אחד מכל ששה עובדי בריאות הציבור בארה”ב לא יבוא לעבודה בעת מגפה עולמית של שפעת
מחקר אשר פורסם בימים אלה על ידי חוקרים מאוניברסיטת גו'הנס הופקינס בארה”ב ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מראה שכ- 16% מאנשי בריאות הציבור בארה”ב יבחרו שלא להגיע לעבודה בעת פנדמיה (מגפה עולמית) של שפעת. המחקר, אשר פורסם השבוע בעיתון המדעי PloS One, נערך בקרב 1835 עובדי בריאות ב- 3 מדינות בארה”ב.
כאשר החוקרים ניתחו את התשובות, התברר כי האמונה ביכולת האישית לתת מענה משמעותי לאירוע מהווה גורם קריטי בפעילות. 'עובדים אשר הגדירו יכולת זו כ-“גבוהה”, נטו פי 18 להביע נכונות לבוא לעבודה בעת משבר, גם אם יהיה חמור ומסוכן להם באופן אישי. מספר ד”ר רן בליצר, מרצה בכיר במחלקה לאפידמיולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחוקר מוביל במחקר. מחקר זה מצטרף למחקר קודם שהוביל ד”ר בליצר לפני שלוש שנים במדינת מרילנד בארה”ב, בה הייתה נכונות העובדים להתייצב לעבודה קטנה עוד יותר. גם אז הייתה התחושה של חשיבות התפקיד והמסוגלות לתרום בעבודה, הגורם החשוב ביותר בקביעת הנכונות לבוא לעבודה תוך סיכון עצמי.
“תוכניות מוכנות לחירום לוקחות פעמים רבות בחשבון כי חלק מהצוות הרפואי לא יוכל להגיע לעבודה בשל מחלה או פגיעה, אולם הנכונות של הצוות להגיע לעבודה, תוך סיכון עצמי, הינה מרכיב קריטי בהיערכות אשר לא תמיד נלקח בחשבון”, מסביר ד”ר בליצר. מחקר זה, אשר מומן על ידי המרכזים האמריקאים לבקרת מחלות (CDC), הנו המחקר הנרחב ביותר עד כה אשר בחן שאלה זאת בקרב עובדי בריאות הציבור.
החוקרים השתמשו במודל פסיכולוגי-חברתי ייחודי בשם Extended parallel process model, על מנת ליישם את המחקר. המודל הדגים כי קבוצת עובדי בריאות המעריכים את רמת הסיכון מהאיום כמשמעותית, דווקא נטו יותר להצהיר על כוונה להגיע לעבודה. עובדים שהיו, מחד, מודעים לאיום, ומאידך, חשו מוכנים לבצע את תפקידם, היו נכונים פי 31 להגיע לעבודה בעת פנדמיה של שפעת, ללא תלות בחומרתה, וזאת ביחס לקבוצת הייחוס שלא היו מודאגים ובעלי תחושת מסוגלות.
למחקר משמעויות מעשיות רבות. על המעסיקים להבין שעליהם לבצע הסברה והדרכה בקרב הצוותים עוד טרם פרוץ המשבר ולהדגיש בפניהם את חשיבות תפקידם. אחרת, הם עלולים למצוא עצמם מול שוקת שבורה בעת אירוע, מסביר ד”ר בליצר. תוכניות הכשרה מתאימות מפותחות כעת באוניברסיטת ג'והנס הופקינס בכדי לתת מענה בדיוק לצורך זה.
באותו נושא באתר הידען
הרחבת מדיניות החיסונים עשויה להיות יותר יעילה מאשר מתן תרופות אנטי ויראליות לחולי שפעת
12 תגובות
בריאות הציבור נולד כמענה לצורך שלנו לשפר את איכות חיינו על ידי הבנה של סוגי המזון השונים שאנו צורכים. בעידן של אוכל תעשייתי ומרכולים עמוסים בשפע מן המוכן, עלינו לדעת אילו מוצרים חיוניים לגופינו ואילו מוצרים עלולים לסכן את בריאותנו
כל הכבוד על העבודת צדק שהם עושים,מבין אותם ממש ללב,זה מקרה קשה
שצריך להתמודד איתו יום יום,וזה מפחיד מאוד.
לרינה :
עוצמה של קטלנות , היא קודם כל פונקציה של תשתית מתאימה ;כדוגמא : אפילו יתוש או זבוב , יכולים לשגע פיל צעיר , שנמצא במצב של התשה ,לאחר שאיבד קשר עם עדרו , ולהוציאו משיווי משקלו .
אז אני מאחל לך חיסון מוצלח , בריאות ואריכות ימים .
מקווה שמכינים צוותי חירום לצורך כך גם בישראל
אני מבין את הצוות הרפואי. גם הם בני אדם ולגיטימי שהם לא ירצו להופיע לעבודה
גישות יסוד צודק! אם אנחנו נמשיך להתחסן בפני מחלות חצי מאוכלסיית המין האנושי בעתיד ימותו ברעב?צמא בתוצאה מפיצוץ אוכלסין!
זו שפעת קטלנית יותר וצריך להתמודד איתה בצורה מסודרת יותר ולא להזניח את הנושא ולהתעלם מהמימדים הצפויים.
במידה ולא קיימים שיקולי מסחר ( מכירת תרופות וכו’ ) , שבהקשר לשפעת התורנית הזאת ( בעבר קראו לאחותה : שפעת העופות ) ; נכון יהיה לבחון גם במקרה זה , אם לא קיימת הדאגה מוגזמת ,שבמידה ועושים סטטיסטיקת השוואות , ביחס לשפעות מהעבר , שפגעו באוכלוסיות השונות , מבלי שיפורסמו הודעות מדאיגות , נמצא בסופו של דבר , שהשינוי היחידי בין השפעות השונות , הוא השם התורן שנותנים לשפעת וכמו כן כאשר בעבר , שפעת מסוג כלשהוא לא לוותה בפירסומות שמדאיגות , ונפגעים ניסו להתמודד תחילה באמצעות הידע שרכשו , הם היו מחוסנים יותר , וגם רכשו מיומנויות טובות יותר בנושאים , שדרשו מאמצים ונחישות , כמו לימודי המתמטיקה לנוער , נהיגה בטיחותית ( לפני שמציבים את המטרה בדבר הצורך להגיע ליעד ; צריך קודם את המאמץ הבסיסי ההתחלתית , בהעלאת השאלה : איך עושים זאת בצורה הנכונה ביותר ) .
לסיכום חלק זה , במגמה לעשות סדר והבחנה ברורה , שאחת המגפות האמיתיות של התקופה שלנו היא מפגע נוראי כמו הקטל בדרכים , ולא איזה וירוס שבסך הכל גם הוא רוצה להתקיים , ופעמים רבות הוא גם מועיל לנו מבלי שנהיה מודעים לכך .
אז לפני שלוקחים איזשהו חיסון , או תרופה , נכון יהיה גם לבדוק היטב אם אין בין ההשלכות הנובעות מזה , גם הצורך להתמודד עם בעיות כמו השמנה ועוד , ואז תאלצו לזנוח יכולות נחישות והתמודדויות עם נושאים בעלי חשיבות עתידית .
מאד מעורר חרדה. איפה מערכת הבריאות?
זה עומד להיות חורף מפחיד…
ומה עם אנשים שלא יכולים להשאר בבית וצריכים להתפרנס ?
אם הם מפחדים, מה נעשה אנחנו ?