ראש נאס”א ג’ים ברנדסטיין אמר במסיבת עיתונאים בבייקונור שעות אחדות לאחר האירוע: האימונים השתלמו
האסטרונואט מייקל הייג והקוסמונאוט אלכסיי אובצ’ינין עוברים רעידות בעת נחיתת החירום בקזחסטן לאחר תקלה במשגר. צילום מסך מתוך הטלוויזיה של נאס”אחללית סויוז ועליה שני אנשי צוות נחתה נחיתת חרום בקזחסטן לאחר תקלה במשגר. השניים חולצו בשלום . צוותי חיפוש והצלה של נאס”א וסוכנות החלל הרוסית יצאו לאתר הנחיתה – 500 קילומטרים צפונית מזרחית לאתר השיגור ליד העיר דז’קזגן בקזחסטן. מייק הייג ואלכסיי אוב’צינין יצאו בכוחות עצמם מתוך הקפסולה ונמסר כי מצבם טוב. הם הועברו לבדיקות בבית חולים בבייקונור, אך עוד קודם לכן, מצילומים באתר נאס”א נראים השניים בריאים. הם אמורים לעבור בהמשך למרכז ההכשרה לקוסמונאוטים ע”ש גגרין בעיר הכוכבים, בקרבת מוסקבה שברוסיה.
שני האסטרונאוטים היו אמורים להצטרף לשלושת האסטרונאוטים הנמצאים כעת בתחנת החלל. סויוז הוא כיום אמצעי התעבורה היחיד בין כדור הארץ לתחנת החלל. למעשה ארה”ב משלמת לרוסיה על מושבים בחלליות סויוז, ואנשיה נוכחים בשיגורים.
באוגוסט השנה התגלתה תקלה באחד מתאי הסויוז שהיה מחובר לתחנת החלל הבין-לאומית והאסטרונאוטים נאלצו לבצע הליכות חלל כדי להטליא את החור. בחלק מהדיווחים נמסר כי החשש הוא שמדובר בחבלה שנגרמה על הקרקע. לפיכך יש להניח שהרוסים גם יבדקו קשר במקרה הנוכחי. עם זאת גם האירוע הקודם וגם זה שהתרחש היום הסתיימו בינתיים ללא נפגעים בנפש.
מנהל נאס”א ג’ים ברידנסטיין וצוות נאס”א עוקבים בקפידה אחר המצב. במסיבת עיתונאים בבייקונור שעות אחדו לאחר התקרית אמר ברינדסטיין כי נאס”א פועלת בשיתוף פעולה הדוק עם סוכנות החלל הרוסית כדי להבטיח החזרה בטוחה של אנשי הצוות. “בטיחות הצוות היא בראש סדר העדיפויות של נאס”א. תבוצע חקירה מעמיקה של סיבת האירוע”. ברינדסטיין שיבח את הפעולה המושלמת של אנשי הצוות ואנשי סוכנות החלל הרוסית ונאס”א על הקרקע שהגיבו במקצועיות.
בצילומים מאחת המצלמות המתעדות את המתרחש בתוך תא הסויוז נראים השניים מטלטלים קשות. השיגור עצמו התחיל חלק אך כתשעים שניות לאחריו החלו חילופי תשדורות בין חדר הבקרה והאסטרונאוטים שבמהלכו התברר כי התרחשה בעיה בעת הפרדת השלב הראשון והשני של המשגר.
זמן קצר לאחר מכן מסרה נאס”א כי השניים נחתו “נחיתה בליסטית: כלומר הקפסולה שלהם ירדה בזווית גבוהה בהרבה מהרגיל, ולפיכך השניים סבלו מכוחות G גבוהים בשל התאוצה המהירה. הקפסולה נפרדה מהמשגר הכושל ולאחר מכן פרשה מצנחים כדי להאט את הירידה.
סויוז היא אחד מתכנוני הרקטות הותיקים ביותר, אך גם אחד הבטוחים ביותר. התקלה התרחשה בשלב התיאום שבו השלבים הבאים של הטיל ממשיכים לעלות בעוד מכלי הדלק הריקים מושלכים.
האסטרונאוטים בתוך החללית היו מודעים בהחלט לכך שמשהו אינו כשורה משום שהם דיווחו על תחושת חוסר משקל כאשר הם היו צריכים להרגיש דחיפה שמושכת אותם לכסאותיהם. מערכות המילוט נבדקות ומוכנות בדיוק לסוג זה של מקרים. גם האסטרונאוטים עוברים אימונים לתרחישים שונים של תקלות, כולל כזו שתגרום לנחיתת חרום זמן קר לאחר השיגור.
מאז פרישת מעבורות החלל ב-2011, ארה”ב תלויה ברוסיה לשיגור האסטרונאוטים שלה לתחנת החלל. החלליות הפרטיות של בואינג ו – SpaceX אמורות להחזיר את יכולת השיגור האמריקנית, אך שיגורי הבכורה שלהם צפויים להתקיים לכל המוקדם בשנה הבאה.
סגן ראש ממשלת רוסיה, יורי בוריסוב, אמר כי לא ישוגרו משימות מאוישות חדשות “עד שנאמין שהמצב בטוח לחלוטין”. הוא דחה את הטענות כי הסנקציות והגבלות הסחר שהטילה ארה”ב על רוסיה קשורות בדרך כלשהי לתקרית. אך הוסיף כי מי שמושפע מכך זו תעשיית ההייטק וכי סוכנויות החלל עובדות בשיתוף פעולה הדוק.
התקרית הנוכחית נחשבת לתקלת השיגור הראשונה של משגרי סויוז מאז 1983. גם אז אירעה תקלה זמן קצר לאחר השיגור, תא הצוות נפלט והקוסמונאוטים נחתו בשלום.
עם זאת מאז 2010 התמודדה רוסיה עם 13 כשלים טכניים.
בין הבולטים שבהם אפשר למנות התרסקות חללית אספקה שהיתה בדרך לתחנת החלל, אבדן שלב עליון של טיל סויוז ועליו לוויין גדול ו-18 לוויינים קטנים ב-2017 וקודם לכן באותה השנה, נמסר על 73 לווינים שנפגעו ואף הושבתו עם הגעתם לחלל לאחר הפרידה מהשלב האחרון של משגר הסויוז.
וכאמור בחודש אוגוסט הופיע חור בקפסולת סויוז שכבר עוגנה ל – ISS שגרמה לאובדן של לחץ האוויר לזממן קצר והיה צורך להטליאה. למרבה המזל החור נמצא בקטע של ספינת סויוז שלא ישמש לשאת אסטרונאוטים בחזרה לכדור הארץ. האפשרות של פגיעת מטאוריט או פסולת חלל נשללה משום שנראה בבירור שמדובר בחורים שנקדחו.
מזכיר במידת מה את אפולו 13
למרבה המזל, היום אפשר לומר שהאסטרונאוטים ניצלו מאסון בזכות תושייתם, הכשרתם והעבודה המאומצת של צוותי הקרקע משתי סוכנויות החלל. אירוע מפורסם מסוג זה בעבר היתה החללית אפולו 13 ב-1970. מכל חמצת התפוצת יומיים לאחר השיגור, גרם לאובדן יכולת ייצור החשמל על החללית. חברי הצוות נאלצו לבצע תיקונים בחלל, והצליחו לחזור לכדור הארץ שישה ימים לאחר מכן. אם כי ההשוואה לא לגמרי מושלמת משום שאירוע אפולו 13 התרחש בתחילת עידן החלל, ואילו כיום האימונים מכשירים את האסטורנאוטים למקרה כזה. האסטרונאוטים היום לא נדרשו (וגם לא יכלו בנסיבות האירוע) לבצע תיקונים כלשהם, אלא נתנו למערכות האוטומטיות לבצע את תפקידם.
וכזכור היו גם אסונות שגבו מחיר בנפש
- 2003: שבעה אסטרונאוטים נהרגו כאשר מעבורת החלל קולומביההתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ בגלל אריח מגן פגום שנפל מאיזור רגיש בכנף המעבורת.
- 1986: שבעה אסטרונאוטים נהרגו כאשר מעבורת החלל צ’לנג’רהתפרקה בעת השיגור ולאחר חקירה הסתבר שטבעות גומי פגומות על המשגר גרמו לכשל.
- 1971: שלושה אנשי צוות של החללית סויוז 11נחנקו בשל דליפת אוויר לאחר עזיבת תחנת החלל סוליוט 1. הם נמצאו מתים בתוך הקפסולה לאחר הנחיתה.
- 1967: קוסומונאוט אחד נהרג כשמצנח החללית סויוז 1, שנועד להאט את הירידה, הסתבך בעת החזרה לאטמוספירה.
- 1967: שלושה אנשי צוות של אפולו 1מתו כאשר מודול הפיקוד שלהם עלה באש על כן השיגור.
https://blogs.nasa.gov/spacestation/wp-content/uploads/sites/240/2018/10/DpOYoN8W4AA_sTj.jpg
