סיקור מקיף

החללית יוליסס טסה מעל הקוטב הדרומי של השמש

איזורי הקטבים של השמש הם מעניינים – יש בהם חור בעטרה ומהם בורחים האלקטרונים והפרוטונים החמים המהווים את "רוח השמש"

בתמונה: הדמית אמן של החללית יוליסס.  איור: דייויד הארדי/ESA
בתמונה: הדמית אמן של החללית יוליסס. איור: דייויד הארדי/ESA
לפני פחות ממאה שנה, הקוטב הדרומי של כדור הארץ מחוץ להשג ידם של בני האדם. חוקרים שאפו להגיע לשם ולשם כך נלחמו במחלת הצפדינה, ברוחות, באיבוד הכיוון ובקור הכמעט מאדימאי השורר שם. עד שרולד אמונדסן ורוברט סקוט הגיעו לקוטב ב-1911 ו-1912 בהתאמה היתה זו ארץ לא נודעת. המצב דומה כיום – על השמש.

הקוטב הדרומי של השמש הוא איזור שאין אליו גישה, אומר פיסיקאי השמש אריק פוזנר ממטה נאס"א. "בקושי ניתן לראות אותו מכדור הארץ ומרבית החלליות החוקרות את המש מוצבות במקביל לקו המשווה שלה ובקושי הן רואות את קווי הרוחב הגבוהים. ובכל זאת, חללית אחת הצליחה לחלוף מעל הקוטב הדרומי – יוליסס, המשותפת לנאס"א ולסוכנות החל האירופית. ב-7 בפברואר היא ביצעה טיסה נדירה כמעט מעל הקוטב הדרומי של השמש. למעשה היא עברה בהרבה את קו הרוחב 80 דרום. אומר פוזנר, המדען הראשי בפרויקט יוליסס עבור נאס"א.

פיסיקאים החוקרים את השמש מתרגשים. יוליסס חלפה מעל קטבי השמש פעמיים בלבד עד כה ב-1994/5 וב-2000/1. הטיסה היתה קצרה אך מספיקה כדי להוכיח כי הקטבים הם מקום מוזר ומעניין.

החור בעטרה הקוטב הדרומי של השמש. צילום: SOHO
החור בעטרה הקוטב הדרומי של השמש. צילום: SOHO
החידה הראשונה לעניין היא שהקוטב המגנטי הצפוני של השמש נשמר עד הקצה הדרומי שלה. מבחינה מגנטית השמש ניצבת במהופך. מרבית האנשים אינם יודעים זאת, אך יש לנו מצב דומה על כדור הארץ, העיר פוזנר. "הקוטב המגנטי הצפוני שלנו נדבק לקוטב הגיאוגרפי הדרומי. מהבחינה המגנטית יש לכדור הארץ ולשמש המון מן המשותף. הקטבים המגנטיים של שני הגופים הללו נמצאים בתנועה מתמדת ולעיתים קרובות הם מבצעים מהפך שלם, כאשר הצפון והדרום משנים מקומות. המהפך הזה מתרחש כל 11 שנים בשמש בסינכרון עם מחזור כתמי השמש. בכדור הארץ מתרחשת התופעה כל 300 אלף שנה, ואין יודעים עם מה נעשה הסינכרון כאן. " לדבריו, חקר השדה המגנטי של השמש עשוי לתת לנו רצזים אודות השדה המגנטי של כדור הארץ.

החידה השניה היא קיומם של חורים מעל קטבי השמש "חורי העטרה" (coronal holes). אלו אתרים שבהם השדה המגנטי של השמש נפתח ומאפשר לרוח השמש לברוח. "בטיסה מעל הקטבים מקבלים טפיחה בפנים מזרם של פרוטונים ואלקטרונים חמים הנעים במהירות של מיליון קמ"ש. להזכיר – גם לכדור הארץ יש חור בקטבים – החור באוזון. הכימיה של החור באוזון אינה קשורה כלל לפיסיקה המגנטית של חורי העטרה, אך כפי שאומר פוזנר "מעניין שבקטבים רבים יש חורים" (באנגלית זה חרוז "it is interesting that so many poles seem to have holes".)

החידה השלישית: השדה המגנטי של השמש בקטבים המאפשר לרוח השמש לצאת גם מאפשר לקרנים הקוסמיות להכנס. יתכן שהחלל שמעל קטבי השמש יכול לשמש מקום בו ניתן לדגום חומר בין כוכבי מבלי לעזוב את מערכת השמש? "זה מה שחשבנו לפני המעבר הראשון מעל הקוטב ב-1994" אמר פוזנר "אך התברר שטעינו. משהו שומר על הקרנים הקוסמיות מחוץ לאיזור הקטבים של השמש. המעבר הנוכחי נותן לנו הזדמנות לחקור את התופעה.

מסתורין רביעי: ישנן עדויות ממעברים קודמים כי קיימים הבדלי טמפרטורות בין הקוטב הדרומי והקוטב הצפוני של השמש. "איננו בטוחים מה הסיבה לכך" אומר פוזנר. "ואנו להוטים ללמוד אם עדיין הדבר כך. לאחר המעבר הנוכחי מעל הקוטב הדרומי צפוי מעבר מעל הקוטב הצפוני בתחילת 2008 שיאפשר לנו השוואה בין הצפון והדרום.

לכתבה באתר נאס"א

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. לאבי בילובסקי אני מתעניין מתי שוגרה החללית יוליוס
    חיפשתי בויקפידה ולא מצאתי גם באתר הידען

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן