שפיצר גילה אלפי גלקסיות בצביר ענק

בתוך זמן קצר במיוחד גילה טלסקופ החלל שפיצר למעלה מאלף גלקסיות ננסיות שקודם לא היו מוכרות למדענים בצביר ענק של גלקסיות, תגלית שעשויה להסביר תופעות הקשורות למשיכה ולגלקסיות

בתמונה: צילום בצבעים מלאכותיים של מרכז צביר קומה ברניקה המשלב תצלומים באינפרה אדום ובאור הנראה, שסייע לחשוף אלפי עצמים חיוורים (בירוק).
תצפיות המשך הראו כי רבים מעצמים אלה, הנראים בתמונה ככתמים בצבע ירוק חיוור הם גלקסיות ננסיות השייכות לצביר. שתי גלקסיות אליפטיות גדולות NGC 4889 ו-NGC 4874, שולטות במרכז הצביר. התצרף משלב תמונות באור הנראה שצולמו בידי סורק השמים הדיגיטאלי סלואן, (קוד צבע כחול) ובתחום הגלים הארוכים והקצרים של האינפרה אדום (הנראים בצבעים אדום וירוק בהתאמה, כפי שצולמו מטלסקופ החלל שפיצר של נאס”א.
למרות גודלם הזעיר, גלקסיות ננסיות משחקות תפקיד חשוב באבולוציה של היקום. האסטרונומים סבורים כי הם היו הגלקסות הראשונות שנוצרו, והן סיפקו את אבני הבניין לגלקסיות הגדולות יותר. מספרם רב מאוד ביקום, והן משמשות סמן חשוב של המבנה בקנה מידה גדול של היקום. סימולציות ממוחשבות של האבולוציה הקוסמית הביאו את המדענים לשער כי האיזורים בעלי הצפיפות הגבוהה של היקו, כגון צבירי הענק, עשויים להכיל הרבה יותר גלקסיות ננסיות מאשר האסטרונומים צפו עד כה.
צוות בראשותם של לי ג'נקינס ואן הורנשמייר, שתיהן ממרכז טיסות החלל גודארד של נאסא במרילנד, השתמשו בשפיצר כדי לחקור את צביר קומה ברניקה, ריכוז עצום של גלקסיות במרחק של כ-320 מיליון שנות אור בכיוון קבוצת הכוכבים COMA. הצביר מכיל מאות גלקסיות שהיו מוכרות עוד קודם לכן התופסים נפח של 20 מיליון שנות אור בחלל.
ג'נקינס, הורנשמייר ושותפיהן השתמשו בנתונים ממערך מצלמות האינפרה אדום (IRAC) בטלסקופ החלל שפיצר כדי לחקור את מרכז הצביר. הם גם התמקדו באיזור המבוקש במטרה להשוות את צפיפות הגלקסיות באיזורים שונים ולמדוד את ההשפעות הסביבתיות על התפתחות הגלקסיות. הם איחדו 228 חשיפות שונות של שפיצר, שכל אחת ארכה בין 70 ל-90 שניות לתצרף אחד המכסה 1.3 מעלות מרובעות בשמים.
 

בתמונה: תמונה זו מראה פרטים של אחת הגלקסיות הננסיות בצביר קומה ברניקה. התצריף משלב נתונים מהאור הנראה שצולמו באמצעות סורק השמים האוטומטי סלואן (בכחול)  ותמונות באורכי גל ארוכים וקצרים (אדום וירוק בהתאמה) שצולמו בידי שפיצר.

הצוות גילה כמעט 30 אלף עצמים שקטלוגם יהיה זמין לקהילה האסטרונומית. כמה מהגלקסיות הללו נמצאות אכן בצביר הקומה אך הצוות הבחין כי שיעור ניכר מהגלקסיות הן גלקסיות רקע.  הם השתמשו בטלסקופ בקוטר 4 מטר במצפה ע”ש ויליאם הרשל באי הקנארי לה פלמה סייע חבר הצוות בראהם מובאשר מהמרכז המדעי של טלסקופ החלל בבלטימור למדוד את המרחק למאות מהגלקסיות בשדה הזה כדי להעריך כמה מהם הן אכן חברות בצביר.
מספר מפתיע של גלקסיות הסתברו כחברות בצביר קומה ברניקה. מסתן דומה בקירוב או אף קטנה מזו של הענן המגלני הקטן, הגלקסיה הלוויינית השניה בגודלה של שביל החלב. ג'נקינס מעריך כי בין 1,200 ל-30 אלף עצמים חיוורים הם גלקסיות בקומה, רבים יותר מאלו שהתגלו בעבר. בהנתן העובדה שהתצפיות מכסות רק חלק קטן מהצביר, התוצאה היא שהמספר המינמאלי של גלקסיות ננסיות בצביר זה הוא כ-4,000.
שפיצר איפשר את התגליות הללו בזכות העובדה שהוא יכול לסרוק אזורים גדולים של השמים באופן יעיל, תצפיות בתחום האינפרה אדום בחלל יכולת לספק תמונה מעמיקה יותר מאשר התצפיות מהקרקע בתחום האינפרה-אדום הקרוב משום שהרקע בתחומים אלה אפל פי 10,000 מהרקע באור הנראה.
.”באמצעות היכולות של שפיצר אנחנו יכולים פתאום לגלות אלפי גלקסיות חיוורות שלא ראינו בעבר” אומרת ג'נקינס. היא הציגה את תוצאות המחקר בסוף מאי במפגש האגודה האסטרונומית האמריקנית שהתקיים בהונולולו, הוואי. המאמר על המחקר גם יופיע באסטרופיסיקל ג'ורנל.
.לדברי ג'נקינס יש צורך להמשיך ולנתח את הנתונים של שפיצר, ובשיטות נוספות כדי לגלות את מספרן המדויק של הגלקסיות, הורנשמייר ועמיתים נוספים שלה מבצעים כעת מדידות ספקטרסקופיות מעמיקות באמצעות טלסקופ בקוטר 6.5 מטרים במצפה MMT באריזונה, ובטלסקופ 10 המטרים במצפה קק שבהוואי כדי לגלות כמה מהעצמים החיוורים ביותר שייכים לצביר קומה.
לידיעה באתר נאס”א