סיקור מקיף

העכבישים התאימו עצמם לתנאי החלל וטוו רשת כמעט מושלמת

לאחר נסיונות כושלים, הצליחו שני עכבישים בניסוי שהועלה במעבורת החלל אנדוור, ומתבצע בתחנת החלל, לטוות קורים כמעט כמו שהם טווים בכוח המשיכה על הקרקע * מעבורת החלל תעזוב מחר את התחנה ותחזור לכדור הארץ בשבת

הקורים הכמעט מושלמים שבנו העכבישים בנסיון השני
הקורים הכמעט מושלמים שבנו העכבישים בנסיון השני

הניסוי החינוכי שמתבצע כעת בתחנת החלל הבינלאומית הניב תוצאות מפתיעות. ראה כי מזלם של שניים מבין העכבישים, שקודם לכן הסתבכו עם הקורים שטוו בתנאי חוסר הכבידה בחלל התהפך. הם זנחו את הרשת המבולגנת התלת ממדדית שבנו והחלו לבנות רשת קורים דו ממדית כמו זו שהם בונים על כדור הארץ. הניסוי החל במבוכת מה כאשר התברר שאחד העכבישים נפקד, אך נראה כי הזוג שנותר שכלל את מלאכת טווית הקורים.

הניסוי, שהועלה ומפוקח בידי מאות תלמידי בתי ספר מארה"ב הוא אחד מהמטענים של מעבורת החלל אנדוור במשימה STS-126 לתחנת החלל הבינלאומית, משימת שידרוג הבית. בלא כל סיוע מאסטרונאוטים המבצעים הליכת חלל, צמד האסטרונאוטים הזעירים החליט לבצע כמה שיפוצים משלהם. הם הרסו את הרשת שבנו, ובנו חדשה, דיווחו בקרי הטיסה לחברי צוות תחנת החלל. "חשנו שאנחנו היינו הבדרנים הראשיים, אך אני מנחש שהעניין בעכבישים האפיל עלינו" אמר מפקד התחנה, מייק פינק.

כך נראו הקורים בנסיון הראשון
כך נראו הקורים בנסיון הראשון

מדענים המלווים את הניסוי, משערים כי לקח לעכבישים מספר ימים להתרגל לתנאי הכבידה הנמוכה במסלול, אך הם הפכו את הסגר שבנו לעצמם למשהו שנראה יותר מוכר בטבע. רק בשבוע שעבר צילמה המצלמה המחוברת לניסוי העכבישים חשפה כי האורחים ההולכים על שמונה רגליים בנו לעצמם בית, אך הוא היה די כאוטי. ללא כוח משיכה נראה היה שהעכבישים אינם יכולים לבנות בית 'נורמאלי'.

ואולם נראה כי הסתיימה תקופת ההסתגלו שלהם. ביום חמישי שעבר שמו לב במרכז הבקרה כי העכבישים בנו רשת וביקשו מחברי הצוות להעיף מבט נוסף. "ראינו שהעכבישים בנו רשת סימטרית" שידר פינקה ברדיו למרכז הבקרה למחרת. "זה נראה נהדר". אמר.

"המהפך שעברו העכבישים יעניין לא רק את התלמידים אלא גם ביולוגים חוקרים. אף כי היתה התעניינות לחקור כיצד צורות חיים שונות מתאימות עצמן לחיים בחלל, אינני סבור שמישהו ציפה לראות שינוי כה דרמטי במזלם." אמר פינקה.

לידיעה ביוניברס טודיי

בינתיים נמשכת פעילות חברי הצוות של אנוור בתחנה, היום הם המשיכו בפינוי הציוד ברכיב האיחסון ליאונרדו. הציוד ישמש את חברי הצוות של תחנת החלל, והוא כולל מזון, אוויר, מים וחלקי חילוף למערכות שונות בתחנה. הלילה יועבר ליאונרדו ממקומו בצמידות לתחנת החלל בחזרה לסיפון המטען של המעבורת אנדוור.

המעבורת תעזוב את התחנה ביום שישי ותנחת במרכז החלל קנדי בפלורידה במוצאי שבת לפי שעון ישראל.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

18 תגובות

  1. אני חייב להגיד שהייתי מופתע לטובה מהתוצאה, אמנם מדובר בעכבישים שהם יצורים פחות מורכבים מבני אדם (לפחות תיאורטית) אבל העובדה שהם מסוגלים לזהות את הנסיון הראשון כתקלה, לפרק אותו ולהתחיל מחדש מופלאה בעיני.

    לא בטוח שכל יצור חי היה מסתגל כל כך טוב (ראו דוגמת הדבורים – שאם אני זוכר נכון הלכה לעזזאל בגלל שהקיטוב המגנטי של החללית היה חלש מדי, או משהו כזה) אבל

    למרות ההפתעה שלי, היה ניתן לצפות את זה מהעכישים מכמה סיבות:
    1. לא הצלחתי למצוא בשום מקום אם מספקים לעכבישים תזונה ישירה, אם לא אז יותר סביר שהם יאכלו את הקורים שלהם (שהם כידוע, מקור עשיר לחלבון). אני לא יודע אם הנסיון השני שרד את הרעב (האפשרי) שלהם.

    2. עכבישונים ידועים בכך שהם משתמשים בקורים שלהם כדי לעוף, כלומר הם רגילים (כמין) לכך שהכוחות המופעלים עליהם משתנים ושהתאוצה שלהם משתנה ולהתאים את קוריהם בשביל התוצאה הרצויה להם.

    אמנם זה ניסוי פשוט, אבל אני חושב שהתוצאה מגניבה, מעניין אותי אם בפעם הבאה הם יבנו את הרשת אפילו יותר טוב ואיך הם החליטו שזו התוצאה הרצויה להם?

  2. אח,

    האלכימיה תרמה במידה רבה למדעי הכימיה והפיזיקה שבאו אחריה. האלכימיאים ייצרו ופיתחו כלים שונים מזכוכית, מחרס וממתכות וגילו טכניקות שונות לעבוד איתם. למרות שהתיאוריה הבסיסית שעמדה מאחורי האלכימיה היתה שגויה, המידע השימושי שהתקבל מהנסיון של האלכימאים הספיק כדי לתת דחיפה למדעים האחרים.

    המשפט 'סוף מעשה במחשבה תחילה' הוא משפט חכם במקום הנכון. לרוע המזל, הוא אינו תקף בהכרח למדע בסיסי. דוגמא טובה לכך היא מה שקרה באנגליה בסביבות אמצע המאה. איני זוכר בדיוק את פרטי המקרה ואני לא מצליח למצוא אותו ברשת כרגע, אך הרעיון הכללי הוא שלקראת אמצע המאה הוקמה באנגליה ועדה שבדקה את תחומי הפיזיקה הנוכחיים, והחליטה לאיזה תחומי פיזיקה להעניק יותר כסף באוניברסיטאות. הם בחרו לתמוך בתחום שהיה אז בקדמת המדע (שפופרות ואקום, כמדומני). כל שאר הפיזיקאים – למשל של מצב-מוצק – עברו לארצות אחרות או שנשארו באנגליה אך לא יכלו לעסוק במחקר פורה ויעיל.
    עשרים שנה לאחר מכן, העולם מבוסס על פיזיקה של מצב-מוצק. איפה אנגליה במהפכה הזאת? מבחינה מדעית, היא הרחק-הרחק מאחור ברמת ובהיקף הפרסומים, וכתוצאה גם בפטנטים ובחברות.

    תמורות כאלו חלות בכל המדעים. כשראתרפורד גילה את האלקטרון הוא ספג קיתונות של זלזול על גילויו של חלקיק קטן מכדי שנוכל לראותו אי-פעם. מאה שנה לאחר מכן, האלקטרון הוא בסיס כל הטכנולוגיה הקיימת.

    מה עוד? גרגורי מנדל. מי היה משקיע אגורה שחוקה על המחקר שלו בזמנו? שלושים שנה לאחר מותו, המחקר הפך להיות אבן הבסיס של הגנטיקה המודרנית.

    בקיצור, קשה מאד לדעת לאן יקחו אותנו מחקרים במדע הבסיסי, אלא כמה עשרות שנים לאחר מכן. אני אישית יודע על לפחות מחקר מעניין אחד בהנדסת רקמות שנערך בתחנת החלל, ואני משוכנע שיש עוד מחקרים רבים שיכולים לקבל תוצאות מעניינות רק בחוסר-כבידה. את ההשלכות של תוצאות המחקרים האלו נגלה רק בעוד כמה שנים טובות – אבל אז נשמח שערכנו אותם.

  3. אני כבר איני עובד לפרנסתי – רק להנאתי, ובטח לא כמו חמור.
    אני נהנה מכל רגע ופועל כדי למנוע את הרע מתוך ידיעה שגם אם אכשל במניעתו יש לי לאן ללכת.
    אני ישן מתי שרק מתחשק לי – בין אם זה ביום ובין אם זה בלילה והדאגות אינן מדירות שנה מעיני.

  4. אתה מתכוון שאתה מעדיף להמשיך לעבוד כמו חמור ולא לישון בלילה מרוב דאגות? נו, אז זה בעצם בדיוק כמוני. עכשיו תסביר מה טוב בזה?

  5. האח הקטן:
    לא הבנתי מדוע היית עושה זאת במקומי ואם להשתמש בלשונה של הוגין הרי שברור שמקומי אינו מובן לך כי אילו היית במקומי היית אני ואני איני עושה זאת.

  6. בוקר טוב לעמיתיי,

    אבי – נפגשנו לראשונה בטכניון, וזה היה לפני יותר מיום או יומיים. אבל תודה על המחמאה. יוצא לי לעבוד עם אנשים שמחציתם מחצית מגילי ולשמחתי אני לרוב עולה עליהם בפתיחות/ בסקרנות/ ביצירתיות ובכושר הלמידה – כך שאולי אני בכל זאת זכאי למחמאה שלך.
    רועי – המין האנושי השקיע מאות שנים באלכימיה (ובמרכזה הניסיון להפוך עופרת לזהב), זה היה בזבוז זמן!. הפכתי את גוגל 77 פעמים בשביל למצוא דברים משמעותיים שיצאו מהתחנה – לא מצאתי!. הפכתי את גוגל את גוגל עוד 777 בשביל למצוא תוכנית מחקר ראויה לתחנה – לא מצאתי!. אתה יכול להפנות למטרות כלשהן שמצדיקות את העלויות המדהימות?. האם לדעתך המשפט 'סוף מעשה במחשבה תחילה' הוא רק בגדר המלצה?
    הלו מיכאל – חשבתי עליך אתמול… אולי במקומך הייתי שובר פרדיגמה. אולי לוקח ספינה ומפליג מערבה… 🙂

  7. הכל טוב:
    זה נכון שבכל פעם שמספרים על עוד ניסוי בתחנת החלל (עוד אחד מתוך אלפים) מגיע מישהו ושואל: "מה? רק בשביל הניסוי הזה הקימו את התחנה?".
    ביחס לניסוי הנוכחי – אני חושב שהוא היה חשוב וזה ששלחו דבורים לחלל (או אפילו בני אדם) אינו אומר דבר וחצי דבר על האופן בו בונים עכבישים רשתות.
    כאמור, אני חושב שהתרומה של הניסוי היא בתובנות שהוא נותן על המוח של העכבישים, יותר מבאלו שהוא נותן על הקורים עצמם.

  8. איך יש לכם כוח לשטויות שלכם, אתם מדברים כאילו שיגרו את החללית לחלל והשקיעו מיליארדי דולרים רק כדי לבצע את הניסוי הזה..

    מספיק להיות קטנוניים.

  9. אח,

    אין עוררין על כך שמדובר בפופולציה, אבל זה קיים בכל המחקרים המגיעים כיום לתקשורת. צד בצד עם המחקר הזה נערכים עוד מחקרים רבים בתחנת החלל, כולל בהנדסת רקמות, מטלורגיה, זרימת נוזלים וגזים ועוד. מכיוון שבלתי-אפשרי ליצור סביבת מיקרו-כבידה אמיתית בה נבדוק רעיונות מסויימים על פני כדה"א, תחנת החלל מאפשרת בדיקה של אותם רעיונות ותיאוריות.

    לגבי המחקר הנוכחי:
    התוצאות שלו בפני עצמן שוליות, אבל צריך לזכור שזה מדע בסיסי. כמעט בכל מחקר של מדע בסיסי התוצאות זניחות בפני עצמן. היופי הוא שעוד חמש שנים יבוא אנטימולוג – חוקר חרקים – ויפרש את הממצא הזה לתיאוריה חדשה על הדרך שבה עכבישים טווים רשתות. ואז יבואו הפיזיקאים, הכימאים ומהנדסי המכונות שרוצים לבדוק את קורי העכביש, וינצלו את התיאוריה החדשה כדי לגרום לעכבישים במעבדה לייצר יותר קורים – מה שיאפשר עוד כמה מבדקים מעניינים, ומשם תצא תגלית חדשה על טיב החומר.

    או… שלא. בהחלט יתכן שכלום לא יצא מזה. אבל העניין הוא שכמעט כל מחקר שמשפיע על חיינו היום מבוסס על מאות מחקרים קטנים יותר שסיפקו לו את התשתית המעבדתית, המחשבתית והניסויית. וזו החשיבות של המדע הבסיסי, לטעמי. מתוך הרבה מאד מחקרים שוליים כאלה, יוצאים יהלומים. זה תהליך ארוך, אבל כל פיסת ידע נוספת עוזרת.

  10. לאח הקטן. הניסוי המדובר לא הוצע ע"י חכמי נאס"א אלא על ידי תלמידים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בארה"ב שהתבקשו להציע ניסוי ולפקח עליו. אין לכך שום קשר לעלות תחנת החלל. הניסוי בוצע במסגרת משימת המעבורת, שבמקרה הגיעה לתחנת החלל כדי לערוך בה שיפוצים.

    אתה אולי צעיר אבל אינך יודע כמה אנשים הלכו ללמוד הנדסה ומדע בזכות מבצע אפולו ושאר הפרויקטים כאשר תוכנית החלל היתה בשיאה. ראה היום – כולם הולכים ללמוד עסקים.
    לכן עצם העובדה שמעודדים תלמידים ללמוד מדע – ביולוגיה במקרה הזה- היא מבורכת.

    לכן יש חשיבות מאוד גדולה לחינוך. בנוסף, בלי קשר הניסוי הניב תוצאות מעניינות וכפי שמיכאל אמר – ממש בלתי צפויות.

  11. בחרת מילה נכונה – זילזול. אבל אם לדייק אז בולשיט אפילו טוב יותר.
    להזכירך שחרקים שוגרו לחלל זה מכבר, כמדומני שדבורים שוגרו לפני 30-40 שנה. צריך את תחנת החלל (100 מיליארד יורו) בשביל הניסוי הזה?, לא ניתן היה לבצעו במעבורת החלל או בכל שיגור זול פי כמה?
    אתה באמת חולק על כך שמדובר בפופולציה מביכה?, זה לא לגרד את תחתית החבית בשביל להמציא תוכן לתחנה הזאת?
    הייתה לא מזמן התבטאות של אסטרונאוט בגימלאות שאמר שמשימה למאדים צריכה להיות 'כרטיס בכיוון אחד'. אולי הגיע הזמן 'להעלות את ההימור' ולקחת סיכונים גדולים יותר.

  12. אני ממש נפעם מן הזלזול שלכם במחקר חכם שהניב תוצאות שאינן טריביאליות.
    אחת המסקנות המעניינות ממחקר זה היא שהעכבישים לא סתם מבצעים איזה אוסף אוטומטי של פעולות המפיקות בסופו של דבר את הרשת האופיינית, אלא שיש להם במוחם תמונה מנטאלית של התוצאה הרצויה ומשזו אינה מתקבלת בדרך הרגילה הם מסוגלים "לפתח" דרך אחרת שתניב את אותה התוצאה בתנאים החדשים!

  13. לשלומי,

    בודאי שכן !.
    זאת עוד דרך להיפטר מעכבישים – קצת יקר אבל ודאי.

  14. ינון:
    זה בכלל לא טריביאלי ואינני יודע איך זה כל כך ברור לך.
    להרבה מאד חרקים היה הרבה מאד זמן להסתגל לעובדה שהאדם יצר מקורות אור שאינם השמש והירח אבל זה לא מנע מהם (עד היום!) להכנס לסיחרור סביב מדורה או מנורה ולכלות כך את ימיהם.

  15. שימו לב בניסוי הבא יביאו בונה,ויראו לנו איך הוא בונה סכר בחלל.
    חחח הדבר היחיד שהניסוי מראה לנו שגם אסטרונאוטים לפעמים משועממים=(

    וברור שהעכביש יסתגל לאחר זמן מה לסביבה החדשה זהו טבעו של כל יצור חי.

  16. מרתק .
    כנראה שכל המעוניין ללמוד אדריכלות אמיתית:יומלץ לו ,שבשבוע הראשון ללמודים שלא יעשה מאום מלבד ההתחקות אחר התנהלותם של עכבישים בטבע:כך יפנים אינטלגנציה מרחבית מושלמת/כושר הסתגלות מקסימלי לשינויים דרסטיים במצבי יחסיות כוחות המשיכה- כבידה/תכונות מבנה יסוד בטבע/כושר עמידות וגמישות.
    ומי יודע ,עוד נצטרך לשלם "משכורת"לחיות של הטבע על הוראה נכונה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן