ידענים: טכנולוגיה ישראלית בחלל

מאת 14 בפברואר 2017 אין תגובות

זהו אחד משני הלוויינים הישראלים שישוגרו מחר מהודו ביחד עם עוד 100 לוויינים זעירים. בראיון לאתר הידען אומר מנכ"ל החברה יוסי ימין: מדובר בננו לוויין במשקל4.5 ק"ג שיכיל את כל מה שיש במעבדה רפואית: פיפטות, צלחות פטרי מיקרוסקופ, ספקטרומטר. הניסויים כבר מותקנים בפנים וכל אחד מהמשתמשים יוכל להפעיל את הניסוי שלו דרך הטלפון החכם
לוויין מסדרת DIDO של SpacePharma. צילום יח"צ - SpacePharma

מחר, ד' ישוגרו שני לוויינים ישראליים אזרחיים שפותחו בתמיכת סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע. הלוויינים ישוגרו על גבי משגר של סוכנות החלל ההודית אשר יישא עליו מספר שיא של 102 לוויינים נוספים מרחבי העולם.
שר המדע אופיר אקוניס אמר לרגל השיגור, "השיגור של לוויין מחקר מדעי ולוויין של סטרטאפ חדשני, בשיתוף משרד המדע, מציג את ההשקעה של המשרד בעתידה של מדינת ישראל. עתיד שממנו ייהנו גם מדענים וגם יזמים ובעיקר הצעירים של היום שמקבלים השראה לתעשיית החלל הישראלית הצומחת".

הלוויין של הסטאטראפ אליו התכוון השר אקוניס או הוא לוויין של חברת SpacePharma הישראלית שפיתחה לראשונה בעולם ננו לוויין ובו מעבדה עם ארבעה ניסויים שנשלטים על ידי אפליקציה ישירות על ידי החוקרים. הנתונים מהניסויים משוגרים חזרה לכדור הארץ, והחוקרים יכולים לצפות בהם בזמן אמת ולשלוט בהם באמצעות הטלפון החכם. המערכת האוטומטית המשולבת במעבדה מאפשרת לשנות את מהלך הניסוי, לקבל נתונים כמו קרינה, טמפרטורה ועוד ולצלם תמונות מיקרוסקופיות.

הלוויין, DIDO 2 שמשקלו כ-4.5 ק"ג, יאכלס כאמור ארבעה ניסויים שיבדקו את השפעת תנאי חוסר כבידה על חומרים, בהם גם ניסוי של חוקר ישראלי. שיגור נוסף של החברה מתוכנן לשנה הקרובה. בעתיד מתכננת החברה להפעיל בחלל מעבדות המריצות לא פחות מ-160 ניסויים בעת ובעונה אחת.

בראיון לאתר הידען לקראת השיגור אמר יוסי ימין מנכ"ל ספייס פארמה: "החברה הוקמה בשנת 2013 בארץ, ושמה לה למטרה להנגיש את הסביבה של חוסר הכבידה לתעשיות, חוקרים, אקדמיה וגם למגמות מדעים בבתי הספר כולל ביוטכנולוגיה ולא להישאר בגבולות של אלקטרוניקה, הנדסת מחשב ומדעי החלל."

אנו מסוגלים לבצע את הניסויים על פלטפורמות שונות – רכיב שניתן להתקין אותו בתחנת החלל הבינלאומית, מטוס המבצע טיסות פרבוליות ומאפשר להגיע לחוסר כבידה, ישנו הלוויין שאנו משגרים ואפשר להשתמש במעבדה הזו בתוך מערכת הרעדה על כדור הארץ או אפילו גם על השולחן בתנאי כבידה רגילה."

"לקחנו סביבת מעבדה קלאסית עם הפיפטות, צלחות פטרי, מיקרוסקופ, ספקטרומטרים וחיישנים נוספים ומיזערנו את זה לגודל של קופסת נעליים של תינוק. אנחנו מאפשרים למפעילי הניסוי להפעיל את הניסוי באופן עצמאי לחלוטין מהניסויים האחרים."
"היום בתחנת החלל הבינלאומית אין אפשרות לבצע מחקר מרחוק. בעלי הניסוי מטיסים אותו לתחנה בתוך קפסולה ואז היא חוזרת אליהם. יש בעיה כי גבישים לדוגמה נהרסים כשהם חוזרים לכבידת כדור הארץ. במקרה של הלוויין אנחנו לא יכולים להחזיר את החומר ולכן יפותחו כישורי מעבדה מרחוק בתנאים של חוסר כבידה."

כמה לוויינים נמצאים בהכנה לשיגור?
"בנוסף ללווין שישוגר מהודו, כבר בתחילת חודש מארס ישוגר הלוויין השני בסדרה מוירג'יניה ולוויין שלישי, שאמור היה להיות משוגר באמצעות משגר פאלקון 9 של חברת SPACEX מעוכב. כידוע משגר מסוג זה התפוצץ על כן השיגור בכף קנוורל ועמו התפוצץ גם הלוויין עמוס 6 שהיה אמור להיות משוגר יומיים אחר כך."

"החומרים כבר בתוך המעבדה, לרבות אנזימים, גבישים וסוגי שמנים, וכל הניסויים נשלטים מרחוק על ידי המשתמשים ללא התערבות של ספייס פארמה או של סוכנות חלל כלשהי. על הלוויין הראשון יש ניסויים של לקוח ישראלי, גרמני, בריטי וניסוי רביעי שלא ניתן לפרסם את מקורו ובהם ניסוי תרופה, עמידות אמולסיה לצורך הארכת חיי מדף וגבישים מיוחדים, וכן ניסוי באנזימים הקשורים להרכב הפלאק על השיניים."

"עד היום ביצעו את הניסויים אסטרונאוטים שלמדו את הפרוצדורה על כדור הארץ. המדענים היו קובעים את התהליך, בונים את הציוד, מעבירים לנאס"א כדי שיאשרו להעלות לתחנת החלל או למעבורות כשהיו ולא היתה להם שליטה מרחוק. תמיד צריך לזכור מי שפורץ דרך בחדשנות הפרמצבטי. הרפואית המדעית אלו המדענים או החוקרים וברגע שהם לא מזיזים את הג'ויסטיק הם מאבדים את כל התובנה. האסטרונאוט צריך לשרוד, להתאמן, לאכול, לדאוג קודם כל לבטיחותו ורק בסוף הוא מתרכז במדע והוא לא באמת החוקר או הרופא או המדען ואם הניסוי משתבש מדובר בזבוז זמן והרבה כסף ומשאבים."

"במקרה שלנו חוקר באקדמיה או בחברות הסטרטאפ או אפילו תלמיד תיכון יכולים לאחוז את הג'ויסטיק, לפתוח שסתומים להריץ תסחיפים, להעביר את החומרים דרך ממברנות, למדוד קרינה ולבצע מדידות ספקטרומטריה."

אין חשש מהפרעות בין הניסויים?
"בנינו את הלוויין בשיטה שמאפשרת אוטונומיה לכל תא. ניתן אפילו לכוון לכל תא טמפרטורה שונה. גם האפליקציה מבודדת מטעמי בטחון מידע בין הלקוחות – בטיחות הביטים. הנוזלים מורתחים ונשמרים במאגרים שונים ואף אחד לא יכול לפגוע בניסוי של משנהו, אפילו לא בטעות."

בכל זאת, מדובר בננו לוויין, איך מוודאים שהוא לא יהפוך לפסולת חלל?
ימין: "אנחנו עומדים באמנות החלל שאנחנו חתומים עליהם, הדורשות בין היתר הורדה מהמסלול ושריפה באטמוספירה של מערכת בסוף חייה. ברגע שתהיה חקיקה יותר רחבה על המחויבות של חברות כמונו להימנע מפסולת בגודל מסויים, נעמוד בחוקים. בכל מקרה ללווינים עצמם יש מערכת ניטור מרחוק כך שניתן יהיה לשנות מסלול במקרה של התנגשות חזויה עם פסולת חלל. הלוויין שלנו הוא הראשון בעולם שקיבל ביטוח גם על התקופה שבה הלוויין ישהה במסלול ולא רק ביטוח על השיגור כמו שהיה נהוג עד כה."

מיהם העובדים בחברה?
כ-70% מהעובדים בחברה הם מפעילי לווינים לשעבר באמ"ן – שלמדו לאחר מכן עד לדוקטורט – או עבדו בחברות הייטק. החוכמה היא לייצר את האינטגרציה בין המערכות, ושלוב בין הידע האנושי והדיסציפלינות המדעיות. הם גם דוקטורים לביולוגיה אבל גם מבינים את מגבלות הלוויין ויכולת התפקוד שלו. בסמוך אליהם יושבים תוכניתנים המפתחים את הנדסת המערכת והתוכנה, אפילו ממשק אדם מכונה דמוי ווייז שבו כל מפעיל ניסוי יכול ללחוץ על המסך ולגרום לפעולות לחומרים שנמצאים בלווין – חימום, עירבוב, הדלקת נורת LED בחלל אין עוד אף חברה שיודעת לעשות את זה מרחוק בתוך מערכת מאוד קטנה וחמודה." מסכם ימין.

הוספת תגובה

  • (will not be published)