מסתבר כי הסובלים יותר מכל המינים האחרים הם הקופאים. על פי סקר נרחב 101 מיני קופאים משמשים בטקסים ומנהגים מסורתיים כעזרים דתיים, לרפואה או לכישוף, שימוש שפוגע במינים שחלקם בסכנת הכחדה ואחרים על סף העלמות
לא מכבר התיחסתי לסחר העולמי בחיות בר (וחלקיהן) ולפגיעתו הקשה באוכלסיות ובמינים בטבע. אנחנו יודעים על הסחר חובק העולם כבר בזמנים עברו (אחת מדרכי המסחר בה עברו שיירות שהובילו מינים מיוחדים היא דרך-הבשמים שחוצה את הנגב בקשרה בין פטרה לעזה), אלא שקיצור הדרכים ע’י אמצעי תעבורה חדישים יחד עם שיכלול אמצעי ה”קציר” של מיני חי וצומח מקצרים גם את סיכויי המינים להמשיך ולשרוד.
סיבה נוספת ועתיקה לפגיעה במינים בטבע היא … מסורות ואמונות טפלות. מסורות ואמונות שמציבות מינים רבים בסכנה ובעיקר … קופאים (פרימאטים). כולנו שמענו על האמונות הטפלות שבגללן פוגעים בטיגריסים, בדובים, בכרישים, בקרנפים ואחרים. ברוב המיקרים חלקי החיות נחשבות כמרפאים מחושים וחוליים שונים ומשונים, אבל בעיקר נחשבים כמעוררים-מינית.
-כבר נאמר כי “מי שמרגיש צורך לצרוך אבקה מקרני קרנפים כדי “להתחזק”, יכול לכסוס את ציפורניו – (שניהם מאותו חלבון – קרוטן)”. באשר לציפרני טיגריס ו”המצאות” אחרות … יעילותן שווה, אפילו בקהלנו יוצאים ופוגעים בעצי דקל כדי לכרות לולבים ולחילופין מנפנפים בתרנגול לכפרות? אלא שלשכנע מאמינים בדבר מה שונה מאמונתם ….. קשה.
מסתבר כי הסובלים יותר מכל המינים האחרים הם הקופאים. על פי סקר נרחב 101 מיני קופאים משמשים בטקסים ומנהגים מסורתיים כעזרים דתיים, לרפואה או לכישוף, שימוש שפוגע במינים שחלקם בסכנת הכחדה ואחרים על סף העלמות. פרטי הסקר מתפרסמים בירחון החברה הבריטית ליונקים (UK Mammal Society).
מתוך 390 מינים שנסקרו כמעט רבע ניצודים לצורך שימושים “מסורתיים”. 47 מינים ניצודים לצרכים “רפואיים”, 34 מינים ניצודים לצרכי כישוף ודת ו20 לשני השימושים. בעולם החדש, מתוך 139 מיני קופים 19 מינים ניצודים לצרכים הר”מ. באפריקה, מתוך 79 מינים ניצודים 25 מינים, באסיה מ -79 מינים, ניצודים 47. במדגסקר מתוך 93 מיני קופאים ניצודים 10.
קופאים שמסווגים ל-38 סוגים ו 10 משפחות שונות, מהזעירים כמו לוריס, לקטנים כמו לנגור או מקוק ועד לקופי-אדם… גורילה. למרות חוקים ותקנות שאמורים להגן על החיות, ממשיך הצייד והשימוש חסר ההגיון במינים שכולם מוגנים, רבים מהם על סף השמדה.
קוף-העכביש (שחור פנים) מדרום אמריקה (Ateles chamek) כמו גם הקפוצ’ין (Cebus apella) נאכלים כתרופה למיני מחלות, ביניהן : הקשות נחשים, עקיצות עקרבים, לדלקת-פרקים, שיעול, כאבי כתפיים, לשמניה ועוד, חלקי גורילה (באפריקה ) ניתנים למאכל לנשים בהריון. בהודו מיחסים כוחות מאגיים למוחו של המקוק (Macaca assamensis) וכדי להפיק את המיטב רצוי לאכלו שהקוף חי. לשם כך יש שולחן יעודי, דרך חור בשולחן מוכנס ראשו של הקוף (החי), שופכים מים רותחים על הראש, בגלל החום ניסדקת הגולגות, ה”חולה” אוכל את המוח דרך הסדקים בעזרת כף יעודית. אחרי תהליך כזה ברור כי ה”חולה” אינו נשאר שפוי (אם היה שפוי קודם), והופך למכשף ורואה ניסתרות.
עצמות של קופים אחרים ולוריסים ניתחנות והאבקה משמשת לשתיה (כמו תה), כיס מרה, שומן ודם של קופים ולוריסים נאכלים או משמשים כמשחות. בסיירה-לאונה (אפריקה) נהוג לקשור עצם שימפנזי סביב מתני תינוק כדי לחזקו ולהמריץ הגעתו לבגרות.
בהודו נושאים עין לנגור (Semnopithecus entellus) כקמע שמגביר את ה… אומץ. לוריס גמדי מוויאטנאם מוברחים לסין לשימוש בתעשית התרופות. כך גם ניצודים מיני לנגורים כדי לשמש כקמעות, תרופות, ומתגברי און.
אבל לא הכל שלילי אמונות ומסורת עממית גם מגינים על קופים וקופאים. בחלקים מאסיה, האמונה ההינדואית מגינה על מקוק-ארוך-זנב (Macaca fascicularis) ובבאלי מוגנים ע”י המסורת קופי הלנגור (Semnopithecus spp), אמונה ומסורת שעזרו לשמור על אוכלוסיות הקופיםץ בחלקים נידחים של גינאה, אנשי המאנון מקדשים את השימפנזים ומגינים עליהם, כך שניתן לרתום מסורות ואמונות להגנת הטבע.
