סיקור מקיף

יו"ר המולמו"פ פרופ' יצחק בן ישראל: על ישראל לבנות מחשב על בעוצמה של 200 טרה פלופס

המחשב מיועד למטרות פיתוח מערכות הגנה כנגד מתקפות סייבר על ישראל במסגרת המיזם הקיברנטי הלאומי, עליו המליצה המולמו"פ לממשלה ואשר הוצג במסגרת סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה ובטחון

פרופ' יצחק בן ישראל וראש הממשלה בנימין נתניהו בסדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה ובטחון, 8 ביוני 2011
פרופ' יצחק בן ישראל וראש הממשלה בנימין נתניהו בסדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה ובטחון, 8 ביוני 2011

ישראל חייבת להערך לקרב הקיברנטי שבו ינסו אוייבים להפיל תשתיות חיוניות כדי לשבש את מערכת החיים בישראל, כדוגמת בנקים, מערכות תעבורה, שבהיותם מערכות אזרחיות, הן פחות מוגנות ממערכות צבאיות מפני מתקפה קיברנטית.
כך עולה מכנס שקיימה ביום חמישי האחרון סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון ואשר עסק בנושא לוחמת סייבר – אתגרים בזירה העולמית, המדינית והטכנולוגית. אחת ההמלצות עוסקת בצורך להקים מחשב-על בעוצמה של 200 טרהפלופ כדי לאפשר לישראל להריץ מתקפות מדומות ולהתאמן וכדי להלחם בשעת חרום בהאקרים המנסים לשתק מערכות תשתית.

עוד המלצות של הוועדה:

  • הקמת מטה סייבר לאומי, גוף ביצוע לטיפול בתשיות מדינה והמגזר האזרחי, מדיניות ורגולציה לעידוד הסייבר עידוד המופ בתחום הסייבר: מרכזי מצויונות, עידו דמחקרים באקדמיה ובתעשיה.
  • מחשב על 200 טרה פלופס- שיהיה הבסיס של הידע שבעזרתו כל אחד יוכל להקים מחשב על לצרכיו.
  • תשתית פיתוח לטכנולוגית סייבר: סימולטור ומעבדת הסמכה
  • המלצה 5 – חינוך השכלה גבוהה והעלאת המודעות לסייבר
  • פיתוח כלים לחירום בסייבר – זיהוי תוקף ושיקום
  • מעטפת הגנת סייבר לאומית
  • פיתוח הגנת סייבר מבוזרת
  • פיתוח טכנולוגיות ופתרונות כחול לבין
  • הקמת ועדת מעקב של המיזם, כדי שתמשיך ותדאג לצרכי הפיתוח בתחום גם אחרי שהוועדה תסיים את תפקידה

 

מסביר פרופ' בן ישראל: "כל הזמן מראיינים אותי ושואלים אותי אם זה רציני העולם הקירבנטי, אז מה, יהיה כמה ימים בלי אינטרנט. זה נתפס כאיו מישהו חודר למחשב, משחית אתר וזה לא אסון גדול. אבל הבעיה הרבה יותר חמורה מאשר אתרים שנופלים – האקרים יכולים לגרום נזקים לתשתיות אזרחיות ולשתק את המדינה."\
"החזון העומד לשמר את מעמדה של ישראל בעולם כמרכז לפיתוח טכנולוגית מידע ולהקנות לה יכולת מהשורה הראשונה במרחב הקיברנטי, בכדי להבטיח את חוסנה הכלכלי והלאומי כחברה פתוחה, דמוקרטית ומבוססת ידע.

