סיקור מקיף

יעד חדש עבור תרופות כנגד השמנת יתר

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן הצליחו לקבוע כיצד ההורמון לפטין, חומר וויסות חשוב המשפיע על חילוף החומרים ועל משקל הגוף, מגיב עם קולטן חשוב במוח.

תמונה של יחסי הגומלין בין ההורמון לפטין לבין הקולטן שלו, תמונה הנגזרת בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני. שתי הזרועות של הקולטן הופכות קשיחות יותר בעקבות הקישור להורמון ומעבירות איתות לאנזים המכונה בשם Janus kinase.
תמונה של יחסי הגומלין בין ההורמון לפטין לבין הקולטן שלו, תמונה הנגזרת בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני. שתי הזרועות של הקולטן הופכות קשיחות יותר בעקבות הקישור להורמון ומעבירות איתות לאנזים המכונה בשם Janus kinase.

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן הצליחו לקבוע כיצד ההורמון לפטין, חומר וויסות חשוב המשפיע על חילוף החומרים ועל משקל הגוף, מגיב עם קולטן חשוב במוח.

לפטין (Leptin) הינו הורמון חלבוני המיוצר בתאי שומן וברקמות שומניות והוא נמצא במוקד מחקריהם של מדענים בנוגע להשמנת יתר ולסכרת סוג 2, מאז גילויו בשנת 1995. בדומה להורמון החשוב אינסולין, לפטין נוטל חלק מרכזי במערך וויסות צריכת האנרגיה וייצורה, כאשר מחסור בחומר זה או תנגודת אליו נקשרו להשמנה בבני אדם.

למרות שישנן מספר סיבות מורכבות לקיומה של תנגודת ללפטין, במקרים מסוימים הסיבה היא תפקוד לקוי של קולטן (רצפטור) הלפטין, המצוי במוח. היכולת להבין את יחסי הגומלין שבין הלפטין לבין הקולטן שלו תוכל להוביל לפיתוח טיפולים חדשים במאבק כנגד ההשמנה וכנגד אי-סדרים מטבוליים, אולם מבנהו של תצמיד איתות זה חמק מידיהם של החוקרים מזה שנים רבות.

פרופסור Georgios Skiniotis, מהמחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטת מישיגן, השתמש במיקרוסקופ אלקטרוני על מנת לקבל את התמונה הראשונה אי-פעם של יחסי הגומלין שבין לפטין והקולטן שלו. החוקר הבחין גם במספר קווי דימיון בין קולטן זה לבין קולטנים אחרים מאותה המשפחה, עובדה שתוכל לספק תובנות באשר לכיוונים חדשים של טיפול במחלות אחרות הקשורות להורמונים.

"התוצאות מרגשות לא רק מאחר והן עשויות לסייע בפיתוחן של תרופות חדשות, אלא שכעת אנו מבינים טוב יותר את המערך ואת המנגנונים של האיתות באמצעות משפחת קולטנים זו, ממצא המוביל אותנו לאוסף חדש לחלוטין של שאלות מדעיות מסקרנות," אומר החוקר הראשי.

במאמר המתאר את ממצאי המחקר, ואשר פורסם בכתב העת המדעי Molecular Cell, המדענים מתארים כיצד פועל הקולטן בעזרת שתי זרועות ציר המסוגלות להסתובב עד אשר הן מגיבות עם החומר לפטין, הנקשר אליהן, והופך אותן לקשיחות יותר. ברגע ששתי הזרועות של הקולטן הופכות לקשיחות הן מעבירות איתות לאנזים המכונה בשם "Janus kinase". מספר תרופות נחקרו עבור הטיפול בהפרעות הקשורות לאנזימים ממשפחה זו – עיכוב האנזים עשוי להוביל לשיפור במצבים כגון דלקת מפרקים שגרונית, ספחת וכן אי-סדרים מטבוליים הקשורים למצבי דלקת.

מסביר אחד מהמדענים: "מחקר זה עשוי לסייע לנו לפתור סוגיה חשובה שאנו נאבקים בה מזה זמן מה. מאחר ולפטין הוא חומר וויסות עיקרי של התיאבון, ההבנה כיצד התנגודת אליו משפיעה על התפתחותה של השמנת יתר מהווה אתגר גדול בניסיונות שלנו למצוא תרופות חדשות לטיפול בהשמנת יתר וסכרת. קבלת תמונה ברורה של המנגנון בו לפטין נקשר לקולטן שלו יכולה להיות השלב הראשון בהתגברות על תנגודת ללפטין."
הידיעה על המחקר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן