סיקור מקיף

בין אמנות והתאבדות- על הליכה מתוך שינה

סהרוריות, הליכה מתוך שינה, היא אחת מהפרעות השינה המפורסמות ביותר. בסרטים נוהגים להציג את ההולך בשנתו כשהוא עם ידיים מורמות לפנים, עיניו עצומות והליכתו מכנית. המציאות מעניינת אפילו יותר

הליכה בשינה. מתוך אתר העוסק בהפרעות שינה. ראו קישור למטה
הליכה בשינה. מתוך אתר העוסק בהפרעות שינה. ראו קישור למטה

השינה והתופעות המשונות שנלוות אליה, כמו דיבור מתוך שינה למשל, סיקרנו את המדענים מאז ומעולם. השינה היא חידה בתוך מסתורין שעטוף בשמיכה. במשך זמן רב רווחה ההנחה שהגוף זקוק לשינה כדי לחדש את מלאי האנרגיה שלו ולרענן את האיברים. היום אנחנו יודעים שצריכת האנרגיה של הגוף בזמן שינה אינה דועכת באופן משמעותי, ושהאיברים ככל הנראה אינם זקוקים לרענון כדי לפעול כרגיל. אבל אם השינה הייתה מיותרת, הרי שהאבולוציה כבר הייתה פוטרת אותנו מהצורך הזה: אנחנו פגיעים מאוד לטורפים בזמן שאנחנו ישנים. לעומת זאת אם השינה הייתה מסייעת לנו באופן כלשהו להתחמק מטורפים, היינו מצפים שבעלי חיים שאין להם הרבה אוייבים- אריות, למשל- לא היו צריכים לישון כלל. ובכל זאת, האריות ישנים לא מעט שעות ביום.

פה ושם חשפו החוקרים רמזים מסקרנים לחשיבותה של השינה. פצעים, למשל, מחלימים טוב יותר לאחר שינה איכותית. הורמונים חיוניים מופרשים אך ורק בזמן השינה ורעלנים מסוימיים במוח מסולקים ממנו. אצל מי שלא ישן טוב נפגעות פעילויות קוגנטיביות כמו למידה וזיכרון. ידוע שהורים לתינוקות, כמוני למשל, סובלים משתי בעיות עיקריות- הראשונה היא פגיעה בזיכרון. ובכל זאת, אין לנו הסבר אמיתי לתופעת השינה- ומכאן שאנחנו גם מתקשים להסביר חלק ניכר מבעיות והפרעות השינה השונות.

סהרוריות, הליכה מתוך שינה, היא אחת מהפרעות השינה המפורסמות ביותר. בסרטים נוהגים להציג את ההולך בשנתו כשהוא עם ידיים מורמות לפנים, עיניו עצומות והליכתו מכנית. זהו אחד המקרים הבודדים שבו המציאות הרבה יותר מעניינת מהאופן שבו היא מוצגת בקולנוע. לי הדווין, בריטי בן 33, הוא דוגמא מצוינת לכך. בכל לילה הדווין קם ממיטתו, נכנס אל כוך קטן מתחת לגרם המדרגות ומתחיל לצייר. בהתחלה הדווין הסהרורי היה מצייר על כל משטח שהיה נופל לידיו- שולחנות, קירות ואפילו הרצפה. אחרי כמה לילות כאלה הדווין הבין שחבל על הדירה והחל מפזר ניירות וצבעים ברחבי הבית. בבוקר חיכו לו מתחת למדרגות פירות עמלו: ציורים מופשטים, שרבוטים ופורטרטים מדוייקים להפליא, בדרך כלל של מרילין מונרו. הציורים אינם אחידים ברמתם, אבל חלקם טובים מספיק כדי להופיע בגלריות ותערוכות. הדווין לא זוכר דבר מאירועי הלילה. כששואלים אותו מה דעתו על ציוריו הוא בדרך כלל מושך בכתפיו. הוא טוען שהוא לא מרגיש שאלו ציורים שלו- הוא הרי לא זוכר אותם, אפילו כשהוא רואה את עצמו מצולם בוידיאו בזמן הציור- ובכלל, הוא לא אוהב לצייר. כן, זה מוזר אבל נכון- בחיי העירנות שלו, הדווין כלל לא מתעניין בציור, ומעיד על עצמו שאין לו נטיות או שאיפות אמנותיות. פה ושם הוא מצליח למכור חלק מהציורים ולהרוויח כסף, אבל באופן עקרוני הוא לא נהנה מהעניין- מה גם שהאמנות הלילית שלו עולה לו במיגרנות לא נעימות בבוקר.

למען הדיוק, רק מעטים מההולכים בשנתם עושים זאת באופן כה מרשים כמו ואן-חרופ הבריטי. ברוב המקרים האפיזודה כולה מתמצת בקימה קצרה, התיישבות במיטה ואז חזרה לשינה עמוקה. אבל כשזה מוצלח, זה באמת מוצלח. למשל, הייתה אישה שנהגה להאכיל את החתול שלה מתוך שינה- היא גילתה את הבעיה כשהחתול החל לסבול מהשמנה מופרזת ללא שום סיבה נראית לעין. אישה אחרת הצליחה לפתוח את המחשב, להכנס לדואר האלקטרוני שלה ולשלוח מייל לחבריה בזו הלשון: "בואו מחר וסדרו את הבלאגן כאן. ארוחת ערב ומשקאות, 4 אחה"צ- תביאו יין וקוויאר בלבד." החוקרים שבדקו את המקרה התרשמו מאוד מיכולתה של האישה להכניס שם משתמש וסיסמא נכונים תוך כדי שינה, ואני יכול להניח שגם מהטעם היוקרתי שלא נטש אותה אפילו לרגע.

חלק מהמקרים המתוארים בספרות הם הרבה פחות משעשעים. בארצות הברית יצא גבר צעיר מהבית בזמן סערה עזה כשרק תחתונים לגופו, צעד עד לכביש הראשי ושם נדרס על ידי משאית סמיטריילר שנהגה לא הבחין בו בחשיכה. השוטרים הסיקו, ואפשר להבין אותם, שמדובר בהתאבדות. אבל לבחור המדובר לא היה עבר דיכאוני או נטיות אובדניות, ולעומת זאת- הייתה לו, ולכל משפחתו, היסטוריה עשירה של הליכה מתוך שינה. הפסיכיאטר שטיפל בעניין הצליח לשכנע את החוקרים שאין מדובר בהתאבדות אלא בסהרוריות חסרת מזל. במקרה אחר נתגלתה גופתו של שוטר כשהוא ירוי בראשו, ידו עדיין אוחזת באקדחו. כאן כבר היה קל יותר להסיק מה באמת התרחש מכיוון שלאותו אדם הייתה היסטוריה של התעסקות עם אקדחים מתוך שינה, כולל כיוון אקדח טעון לעבר אימו וכמה חורים בקירות.

הדוגמאות האחרונות מראות את המגוון הרחב והתחכום של ה'אוטומטיזם'- התנהגות נטולת שליטה הכרתית, שמאפיינת את ההליכה מתוך שינה. דיבור מתוך שינה היא סוג נוסף של אוטומטיזם, החל ממשפטים קצרים ועד נאומים ארוכים. דיבור מתוך שינה נוטה להיות 'מרוח' ולא ברור ככל שהישן נמצא בשלב עמוק יותר במחזור השינה. מעניין לציין שבדרך כלל הדיבור נוטה להיות יבש ונטול רגש. הדוגמאות הקודמות גם מראות את ההבדל בין ההתנהגות של גברים לעומת נשים בזמן הליכה מתוך שינה. גברים מפגינים התנהגות הרבה יותר אגרסיבית בזמן הליכה מתוך שינה. נשים הן בדרך כלל יותר מתונות ופחות אלימות. זו כנראה הסיבה שבעיקר גברים פונים לקבלת עזרה מקצועית, דבר שיוצר את הרושם שהליכה מתוך שינה היא לרוב תופעה גברית. גם גברים וגם נשים מפגינים לעיתים התנהגות של חיפוש- כאילו ההולך בשנתו מנסה למצוא משהו, אולי מזון. זו יכולה להיות אינדיקציה לכך שהאוטומטיזם בזמן השינה אינו נמצא בשליטה של האינטליגנציה הגבוהה, אלא שכבת מוח שאחראית על התנהגות פרימיטיבית ובסיסית יותר.

[המאמר לקוח מתוך התוכנית 'עושים היסטוריה!', פודקאסט על מדע, טכנולוגיה והיסטוריה].

לדף ממנו נלקחה התמונה – CREATIVE COMMON

10 תגובות

  1. אגב, יואל, ללא שום קשר לדברי חז"ל, הרי ברור שאנשים נטלו על עצמם את ניטור התופעה.
    על מעבדות השינה שמעת?
    סיפורי בדים תמיד יש ואם נחזור לסיפורי חז"ל – הם מהווים דוגמה מובהקת.
    סיפורי בדים אינם מוקעים בגלל שיש אינטרסים מאחוריהם ולא בגלל שאין מי שיודע שאלה סיפורי בדים.

  2. יואל,
    אמנם אינני חושב שיש צורך בהגדרות נוספות מעבר לסהרוריות כאשר מדובר בתופעה שרק בודדים סובלים ממנה אבל הערתך בסוף התגובה היא טיפשית ומרושעת.
    גם אני לוקח מחז"ל ביטויים שצדקו בהם ודוחה רק את האמירות שהיו צריכות להקנות להם את הכינוי טז"ל.
    לא היית נדרש לבקשת סליחה אלמלא כתבת את השורה האחרונה אבל עכשיו, משכתבת אותה, אינך ראוי לסליחה.

  3. יותר משהמאמר המרתק [ותודה לרן] מבהיר תופעה הוא מעורר סימני שאלה.
    ראשית נראה שאיש לא נטל על עצמו את המשימה לנטר הונאות וסיפורי בדים מהמרשימה .שנית עושה רושם שכל מיני אינטרסנטים ובהם עוכרי דין,חברות ביטוח ועוד יצרו גרסאות הזויות לסיפורים טרגיים.
    עכ"פ אולי במקום להגיד,מתוך שינה' עלינו לרענן את הפרמטרים שלנו להגדרת העירנות? אצל חז"ל מופיע ,נים ולא נים' אולי ישנם מצבי בניים? [וסליחה מראש מאבי ומיכאל שהעזתי ללמצוא השראה בחז"ל-זה כנראה מתוך שינה]
    לילה טוב

  4. איציק זה רעיון מעניין. 🙂 אבל אליה וקוץ בה, הנחירות הן מגדלקול לחיות הטרף

  5. הפגיעות לטורפים בזמן שינה הזכירה לי דבר.
    אבי היה נוחר בשנתו וכאשר שאלנו אותו בילדותינו מדוע הוא נוחר,
    הוא היה אומר לנו שהנחירות הם תכונה שנותרה מימי האדם הקדמון
    שהיה חי במערות וכדי שיוכל לישון וגם לשמור מפני חיות טורפות הוא
    סיגל לעצמו את היכולת לנחור תוך כדי שינה.
    כמובן שהוא חמד לו לצון איתנו אבל הסיפור נחמד בפני עצמו ואולי
    גם נכון במידה מסויימת ?

  6. הסיפור על הישן המצייר נשמע לי מצוץ מן האצבע, סוג של קידום מכירות.

    אם אנו צריכים לישון 8 שעות בלילה, זה אומר שאנו מבזבזים שליש מחיינו על שינה, כלומר שליש מחיינו אנו פגיעים, ויתרה מכך ככל שאנו צעירים אנו ישנים יותר ואז זה גם יותר קריטי להתרבות.
    לכן בודאי שמבחינה אבולוציונית יש יתרון עצום לשינה, והעובדה שאיננו יודעים עדיין לפרש זאת בודאות רק מצביעה על מה המשקל של שאר הפרשנויות האבולוציוניות לתכונות אנושיות מורכבות…

סגור לתגובות.

דילוג לתוכן