השאלות המרכזיות שבהן דנה הועדה הן מהם הצעדים הנחוצים כדי לעודד ולפתח את התחום הקירבנטי בארץ, ולהביא לקפיצת מדרגה שתבטיח את מעמדה של מדינת ישראל בזירה העולמית; כיצד מקדמים סינרגיה בין מגזר הבטחון, התעשיה והאקדמיה; אילו תשתיות ידע דרושות כדי לטפל בצרכים בתחום חישוב העל במדינת ישראל; אילו שינויי הסדרה (ארגון, אחריות, מדיניות ורגולציה) נחוצים כדי לאפשר התמודדות מיטבית עם האתגרים והאיומים במרחב הקיברנטי?
"הקמנו שמונה ועדות ארבע מתוכן עסקו בסוגיות עומק: מיחשוב, צופן וסימולציה, הגנה, אחת עסקה בפעולה (דברים שאי אפשר לדבר עליהם), בנוסף התכנסו עוד ארבע רוחביות עסקו בתועלות כלכליות, בתועלת ובתובנות שהאקדמיה יכולה לספק, במדיניות וחקיקה וכן תת ועדה להסרת ההגנה על מערכות מידע. עמדתי בראש הועדה בתוקף תפקידי כראש המולמו"פ."
הוועדה התבססה על חברי הועדה העליונה למדע וטכנולוגיה בה חברים שלושת גופי המו"פ הגדולים ביותר פרופ' מנואל טרכטנברג יו"ר ות"ת, ראש מפא"ת אופיר שוהם (האחראי על המו"פ הצבאי) ואבי חסון, המדען הראשי בתמ"ת, היועץ הכלכלי של הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל ואליהם הוספנו נציגים נוספים כגון משרד המדע, מפקדי היחידות הטכנולוגיות וראש רא"מ (הרשות לאבטחת מידע).

ממצאי ועדת הגנה ניטור ובקרה

  • התקפות קיברנטיות מהוות פוטנציאל לאיום מהותי על הרצף התפקודי במדינה. חצי הכוס המלאה קיים מענה חלקי לתשתיות הביטחון ומערכות תשתית קריטיות.
  • זוהה פער מרכזי בהגנה הקיברנטית על המרחב האזרחי
  • אין גוף מטה לאומי לקביעת מדיניות קיבנרטית בישראל
  • אין כיום מענה ברמה מספקת להתקפות ממקדות על המרחב האזרחיים פער מודעות לעוצמת האיום
  • חסרה פעילות מופ מספקת בנושא ההגנה הקיברנטית. למדינת ישראל יש פוטנציאל להיות שחקן מוביל בועלם בתתחום ההגנה הקיברנטית.
  • בהקשר זה, יש לומר כי קיימות מערכות פחות קריטיות אבל שיבוש של 3-4 מהם יהיה קריטי,לדוגמה פגיעה בשער החליפין אפשר לעשות גם דרך כניסה למחשב בבנקים שקובעים את שער חליפין.

ממצאי ועדת מיחשוב על

  • אין בישראל מחשבי על ואין מסה קריטית של ידע ברמה בינלאומית בחישוב עתיר ביצועים, בדגש על ההיבט המעשי
  • קיימים איים של ידע בתחום, אך אין ביניהם סינרגיה והם מפוזרים באופן שאינו מעודד שיתוף פעולה
  • גם במקומות שבהם קיימים מחשבים עתירי ביצועים בישראל קיימים פערי ידע
  • חלק מהצרכנים אינם מודעים לאפשרויות שהם יכולים לקדם במגזרם בהינתן מחשבים עתירי ביצועים וסביבה תומכת.

ממצאי ועדת צופן וסימולציה

  • הצופן הביטחוני הוא קריטי לחוסן של מערכות ביטחוניות. חשוב לשמור על יכולות פעולה מדינתיות בתחום
  • לישראל יש יכולות מהשורה הראשונה בתחום התיאורטי והיא חלשה ביישום בתעשיה
  • קיים צורך בסימולציה של המרחב הקיברנטי במערכת הבטחון ובאקדמיה לצרכי פיתוח ותרגון.

ממצאי ועדת התועלות האקדמיות

  • נדרש לחזק את המחקר המדיע בארץ בתחום הקיברנטי
  • דרוש מרכז ידע ומחקר בתחום חישוב העל
  • יש צורך בהגדלת שיתופי פעולה מחקריים בין האקדמיה, הביטחון והתעשייה
  • דרוש לחזק ההוראה בתחום לטובת הכשרת כוח האדם
  • חשוב להגדיל את שיתוף הפעולה בתחום בין האקדמיה לבין מקבלי ההחליטות וקובעי המדיניות.
  • לאקדמיה בישראל ישנם צרכים בתחומים של ידע, ייעוץ והחשרה מקצועית בחישוב מתקדם
  • נדרש שידרוג של יכולות חישוב על מקומיות אך אין כנראה צורך במחשב על כנותן שירותים מרכזי.
  • נמצא שיש בסיס לרעיון המרכזי, לשם כך נדרשת ליברליזציה ושקיפות בהיתרי היצוא ובהגברת מיקור החוץ.
  • ניתן לכוון את התעשיה הקיברנטית בישראל להתמקד בצרכים הלאומיים בהגנה על המרחב הקיברנטי
  • קיים צורך בניהול מרכזי של המאמץ הקירבנטי
  • פרויקטים ממשלתיים יכולים ליצור יתרונות יחסיים חדשים לתעשיה הישראלית ולחוסנה הלאומי של מדינת ישראל.
  • אנחנו מאמינים שזה יכול לתת כיוון חדש לתחום ההייטק בארץ.

ממצאי תת הועדה – ההסדרה

  • מענה ההגנה הקיברנטית של שנת 2002- אינו מתאים בשנת 2011
  • מענה בלתי מספיק לתשתיות המדינה (גופים מאובטחים)
  • חסרה הסתכלות לאומית רחבה על סוגית המרחב הקיבנטי בכלל והבטיחון הקיבנטי בפרט
  • יש קושי במימוש אחריות ועדת ההיגוי העליונה להגנה על מערכות ממוחשבות.
  • דרושה התאמה של מערכת הדינים הישראלית למציאות.

36 תגובות

  1. הרעיונות כאן מצוינים. אך הדוגמא של שיבוש שער החליפין שמפרסם בנק ישראל, אינה דוגמא טובה. מתוך ידיעת הדברים במקרה זה, אני יכול לומר שהסיבה לכך שדוגמא זו אינה טובה הינה שמכיוון שבנק ישראל דוגם מתוך מערכות המחשב של הבנקים הישראלים שסוחרים במט"ח באופן שוטף, את צד הביד BID ואת צד האסק ASK באופן אקראי (עד כמה שתוכנת מחשב מסוגלת לבצע דגימה "אקראית") מספר רב של פעמים וזאת במהלך של שעתיים לפני פרסום השער היציג היומי שמתפרסם בשעה 15:30, והנתונים נקלטים ע"י תוכנת אקסס פשוטה והחישוב מתבצע באמצעות קובץ אקסל פשוט עוד יותר, קובץ שניתן לבודד אותו בקלות ממרחב הסייבר, ולאחר מכן המספר המתקבל נבדק ע"י כלכלן האחראי על כך לפני שהוא מתפרסם, הרי כל מספר חריג שהיה נוצר כתוצאה מוירוס או האקר, היה נפסל מיד ובנק ישראל היה מבצע במיידי את החישוב באופן ידני, במידת הצורך, ומפרסם את הנתון הנכון של שער החליפין.
    לגבי האפשרות לתקיפת מערכות המחשבים של חדרי עסקאות המט"ח של הבנקים, ולשיבוש המסחר היומי במט"ח, זה כבר סיפור אחר…. מכיוון שהמערכות מבוססות על DEALING3000 של REUTERS וכל אחת מהן מחוברת לרעותה בבנקים האחרים ושער המט"ח השוטף במסחר גופו נקבע באמצעות דילרים המתקשרים ביניהם באמצעות צ'אטים. אך גם פה זה לא פשוט מכיוון שמדובר בחיבור נל"ן. ניתן אולי להפיל את המערכת עצמה, אך לא הייתי מזלזל ביכולות ה- FIREWALL של אבטחת המידע במערכת הבנקאות הישראלית.

  2. 200 tflops זו בטח בדיחה- כאילו התעוררתי בשנות התשעים…
    80 כרטיסים גרפיים זה כל מה שצריך בימינו לכזה מחשב…
    בחישוב מהיר זה צריך לעלות בערך 200,000 דולר
    שזה שווה ערך לתקציב הנופש של…

  3. מצא חן בעיני המשפט הבא
    The most recent definition has been proposed by Louis Kauffman, President of the American Society for Cybernetics, "Cybernetics is the study of systems and processes that interact with themselves and produce themselves from themselves

  4. בויקיפדיה כתוב
    קיברנטיקה הוא תחום במתמטיקה שימושית העוסק בחקר תהליכי התקשורת, מערכות הבקרה ועקרונות המשוב בין בני אדם, ארגונים ומכונות.
    ובערך באנגלית יש פירוש למילה עצמה
    The term cybernetics stems from the Greek κυβερνήτης (kybernētēs, steersman, governor, pilot, or rudder — the same root as government).

  5. דני:
    המאמר הוכן על ידי אבי כששמע הרצאה בה הריץ המרצה את השקפים במהירות ולא כל הפרטים היו מובנים.
    לכן, לא תוכל לקבל בשלב זה את התשובה המלאה (אבי ינסה לקבל תשובה מלאה מן המקור).
    בינתיים – אני יכול להצביע על חלק מן התשובה שכן מופיע במאמר:
    " כדי לאפשר לישראל להריץ מתקפות מדומות ולהתאמן "

  6. כאדם שעוסק בתחום, לא הבנתי מה הקשר בין מחשבי על להגנה על תשתית המחשבים בארץ. בדרך כלל בישראל אין מספיק מודעות לאבטחת מידע. (לדוגמא, בד"כ אתרים ישראליים פחות מאובטחים מאתרים באמריקה). אני יודע איך מחשב על יכול לסייע בפריצה לעיתים נדירות, אך לא איך מחשב על של המדינה יגן על מחשבים של תושבי המדינה. רוב עבודת האבטחת מידע היא מציאת חורי אבטחה, ולא decryption.
    נ.ב. בישראל אין הרבה מחשבי על, אך בד"כ מתגברים על המחסור בשימוש בקלסטרינג(כמה מחשבים שעובדים ביחד כמחשב על) או באלגוריתמים מבוזרים(אלגוריתם הרץ על כמה מחשבים), וכך חוסכים הרבה כסף.
    קלסטרינג – http://en.wikipedia.org/wiki/Cluster_%28computing%29
    אלגוריתמים מבוזרים – http://en.wikipedia.org/wiki/Distributed_algorithms

  7. נו כבר, במקום להתווכח אם "קיברנטי" זה בעברית או לא, אולי תחילו לעבוד על הקמת ה-200 טרה-פלופ? =)

  8. לדעתי הכנה והלא מדעית מי שמגיב לכתבות ואו לנושאים כבדי-משקל כגון הגנה על הסייבר הישראלי מפני התקפות של טרוריסטים ומכניס בזה נימה פוליטית חסרת תועלת תוחלת ומשמעות הופך עצמו לאדם נחות הן מדעית והן בכל בחינה שהיא מה גם שתגובה אמורה להיות מכובדת עניינית ואפילו הייתי מסתכן וטוען דעתנית אדם המתיימר להיות בוגר הטכניון מכניס את נושא הפת"ח אש"ף וההתנחלויות עושה מעצמו צחוק ביודעין והופך את האתר הרציני לחוכא והיטלולא הלוואי שלא היה מגיב גבבה כלל ועיקר כנראה אין לו מה לומר באופן מדעי ולכן הוא מנפנף בגיבריש בדמותם של אש"ף פת"ח והתנחלויות כיצד זה קשור להתקפות טרור בנושא סייבר ובמרחב הקיברנטי לאלוהים ולאיש הנחות בעצמו פיתרונים!!!

  9. לידיעת כולם ישנן 5 מדינות בעולם היכולות לשתק בעזרת המרחב הקיברנטי את מחשביהין של מדינות אחרות כגון איראן ולהחדיר להם וירוסים שיאטו את הניסיונות לבצע צנטריפוגות אטומיות כאלו ואחרות ולייצר שיתר שאת פצצת אטום נקייה ואו מלוכלכת המדינות הם ארה"ב בריטניה צרפת רוסיה וישראל לכן מדאיג מאוד הנושא הקיברנטי ולא מזמן ארה"ב טענה שכל מי שינסה לעשות עליה טרור של מחשבים היא עלולה להכריז עליו קאזוס-בליי כלומר הכרזת מלחמה אזי נושא המרחב הקיברנטי הינו בהחלט נושא ראוי ולעיתים כאוב מאוד למדינו כאלו ואחרות אז יש עוד מה לעשות

  10. אמיתי, יש מספיק אתרים שעוסקים בכך.

