשוב במאיץ החלקיקים החזק בעולם – פרוייקט LHC שב.CERN-,. מגזין הטכניון חושף את הקבוצות של חוקרי הטכניון

לחוקרי הטכניון היה חלק חשוב במאיץ החלקיקים החזק בעולם – פרוייקט LHC שב.CERN- עתה התבשרנו כי הניסוי המדעי הגדול בהסטוריה נשא תוצאות מדהימות והתגלה בוזון היגס אשר זכה לכינוי “החלקיק האלוהי”.

במהלך שנות השישים והשיבעים פותח מודל להסברת התופעות בעולם החלקיקים שמרכיבים את היקום כולו. המודל נקרא “המודל הסטנדרטי” והוא מתאר בצורה נפלאה ומדויקת את כל התוצאות הניסיוניות והתצפיות. אבל במקור הייתה למודל בעיה, לא ניתן היה לתאר באמצעותו חלקיקים בעלי מסה. מתמטית הנוסחאות לא שרדו אם ניסו להוסיף להן את מסת החלקיקים. במחצית שנות השישים הציעו מספר פיסיקאים ובהם פיטר היגס את מה שמכונה כיום “מנגנון ההיגס” שבזכותו ניתן להוסיף גם את המסה למודל הסטנדרטי. תוספת המנגנון הזה דרשה את קיומו של חלקיק חדש – בוזון ההיגס. מאז אנחנו מחפשים אותו. אמש התבשר העולם על מציאתו.

זהו ללא ספק הישג טכנולוגי, אבל למעשה ההישג הגדול הוא דווקא לא במישור הטכנולוגי אלא בבשורה שהמודל שבדרכו הלכנו הוא כנראה הדבר הנכון. למעשה השלמנו לחלוטין את הפאזל הראשון שלנו. כעת ניתן להמשיך בביטחה בחיפוש של הפאזל הבא שמכונה באופן כללי “פיסיקה חדשה” או “פיסיקה מעבר למודל הסטנדרטי” שם אנו מחפשים עבור תופעות שאינן מתוארות ע”י המודל הסטנדרטי. כל גילוי כזה, באם יבוא ישנה לחלוטין את תפישתנו את היקום סביבנו.

קבוצת הטכניון תרמה רבות לגילוי, בניית ובדיקת גלאי המיואונים שהינם חלק מכריע מיכולתו של הניסוי למדוד את המאורעות נעשתה בארץ. תוכנות למציאת המיואונים פותחו ע”י פרופסור טרם ועל מערכת המיחשוב האדירה המכונה “הגריד” אחראי פרופסור רוזן. סטודנטים בהדרכתה של פרופסור טרם פיתחו את מערכת השליטה על הגלאי. וכיום עובדים מספר סטודנטים וחוקרים תחת הנחייתו של פרופסור רוזן על אחד מערוצי הדעיכה של ההיגס כפי שהוצג במסיבת העיתונאים אמש.

לפני כשלוש שנים, רגע לפני סגירת המנהרה הענקית שבה הוקם המאיץ, התארח אבי בליזובסקי במקום ועתה אנו מביאים שוב את רשמיו.

התארחנו ב”אטלס” – אחד הגלאים המרכזיים בפרויקט LHC שב-CERN. במשרד צנוע בבניין מספר 40 – אחד המבנים המרכזיים של קמפוס CERN – יושבת פרופסור שלומית טרם (Tarem) מהקבוצה לאנרגיות גבוהות בפקולטה לפיסיקה בטכניון. פרופסור טרם מעורבת בפרויקט יחד עם עמיתה לקבוצה פרופסור יורם רוזן ועם משתלמים של שניהם.

במשרד יושבים גם הפוסט-דוקטורנטית סופיה ולקורסה (מרומא, במקור) והדוקטורנט שגיא בן עמי. בקבוצה הישראלית בפרויקט חברים גם חוקרים ממכון ויצמן ואוניברסיטת תל אביב. יחד אתם עובדת ארווה בנורה, סטודנטית מביר-זית המתגוררת בבית לחם, שבאה ל-CERN סמסטר קיץ.

ראש הקבוצה הישראלית הוא גיורא מיקנברג ממכון ויצמן, שבעבר גם מילא תפקידים רשמיים בCERN-. לדברי מיקנברג, הקרדיט לכניסתה של ישראל לפרויקט מגיע בראש ובראשונה לפרופסור פאול זינגר ז”ל, איש הפקולטה לפיסיקה בטכניון, ששימש ראש הקרן הלאומית למדע.

ליגה בינלאומית
ההרכב האנושי מעיד על אופיו של הפרויקט הבינלאומי הזה, שישראל מוגדרת בו כחברה” אך. מהנדסים ישראלים שיתפו פעולה, בזמן הבנייה, עם מהנדסים מהסוכנות לאנרגיה אטומית של פקיסטן, וציוד ישראלי מאפשר תקשורת אופטית מדויקת ומהירה בין המתקנים לבין חוות השרתים העצומה. חברות ישראליות רבות השתתפו בבניית “אטלס”, מתקן הענק המכיל 2,700 גלאים המוצבים על שמונה “גלגלים” שקוטרם כ-20 מטר.

כאמור, לאחר סגירת המנהרה בחודש אוגוסט לא ניתן עוד להיכנס לתוכה, ולכן ברורה חשיבותן של הבדיקות שבוצעו לקראת מהלך זה כדי להימנע מהכנסת טכנאים לתיקון תקלות לאחר תחילת הניסוי.

האלמנטים השונים בפרויקט CERN אכן נבדקו לפני תחילת הניסוי, אבל בדיקה של פעילות הפרויקט בשלמותו לא התאפשרה לפני שהתחיל הניסוי בפועל. כידוע, הפרויקט הושבת זמן קצר לאחר תחילת הניסוי עקב דליפת הליום לתקופה של כחודשיים, אבל פרופסור טרם ממליצה לא להתרגש. “מדובר בניסוי שיימשך לפחות עשור שלם, כך שחודשיים אינם פרק זמן משמעותי מאוד. חוץ מזה, בניסוי כל כך גדול ומורכב אי אפשר לצפות שלא תהינה תקלות.”