בניגוד לדעה הרווחת בקרב מדענים, ייתכן שמגוון צורות החיים על פני כדור הארץ הגיע בעבר לרמה קבועה ולא ממשיך לגדול
מאת קרול קאסוק יון
4 ביוני 2001
תצלום: ניו יורק טיימס, מאובן של טרילוביט, בעל חיים דמוי סרטן שחי לפני יותר מ-300 מיליון שנה. המחקרים הקודמים היו מוטים לטובת מאובנים חדשים יותר
לאחר שגל ההכחדה הקשה ביותר שטף את כדור הארץ לפני 250 מיליון שנה, התרחשה על פני הפלנטה עלייה תלולה במגוון האורגניזמים החיים, עד לשפע חסר תקדים – או כך לפחות חשבו הפליאונטולוגים (חוקרי המאובנים) במשך זמן רב.
כעת מציע מחקר חדש המתפרסם ב-,PNAS כתב העת של האקדמיה האמריקאית למדעים, תמונה שונה לחלוטין, שאם היא אכן נכונה – תחייב שכתוב רחב היקף של ההיסטוריה של החיים.
בתוצאות הראשונות, המבוססות על מאגר נתונים חדש וענק של תיעודי מאובנים, הנאסף באינטרנט על ידי צוות בינלאומי של מדענים, מדווחים החוקרים על ממצאים המרמזים לכך שייתכן שלא היתה עלייה תלולה כזאת במגוון המינים. למעשה,התוצאות החדשות מרמזות לאפשרות שהמגוון הגיע במהירות לרמה קבועה ונשאר בה ושהשיא האמיתי של מגוון צורות החיים הגיע וחלף לפני יותר מ-400 מיליון שנה.
ואולם מדענים, ובהם גם כותבי המאמר, הזהירו שיש לראות את התוצאות כראשוניות.
המחקר החדש מתמקד במאובנים של אורגניזמים ימיים, אולם המדענים מתכננים לכלול תיעודים של מאובנים מכל הסוגים, מכלל ההיסטוריה של החיים עלי אדמות, במאגר הנתונים (flatpebble.nceas.ucsb.edu) ב"מרכז הלאומי לאנליזה וסינתזה של אקולוגיה", שתמך בחלק גדול מהעבודה.
מדענים מחוץ למחקר נקטו גישה של "נחכה ונראה", אך אמרו שאם הממצאים נכונים, תידרש חשיבה מחודשת לא רק לגבי השאלה מתי עלו וצנחו רמות המגוון הביולוגי, אלא גם לגבי השאלה מדוע זה קרה.
"זה מציב בסימן שאלה השקפות ישנות על מגוון צורות החיים", אמר ד"ר דגלאס ארווין, חוקר ביולוגיה של מאובנים במכון סמיתסוניאן, בהוסיפו שמוקדם מדי להגיע למסקנות נחרצות. עם זאת הוא אמר כי "זה מאוד מסעיר עבור הפליאונטולוגיה". לדוגמה, ההסברים התיאורטיים הרבים לעלייה הקבועה במגוון עשויים להפוך בלתי רלוונטיים וסדרה חדשה של שאלות בנוגע ליציבות היחסית ברמות המגוון עשויה לעלות.
"זהו פרויקט מאוד חשוב", אמר ד"ר ג'רמי ג'קסון, פליאוביולוג ב"מוסד סקריפס לאוקיאנוגרפיה", אף על פי שהיה מאוד ספקן לגבי העבודה החדשה. "אם הממצאים נכונים, משתמע מכך שישנו מעין חסם עליון למגוון, משהו המגביל אותו, וזה מרתק".
עבודתו החלוצית של ד"ר ג'ון ספקובסקי, חוקר שמת באחרונה ושהיה פליאוביולוג באוניברסיטת שיקגו, היא שסיפקה את הראיה הראשונה לכך שהמגוון מצוי בעלייה קבועה (עם בלימות קטנות לפרקים כגון ההכחדה שהביאה להיעלמם של הדינוזאורים) מאז הכחדת הענק של תקופת המעבר בין תקופות הפרם והטריאס. מחקרים דומים בצמחים, חרקים וחיות אחרות הגיעו בעקבות עבודתו של ד"ר ספקובסקי והראו אותה עלייה בלתי נגמרת במגוון צורות החיים.
אך היו ספקות מטרידים. מתברר שלא כל כך פשוט לספור אילו מינים שונים של אורגניזמים מאובנים חיו בכל תקופה. הואיל והחוקרים מסתמכים על המחקרים הרבים שפורסמו על מאובנים במשך השנים למילוי מאגרי הנתונים שלהם, אחת הבעיות היא שהם חקרו אזורים מסוימים באינטנסיוויות גדולה יותר מאשר אזורים אחרים. לכן, החמיצו מן הסתם מינים ביולוגיים נדירים יותר מתקופות זמן שונות.
בעייתית אף יותר היא העובדה שקל יותר להגיע לסלעים ולמאובנים החדשים יותר והם נחקרו על ידי הפליאונתולוגים באופן הרבה יותר אינטנסיווי. כך שכאשר המדענים מונים את האורגניזמים שהתגלו ביותר ממאה שנה של מחקר פליאונתולוגי, הם ימצאו בהכרח מגוון גדול יותר של אורגניזמים חדשים מאשר של צורות חיים עתיקות יותר.
אבל לדברי מדענים, גם כשמביאים בחשבון את הבעיות, הקונסנסוס היה שהעלייה במגוון היא אמיתית. ד"ר ג'ון אלרוי, פליאוביולוג ב"מרכז הלאומי לאנליזה וסינתזה של אקולוגיה" באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, וד"ר צ'רלס מרשל, פליאוביולוג בהרווארד, הם שני הכותבים הראשיים במחקר, שלו אחראים 25 כותבים ושבו ניסו החוקרים לעקוף כמה מהבעיות על ידי ניסיונות סטטיסטיים לדגום מינים ביולוגיים של מאובנים באופן שווה מתקופות הזמן השונות, באופן שיספק לדעתם נתונים אמיתיים.
התוצאה היא מגוון של השתלשלויות אירועים אפשריות לאופן שבו התרבה והתמעט המגוון הביולוגי. כל האפשרויות הללו שונות מההשקפה הסטנדרטית, וכולן מצביעות על כך שהעלייה התלולה במגוון המינים הביולוגיים, הנראית במחקרים קודמים, הושפעה מההטיה של המידע לעבר מאובנים חדשים יותר.
מדענים מציינים שגם המחקר החדש מוטה מבחינות מסוימות. לדוגמה, הוא מתמקד באורגניזמים ימיים מסביבות צפון אמריקה ואירופה, וכשישתרע מאגר הנתונים על פני אזורים גיאוגרפיים רבים יותר, עשוי להצטייר דפוס שונה. "קיימת קשת שלמה של דברים שיש לעשות", אמר ד"ר מרשל, שלדבריו גם בין 25 הכותבים יש הבדלים במידת הביטחון בנוגע לתוצאות.
יש גם אנשי מדע מסוימים, ובהם ד"ר ג'קסון, הגורסים כי אין מנוס מלבצע מחקרי איסוף נוספים במאובנים. לדבריהם, במקום להילחם בבעייתיות של נתונים שנאספו לפני 100 שנה למטרות אחרות, יש לאסוף כמה שיותר נתונים מתאימים בשיטה אחידה.
ובינתיים ניתוח מאגר הנתונים החדש, שסביר שימשיך לעורר ביקורת לא פחות מאשר תמיכה, נמשך. "אני מקווה שהם צודקים", אמר ד"ר ארווין על הממצאים החדשים, "משום שהחיים יהיו מעניינים יותר ב-10 או 20 השנים הבאות אם אכן כך הדבר. יהיה עלינו לבחון מחדש הנחות רבות".
ניו יורק טיימס
אתר הידען היה עד סוף 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
