ריצת המרתון בחלל נועדה להסב את תשומת הלב לשימור הבריאות

כך אומרת סוניטה ויליאמס, בתשובה לשאלת אתר הידען במסיבת העיתונאים שקיימו נציגי נאס"א שהגיעו לכנס החלל

מימין
מימין
במסגרת אירועי כנס החלל השלישי על שם אילן רמון, ביום רביעי האחרון, התקיימה מסיבת עיתונאים בהשתתפות האסטרונאוטים סוניטה ויליאמס ומייקל לופז-אלגריה, המדענית נגין קוקס, מנהל סוכנות החלל הישראלית צבי קפלן, ורונה רמון.

פתח את המפגש, מנכ"ל מכון פישר אסף אגמון: "זה כנס החלל הבינלאומי השלישי שאנחנו עושים על שמו של אילן רמון. השנה אנחנו מציינים חמש שנים לאסון המעבורת קולומביה, עם שותפים מאוד אמיצים זו השנה השלישית – משרד המדע, התרבות והספורט וסוכנות החלל ומשפחת רמון. קבענו אחרי הכנס הראשון שעשינו לפני שלוש שנים שזו תהיה מסורת ארוכת שנים כי יש צורך ויש לנו רצון להמשיך את המורשת של אילן רמון וראיתם היום את ההתלהבות של התלמידים והסטודנטים ושאר הקהל שהתלהבו ממה ששמעו וזה רק חצי מהיום הראשון. האסטרונאוטים עברו במשך השבוע בכל הארץ, פגשו תלמידי בתי ספר תיכוניים, חיילים, סטודנטים, עובדי תעשיות ביטחוניות ואנחנו רוצים שכל המפגשים הללו יהווה השראה להמשיך להשקיע בחלל ותמריץ לתלמידים שירצו להיות אסטרונאוטים וירצו ללכת בעקבותיהם של סוניטה ומייק ונג'ין.

היתה לנו הזכות לשאול את השאלה הראשונה והפנינו אותה אל סוניטה ויליאמס שהשתתפה במרתון בוסטון במהלך שהותה בתחנת החלל הבינלאומית.

"כל מרתון שרצים על כדור הארץ או בכל מקום אחר הוא קשה, בחלל זה שונה, למזלי אין לי עליות. הרעיון של ההשתתפות שלי במרתון היא שאנו רוצים להבהיר לציבור שלא ייקח את הבריאות שלו כמובנת מאליה ושצריך לשמור על כושר ושאם רוצים להיות אסטרונאוטים. אני שמחה שכולם מתעניינים בכך. עצם העובדה ששאלת אותי את השאלה ובכל מקום אליו אני מגיעה שואלים אותי על המרתון הזה ולא על שאר הדברים שעשיתי בחלל, מראה שהצלחתי להשיג את המטרה.

זוהר גורי, עורכת "ראש גדול" שאלה את ויליאמס למי או למה התגעגעת בשהות הארוכה שלך בחלל (195 ימים בתחנת החלל א.ב.): "מלבד לבעלי הכי התגעגעתי לכלב שלי, ללכת איתו לטיול על החוף או ביער ואלו הדברים שחסרים לנו בחלל. אין לנו את התחושה של החול וגם לא את הקול של העלים הנושרים.

באשר לתחום תיירות החלל אמרה ויליאמס: "תחנת החלל לא תוכננה לתיירים ולפיכך זה לא המקום הטוב ביותר לתיירים, הרעיון הוא שאנשים מכל מיני רקעים יוכלו להגיע לחלל, ואנחנו מקווים שיום אחד ניתן יהיה להגיע לשם וליהנות מהנוף שהוא בלתי יאמן ומשנה את הגישה של החיים על כדור הארץ. אני מקווה מאוד שמיזמי החלל הפרטיים יצליחו."

שאלה ששאל אחד העיתונאים היתה מה הסיבה לצאת חלל, והאם דווקא ישראל צריכה להיות מובילה בתחום?

מייקל לופז אלגריה: "אנחנו צריכים לצאת לחלל כי זה יקבע את גורל המין האנושי. בלעדי יציאה זו הוא יושמד."

אסף אגמון: "ההמצאות הגדולות לא נבעו מדרישות הצרכן אלא מכך שאנשים העזו והחליטו שהם הולכים וחוצים גבולות ומחפשים פתרונות אחרים. החלל הוא הדוגמה הכי טובה שיש לדברים הללו. חלק ניכר מההמצאות של המאה ה-20 באו מההשקעה בחלל. "

צבי קפלן: "ההשקעות בחלל אזרחי אינן גבוהות ונעות על סכום של כ-10 מיליון שקל בשנה, המפוזר על הרבה רשויות. אנחנו חושבים לאור ההרצאות שהיו פה בכנס שזה לא ראוי למדינה כמו ישראל להשקיע כל כך מעט במיוחד שהחלל הוא לא רק צבאי אלה המדיה העתידית, כל נושא שינויי האקלים, גלובליזציה, יתרונות כלכליים לא הכל יבוא רק מהתחום הצבאי, רוצים להיות בראש המועדון. הנשיא פרס התייחס לזה בנאומו ואנחנו בעיצומו של מהלך של שינוי פרדיגמה

בעבר המניע היה פוליטי, האם זה עדיין המצב או שזה מתסכל שכרגע יש משבר בין ארה"ב לרוסיה, האם שוב אנו חוזרים למרוץ החלל?

לופז-אלגריה: בתחילה, התחום התקדם בזכות המירוץ, היום אנו משתפים פעולה. אבל תמיד חקר החלל היה מעורב בפוליטיקה כי תעשיית החלל, גם זו האזרחית, תלויה בממשלה וזו תלויה ברצון הציבור להוציא כסף על התחום. חלק מהג'וב שלנו זה להסביר לציבור שיש בכניסה לחלל רווח. זה כמו ללמד את העניים כיצד לדוג ולא לתת להם אוכל מוכן. יש היום תחרות על המשאבים והתפקיד שלנו הוא להפנות אותם לתחום החלל."

קוקס: "אני מבינה למה מדינה תרצה להצטרף למדינות יורדות החלל. בארה"ב זה דבר אחד להתחיל תוכנית חלל מסיבות פוליטיות. החשוב הוא לתת לזה להמשיך לרוץ. מדינה לא יכולה לשמור על רמה גבוהה של הוצאות. בעזרת משימות רובוטיות אנחנו יכולים לשמור על רמה קבועה לאורך זמן. טוב שתהיה רמה קונסיסטנטית. בארה"ב יש תפיסה לא נכונה כמה מההוצאות הולכות על החלל, הם לא מבינים כי מדובר בפחות מ-1% מהתקציב האמריקני. "

קפלן: "החלל היה פוליטי וישאר פוליטי. אמנם בעיקר בדמוקרטיות הציבור יותר ויותר שואל מדוע אנחנו צריכים אותו אבל אם נסרוק את העולם, במזרח אסיה יש התעוררות מאוד חזקה של החלל והמדינות הללו לא מתכוונות להיות שחקניות מסדר שני, הן רוצות לעסוק בטיסות מאוישות ובכל ההיבטים גם מהרצון להובלה עולמית אבל גם משיקולים פרקטיים. סארבאי, אבי החזון ההודי טען שהודו לא תגיע לצמיחה של 10% לשנה בלי שימוש בחלל. אירופה שכביכול מאוד שמרנית וזהירה מריצה שני פרויקטים רב לאומיים – גלילאו והפרויקט הסביבתי GMES שבכל אחד מהן היא משקיעה הרבה מיליארדי יורו כדי לבסס את מקומה כמעצמה של המאה ה-21 וכמובן הקטנות רוצות להידמות לגדולות. בהרבה ארצות אנשים מתייחסים לחלל בפחות ציניות ובגאווה לאומית גדולה."

ננוטכנולוגיה בחלל –האם יש קשר בין ישראל לנאס"א בתחום?

קוקס: "זה תחום שאנחנו בוחנים במספר מכוני מחקר. אינני יודעת ספציפית על שיתוף פעולה עם ישראל אני יודעת שהגישה של מיזעור ממשיכה להיות המפתח למשימות רובוטיות. העלות של השיגור למסלול היא מאוד גבוהה, יש צוות ב-JPL שבוחן את השלכות המיזעור, וכן בתחומים כגון חלליות מתנפחות."

ומננו טכנולוגיה לננו לווינים – כזכור, באירוע הבוקר עליו דיווחנו בנפרד, אמרה קוקס כי חלק ניכר מהבוגרים הטריים המבקשים לעבוד כמדענים ומהנדסים בנאס"א חוו את החלל בזכות פרויקטי לווינות זעירה שביצעו באוניברסיטאות וחלקם אפילו בבית הספר התיכון. בקהל היה גם רז תמיר, יו"ר העמותה לללוינות זעירה שהסביר כי "חייבים להגיע לגדלים קטנים מאוד כדי לפתור את בעיות ההגעה לחלל. יש הרבה מאוד אתגרים. גודל הלווין יכול להיות קטן מאוד. ואנחנו בארץ מפתחים ננו לווינים, שחלקם נמצאים בתצוגה למטה שכל המשקל שלהם פחות מ-10 ק"ג ויכולים לעשות כמעט הכל. הפרויקט הוא בראש ובראשונה חינוכי בהשתתפות קבוצות מכל הארץ, במעלה אדומים – מפחת אלגוריתמים ובהרצליה – בונה תחנת קרקע. אין דרך טובה יותר ללמד פיסיקה ומתמטיקה מאשר בדרך המעשית.

רונה רמון נשאלה באשר לתחושותיה ביום השנה החמישי לאסון: "אנחנו מאמינים בהגשמת חלומות, יעוד פוטנציאל. כשיצאנו למשימה לקחנו בחשבון שיש סיכון, החווי השל בכלל לחיות באווירה שכזאת של אנשים יוצאי דופן, אנשים שיש להם שאיפה לחקור וללמוד והנושא של השראה בחינוך הנוער בעניין זו חויה יוצאת מהכלל. הקשרים מאוד מיוחדים והחוויה שהייתי ממליצה לכל אחד, לאו דווקא בנושא של טיסה לחלל. כל ישראלי שיוצא לכמה שנים ויחזור יעריך את מה שיש לנו כאן. " באשר להתמודדות עם אסונות אמרה רמון: "אנו מתמודדים מתוך השקפת חיים. אנחנו כאן בחיים כדי לחיות אותם ולמצות את המיטב היתה לנו עמדה חזקה במשפחה שאנחנו מפגרים אבל אופטימיים. נשארנו עם האופטימיות."

באותו הנושא

על חיל האוויר לקחת על עצמו מעורבות בפיתוח יכולות החלל

הננו לווין הישראלי הראשון ישוגר בסוף 2008

חייבים להלהיב את הנוער לתחום החלל – דיווח מישיבת ועדת המדע של הכנסת ביום ב' השבוע, בהשתתפות המשלחת מנאס"א

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן