מנכ”ל ספייס פארמה: “DIDO 2 מתכונן לניסויים”; בכיר ברמון צ’יפס: “מיזערנו את כל האלקטרוניקה” * שני הלוויינים יצרו קשר ופועלים היטב לקראת תחילת המשימות המבצעיות שלהם
שני לוויינים ישראליים אזרחיים שפותחו בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע שוגרו הבוקר, 15 בפברואר בשעה 6:00, בהצלחה לחלל. הלוויינים שוגרו מהודו על גבי משגר של סוכנות החלל ההודית יחד עם 102 לוויינים נוספים מרחבי העולם – מספר שיא עולמי של לוויינים המשוגרים על גבי אותו משגר.
הלוויינים, BGUSAT של אוניברסיטת בן גוריון ו-DIDO 2 של חברת ספייס פארמה הישראלית-שוויצרית נכנסו למסלול בגובה 500 ק”מ תוך מספר דקות לאחר השיגור. הלוויינים הישראליים ישמשו חוקרים מהארץ ומהעולם למטרות מחקר של תופעות אקלים ולניסויים רפואיים. שני הלוויינים, זעירים בגודלם, מוכיחים יכולות טכנולוגיות חדשניות המאפשרות לחוקרים ישראלים לנתב את הניסוי שלהם ולקבל מהלוויין מידע ישירות ובקלות.
שר המדע אופיר אקוניס אמר לכבוד השיגור, “אנו גאים לראות איך המחקר הישראלי ממריא וגאים בהישגי החוקרים הישראלים שפיתחו שני לוויינים קטנים וחכמים שיסייעו בקידום מחקרים ברפואה ובאיכות סביבה לטובת האנושות כולה”.
יוסי ימין מנכ”ל ספייס פארמה אומר בשיחה עם אתר הידען כי הלוויין יצר קשר דו סתרי עם כדור הארץ.
“כרגע המערכות עובדות והלווין בסדר כולל המחממים הטמפרטורה, בספייס פארמה להגיע עם לוויין למעלה ולעשות תקשורת זה לא המוטו אלא לעשות ניסויים רטובים בתנאי חוסר כבידה. זה נדע בימים הקרובים ככל שהזמן עובר זה נראה מבטיח.”
סוגיית התקשורת עם הלוויין מאחורינו, הלוויין מתקשר למעלה, למטה ועכשיו צריכים להכנס למעבדה ושם נמצאת התפיסה המחדשת שלוו”. אומר ימין.
גם אוניברסיטת בן גוריון, מדוווחת כי BGUSAT, פרויקט משותף לתעשייה האווירית ולמשרד המדע הגיע לחלל והצליח לתקשר עם הקרקע. ובתוך כך התפרסם היום כי BGUSAT הוא לוויין על טהרת כחול לבן.
בלוויין שולב לראשונה מחשב ייעודי, שפותח במיוחד על ידי מהנדסי התעשייה האווירית עבור ננו-לוויינים, המשלב שבב ייחודי שפותח על ידי ‘רמון צ’יפס’ והינו בעל יכולות מחשוב דומות לאלו של מחשבי הלוויינים הגדולים. בנוסף, פותחה במפעל חלל, בשיתוף חברת מיקרוג’יק, מצלמה ייעודית יחידה מסוגה שמסוגלת לצלם בתחום האינפרה האדום הקצר מגוון רחב של תופעות מזג אוויר. התמונות שישדר הלוויין ייקלטו בתחנת קרקע שהוקמה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובתעשייה האווירית. באמצעות המצלמות של הלוויין יהיה ניתן לעקוב אחר שינויי אקלים, גזים באטמוספירה כגון CO2 ואחרי בוהק שמיים. המצלמה מסוגלת להבחין בתופעות הללו בצורה טובה יותר בהשוואה למצלמות רגילות.
הלוויין שוקל 5 קילוגרמים וגודלו מעט יותר מקרטון חלב. הלוויין מצויד במצלמות מיוחדות המסוגלות לזהות תופעות אקלימיות שונות ובמערכת בקרה שתאפשר בחירה של אזורי הצילום והמחקר.
ראובן דובקין, מהנדס בכיר בחברת רמון צ’יפס אומר בשיחה עם אתר הידען, כי רמון צ’יפס מפתחת שבבי ASIC המספקים פתרונות מיקרו אלקטרוניקה לסביבות עם קרינה. “בעזרת הטכנולוגיה בנינו מספר מוצרים על גבי שבבים. אחד מהם – הוא פלפטפורמה לדחיסת תמונות בשם JPIC וכמה יחידות ממנו הוטסו בלוויין אופק 11.
אחד מהמוצרים שלנו המיוצר בשיתוף עם חברת קובהאם-גייזלר השבדית הוא בקר בשם GR 712 RC שניתן לתכנת אותו כך שיפעיל רכיבים אלקטרוניים. הוא לא טס בפעם הראשונה לחלל – הוא כבר נמצא שנתיים במספר משימות חלל ובהם היאבוסה 2 היפנית שמתוכננת להגיע לאסטרואיד ולדגום דגימות קרקע ממנו בשנת 2018, ולהביאן לכדור הארץ בשנת 2020.
“מה שמיוחד בלוויין BGUSAT הוא שבגלל גודלו הזעיר – אי אפשר להכניס לתוכו הרבה אלקטרוניקה משום שהיא דורשת הספק גבוה, דבר שלוויין זעיר מתקשה לספק. בלוויין ששוגר היום אין חוץ מהמעבד שלנו יותר מדי אלקטרוניקה והוא מעבד מרכזי שאפשר לתכנת אותו כמו מעבד של אינטל, להעביר אליו תוכנת משימה ולנהל את הלוויין הקטן.”
“כדי לנהל לווינים גדולים נדרשת כמות גדולה יותר של מעבדים אבל גודל המשימה יותר זולה ויש גם צורך בעיבוד נתונים הרבה יותר גדולה מאשר ננו לוויינים. כעת מפתחת רמון צ’יפס את RC 64 מעבד בעל 64 ליבות פנימיות מיועד לעיבוד מקבילי יעיל מאוד. אפשר גם לשים הרבה כאלה ביחד והם ידברו אחד אם השני. אם 712 הוא יותר למטרות בקרה על הלוויין 64 הוא הרבה יותר חזק ונועד לעשות עיבוד אות מסוב למשל לצרכי תקשורת ועקיבה. אנחנו מקווים שהוא יהיה זמין כבר השנה בדור דגימת הנדסה ונתחיל את המשימות שלו אחרי שנעשה את כל הבדיקות ב-2018-19”
הלוויין יאפשר לחוקרים לקבל תמונות באיכות גבוהה, תמונות שבעבר נאלצו החוקרים לרכוש מלוויינים זרים בעלות גבוהה. סוכנות החלל הישראלית הקצתה סכום של כמיליון שקלים למימון מחקרים על בסיס התמונות שיגיעו מהלוויין.
עוד בנושא באתר הידען:
