ירבוז, אמברוסיה ועשבים שוטים מפלצתיים אחרים החלו להערים על שיטות ההדברה המתקדמות המגוננות על היבולים הרווחיים ביותר בארצות הברית
מרכז אינדיאנה נראֶה בשבוע השני של נובמבר כמעשה טלאים של צהוב-חום ושחור: כאן שדה מכוסה שלפי תירס מתייבשים וצמחי סויה, וקצת הלאה אדמה חשופה לאחר שחקלאי חרש בה על גבי שאריות יבולי אשתקד. זאת אדמה שרוצה להצמיח כל דבר, ואם תסתכלו היטב תוכלו לראות כבר את נבטי עשבי הבר של הסתיו: כוכבית, רשאד וסרפד סגול. צ’אד בְּרַבְּהאם, סטודנט רך דיבור לתואר שני, בוחר שני עציצים בחממה שבקמפוס אוניברסיטת פֶּרדוּ. בכל אחד מהם ניצב צמח שגובהו 45 סנטימטרים וגבעולו גס ונושא עלים תלת-אונתיים משוננים. תושבי ארצות הברית מכירים היטב את הצמחים האלה, הצומחים במגרשים ריקים או בצדי הדרכים בכל רחבי המדינה. אלה צמחי אמברוסיה שסועה Ambrosia trifida)), הקרויה באנגלית giant ragweed או “עשב הסחבה הענקי” – צמח מכוער, כפי שמעיד עליו שמו, וחסר תועלת כמו בת משפחתו האמברוסיה המצויה, Ambrosia artemisiifolia. שני הצמחים יעילים להפליא ביניקת מים מן הקרקע ובהפצת אבקה אלרגנית ביותר. אם החקלאים יפסיקו לעבד את האדמה, לא יחלפו אלא שנים אחדות עד שכל חבל הארץ הזה באינדיאנה יצדיק את הכינוי שאגרונומים מציעים בבדיחות הדעת לחקוק על לוחיות הרישוי של המכוניות באזור: היער הלאומי ג’יינט רגוויד.
במשך כ-50 השנים האחרונות נמנע גורל זה בעיקר באמצעות קוטלי עשבים כימיים. אחד החומרים הנפוצים ביותר בשימוש הוא גְליפוסאט (glyphosate), המוכר בין השאר כחומר הפעיל בקוטל העשבים ראונד-אפ של חברת מוֹנְסַנטוֹ. ברבהאם שם את שני העציצים בתא ריסוס וממלא מכל קטן בתמיסת מלח האשלגן של גליפוסאט. ראש ריסוס נייד עובר במהירות לאורך התא ומרטיב את העלים הירוקים והחדגוניים במינון שלכל הדעות אמור להיות קטלני. ברבהאם מוציא את העציצים ומחזיר אותם לשולחן הצמיחה. מה שיקרה לעשבים האלה ב-24 השעות הבאות ידגים, בקנה מידה קטן, את הצפוי לחקלאים ברחבי המערב התיכון של ארה”ב בעונת החקלאות הקרובה.
קרדיט: Cherie Sinnen
קוטל העשבים גליפוסאט היה לשחקן הראשי בדרמה ההולכת ומתפתחת. “איני רוצה להשתמש במילה ‘קטסטרופה’, אבל יש האומרים שזה עלול להמיט על מגדלי הכותנה את האסון הגדול ביותר מאז מכת החדקונית [חיפושית שפגעה ביבולי הכותנה באמריקה בשנות ה-20 של המאה הקודמת – העורכים].” כך אמר דאג גוריאן-שרמן, מומחה למחלות צמחים ומדען בכיר ב”איגוד המדענים המודאגים” (UCS), בעת ששוחח על אודות התפשטותם של עשבים עמידים לגליפוסאט, המכונים גם עשבי-על (superweeds). בעשר השנים האחרונות הרחיבו עשבים אלו את תפוצתם בארה”ב מכמה מוקדים פזורים ליותר מ-44 מיליוני דונם. שטח זה הוא אמנם רק חלק זעום מתוך 1.6 מיליארדי הדונמים המעובדים בארה”ב, אבל הוא גדול פי חמישה מן השטח שבו צמחו העשבים האלה ב-2007. “זוהי קפיצה אדירה בתפוצת הצמחים האלה, ואיני סבור שמישהו ציפה לכך,” אומר דייוויד מורטֶנסֶן, אקולוג של עשבים שוטים באוניברסיטת המדינה של פנסילבניה. בקיץ 2010 העיד מורטנסן בשימוע בקונגרס האמריקני ואמר ש”אין סיבה להניח שהמגמה הזאת לא תימשך”. את השימוע כינס נציג אוהיו בקונגרס, דניס ג’יי קוסיניץ’, כדי לחקור כיצד מפקח משרד החקלאות האמריקני על זרעים שעברו הנדסה גנטית. אם עשבי העל יתפשטו ויביאו לידי אסון, יהיה זה לא רק אסון שהיה אפשר לחזותו מראש, אלא אף אסון שאפשר היה למנוע. כמו חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, הגורמים למומחים למחלות מידבקות לחשוש מן הגרוע מכול, גם את הבעיה הזאת הבאנו על עצמנו, תזכורת לאיוולת שבניסיון לנצח את האבולוציה. ועשבים שוטים נוספים הם הדבר האחרון שאנו זקוקים לו בעולם שכבר נדחק אל גבולות הטכנולוגיה בניסיון להרחיב את ייצור המזון.
11 תגובות
חלק מההנדסה הגנטית מטפל בעמידות הצמח התרבותי לחומרי הדברה, כך שעבודת הריסוס תוכל להעשות ע”י מטוס למשל על גבי השדה הזרוע. קוקטייל הדברה יכול להפריע או למנוע טיפול כזה.
האני האחר,
אם זה היה כל כך פשוט אתה לא חושב שהחקלאים היו מפסיקים לבזבז כסף על ריסוסים? הרי חברות הכימיקליים לא יכולות לכפות עצמן. זה פשוט צורך של החקלאים שאם לא כן יפסידו יותר בגלל מזיקים ומחלות.
הטבע תמיד ימצא דרך להתרבות ולשרוד, האבולוציה היא חוק, בדיוק כמו חוקי הפיסיקה, מי שמתעלם ממנה- עתיד להתרסק.
כתבה מרגיזה מאוד. הם אלה שיצרו את המפלצת ועכשיו מלינים ומחפשים רעל חזק אפילו יותר כדי להשמיד אותה.
החקלאות התעשייתית הביאה את האסון הזה ואחרים על עצמה בגידולים מונקולטוריים על שטחים עצומים, הרס האדמה והרס הסביבה, זיהום מים ותרומה להתפתחות עשבי-על וחרקי-על, שלא לדבר על השמדת חרקים ומיקרואורגניזמים מועילים. ולא אכנס להשמדה שיטתית של המאגר הגנטי ועיוותו על ידי הנדסה גנטית שמחלישה יותר ויותר את הזן והופכת אותו פגיע יותר ותלוי יותר בריסוסים ודישונים.
כסף רבותי רק כסף.
הפיתרון היחיד הוא חקלאות בשיטות טבעיות אינטנסיביות (פרמהקאלצ’ר, ביופאלחה ואחרות), המאפשרות חיים לעשבים, חרקים, מיקרואורגניזמים ושאר מעגלי החיים בטבע תוך אספקת תנובה אדירה שאינה נופלת בכלום מהתנובה התעשייתית.
ההבדל הוא שאין צורך בריסוס רעלים ודישון כימי, מה ששומט את הקרקע מתאגידים רעבתנים כמו מונסנטו וכימיקלים לישראל (ורבים רבים אחרים). אם היינו יכולים להפטר מהם, אפשר היה לפתח את השיטות והכלים להפוך את החקלאות הזו לחקלאות מובילה שתרומתה לסביבה ולבריאותנו אדירה.
מה דעתן של פרות על הצמח?
או עיזים?
ראשית, קצת מפתיע אותי שאף אחד לא אמר שהוא עדיין ממתין לראות מה היו תוצאות הניסוי שעשה ברבהאם עם העציצים המרוססים.
זו אינה הכתבה המלאה ובסיינטיפיק אמריקן המודפס כתוב מה שבוודאי חשבתם שקרה – שהצמחים שרדו את המתקפה.
הם מצאו דרך להשאיר את הרעל בעלים (שנשרו כתוצאה נכך) מבלי לאפשר לו להגיע לשורשים.
אכן יש בעיה בנושא כי לכאורה – מה היה עוזר לנו לא להשתמש חומרי הדברה או אנטיבוטיקה?
הרי אלמלא עשינו זאת היינו נתקלים בדיוק באותה בעיה כמו זו שבה אנו נתקלים כיום – רק יותר מוקדם כיוון שהעשבים/חיידקים היו יכולים לגרום לנזק שלהם אפילו מבלי ללמוד להתמודד עם חומרי ההדברה או האנטיביוטיקה.
אחת האסטרטגיות המוצעות במאמר דווקא הפוכה ברוחה לחלק מהדברים שנאמרו בו ובחלק מן התגובות:
שימוש בקוקטייל של הרבה מדבירים/אנטיביוטיקות בו זמנית – כפי שנעשה בהתמודדות עם HIV, כדי למנוע ממוטציה שמקנה עמידות לאחד הרעלים לתת לנשאיה יתרון של שרידות.
בת-יה וקמילה,
מה אתן מציעות ? במקום לקונן על אוולות החקלאות וההדברה המודרניים הציעו פתרונות
יישימים שיכולים להאכיל את מליארדי בני האדם בעולם.
swh
יש קשר הדוק בין הפסקה האחרונה למה שנכתב קודם לכן.
המשפט ההוא נאמר לאור העובדה שבני האדם, באמצעות הפעלת לחץ סלקציה חזק על צמחים אלה (בגלל שימוש מוגבר בקוטלי עשבים למינהם למשל) התערבו במהלך הרגיל של האבולוציה והקנו יתרון עצום לזנים עמידים במיוחד שבתנאים רגילים כנראה לא היו מצליחים להתחרות עם זני הבר ה”טבעיים”. דבר דומה קורה עד עצם היום הזה בנושא הטיפול בזיהומים חיידקיים באמצעות שימוש מוגבר באנטיביוטיקה. הדבר יוצר לחץ סלקציה אדיר על החיידקים ונותן יתרון משמעותי לחיידקים שהם עמידים לסוגי אנטיביוטיקה רבים, זנים שככל הנראה לא היו שורדים כלל את התחרות עם הזנים ה”טבעיים”. אם לא יימצא פתרון בקרוב (בכל התחומים האלה) עלולה להתרחש קטסטרופה של ממש. מאוד מצער שהממשל לא משכיל להשתמש בידע המדעי האבולוציוני כדי לתכנן טוב יותר את מדיניות החקלאות והטיפול התרופתי, כדי להפחית באופן משמעותי את הסיכונים הנובעים מסלקציה חריפה לטובת זנים עמידים.
איך הגיעו למסקנה “גם את הבעיה הזאת הבאנו על עצמנו” או בכלל הפיסקה האחרונה מנותקת מכל הגיון שקשור לנתונים שהוצגו לפניה
גם לזה ימצאו פתרון.חברת מונסאנטו כמו גם חברות אחרות בתחום (אולי אפילו מכתשים אגן) כבר מחפשות ודאי פתרונות. על הפתרונות שהן תבאנה הן תקבלנה הרבה כסף. השאלה היא כמה זמן וכמה משאבים כספיים יידרשו לשם כך.
עשבים שוטים ?! בני האדם הם השוטים ! כמעט כל עשב שנקרא משום מה “שוטה” הוא עשב מאכל, שמזין הרבה יותר מכל גידול שאנחנו מכירים. אלא מה? העשבים האלה אכן מפריעים לגידול כותנה או לגידולים אחרים שבני האדם בוחרים בהם, ומרססים אותם, ואחר כך בוכים על דבורים שנעלמות, ומחלות לא ברורות אחרות וכדומה.