סיקור מקיף

שיגור COROT – תחילתה של תקופה באיתור כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש

אין ספק שבעשורים הקרובים נוכל לענות על השאלות הגדולות: האם כדור הארץ ייחודי? האם אנחנו לבד בגלקסיה? האם יש חיים מחוץ למערכת השמש שלנו? כל שאלות המפתח הללו יקבלו תשובות באמצעות COROT וחלליות משוכללות יותר שיבואו בעקבותיה

מאת טל בן בורהום

לפני 11 שנה התגלה כוכב הלכת הראשון שמקיף כוכב (כמו השמש שלנו – 51 Pegasi – כוכב הנמצא 50.1 שנות אור מכדור הארץ), ושמו Pegasi 51 b. מאז התגלו יותר מ-200 פלנטות אחרות במערכות אחרות. בכמה מקרים אף התגלו כמה כוכבי לכת סביב כוכב אחד. הראשונים שהתגלו היו כמעט אך ורק כוכבי לכת גדולים מאוד, עד כדי כמה פעמים המסה של צדק, וקרובים מאוד לכוכב האם שלהם, מן הסתם, מפני שהגילוי שלהם קל יחסית.
החללית "קורוט", ששוגרה בסוף 2006, תנצל את העובדה שמעבר כוכב לכת מול כוכב האם שלו גורמת לתנודות בהארה של כוכב זה כדי לגלות את קיומו של כוכב הלכת. לאחר שהחללית תזהה 3 פעמים שינויי הארה, אפשר יהיה להניח בוודאות מרובה למדי, שאכן במערכת זו יש כוכב לכת, אפשר יהיה להעריך את גודלו ואת זמן המחזור שבו הוא מקיף את הכוכב שלו.
המשימה "קורוט" נועדה לגילוי כוכבי לכת סלעיים, שמסלול הקפתו את כוכב האם שלהם הוא עד 50 יום (החללית תצפה במשך 150 יום באזור האחד של השמיים, ולאחר מכן, באזור שמנגד). בעזרת "קורוט" מקווים החוקרים למצוא כוכבי לכת סלעיים סביב לננסים אדומים, שנמצאים ב"רדיוס של מים נוזלים מהכוכב" (רדיוס זה במערכת השמש נמצא בין נוגה למאדים, הנמצאים בגבול הרדיוס, ולכן אין מים נוזלים בקביעות על פני כוכבי לכת אלו). הטמפרטורה של הננסים האדומים נמוכה מזו של השמש, ולכן גבוה הסיכוי למציאת מים במצב נוזלי – אשר להבנתנו, הם גורם הכרחי לקיום חיים ומאפשרים מצב של התרחשויות ביולוגיות, ואולי אף של התפרצות חיים בכוכבי לכת אלו.

בדומה ל"קורוט", מתכוונת נאסא לשגר ב-2008 חללית בשם "קפלר", בעלת יכולת טובה יותר מזו של "קורוט". יתרונה המשמעותי של "קפלר" על "קורוט", הוא ביכולתה לצפות באותה נקודה במשך 4 שנים רצופות, שבמהלכן תוכל למצוא כוכבי לכת שמסלול הקפתם כזה של כדור הארץ, או אף גדול יותר.
הבעיה בשיטת גילוי כוכבי לכת דרך ליקוי כוכב האם שלהם, מתמקדת בעובדה שמנקודת התצפית שלנו, (מערכת השמש), אפשר לראות רק 5 אחוזים מכוכבי הלכת, ולכן, שיטת הגילוי הנפוצה כיום, (גילוי כוכבי הלכת הגדולים הקרובים לכוכב האם שלהם), מנצלת את כוח הכבידה שאותו מפעיל כוכב הלכת על הכוכב שלו שיוצר "נדנוד" (אותו מגלים בעזרת "אפקט דופלר", והוא מתבטא בספקטרום האור שהכוכב נצפה בו), ומאפשר, בעקיפין, לגלות את כוכב הלכת.

הצפייה מתבצעת כיום לרוב בעזרת טלסקופים מכדור הארץ, וכן, בעזרת טלסקופ החלל Hubble, שבעזרתו גילו כבר כוכבי לכת רבים. משימות נוספות שמתוכננות לעשור הבא למדידת "נדנוד" הכוכבים ברמה גבוהה מאוד, הם SIM ו-James Webb Telescope. וכן, TPF (Terrestrial Planet Finder) של נאסא, ו-Darwin שלESA . משימות אלו אמורות לשתף מספר חלליות, (טיסת קבוצה), שיהיו מחוברות ביניהן בקשר אינפרה-אדום, ליצירת תמונה אחת מדויקת ביותר. בעזרת טלסקופים אלו אפשר יהיה לצפות ישירות בכוכבי הלכת ולקבל מידע רב על-אודותיהם, למשל איזו אטמוספרה יש בהם, והאם קיימים בכוכבי לכת אלו החומרים הכימיים הנחוצים ליצירת חיים.

דומה שבעשורים הקרובים נוכל למצוא תשובות לשאלות "הגדולות": האם כדור הארץ ייחודי? האם אנחנו בודדים בגלקסיה? האם יש חיים מחוץ למערכת השמש שלנו? יתכן ונקבל תשובות לשאלות מפתח אלו ואולי, יום אחד, בעוד שנים רבות, נוכל להגיע לעולמות אקזוטיים אלו.

ניסוח ועריכה: ח.י.גליקזם – כתיבה טכנית, תרגום, עריכה 
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. כמו בסרט בליפ השאלה היא מה אנחנו רוצים למצוא? הרי זה כבר ברור שאנחנו מיוחדים אבל לא בודדים. וברור שיש חיים אחרים, אז למה הם לא מחפשים אותנו ?
    אז זהו זה שאלו הם החיים ואין לנו סיכוי להתחרות בטבע אבל כשמובילי דעה כסטיבן הוקינג ומחברי ספרי מדע משפיעים על תודעת האנושות אז כנראה שזה מה שנמצא… וחלק מהעולמות הללו יהיו עשירים במשאבים ובנופים אבל אין כמו הבית…

  2. עוד כתבה מגמתית מבית היוצר של NASA והשקרים שהם מוכרים לכולם עשרות שנים. התעלמות מוחלטת ממליוני העדויות החותכות על קיומם של חיזרים ועב"מים. למרות כל המחקרים והמידע הקיים ממשיכים לטעון שאין חים מחוץ לכדור הארץ.תתעוררו שם אנחנו בעידן האינטרנט, הסודות כבר ידועים והטיוחים כבר מזמן לא עובדים על אף אחד.ממש מזעזע לקרוא מאמר שמישהו כאילו העתיק מילה במילה מאיזו הרצאה.

  3. בשורה האחרונה של הפסקה הלפני אחרונה ישנה טעות. אם ברצוננו למצוא חיים שדומים לנו ולשאר היצורים על כדור הארץ אז כמו שכתוב נצטרך לאתר את החומרים הכימיים הללו שאנו מכירים. אבל אני מניח שהכוונה היתה למציאת חיים בכלל ולאו דווקא כאלה שבהכרח דומים לחיים על כדור הארץ, כך שלא ניתן להוציא אף חומר כימי מכלל אפשרות שבסביבתו ישנם חיים! זה יהיה דבילי אם יפנו את המכשירים מפלנטה שלא זיהו בה חומרים "אורגניים" כשלנו. במקום אחר עם חומרים אחרים והסטוריה אחרת, חומר אורגני עשוי להיות חומר אחר משלנו.

  4. הנה אנחנו מתחילים במשימה שסוף סוף תפסק לנו גושפנקה על מה שידוע לאבותינו כבר עשרות אלפי שנים- אנחנו לא לבד!
    איזו מן מחשבה אגואיסטית זו לחשוב שאנחנו לבד בייקום העצום הזה, שהכוכב הקטן והכחול שלנו הוא "מיוחד" ו"יחיד במינו".
    אני מאמין שבתחילה נמצא כל מיניי כוכבי לכת שמכילים חיים פרימיטיים, אך עם השנים ועם התכנות טכנולוגיות מתוכחמות יותר, נבין שישנן גם אינסוף ציוויליזציות קומוניקטיביות אי שם במרחב.
    אני מחכה ליום הזה, ליום שבן יתברר לכל שאלוהים הוא עוד סתם תיאוריה מטורללת, שאנחנו סך הכל אבק של כוכבים ואנחנו בכלל לא מיוחדים כמו שאנחנו בטוחים…סתם עוד ציוויליזציה אומללה מבין רבות שהתפתחו במרחב.
    אמן סלע (התפילה לא מיועדת לאלוהים, ישמור השם).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן