הקרחונים השוויצריים איבדו 12% מנפח הקרח בעשור. המסת הקרחונים התרחשה בעקבות עליה עקבית בטמפרטורות, עד כדי חשש ממשי כי יבוא יום והקרחונים יעלמו כליל
הבעיה היא שעד כה לא ניתן קבוע במדוייק מה גודל שכבת הקרח בהרי אלפים ואת השינויים שחלו בהם. לכן כל המחקרים התבססו על הערכות, אבל פיתוח מודלים חדשים שינו את כללי המשחק ועתה ניתן לחשב בקלות ובצורה מדוייק את נפח שכבות הקרח ואת השינויים בנפח לאורך השנים.
צוות חוקרים מהמכון הטכנולוגי של ציריך (ETH) המורכב מהידרולוגים וחוקרי קרח פיתח מודל לקביעת נפח הקרח בקרחון נתון. תוצאות מחקר פורץ דרך זה פורסמו בכתב העת המדעי "שינויים גלובליים ופלנטריים" (Global and Planetary Change).
המודל החדש של החוקרים מבוסס על חוק שימור המסה והוא קובע שמסה של חומר מסוים אינה יכולה להיווצר או להיהרס יש מאין אך היא כן יכולה לשנות את צורתה, כלומר המסה של הקרחון לא תשתנה אבל ככל שהקרח יגלוש הוא ישנה את העובי של הקרחון. מכאן שניתן להסיק מה עובי שכבת הקרח בהתבסס על טופוגרפיית השטח והתפלגות המסה של הקרחון.
החוקרים מרחיבים ואומרים כי חישוב כמות הקרח מדי תקופה הוא האינדיקטור החשוב ביותר במעקב ארוך טווח אחר הקרחונים ובניבוי השינויים העתידיים.
נפח שכבות הקרח – 74 ק"מ מעוקב
המודל החדש יושם במחקר שטח רחב היקף על 59 הקרחונים השוויצרים הגדולים מ-3 קמ"ר. לגבי שאר 1,400 הקרחונים בוצעה הערכה תוך שימוש בגישת שטח-נפח אמפירית המבוססת על סט נתונים עדכני. מתוצאות המחקר עולה כי נפח הקרחונים בשנת 1999 הוערכה ב-74 ק"מ מעוקבים ברמת דיוק של 9 ק"מ מעוקב.
לשם השוואה, נפח קרחונים בסך 74 ק"מ מעוקבים קטן מנפח המים בנהר ז'נבה בו זורמים 89 ק"מ מעוקבים של מים. מאחר והקרחונים מפוזרים על שטח של 1,063 קמ"ר, הקרחונים השוויצריים בעלי עובי ממוצע של 70 מטר.
בנוסף לאמור לעיל, המדענים גילו כי 59 הקרחונים הגדולים בשוויץ אחראים ל-88% מנפח הקרח באלפים השוויצרים, בעוד 24% הנותרים שוכנים באזור אלטש. שטחו הכולל של קרחון אלטש זהה פחות או יותר לכל הקרחונים השוויצריים שגודלם פחות מקמ"ר, ואולם הנפח הכולל שלהם קטן פי 20 מקרחון אלטש. לדברי החוקרים מוכיח הדבר פעם נוספת כי הקרחונים הגדולים נושאים את מירב הקרח.
שינויים לאורך זמן – קיטון של 12% בעשור
המחקר השוויצרי גילה כי נפח הקרח קטן בצורה מדאיגה מאז 1999. במהלך העשור האחרון – העשור החם ביותר בשוויץ זה 150 שנה – איבדו הקרחונים של שווייץ 9 ק"מ מעוקב קרח (12%). בקיץ שובר השיאים של 2003 לבדו איבדו הקרחונים 2.6 ק"מ מעוקב (3.5%).
מספרים אלה מבהילים לנוכח העובדה שהאקלים ממשיך להישתנות והטמפרטורות ממשיכות לטפס. על פי הערכות עדכנית, עד שנת 2050 הטמפרטורות יעלו ב-1.8 מעלות בחורף ו-2.7 מעלות בקיץ!
6 Responses
תיקון LAC LEMAN!!!
אגם ז'נבה שמו הוא LAK LEMAN. השם אגם ז'נבה היא המצאה ישראל מטעמי חוסר ידע.
אף פעם לא אהבתי קרח על הרים ת אפשר להחליק.
הכוונה היא כן לנהר/אגם ז'נבה ולא להרון.
וכן, זה 89 קמ"ק (קמ"ק = ק"מ מעוקב).
נהר ז'נבה? אולי אתה מתכוון לנהר הרון (Rhône)?
89 ק"מ מעוקבים בכמה זמן? או האם הכוונה שנפחם של המים לכל אורכו של הנהר הוא 89 קמ"ק?