סיקור מקיף

מניפות סחף שוקעות

במקום ובזמן אחר כתבתי על הנזקים הסביבתיים שגורמים סכרים. עכשיו מסתבר כי יש נזק משמעותי נוסף : מניפות הסחף של נהרות סכורים שוקעות.

מניפת הנהר הצהוב. מקור: ויקימדיה קומונס
מניפת הנהר הצהוב. מקור: ויקימדיה קומונס

שני שליש ממניפות הסחף (להלן מניפות) החשובות והגדולות בעולם מהוות משכן לחצי מיליארד אנשים, מחקר חדש מראה כי המניפות מצויות בין סדן עליית הימים לפטיש השקיעה. צילומי לווין מראים כי : 85% מ שטחי 33 המניפות הגדולות "חוו" שיטפונות קיצוניים בעשור האחרון, שיטפונות ששטפו 260אלף קמ"ר.

על פי מאמר ב-Nature Geoscience, מס' המניפות הפגועות יעלה ב 50% במידה ומפלס הימים יעלה בתנאי שנויים מתונים באקלים, כלומר התחממות מתונה. הנפגעים העיקריים יהיו שטחים מאוכלסים בצפיפות ע"י איכרים באסיה, אמריקה, איי האוקיאנוס השקט, אפריקה וחלקים מאירופה יפגעו גם אזורים עירוניים שממוקמים במניפות.

המניפות הנתונות לסכנה הגבוהה יותר הן : מניפות הנהר הצהוב, הינגצה ונהר הפנינים בסין, מניפת הנילוס במצריים, מניפת הצ'אופריה בתאילנד ומניפת הרון בצרפת.
אחריהן באות מניפות הגנגס בבנגלדש, האירדאוה בבורמה, המקונג בוויאטנם, הפו באיטליה והמיסיסיפי בארה"ב.

לדעת החוקרים : פעילות אנושית בעיקר בחצי המאה האחרונה גרמה למניפות רבות לשקוע. ללא התערבות אנושית אוספות המניפות סחף שמגיע במימי הנהרות, סחף שמתפזר ומרבד את שטחי המניפות, אבל, כאשר במעלה הזרם מוקמים סכרים… עוצרים הסכרים את הסחף, במקום להתפזר ולרבד שכבות קרקע פורייה… מתאסף הסחף מאחורי הסכרים.

פעילות טקטונית מתמשכת גורמת לשקיעה של מניפות, שאיבת מים משטחי מניפה גורמת לשקיעה נוספת, כאשר נוסף לכך מתקיימת פעילות כרייה והוצעת חומר משטחי המניפה (הפקת גז ונפט ) נוצר חסר גדול בחומר ושקיעה נוספת.

כאשר מוסיפים לכך את עליית מפלס הימים, את השחתת המחסומים הטבעיים כמו חגורות מנגרוב ושוניות אלמוגים מסתבר כי האיום על קיומן של המניפות ועל קיומם של החיים בסביבה הלחה גובר ומתעצם.

מחקרים עכשוויים מראים כי ההתחממות העולמית תגרום לעלית פני המים בכמטר, עליה שתגרום להצפות איים נמוכים אבל גם להצפות שטחי חוף באירופה (המתקדמת) כמו גם בארה"ב ובשטחים נוספים ב"עולם המערבי".
ארצות מפותחות יוכלו לשאת את הנטל הכלכלי של הכנות לנזקי ההתחממות: בצרפת בונים קירות הגנה מפני הצפות ומסתבר כי אחרי זמן קצר ה"מגינים" מאבדים את יעילותם ןלכן מרחיקים בתים ותשתיות מחופים ומעמקים שיוצפו. פעילות דומה מתבצעת כבר מאות שנים בהולנד ועכשיו גם בארצות אחרות.

אצלנו … בליה של מצוק הכורכר תתעצם ותתגבר בגלל עלית מפלס המים…לכולם ברור כי בנגלדש ודומותיה אינן מסוגלות לעמוד במשימות דומות, לכולם גם ברור כי האשמה/האחריות (בחלקה הגדול) מוטלת על הארצות התעשייתיות, לכן גם ברורה חובתן של ארצות המערב לעשות למען מניעת נזקי אקלים בארצות מתפתחות.
מניעת נזקי אקלים כלומר העתקת תושבים במקרה הצורך, בנית סכרים ואמצעים למניעת הצפות, הספקת מי-שתייה (במקומות בהם יש המלחת בארות), הספקת אמצעי מחייה למי שניפגע – "פליטי אקלים".
בכנס ארצות שהיו מושבות בריטיות (קומונוולת') נדרשו האנגלים לעזרה בסך 300 מיליארד דולרים מעריכים את עלות הצעדים לצורך "מיגון" ארצות מתפתחות מנזקי ההתחממות בכמה טריליוני דולרים.

מאחר וגם אם יוחלט מחר להפסיק את פליטת גזי החממה לאלתר, עד שייווצר איזון אקלימי/טבעי ההתחממות תימשך ונזקיה יתגברו, לכן על המתכנסים בקופנהגן מוטלת החובה לקבל החלטות שיפחיתו את הפליטות אבל יותר מכך עליהם להקציב סכומים (אסטרונומיים) עבור מיגון, פיצוי ועזרה לארצות מתפתחות.

9 תגובות

  1. אין מה לעשות בקשר לזה אי אפשר להפסיק לבנות סכרים. סכר נותן יותר תועלת ממניפות הסחף ולכן אם אין לזה השפעה שלילית על האדם אין מה לחשוב על זה. בקשר לפליטת גזי החממה צריך להוריד דרסטית את רמת הפליטות עד שעם התפתחות הטכנולוגיה היא תגיע לרמה הנמוכה ביותר האפשרית (יש גם פליטות גזי חממה שאין עליהם שליטה כמו אלה שנוצרות בהתפרצויות הר געש או שריפות לא יזומות) ואז לתת לטבע להשתקם ולעשות את שלו כי אני לא חושב שיש איזה דרך ללכוד את הפד"ח שקיים באטמוספירה בכמויות משמעותיות וגם אין דרך לפרק אותו אחרי שנלכוד אותו לחומרים או גזים לא מזיקים.

  2. בגלל הלהט שעורר ה "אנונימי" ושגרם לחוסר תשומת לב,
    שילחתי את תגובה מס' 6 ללא שמי
    להבהרת הכתוב עבור מי שצריך פרושים :
    תגובה מס' 6 נכתבה ע'י דר' אסף רוזנטל.
    בדרך כלל יש באתר תגובות וויכוחים בין דעות שונות , כך טוב וראוי,
    כאשר חסרי דעה (ודעת) מנסים לשרבט הבלים רמת התגובות נופלת,
    שכבר נאמר כי : "וויכוח הגון מתנהל בין בעלי דעות שונות , כאשר הוויכוח הוא בין :
    מי שמפרסם עובדות בדוקות, מדודות, ידועות ומוכחות ,
    לבין מי ש ח ו ש ב עצמו "ידען" , מעבד הוויכוח את ערכו ותכליתו " !

  3. לאדון ה "אנונימי"
    קצת נמאס מתגובות שבסיסן בבורות תהומית ,
    היכן ראית כי "מפלס המים יעלה בלי לעצור " ?
    ראוי לקרוא ולהבין את התוכן לפני שמנסים להגיב ,
    במידה ולא מבינים (אין זו בושה) מותר לשאול ,
    אם לדעתך ה
    Nature Geoscience,
    מפרסם "שטויות" … נסה להזים את הפרסומים.

    ל יעקב
    א – אם לוקחים רק את האיזורים שמוזכרים למעלה מגיעים לעשרות מליונים, הוסף לכך
    את המקומות שאינם מפורטים והמספרים מוכפלים ומשולשים.
    ב – אכן רוב הכתבות שלי מתיחסות למצבים ותהליכים שליליים , אולי כי המצב גרוע ?
    יחד אם זאת עבור ביסודיות על הרשימות ותיווכח כי מפעם לפעם
    אני נהנה לפרסם ספורים חיוביים .

  4. איזה שטויות , אין לך שום הוכחה שמפלס המים יעלה בלי לעצור , מפלס המים עולה ויורד לאורך תקופות מתועדות , אבל לבוא ולהגיד שיש עליה שתשטוף את החופים , הבעיה שאתה מצליח לשכנע אנשים להאמין בזה, חשוב לציין שזה רק תיאוריה ב ל ב ד

  5. אסף שלום

    קצת שאלות
    האם יש לך ערכה כמה אנשים גרים במניפות הסחף?

    האם המקום הקריטי ביותר מבחינת מספר האנשים הוא בנגלדש?

    אני קורא את כל הכתבות שלך שמתריעות על מצב העולם.
    אז בבקשה כתבה אופטמית על מקום או נושאים שחלו בהם שיפורים (לדוגמא מידבור,נטיעת עצים).

    יעקב

  6. פורום:
    בעיקרון – כן.
    המינוח דלתא שמור בדרך כלל למניפות הסחף הגדולות יותר שמורכבות ממניפות משנה של מספר התפצלויות של הנהר (התפצלויות שאף הן, פעמים רבות, תוצאה של שקיעת סחף).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן