החיידק, המכונה "דאינוקוקוס רדיודורנס", יכול לשרוד בקרינה רדיואקטיווית החזקה פי אלף מזו הגורמת מוות לבני אדם. החוקרים טוענים כי החיידק החל את חייו במאדים לפני שהגיע לכדור הארץ באמצעות אסטרואיד
מדענים רוסיים טוענים כי מקורה של בקטריה בעלת יכולת עמידה גבוהה בפני קרינה רדיואקטיווית עשוי להיות מכוכב הלכת מאדים. החיידק, המכונה "דאינוקוקוס רדיודורנס", יכול לשרוד בקרינה רדיואקטיווית החזקה פי אלף מזו הגורמת מוות לבני אדם. החוקרים טוענים כי החיידק החל את חייו במאדים לפני שהגיע לכדור הארץ באמצעות אסטרואיד.
המגזין "ניו סיינטיסט" מדווח השבוע, כי כדי לבדוק כיצד פיתח ה"דאינוקוקוס" את כושר העמידה הגבוה בפני קרינה, הפציץ צוות מדענים מסנט פטרבורג בקרני גמא חיידק "קולי" מסוג אי. הבקטריות מסוג זה נחשפו לכמות קרינה שהרגה %99.9 מהן. לבקטריות שששרדו ניתן זמן להתאוששות ולהתרבות,
לפני שנחשפו לכמות גבוהה יותר של קרינה. לאחר 44 מחזורים, שבהם נחשפו הבקטריות לכמויות הולכות וגדלות של קרינה, היה צורך בעוצמת קרינה הגדולה פי 50 מזו המקורית כדי להרוג את אותה כמות יחסית של חיידקים. כלומר, הבקטריות ששרדו בכל מחזור היו חסינות יותר בפני קרינה.
החוקרים מצאו כי יצטרכו לבצע עוד אלף מחזורי קרינה כדי שה"קולי" יפתח עמידות הזהה לזו של ה"דאינוקוקוס". המשמעות היא כי כדי לפתח עמידות כזו על פני כדור הארץ יש צורך בפרק זמן של 100 מיליון שנה, אבל במאדים החיידקים יכולים להיחשף לכמות הקרינה הנדרשת בתוך כמה מאות אלפי שנים. ממצא זה הוביל את החוקרים למסקנה שה"דאינוקוקוס" התפתח במאדים לפני שנזרק לחלל על ידי אסטרואיד ונחת על פני כדור הארץ על גבי מטאוריט.
דיוויד מירסון, אסטרוביולוג של נאס"א, טען בתגובה לממצאי הניסוי כי אין זה סביר שה"דאינוקוקוס" הגיע ממאדים משום, שלדבריו, המבנה הגנטי שלו זהה למבנה של בקטריות אחרות על פני כדור הארץ. עם זאת, הוא לא הצליח להסביר כיצד פיתח ה"דאינוקוקוס" כושר עמידה כה גבוה בפני קרינה רדיואקטיווית. "זו בהחלט תעלומה כיצד הוא שורד", אמר מוריסון ל"ניו סיינטיסט".
לידיעה בניו יסיינטיסט
