סיקור מקיף

מערכת השמש של ספוק די דומה לשלנו

מערכת השמש אפסילון ארידני בה נמצא בסדרת המדע הבדיוני מסע בין כוכבים כוכב הלכת וולקן, היא במציאות מערכת שמש צעירה בהרבה משלנו, אך די מזכירה אותה

תפיסת אמן של מערכת השמש הדומה ביותר לזו שלנו , המכונה אפסילון ארידאני. איור: נאס''א
תפיסת אמן של מערכת השמש הדומה ביותר לזו שלנו , המכונה אפסילון ארידאני. איור: נאס''א

בשנת 2000 גילו אסטרונומים כוכב לכת בוגדל של צדק המקיף כוכב סמוך למערכת השמש שלנו – אפסילון ארידאני. מכיוון שמערכת כוכבים זו מוזכרת בכמה מפרקי מסע בין כוכבים כמקום שבו שוכן כוכב הלכת וולקן, התבדחו האסטרונומים כי מצאו את עולם הבית של ספוק, ואולם תגליות מעניינות של מערכת אפסילון ארידאני הראו כי מדובר במערכת שמש צעירה בהרבה משלנו.

יש לה שתי חגורות אסטרואודים סלעיים וטבעת קרח חיצונית, דבר שהופך אותה למערכת תלת טבעתית. חגורת האסטרואידים הפנימית דומה למדי לחגורת האסטרואידים החיצונית של מערכת השמש (חגורת קויפר), בעוד חגורת האסטרואידים החיצונית של אפסילון ארידאני מכילה פי 20 חומר מאשר החגורה הפנימית. משמעות קיום החגורות הללו היא שכוכבי לכת שלא נראו עד כה מתחבאים שם, והם גורמים לחידוד הטבעות. ואולם אם ציוויליזציה עשויה היתה להתפתח באיזור נקווה שהם יהיויותר דומים לספוק מאשר לתאום הרע של קפטן קירק.

אפסילון ארידאני הוא הכוכב התשיעי במרחקו מהשמש. הוא קטן וקר מהשמש שלנו, וממוקם כ-10.5 שנות אור מכדור הארץ בכיוון קבוצת הכוכבים ארידאנוס. אפסילון ארידאני נראה לעין והוא צעיר מהשמש – בסך הכל בן כ-850 מיליון שנים. האסטרונומים אומרים כי מערכת השמש של אפסילון ארידאני דומה להפליא למערכת השמש שלנו כפי שהיתה בגיל זה.

"מחקר של אפסילון ארידאני הוא כמו להכנס למכונת זמן ולראות את מערכת השמש שלנו כאשר היתה צעירה" אומר האסטרונום מאסימו מארנגו מהמכון הסמיתסוני. דאנה בקמן ממכון סטי מסכימה ואומרת: "המערכת נראית קרוב לודאי כמו שמערכת השמש נראתיה כאשר החיים הראשונים תקעו שורשים בכדור הארץ." המחקר של שני האסטרונומים יופיע בגליון ה-10 בינואר של כתב העת אסטרופיסיקל ג'ורנל.

לידיעה ביוניברס טודיי

היעד – ביתו של ד"ר ספוק

8 תגובות

  1. אני מחקתי את המילה, פשוט מרוב ההופעה הן של כוכבים והן של כוכבי לכת באותה ידיעה, נפלה טעות, קיבלתי את ההערה ואני מודה למישהו. אם היה לי מייל שלו הייתי מודה לו באופן אישי, כי אני תמיד מתקן את הטעות הספציפית הזו בהרבה מקומות שלא למדו את ההבדל. גם כשהייתי בהארץ התעקשתי על כך וכשעזבתי חזרו כוכבי לכת להפוך לסתם כוכבים.

  2. מישהו:
    אני לא רואה את הציטוט השני שהבאת.
    נראה לי שאת המילה "הלכת" הוספת בעצמך (אלא אם כן תיקנו את המאמר על פי הערתך ושכחו להודות לך)

  3. לא הבנתי כלום.
    פעם כתוב: "מערכת השמש אפסילון ארידני" –
    ופעם כתוב: "אפסילון ארידאני הוא כוכב הלכת התשיעי במרחקו מהשמש",
    (וכדי שלא תתנו לעובדות לבלבל אתכם כתוב גם כך: תגליות מעניינות של
    מערכת אפסילון ארידאני).
    אז "אפסילון אריד(א)ני זו שמש, או כוכב לכת?
    ולמה בדיוק התכוון המשורר?!

  4. מה שמעניין הוא שליאונרד נימוי, השחקן שמשחק את ספוק, אמר פעם בראיון שהגזע הוולקני מזכיר לו את העם היהודי (גזע החי על כדוה"א, להזכירכם). לכן, נתן לדמות שלו- ובכך לכל הגזע הוולקני- את אותה "ברכת שלום" המבוססת על צורת פרישת הידיים של הכהנים בעת ברכת הכהן.

  5. מה זה אומר על ה"בית המשותף" שלנו בגלקסיה?
    האם אנו באיזור של יצירת כוכבים ?
    ואיך ניתן להסביר שבאותו איזור מצומצם בגלקסיה ניתן למצוא כוכבים בעלי גילים כל כך שונים, 850 מיליון, גיל האפסילון רדיאני לעומת כ-5 מיליארד שנים שזה בערך גיל כדה"א ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן