כמה כוכבים נדרשים “לזרוח” על כוכב לכת? במערכת השמש שלנו יש רק אחד – השמש. ואולם תגלית חדשה של טלסקופ החלל שפיצר של נאס”א הראו כי כוכבי לכת יכולים להיווצר במערכות שבהם עד 4 כוכבים
כמה כוכבים נדרשים “לזרוח” על כוכב לכת? במערכת השמש שלנו יש רק אחד – השמש. ואולם תגלית חדשה של טלסקופ החלל שפיצר של נאס”א הראו כי כוכבי לכת יכולים להיווצר במערכות שבהם עד 4 כוכבים.
איור אמן זה מתאר מערכת מרובעת כוכבים אמיתית – HD 98800. המערכת עדיין צעירה, היא רק בת 10 מיליון שנה. אחד משני זוגות הכוכבים מוקף בדיסקת אבק, המכילה חומרים רבים שעשוים יום אחד להצטבר יחדיו וליצור כוכבי לכת. כאשר שפיצר מביט על המערכת הוא גילה פערים. כיצד הגיעו הפערים לשם? הסבר אחד הוא שכוכבי הלכת גדלים ומותירים מאחוריהם שבילים בתוך האבק.
שפיצר גילה שני פערים בדיסקה. הפער הפנימי מרוחק מהכוכב המרכזי בערך כמרחק שבין מאדים וחגורת האסטרואידים מהשמש. המרחק לפער החיצוני הוא בערך כמרחק צדק מן השמש.
HD 98800 שוכן במרחק 150 שנות אור מאיתנו בקבוצת הכוכבים הידרה (TW Hydrae).
5 תגובות
יש לי קושי להבין איך ניתן ליישם שווי משקל במערגת שכזו.
במערכת כשלנו שמרכז המאסה הוא באמצע שיווי המשקל הוא כמתבקש, מרכז מאסה "יציב" לעומת סובבים את מרכז המאסה לשימורו ושיקולי התנע סיבובי יחסית פשוטים.
לעומת המצב המתואר שבו יש 4 מאסות משמעותיות שכאן לא ברור יהיה איפה מרכז המאסה הכולל, ואיך זה שהם לא ימשכו אחת לשנייה?
בקיצור אני רוצה להבין איך יש איזון בין מאסות כאלו, ושהן לא מתאחדות, ומי יסבוב את מי ? ואם כוכבי הלכת יקיפו צמד שמשות בתורנות בדומה לאלקטרונים משותפים בחיבור קוולנטי מכימיה?
הודה מאוד אם תוכל לענות לי
עומרי ש.
אבי, אולי יש במאמר קצת יותר פרטים למשל, מה המרחק ביין שני הזוגות ? יתכן שמדובר בשתי מערכות שמש נפרדות, כל אחת בעלת שתי שמשות.
מן המפורסמות הוא שרוב האבק מורכב משאריות עור אדם .
לפיכך יש בני אדם במערכת זו .
השאלה אם יש בה גם חיים .
לשוחר אמת – הכוונה בציור זה לא לשקף קנ"מ אמיתי, אלא להמחיש את הרעיון עליו מבוססת התגלית. הבעייה האמיתית בציור הוא שיש 2 טבעות אבק מסביב לצמד השמשות הקרוב. מה שאמור היה להראות זה טבעת אבק עם שני פסים שחורים שבהם מתפתחים הפלנטות.
יש מידה רבה של הטעייה בציורו של האמן: המרחק בין השמשות בכל זוג כזה הוא 50 יחידות אסטרונומיות. יחס הפרופורציות בציור מחייב שקוטרה של כל שמש הוא כ-5 יחידות אסטרונומיות. זה מתאפשר רק אם שתיהן ענקים אדומים. אם הן שמשות של סידרה ראשית, כל אחת מהן היתה נראת בציור כנקודה זוהרת.