    ובכל אופן בלי קשר לסיבת האיום, כל עוד הוא קיים מדינה שדואגת לאזרחיה חייבת להגיב לו, תהא הסיבה אשר תהא, מה גם שכל אחד רואה את הסיבה לפי הדעה הפוליטית שהוא מחזיק בה. למולמו"פ אין השפעה על המדיניות בנושא ההתנחלויות, וככל הנראה, תרשה לי לנחש שיישארו שונאי ישראל גם אחרי שלום עם הפלשתינים והחזרת כל ההתנחלויות – אירן למשל, כך שהאיום הקיברנטי לא ממש קשור בשום דרך להתנחלויות ויש להערך כנגדו.

  11. לחושב פתוח
    אילו מדינת ישראל הייתה מבררת לעצמה לעומק באופן מדעי את הסיבות לביטחון המעורער באופן מתמיד היא הייתה מגלה בראש הסיבות את ההתנחלויות.
    הטענה שאין לערבב מדע עם פוליטיקה, מטעמי אסטטיקה, מתממת. תמיד, ממש תמיד, נשענו יחסי המדינות על יכולותיהן הטכנולוגיות כלומר על יכולותיהן המדעיות. בתקופות שעוד לא היה מדע כמו בימינו, בכל זאת היו אנשים חושבים ויצירתיים שהקנו למדינות שונות יכולות טכנולוגיות יוצאות דופן בכוח הצבאי.
    בתקופה המודרנית מבוססת התפשטות אירופה בעולם על יכולותיה הטכנולוגיות המבוססות על המדע שלה, וגם הנאציזם התבסס על טכנולוגיה ומדע, ושלא לדבר על פצצת האטום.

  12. אבי, הדברים שלך הרגיעו אותי. תודה.
    ובכלל, סחתיין על האתר המעולה שלך.
    אני נכנס תמיד לשטוף בו את הראש ותמיד מוצא משהו מענין.
    באמת תודה וישר כוח.

    בעניין כל מני איומים על הפלת אתרים, יש פה למעלה באמת דוגמא לעוד איום מרומז כזה.
    בהקשר לכך, להלן הצעה קונסטרוקטיבית ובדיוק בהקשר לידיעה שלמעלה:
    בניחוש מושכל ניתן יהיה להניח שמספר ה-"האקרים" שקוראים ונהנים מהאתר שלך, גדול בהרבה ממספר חסרי תרבות הדיבור והסובלנות שינסו להפיל אותו.
    אם כך, צור לך "משמרת בטיחות" של "מתנדבי סייבר" שיעזרו לך להגן על האתר מכל מני איומים ושאר בלהרציות.
    אני מניח שתמצא מתנדבים. 🙂

  13. ההערה שלי לא היתה פוליטית. היא היתה עובדתית כתגובה למישהו שטען טענה פוליטית. אני גם מסכים עם יוסי פרמינגר, שבכל מקרה הכיבוש אינו בתחום אחריותו של המולמו"פ ובזה אני מקווה שסגרנו את החלק הפוליטי של התגובות.

    יש גורמים יותר גרועים שאי אפשר בכלל לבקר – איזה חרדי איים שאם לא אוריד את הכתבה על רצח הכלבה ש'נכנסה בה נשמתו של עורך דין' הם יפילו את האתר. כנראה שזה שיש למישהו אינטרנט לא הופך אותו לנאור.

