מדבר הנגב יתפשט צפונה, איכות שטחי המרעה תרד והבקר עלול להפגע

דר' מרסלו שטרנברג, בכנס על התחממות כדור הארץ: “תוכניות גרנדיוזיות, כמו תעלת הימים וחיבור ים סוף לים המלח, עלולות ליצור אסונות טבע ” סקר: הישראלים מוכנים לשלם מס נוסף לשימור הנופים הירוקים  * הממצאים יוצגו היום בכנס באוני' ת”א

סדרה ארוכה של שינויים בצמחייה וגם בעולם החי צפויה להתרחש בישראל, בעקבות התחזיות המאיימות בדבר התחממות כדור הארץ. “התרחיש שאנו בונים מבוסס על הנתונים שמספקים לנו מודלים מטאורולוגים. אלו מצביעים על עלייה בצחיחות בישראל”, אומר ד”ר מרסלו שטרנברג,  מהמחלקה למדעי הצמח בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב.

בכנס המדענים על התחממות כדור הארץ, שעורך השבוע בית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת ת”א, יציג ד”ר שטרנברג את ההיבטים האקולוגיים והביולוגיים הנובעים משינויי האקלים הצפויים – ועקב כך גם השינוי החזוי בשימושי קרקע בארץ ובעולם.

הכנס המדעי, תחת הכותרת “התחממות כדור הארץ – האם עתידנו בסכנה?”, מאורגן על-ידי בית הספר ללימודי הסביבה על-שם פורטר באוניברסיטת תל-אביב ואגודת ידידי האוניברסיטה. חתן פרס נובל בכימיה, פרופ' פול קרוצן ממכון מאקס פלאנק בגרמניה, יהיה האורח המרכזי לצד  מדענים וחוקרים  בעלי שם מהארץ ומהעולם שישתתפו בכנס. הדיונים ייערכו ביום חמישי, 14 בדצמבר, בבניין בריטניה בקמפוס אוניברסיטת תל-אביב, ברמת-אביב.

פרופ' יהודה בניהו , ראש ביה”ס ללימודי סביבה  מציין  את מקומו של  ביה”ס ללימודי הסביבה,  מאז הקמתו בשנת 2000,  כמרכז אקדמי, ראשון ויחיד, למחקר ולהוראה רב תחומיים, בנושאי הסביבה בישראל.  “ביקורו של  פרופ' קרוצן במסגרת הכנס יתרום רבות לחיזוקו ולמעמדו האקדמי המרכזי של  הבית הספר” הוסיף פרופ' בניהו.

לדברי ד”ר שטרנברג יש לשים לב במיוחד להשלכות שיהיו להתחממות הגלובלית על המערכות הטבעיות – צומח וחי – שמספקות טובין ושירותים לאדם. “עלינו לבחון את מידת יכולתן לעמוד בשינויים על מנת שנוכל להמשיך להנות משרותיהם בעתיד. אם בתי הגידול הטבעיים שלהם ישתנו – נשלם על כך ביוקר” הוסיף שטרנברג.

“סימנים ראשונים לצפוי בטבע נראים כבר עתה  – ויש להניח שבעתיד נראה מהם הרבה  יותר”, הוא ציין. “נראה אז תנועה חזקה כלפי צפון, ומעט גם לכיוון מערב הארץ, של מערכות טבעיות שאופייניות לאזורים הצחיחים והצחיחים למחצה. במלים אחרות: תחול התפשטות והתרחבות של אזורי מדבר. נראה שפע של צמחים האופייניים לאזור המדבר, והם יופיעו באזורים שבהם לא היו בעבר. קצב השינוי בתנאי בתי הגידול כתוצאה מההפחתה החזויה בכמויות הגשם, יהיה מהיר יותר מקצב התהליכים האבולוציוניים, הנמשכים  בדרך כלל אלפי שנים, ומתחוללים בעת שצמחים עוברים תהליכי התאקלמות והתאמה עצמית (אדפטציה), לתנאים חדשים. אנחנו צופים לכן התגברות של תהליך ההכחדה, שיתחולל במיני צמחים שונים, עקב חוסר יכולתם להתאים עצמם לתנאי האקלים החדשים והעלמות בתי גידול. מינים שונים פשוט ייעלמו – או שהשפע שלהם יקטן במידה משמעותית”.

לכל אלה השלכות ישירות במיוחד על שטחי המרעה הטבעי לבקר. “תקטן בהם הביומסה של הצמחים והמרעה. שטחי-המרעה יצטמצמו. צפויים להיפגע בעיקר עדרי הבקר. פשוט לא יהיה להם מספיק מזון – ולכך השלכות כלכליות משמעותיות עבור מגדלי הבקר לבשר. כבשים ועזים יכולים לרעות באזורי מדבר, אבל לא עדרי הפרות”.

ירידה בכמויות הגשם, מזהירים המדענים, עלולה לפגוע ביבולי חיטה (גידולי בעל). ד”ר שטרנברג: “הצפי הוא לפגיעה בעיקר בצפון הנגב, אזור קיבוץ להב  וקריית-מלאכי, למשל, שהוא אזור-מעבר בין המדבר לאזור האקלים הים-תיכוני בארץ. זה אזור רגיש במיוחד. אם יורדים בו, למשל, 300 מ”מ גשם בממוצע בשנה – אזי הפחתה של 100 מ”מ, עקב התחממות כדור הארץ, היא באופן פרופורציונלי חמורה מאוד ובעלת השלכות הרבה יותר קשות מהפחתה של אותם 100 מ”מ באזור צפון הארץ,  שבו למשל הכמות הממוצעת היא כיום כ-800 מ”מ. מסיבה זאת אנחנו אומרים שאזורי-מעבר כאלה ייפגעו ראשונים. מעליהם מרחף האיום הגדול ביותר”.

בנוסף לשינויי האקלים, שיחוללו על-פי הצפי את היעלמותם של מיני צמחים שונים – הכחדתם או הצטמצמות ניכרת בצפיפותם ובשפע שלהם, צפויה גם כתוצאה מתהליכי העיור, ושינויים ביעודי ושימושי קרקעות. “יש בהחלט אינטראקציה הדדית וסינרגיה,  בין הסכנות הנובעות מהתחממות כדור הארץ, לבין תהליכי הפיתוח האורבני, שגורמים לקיטוע חמור בבתי-הגידול של צמחים ובעלי-חיים בטבע”, מדגיש ד”ר שטרנברג. בין המינים שיש לצפות שייפגעו בארץ, הוא מונה בעיקר את הגיאופיטים, כלומר הצמחים בעלי הפקעת או הבצל דוגמת החלמוניות, אירוסים ומיני נרקיסים.

“מחקר שבוצע בידי עמיתי, פרופ' יורם יום-טוב מאוניברסיטת ת”א,  ציין ד”ר שטרנברג, העלה למשל כי בקרב ציפורי-שיר בארץ מסתמנת מגמת ירידה במשקל הגוף וגם בתפוצה.  אנחנו חושבים שאלו סימנים מסוג חדש, בקרב נפגעים בעולם החי עקב תהליך ההתחממות המשתלב במגמת הקיטוע והפגיעה הישירה בבתי-הגידול הטבעיים שלהם. פשוט נוצר עבורם מחסור חמור במזון. ראינו כבר פגיעה בדו-חיים – למשל סלמנדרות – עקב  התמעטות הגשמים והתגברות הצחיחות. עבודת מחקר אחרת הנעשית עתה באוניברסיטת ת”א מרמזת על חשש לגורלם של יחמורים, עקב שינויי  אלו. בעלי החיים הייחודיים הללו, היו בסכנת הכחדה חמורה. פרטים ששרדו הוחזרו לטבע כדי להצילם ולנסות לחדש את אוכלוסייתם – והנה עתה שוב מרחף מעליהם איום חדש”.

לדבריו, אם יתמעטו הגשמים, כתוצאה מהתחממות כדור הארץ בצד השינויים בשימושי הקרקע (תהליכי פיתוח ובניה) – תושפע לרעה יכולת החילחול של מי הגשמים לשם מילוי-מחדש, של מאגרים תת-קרקעיים (האקוויפרים, מאגרי מי התהום) וגם תשתנה איכות המים הללו. “השינויים בקרקע יביאו ליתר סחף ונגר של מי-גשמים שיזרמו לים ויאבדו – במקום שיחלחלו באופן טבעי וימלאו מחדש את המאגרים. על קו החוף שלנו נוצר כבר עתה  לחץ-אדיר של בנייה רצופה, הנעשית ממש מעל אקוויפר החוף – אחד משני האקוויפרים (האחר – אקוויפר ההר) שאנו תלויים בהם ויכולת החלחול והתמלאות המאגרים פשוט נחסמת”.

“אנחנו יודעים היום, שהאדם תרם להתחממות כדור הארץ בגלל פליטות גזים תעשייתיים לאטמוספירה. הוא גם גרם לזיהום הנחלים ומיקווי המים. תוכניות גרנדיוזיות כמו תעלת ים סוף – ים המלח, עלולות ליצור אסונות טבע נוספים. כבר עתה, בגלל תעלת סואץ שנפתחה לתנועת ספינות רק לפני 137 שנים, רואים בים התיכון מיני דגים שמוצאם בים סוף ואפילו מימים יותר דרומיים שהשתלטו באלימות על אזורי החוף שלנו, דחקו מהם את המינים המקומיים, גרמו לירידה במגוון ובשונות.  החיבור בין שני הימים הנ”ל עלול לחולל אסון אקולוגי אדיר-מימדים ולהרוג את ים המלח פעמיים: פעם אחת משום שכבר ירדה זרימת מי הירדן אליו, עקב סכרי דגניה והירמוך. הירדן מזמן איננו נהר ובקושי יכול להיחשב כיום אפילו לנחל. והפעם השניה – משום, שערבוב של שני סוגי מים בעלי רמות חומציות שונות, עלול ליצור במקום הימה שכבר קטנה והתייבשה מאד, משטח ענק של גבס וגם צבע המים שיוותרו, ישתנה לאדום, מצב בלתי הפיך, בגלל התפתחות ופעילות מואצת של חיידקים”.

מחקר חדש שביצע ד”ר שטרנברג, בשיתוף ד”ר עליזה פליישר (כלכלה חקלאית, הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות), ושפרטיו פורסמו בגיליון האחרון (אוקטובר 2006) של כתב העת  “אקולוג'יקל אקונומיקס” (כלכלת האקולוגיה) – מגלה עובדה מפתיעה: סקר שבוצע בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל העלה כי קיימת נכונות לשלם, ואפילו לא מעט, על מנת לשמר נופים ירוקים בארץ. וזאת  כדי שלא לתת לשינויי האקלים ולתהליכי פיתוח להרע במידה קיצונית את הנוף הטבעי בישראל. “יש נכונות למשל, למיסוי נוסף על דלק, על צריכת חשמל, ייקור אגרות-כביש ומיסוי על מכוניות – בהיקף כולל הנאמד ב-80 מיליון דולר בשנה – אם הכסף הזה יהיה יעודי במיוחד לשמירת הנוף. וזה בהחלט ממצא מעודד”.