חוקרי הטכניון מציעים פתרון לתעלומה רבת שנים בשמש

ייתכן שהרכבה הכימי של עטרת השמש מקורו בהתלקחויות בעבר ובהווה

איור של טלסקופ החלל Chandra ששוגר בשנת 1999. גדולתו ביכולתו למדוד ספקטרום X-ray ברזולוציה גבוהה מכל מכשיר אחר. קרדיט לצילומים: נאסא
איור של טלסקופ החלל Chandra ששוגר בשנת 1999. גדולתו ביכולתו למדוד ספקטרום X-ray ברזולוציה גבוהה מכל מכשיר אחר. קרדיט לצילומים: נאסא

חוקרי הפקולטה לפיסיקה בטכניון מציעים פתרון לתעלומה רבת שנים – כיצד נוצרה עטרת השמש ואיך היא הגיעה לטמפרטורות של מיליוני מעלות, פי אלף מפני השמש עצמה? במאמר שיתפרסם בכתב העת המדעי Astronomy & Astrophysics )אסטרונומיה ואסטרופיסיקה) הם אומרים כי יתכן שמקורה של עטרת השמש הוא בהתלקחויות בעבר ובהווה שהעשירו אותה.

עטרת השמש (corona) היא מעטפת חמה ודלילה של הכוכב שסביבו אנו חגים. הטמפרטורה של עטרת השמש מגיעה לכמה מיליוני מעלות, בערך פי אלף יותר מפני השמש הצהובים. גם הרכבה הכימי של העטרת שונה מזה של פני השמש. כיצד נוצרה עטרת השמש, איך הגיעה לטמפרטורות גבוהות כל כך, ומהו התהליך האחראי להרכב כימי שונה בעטרת מאשר בשמש? אלה הן חידות המעסיקות מדענים עשרות שנים.

רענן נורדון מן הפקולטה לפיסיקה בטכניון והמנחה שלו לדוקטורט, ד"ר אהוד בכר, ניתחו סדרת תצפיות אשר בוצעו בעזרת טלסקופ החלל Chandra של סוכנות החלל האמריקאית על שישה כוכבים שכנים לשמש ובהם פעילות עטרתית ערה, פי כמה אלפים יותר אנרגטית מזו של השמש.

"הטמפרטורות האדירות של עטרות הכוכבים משמען שלא ניתן לראות אותן בטלסקופים רגילים באור נראה", הם מסבירים. "אכן, Chandra הוא טלסקופ הרגיש לקרינה אנרגטית בהרבה, קרינת רנטגן. בעטרות כוכבים מתרחשות לעיתים התלקחויות (flares), בהן עולים שטף קרינת הרנטגן מן הכוכב וטמפרטורת הגז פי כמה".

גז מיונן נזרק מהשמש בעקבות התפרצות, כפי שנקלט במצלמות הלוין SOHO המיועד לתצפיות בשמש בקרינת UV. אורך השובל כשלושים רדיוסי ארץ.
גז מיונן נזרק מהשמש בעקבות התפרצות, כפי שנקלט במצלמות הלוין SOHO המיועד לתצפיות בשמש בקרינת UV. אורך השובל כשלושים רדיוסי ארץ.

באמצעות הספקטרומטרים הרגישים שעל גבי Chandra הצליחו חוקרי הטכניון למדוד את ההרכב הכימי של מקורות הקרינה, דהיינו את הריכוזים של יסודות כימיים שונים, כגון חמצן, נאון, סיליקון, וברזל. להפתעתם הסתבר, שההרכב הכימי של עטרות הכוכבים משתנה בזמן ההתלקחות בצורה שונה מהמצופה. יתרה מכך, השינוי הכימי בכוכבים התגלה כזהה בתבניתו להבדל בהרכב הכימי שבין השמש שלנו לבין עטרתה. מזה זמן רב ידוע שעטרת השמש עשירה יותר באטומים שקל יחסית לעקור מהם אלקטרון (ליינן) מאשר השמש עצמה. גם בהתלקחויות שנצפו על-ידי חוקרי הטכניון בכוכבים אחרים נמצא שריכוזם של יסודות אלה עולה בצורה משמעותית בזמן התלקחויות.

"משמעותה המלאה של התוצאה עדיין לא ברורה לגמרי, אך ייתכן שהתבנית הכימית שהתגלתה בכוכבים מרמזת על הפתרון לחידה רבת השנים של ההרכב הכימי של עטרת השמש", אומרים החוקרים. "אם, כפי שהתגלה במחקר זה, התלקחויות מעלות אל העטרת בהעדפה יסודות שקל ליינן, ייתכן שמקורה של עטרת השמש הוא בהתלקחויות בעבר ובהווה שהעשירו אותה ביסודות אלו".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.