סיקור מקיף

שוגר טלסקופ החלל שפיצר (SIRTF)

המתקן הבלתי מאויש מצויד בטלסקופ אינפרה-אדום מיוחד, המסוגל לזהות אנרגיה וטמפרטורה הנפלטת מכוכבים וגלקסיות וכך יוכלו האסטרונאוטים והחוקרים לגלות כוכבים וללמוד פרטים רבים על ההיסטוריה של היקום

סוכנות החלל נאס"א שיגרה הבוקר (ב') מבסיסה בקייפ קנוורל שבפלורידה, רכב חלל מחקרי, בלתי מאויש, שמטרתו ללמוד את ההיסטוריה המוקדמת של היקום.
המתקן מצויד בטלסקופ אינפרה-אדום מיוחד, המסוגל לזהות אנרגיה הנפלטת מכוכבים, כוכבי לכת וגלקסיות. רכב החלל, בואינג דלתא 2, הנושאת לווין בשווי של 700 מיליון דולר, ישהה בחלל במשך שנתיים עד חמש שנים.
"הציפיה היא לערוך מהפכה בהבנתנו את היקום, בכך שנסתכל עליו מטווח קצר יותר", אמר דייב גאלגאר, מנהל הפרויקט בנאס"א.
טלסקופ החלל המיוחד, הרגיש לטמפרטורות, יכוון לחשיכה ויוכל לגלות כוכבים שמעולם לא "דלקו", או כאלה שאין בהם מספיק חום כדי להאיר. הטלסקופ יקרר עצמו לטמפרטורה של מעלה או שתיים מעל האפס המוחלט, וכך יזהה את הכוכבים החשוכים והקרים ביותר, שמעולם לא ניתן היה לראותם קודם לכן.
מדובר בפיתוח פרויקט משולש של נאס"א, הנקרא "מצפי כוכבים גדולים". לפרויקט שייך גם טלסקופ החלל "האבל", שעובד על רגישות לאור, ומכשיר ה-X-Ray "צ'נדרה". באמצעות שלושת המתקנים הללו, יוכלו האסטרונאוטים לקבל את התמונה המלאה על החומר והאנרגיה ביקום.
אן קיני, מדענית בנאס"א, הסבירה כי כאשר שלושת הטלסקופים ישהו בחלל, ה"צ'נדרה" יוכל לאתר עצמים במיליוני מעלות חום, ה"האבל" יוכל לאתר עצמים באלפי מעלות והטלסקופ החדש, שמכונה SIRTF (ראשי תיבות של Space Infra Red Telescope Facility), יוכל לאתר עצמים שחומם מגיע למאות מעלות בלבד. "כך נקבל טווח מידע גדול לגבי מה שנמצא שם", אמר קיני.

הטלסקופ החדש, שיקבל שם "נגיש" יותר אחרי שיוכיח את עצמו במשך כחודשיים בחלל, ימלא גם תפקיד חשוב קרוב יותר לכדור הארץ. המדענים יודעים מעט מאוד על אזור רחב בו נמצאים עצמים מכוסי קרח ומקיפים את השמש, מעבר למסלולו של כוכב הלכת פלוטו. מהאזור הזה, הידוע בשם "Kuiper Belt", מגיעים לפעמים כדורי קרח למערכת השמש והופכים לכוכבי שביט, לאחר שהם מתחממים מהשמש. כעת, עם הטלסקופ, ניתן יהיה לבחון את הנושא בתצפית למסלול המקיף את כדור הארץ, מבלי שהקרינה ממנו תפריע.


נאס"א שיגרה טלסקופ שיראה למרחק מיליארדי שנות אור

מאת יובל דרור


חקר החלל / הטלסקופ החדש, הקולט קרינה אינפרה-אדומה, יאפשר לראות עצמים חדשים ולעדכן את מפת היקום

25/8/2003

שיגור הטלסקופ, אתמול בפלורידה. עלות בנייתו ושיגורו נאמדת בכשני מיליארד דולר

תצלום: רויטרס

סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) שיגרה אתמול בבוקר טלסקופ לחלל, שבניגוד לטלסקופים רגילים, יקלוט את קרינת האינפרה-אדום שנשלחת מכוכבים שהתקררו. יכולת זו תאפשר לטלסקופ, המכונה ,SIRTF לצפות בכוכבים המרוחקים מכדור הארץ כ-10 מיליארד שנות אור. המדענים מקווים כי יכולת נדירה זו תאפשר להם להבין טוב יותר את מהלך חייהם של הכוכבים, ולשרטט מפה מעודכנת יותר של היקום.

לאחר דחיות חוזרות ונשנות, שוגר הטלסקופ אתמול בשעה 08:35 בבוקר (שעון ישראל). כעבור כשעה כבר התקבלו נתונים על כך שכל מערכות הטלסקופ פועלות כשורה. הטלסקופ, שעלות בנייתו ושיגורו נאמדת בכשני מיליארד דולר, אמור לפעול כשנתיים וחצי, אך המדענים מקווים שיחזיק מעמד חמש שנים. למרות שהטלסקופ מצויד בעדשה בקוטר 85 ס"מ – קטן בהרבה מקוטר העדשה של הטלסקופ "האבל" ושל טלסקופים אחרים על כדור הארץ – הוא נחשב למשוכלל מסוגו.

טלסקופים רגילים מסוגלים לראות רק חלק קטן מהיקום, כיוון שהאור אותו אנו רואים הוא רק חלק זעיר מכלל האנרגיה שמגיעה לכדור הארץ. שאר האנרגיה מורכבת מקרינת רדיו, מיקרוגל, רנטגן, גאמא וכן קרינת אינפרה-אדום. הסוגים השונים של הקרינה נבדלים האחד מהשני באורך הגל, בתדירות הגל ובכמות האנרגיה שהם נושאים; ככל שאורך הגל קצר יותר, כך גדלות האנרגיה והתדירות, ולהפך.

עצמי השמיים פולטים קרינה באורכי גל שונים. ככל שהעצם קר יותר כך הוא פולט קרינה בעלת תדירות נמוכה יותר, לה אורך גל גדול יותר. קרינת האינפרה-אדום נמצאת מחוץ לטווח הראייה שלנו, מתחת לאור האדום הנראה: הטווח שלה נע מאורך גל של מיקרון אחד ("אינפרה-אדום קרוב") ועד כ-200 מיקרון ("אינפרה-אדום רחוק").

מסיבה זו, טלסקופים שסורקים את השמים בחיפוש אחרי קרינת אינפרה-אדום הם מכשירים מצוינים לאיתור עצמים קרירים דוגמת "ננסים חומים" (עצמים שהם יותר גדולים מפלנטות, אך אינם בעלי מאסה מספיקה כדי להיות כוכבים) או עצמים ש"מתחבאים" מאחורי ענני אבק עצומים: סריקת עצמים בקרינת אינפרה-אדום הופכת את ענני האבק ל"בלתי נראים". יכולת זו צפויה להביא לעדכון מפות השמיים בעצמים שעד כה לא ניתן היה להבחין בהם.

"אנחנו מחכים ל-SIRTF בכיליון עיניים", אומר ד"ר שי צוקר, מהחוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב. "קשה לנו להשתמש בטלסקופים מהסוג הזה על פני כדור הארץ, שכן האטמוספירה מפריעה להם".
המדענים ששיגרו את SIRTF לא הסתפקו בכך שהוא נמצא מחוץ לכדור הארץ. בניגוד לטלסקופ האבל, SIRTF יתרחק כ-14.5 מיליון קילומטרים מכדור הארץ. "המידע שהטלסקופ יעביר לנו עשוי להיות רב ערך. לדוגמה, כוכבים נוצרים בתוך ענני אבק קרים שרק מאוחר יותר מתחממים, הופכים אלימים יותר ונוצרים בהם כוכבים. איתור ענני האבק אלו יאפשר למדענים להבין טוב יותר את התהליכים שמביאים להווצרות כוכבים", אומר צוקר.

לידיעה באתר החדשות של הבי.בי.סי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן