סיקור מקיף

חיזור גורלי או נשיקת אשת העכביש

מחקר חדש שעשו חוקרות מן המחלקה לאקולוגיה מדברית באוניברסיטת בן-גוריון, בהנחייתה של פרופ' יעל לובין, מגלה שעכבישים ממין האלמנה החומה מקריבים את חייהם בשעת ההזדווגות בת-זוגם נעתרת לחיזוריהם – ומיד אוכלת אותם

צילם: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון
צילם: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון

למות בעד תשוקה: עכבישים "מאבדים את הראש" בשעת ההזדווגות ומזמינים את בת-זוגם הקטלנית לחסל אותם.התנהגות זו נצפתה במהלך מחקר שעשו חוקרות מן המחלקה לאקולוגיה מדברית באוניברסיטת בן-גוריון, בשיתוף מכון וולקני. ממצאי המחקר מתפרסמים בגיליון החדש של עיתון האוניברסיטה 'אבג'.

החוקרות, פרופ' יעל לובין, רותי אריאלי ומיכל סגולי, מצאו שהקרבה עצמית של הזכר לנקבה התרחשה ב-90 אחוז ממקרי ההזדווגות, וזכרים שהקריבו את עצמם היו במצב גופני התחלתי יותר טוב מזכרים אשר לא נאכלו.

לעכבישים ממין האלמנה החומה (Latrodectus geometricus) יש הרגלי מין יוצאי דופן. הזכר מחזר אחרי הנקבה על-ידי כך שהוא יוצר ויברציות על קורי המשי שלה, חותך קורים ומוסיף קורים משלו. לאחר כשעה של חיזור נמרץ הנקבה נענית לו. אז מבצע הזכר פעולה מפתיעה: הוא מרים את בטנו עד שזו נוגעת בגפי הפה של הנקבה, פעולה המעודדת את הנקבה להתחיל לאכול אותו. זכר שמשתחרר מן הנקבה ימשיך לחזר אחריה עד שיגיע שוב לעמדת הזדווגות ויבצע את ה"היפוך" בפעם השנייה. בשלב הזה בדרך כלל הנקבה עוטפת את הזכר בקורים ואוכלת אותו לגמרי, או משאירה אותו למות בין הקורים.

קניבליזם מיני מוגדר כאכילת בן-הזוג במהלך החיזור וההזדווגות או מיד לאחריהם. זוהי תופעה נדירה בעולם החי, אך היא ידועה בקרב עכבישים וגמלי שלמה, שאצלם הנקבה על-פי-רוב גדולה וחזקה מן הזכר. קניבליזם מיני יכול לייצג ניגוד אינטרסים בין בני-הזוג. לפי הגישה הזאת זכרים אינם רוצים להיאכל, אבל הם לא מצליחים להתחמק מבת-זוגם הקטלנית. הנקבה אוכלת את הזכר מכמה מניעים: זיהוי הזכר בטעות כפריט טרף, החלטה להשתמש בזכר כמזון, או כאמצעי הימנעות מ"מפגשים סוערים" עם זכרים לא-מוצלחים. אבל במקרים מסוימים גם הזכר מרוויח מקניבליזם מיני, למשל אם הוא מספק לנקבה חומרים מזינים שמגדילים את המספר ואת האיכות של הצאצאים שהיא תייצר מזרעו, או אם הקניבליזם יגדיל את כמות הזרע של הזכר שהיא תשתמש בו יחסית לזרע שקיבלה מזכרים אחרים. לפיכך הזכר אינו מונע, ואפילו מעודד, את ההתנהגות הקניבליסטית של הנקבה, כפי שנצפה בעכבישים מן המין האלמנה החומה.

התנהגות של הקרבה עצמית היתה ידועה בעבר רק אצל עוד מין אחד של עכבישים – האלמנה השחורה האוסטרלית (Latrodectus hasselti). במחקר שעשתה החוקרת הקנדית מיידיאן אנדרדה התגלה שזכרים שנאכלו היפרו מספר רב יותר של ביצי הנקבה מזכרים שלא נאכלו. בניגוד לציפיותיהן, החוקרות הופתעו לגלות שעל סמך מחקרים פילוגנטיים עדכניים, האלמנה החומה והאלמנה האוסטרלית אינן מינים בעלי מוצא משותף: על העץ הפילוגנטי יש מינים שהם קרובי-משפחה יותר "קרובים" של שתיהן ובהם לא קיימת התנהגות של הקרבה עצמית. למשל, במין הקרוי האלמנה הלבנה המצוי בצפון הנגב שיעור הקניבליזם היה כ-20 אחוז. הזכרים שנאכלים הם יותר קטנים וחלשים, מה שמרמז על אסטרטגיה של הנקבה להימני מלהזדווג עם פרטנר פחות מוצלח, ולא על אסטרטגית הזדווגות של הזכר. תוצאות המחקר הנוכחי מרמזות על כך שתופעת ההקרבה העצמית התפתחה יותר מפעם אחת בקרב עכבישים ממין האלמנה.

עכבישים ידידותיים לסביבה

חוקרים מן המחלקות לאקולוגיה מדברית ולמדעי החיים גילו את סגולותיו ההדברתיות של העכביש

עכבישים לא נחשבו מעולם לידידים טובים של האדם. הארסיות של חלק מהם ונטייתם ללכוד בקוריהם אורגניזמים חסרי ישע הרתיעו רבים. עתה עשויה תדמיתם הבעייתית להשתנות בזכות מחקר חדש החושף את הפן המועיל שלהם – יכולתם של עכבישי-שדה להשמיד חרקים המזיקים לחקלאות באזורים מדבריים. ממצאי המחקר מתפרסמים ב'אבג' – עיתון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

הדוקטורנטית אפרת גביש, והמסטרנט רון רוטקופף, מן המחלקה למדעי החיים, ביצעו את המחקר בהנחייתם של פרופ' יעל לובין, מן המחלקה לאקולוגיה מדברית, וד"ר משה קול, מן המחלקה לאנטומולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

ממצאי המחקר העלו שעכבישים ממשפחת הערסלניים השמידו כמות משמעותית של כנימות (יותר מחמישים אחוז של כנימות שנכפתה עליהם חברתם של העכבישים, לעומת כנימות בנות מזל שהשתתפו בניסוי ללא עכבישים). מבחינת החקלאים שגידוליהם נפגעים מכנימות אלה הן חדשות מעודדות, מפני שעד היום הם נאלצו להשתמש באמצעי-הדברה כימיים או ביולוגיים שאינם זמינים בטבע והם עולים הרבה כסף. עתה יוכלו החקלאים להסתייע בעכבישים מקומיים, בעיקר ממשפחת הערסלניים, שעושים את עבודתם "בהתנדבות". מדובר במחקר מקיף ראשון שנעשה באזורים מדבריים; מחקרים קודמים נעשו באזורים ממוזגים, במדינות אמריקה הצפונית, באירופה ובאסיה.

העכבישים הם טורפים הניזונים ממגוון של סוגי טרף – חרקים ופרוקי-רגליים אחרים, כגון עכבישים אחרים ומרבי-רגליים. במחקר שנעשה בשדות חיטה בנגב סמוך לשדה תימן אותרו מספר מיני עכבישים בעלי פוטנציאל לדיכוי מזיקים. יכולתם של מינים אלה לחסל אוכלוסיות של כנימת עלה הדגן, שהיא מזיק נפוץ של גידולים חקלאיים המעביר את וירוס הנינוס הצהוב של השעורה, נבחנה בסדרת ניסויים מבוקרים.

הדברה ביולוגית מתבססת על "אויבים טבעיים" למזיקים, שמבחינתנו הם ידידותיים לסביבה. כך היא יכולה לתרום לשמירה על איכות הסביבה ועל המגוון הביולוגי של הסביבה הטבעית. חשיבותה רבה במניעת התבססות וגידול של אוכלוסיות המזיקים בגידולי-שדה באזורים מדבריים שבהם המזיקים עדיין לא התבססו.

החוקרים מקווים שמחקרם יעודד חקלאים להפחית את השימוש באמצעי-הדברה כימיים ולהשאיר שטחי בור בין השדות הנטועים, מה שיביא לפעילות מוגברת של העכבישים בשדות. "אנחנו נמצאים בקשר עם חקלאים בנגב. קיימנו הרצאות ובהן הדגשנו את חשיבותם של העכבישים בתחום ההדברה. עודד אותנו המשוב שקיבלנו מן החקלאים, ואנחנו מקווים שהדבר יביא לשילוב העכבישים בהדברה ובמקביל להפחתת השימוש בכימיקלים".

מחקר זה נתמך בחלקו על-ידי:
The American Arachnology Society (AAS) Research Fund; Mitrani Department of Desert Ecology research grant; FPVI EC Program – Taxonomic Facility Consortia Access Grant (SYNTHESYS) at the Royal Institute of Natural Sciences, Brussels, Belgium

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן