הוגה התוכנית השבדית יציגה בכנס מדעי באוניברסיטת ת”א: פרופ' פטר סונדין מציע לישראל לאמץ את המודל השבדי: “נוכל לסייע לכם לנקות את ישראל מחומרים מזיקים”
התוכנית הלאומית השבדית, שתכליתה ליצור במדינה זאת בתוך 20 שנה (או דור אחד בלבד) סביבה נקייה לחלוטין מכל הכימיקלים הרעילים והמזיקים הפוגעים קשה בבריאות האדם וגם בטבע, תוצג השבוע (6-7 ביוני) בישראל, בכנס הבינלאומי הראשון ל”כימיה ירוקה”, שיקיים בית הספר ללימודי הסביבה ע”ש פורטר, באוניברסיטת תל-אביב. לשם כך יגיע לארץ מי שעמד בראש צוות ההיגוי של הפרויקט השבדי, פרופ' פטר סונדין, מאוניברסיטת אופסלה, שבה הוא משמש עתה ראש התוכנית הבינלאומית ללימודי המדעים.
התוכנית השבדית בנושא הכימיקלים היא אחת מ-16 נושאים בתחום איכות הסביבה שממשלת שבדיה סימנה לטיפולה בשנים הבאות. התוכנית היא גם חלוצה ברמה עולמית – הן בהיקפה והן בדרך שבה תיושם, ולכן מרתקת אליה עתה עניין גדול במדינות האיחוד האירופי ובכמה ממדינות ארה”ב (קליפורניה, מישיגן). הללו מתחילות באחרונה להנהיג, תוך התאמות המתחייבות, כמה מן הרעיונות המופיעים בפרויקט השבדי הנרחב.
בפרויקט השבדי נקבעו ארבעה יעדים ושש מטרות ביניים להשגתם, שלב אחר שלב עד שנת 2020. בסופו של דבר הכוונה היא להפחית במידה משמעותית, עד “קרוב ככל האפשר לרמת אפס”, את ריכוזי החומרים הכימיים המזיקים והרעילים, כולם מעשי-ידי-אדם, תרכובות ומתכות רעילות, המצויים כיום בסביבה החיצונית (כלומר במרחבי הטבע), בסביבת העבודה של בני האדם וכמובן גם בבתיהם.
הכוונה היא לחומרים המהווים איום מוכח וסכנה לבריאות האדם, שגם פוגעים קשה במגוון או בשונות הביולוגית של כלל היצורים החיים. קיימת הערכה שחומרים לא מעטים תרמו ועדיין תורמים לעלייה בתחלואה בסוגים רבים של מחלות, כגון אוטיזם, אלצהיימר, פרקינסון, סרטן (ובפרט סרטן שד), סכרת וכן אסתמה ואלרגיות מסוגים נוספים. כן ניכרת פגיעת חומרים כימיים שונים בבעלי חיים – בין שהם משמשים כמזון (דגים, בקר) ובין שהם חלק בלתי נפרד מהטבע. המצאות של ריכוזי חומרים כימיים בקרב חיות מהסוג הראשון יכולה להיות ערוץ עיקרי להגעת אותם חומרים גם לבני אדם דרך שרשרת המזון.
“העובדה שבישראל, דווקא בעת הזאת ובמיוחד במצבה הגיאופוליטי הנוכחי, מוצאים מומחים זמן וכוחות לקיים כנס שיעסוק בסכנות שבחומרים הכימיים, בחשיבה לגבי העתיד, היא כשלעצמה בעיני הישג ולטעמי בהחלט מדובר באירוע בינלאומי חשוב”, אומר פרופ' סונדין בגילוי-לב.
התוכנית השבדית, שאושרה בפרלמנט בשטוקהולם בשנת 2001, דורשת ליצור מאגר מידע מפורט על הקשר שבין סכנה לבריאות האדם ובין החומרים הכימיים המזיקים והרעילים המצויים כיום בשוק או כאלו שיפותחו וייוצרו בעתיד (תרכובות). המטרה היא הרחקת החומרים הללו כליל מסביבת האדם והחלפתם בחומרים ידידותיים שאינם מזהמים ואינם מזיקים.
“בספטמבר הקרוב”, מסר פרופ' סונדין, “תגיש הסוכנות השבדית לכימיקלים (Kemi) – גוף ממשלתי – דו”ח שני על ההתקדמות בשלבים של הפרויקט. אבל בינתיים, וזה כמובן מאוד החמיא לנו, הוציא האיחוד האירופי בדצמבר האחרון הנחייה מחייבת לכל המדינות החברות בו, לפיה כל חומר כימי הנמצא בשימוש בהיקף של מעל 1 טון בשנה, יהיה חייב מעתה בהערכה מיידית ובסימון ברור לגבי מידת הרעילות שיש בו. מדובר בלפחות 5,000 מהחומרים והתרכובות העיקריים המשמשים היום בתעשיות השונות. כיום, רק לגבי 20 אחוז מהם קיים מידע, ולא תמיד מפורט ומלא, בדבר מידת הרעילות לסביבה ולאדם”. אגב, על-פי הערכות שונות, בסך הכל משמשים בתעשיות השונות, כ-80 אלף חומרים כימיים – אך המיידע בנושא הרעילות, קיים רק לגבי 1000 מהם, וזה בהחלט מצב בלתי נסבל אם לא ממש מסוכן.
שיפור הניהול והטיפול בכימיקלים – החל משלב הפיתוח, דרך היצור ועד השיווק והמסחר בהם – איננו יכול להיעשות במדינה אחת בלבד בעולם, מדגיש פרופ' סונדין. צריך לשם כך שיתוף פעולה גלובלי – הן מצד המדינות והן מצד כל גורמי התעשייה. היצרנים, כמו היבואנים והסוחרים בכימיקלים, החייבים לסייע בהשגת כל מידע נדרש.
אחד הכלים היעילים לכך הוא האינטרנט. השבדים, במסגרת הפרויקט שלהם, הקימו כלי מבוסס אינטרנט בשם PRIO המאפשר לכל יצרן וגוף מסחרי העוסק בכימיקלים, כמו גם לאנשי ארגוני בריאות וארגונים להגנת הצרכן לבצע הערכת פוטנציאל הרעילות והסיכון לבריאות האדם ולפגיעה בסביבה, של כל חומר קיים או כזה שייוצר בעתיד כתרכובת מחומרים שונים. הכוונה היא לאפשר לכל הגורמים גישה ושימוש יעיל במאגר המידע האינטראקטיבי הזה.
לדברי סונדין, מדובר כיום בעיקר בחומרים כימיים המצטברים ברקמות-הגוף. כלומר אלו שאינם מתפרקים באופן טבעי, וכך בעצם לא נעלמים כליל – מה שמוגדר חומרים בעלי “שרידות ביולוגית”. בכל אלו יש משום סיכון. לגבי 12 מהסוג הזה קיימים כבר הסכמים בינלאומיים שמטרתם להביא להפחתת הדרגתית עד להפסקה מוחלטת של שימוש בהם. ביניהם קוטלי-חרקים ועשבים, תרכובות של כלורינטים למיניהם, וגם פי.סי.בי – חומר שהוצא משימוש לפני מספר עשרות שנים אולם עדיין ניתן למצאו בקרקעות ובאתרים מזוהמים שונים ואפילו הדי.די.טי. ההיסטורי, שבמדינות רבות חדלו להשתמש בו בחיטוי, ובכל זאת עודנו קיים במדינות שבהן משתוללת מגיפת המלריה, כמו ביבשת אפריקה והודו. עקבות של חומרים אלו ודומיהם, נתגלו בדמם של בני-אדם, בגלל חדירתם לשרשרת המזון.
“בשבדיה, כמו בישראל, מדגיש פרופ' סונדין, תעשיית כימיקלים לא גדולה ורוב החומרים הם מיובאים. גורמי התעשייה, היבוא והמסחר, משתפים פעולה נאותה עם הארגון הממשלתי המנהל את הפרויקט. אנחנו מייעצים ומסייעים למדינות המתפתחות במסגרת ועדה בינלאומית, בכל מה שנוגע לטיפול ראוי ונכון בכימיקלים הרעילים”.
עד כמה הגישה השבדית מצאה-חן בעיני ראשי האיחוד האירופי ומתחילה להיקלט שם באופן מעשי, אומר האורח, ניתן ללמוד מהודעת רשת מרקס-אנד-ספנסר הבריטית, מסוף מאי השנה, לפיה היא תחדל למכור בכל החנויות שלה, פריטי מזון המכילים ממתיקים מלאכותיים או צבעי-מאכל ומוצרים נוספים שלגביהם קיים חשש בדבר השפעה שלילית ומסוכנת לבריאות ילדים. מדובר למשל באספרטיים שעודנו מצוי במשקאות דייאט שונים.
“כבר בשנות ה-60, נדהמו מדענים שבדים לגלות ריכוזים של חומר כימי רעיל (פי.סי.בי) ברקמות השומן של דובי-קוטב, למרות שהחומר הזה כלל לא היה כבר בשימוש בשבדיה. כך הבנו שחומרים אלו נודדים – ולמרחקים עצומים על פני הגלובוס – דרך שרשרת המזון. מישהו במזרח הרחוק, למשל, השתמש בו. שרידיו חדרו לקרקע, למי-תהום ולמי נהרות, נדדו לים. חדרו לגופם של דגים וכל הגיעו עד לדובי הקוטב הצפוני”.
“ישראל, ציין פרופ' סונדין, בהחלט יכולה לחסוך מעצמה חלק משמעותי מההוצאות הכרוכות במחקר הראשוני ובתהליכי החשיבה – כי אנחנו הרי כבר עשינו זאת – ולאמץ, תוך התאמות הנדרשות לתנאים השוררים בה, את התוכנית הלאומית השבדית. בכך היא יכולה להיות בלי כל ספק חלוצה ואנו נוכל לסייע כאן לא מעט”.
3 תגובות
למדביר – הדי.די.טי פגע לך בשכל?
ספונגה
מה עם מזיקי השמאל?? לשבדים יש תכנית הדברה בשבילם?