  14. ל-9 (אבי בליזובסקי):
    להבנתי המציאות מראה שרצוי להימנע מלערב מדע ופוליטיקה מפלגתית.
    באופן אישי הייתי מעדיף שבאתר הזה שמוקדש למדע ולנספחיו לא יהיה עירבוב שכזה, פשוט מטעמי אסתטיקה.
    קח בחשבון שפתיחת הפתח לפוליטיקה מפלגתית/מדינית באתר הזה תביא עימה המון מכרכש ומרעיש של מיני טרולים לימין ומשמאל ומכל חור אפשרי.
    שאל את עצמך אם בכך אתה חפץ…

    הערה לסיום: למיטב זכרוני, בתקופתי בטכניון, המקום היחיד בו היה ביטוי לפוליטיקה מפלגתית (לא זו המשעממת של אס"ט) היה על קירות השירותים. לדעתי זה המקום הראוי לה בתוך השיח המדעי.

  15. אני מסכים שהכיבוש יותר מסוכן מוירוסים אבל אני די בטוח שזה לא בתחום של המולמו"פ ולפיכך לא נראה לי מועיל להעלות את זה כאן.

  16. לא אכפת לך להוציא לשון הרע גם אם זה שקר.
    כדאי שתזכור לגבות את האתר שלך טוב.

  17. ל 4: אתה חצוף ופרובוקטור. זו כתבה מדעית, למה להכניס פוליטיקה?

    ואגב- בראיה פלשתינאית, כל מדינת ישראל זו התנחלות אחת גדולה. אם הבעיה של הפלשתינאים היתה ההתנחלויות אז הם לא היו יורים על באר שבע ועושים פיגועים בתל אביב…כדאי שתקשיב למה שהם אומרים בערבית (לך תלמד) ותפסיק לפרש רק מה שאתה רוצה לשמוע.

  18. אני מוכן לבנות את ה"פלופ 200" בעבור סכום סמלי,
    ובתור בונוס וכדי להפגין סולידריות עם המאבק לשמירה על בטחון המדינה,
    תהיה לו גם זרוע להריגת יתושים !

  19. הכתבה שלמעל קצת מוגזמת (יותר מדי ספרי סיברספייס)
    הסיכון האמיתי והמוחשי ביותר על אזרחי ישראל הוא לוחמה ביולוגית.
    הסיבה לכך היא שמדינה אחרת תוכל לגרום לפריצת מגפה קטלנית בישראל באופן שלא ניתן יהיה לאתר את מקור ההתקפה. לכן זהו סיכון מוחשי.
    מדינה סבירה לא תתקוף את ישראלל בנשק כימי או כל נשק אחר לא קונבנציונלי שדורש טילים משום שאז תונחת עליה התקפת נגד ישראלית שכנראה תשתמש בנשק גרעיני.
    נשק ביולוגי הוא זול ופשוט יחסית לביצוע ולכן כה מסוכן וכה זמין לביצוע התקפות טרור.

    כל מה שכתוב בכתבה למעלה הוא נכון אבל לא באמת מסכן את האזרחים בפגיעות משמעותיות בנפש.
    מה שדוחף באמת את הפעילות למעלה הם הכלכלנים ואנשי התעשייה – ובצדק.
    ישראל צריכה להמשיך לפעול מבחינה כלכלית תחת תוקפנות מסוגים שונים.
    באופן פרטני ומיידי, בן-ישראל פשוט מנסה להפנות משאבים לאקדמיה המתייבשת וזאת למרות שמיטב המוחות הם בתעשייה ולא נשארו להתייבש באקדמיה.

  20. מערכת ההגנה היעילה ביותר של ישראל היא לתת לאנשים כמוך ת.ז כתומה, ולהעביר אותך לעזה.

  21. הכותרת היא ציטוט ישיר מפי הפרופסור?
    אם כן הייתי רוצה לדעת בדיוק מה הקשר בין מחשבי על והגנה מפני פריצות…
    עברתי במהירות על ההמלצות והן מעניינות אבל אין סיבה לערבב מין בשאינו מינו.

  22. בושה שאין במדינה מחשב על נורמלי… אפילו לא באוניברסיטאות.

    באונ' בן גוריון למשל היה מחשב עם 10 ליבות (…) וזה נקרא "מחשב-העל" של המחלקה למדעי המחשב…

  23. סוף סוף אפשר להגדיל את התמונות המצורפות בלחיצת עכבר, הגיע הזמן !!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן