המחקר מסתמך על תמיסה חסרת-צבע מבוססת החומר פלואורסצין (fluorescein) הזוהרת בצבע ירוק במגעה עם פלאדיום, המופיע בטבע במשותף עם פלטינה
התהליך הדקדקני לזיהוי צורות רעילות של פלטינה ופלאדיום, המעורבבים עם הצורה החיונית של הפלטינה הקיימת בתכשירים תרופתיים מסוימים, יוכל להצטמצם לשלב יחיד פשוט. כך מדווחים חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג בכתב-העת המדעי“Journal of the American Chemical Society” (JACS).
תמיסה פלואורסצנטית שפותחה במעבדתו של Kazunori Koid, פרופסור לכימיה בביה”ס לאומנויות ומדעים באוניברסיטת פיטסבורג, זוהרת בצבע ירוק בהיר כאשר היא באה במגע עם צורות רעילות של פלאדיום ופלטינה המסומנות בנוסחאות המוכרות כ- Pd(II) ו- Pt(IV) (פלדיום-שתיים ופלטינה-ארבע, בהתאמה). שני יסודות אלו מתפרקים באופן רגיל לצורת הפלטינה המוכרת כ-Pt(0) (פלטינה-אפס) המשמשת ברפואה ללכידת צורוני-חמצן פעילים שונים האחראיים לדלקות ומחלות אחרות. אולם, שרידי כמויות של פלדיום-שתיים ובמיוחד, הצורה היותר רעילה של פלטינה-ארבע, נותרים בתערובת ועלולים להוות אפילו סיכון בריאותי.
לשם הרחקת הצורות Pd(II) ו- Pt(IV) מהתערובת נדרשת הרחקה מקדימה של מתכות וזיהומים אחרים. השיטה החדשה מספקת חלופה מהירה, קלה וזולה, הוא מציין. נוסף על כך, שיטות בדיקה קיימות לא מסוגלות לזהות את הצורה הרעילה בריכוזים הנמוכים מאלפיים חלקים למיליון (ppm). שיטתו מסוגלת לזהות שרידים בריכוז נמוך ביותר של 2 חלקים למיליון.
“השיטות שלנו אינן דורשות כל הכנה מוקדמת, רק הוסף את התמיסה לדגימה. השיטה שלנו מזהה אפילו שרידים זניחים של הצורות הרעילות תוך שעות במקום תוך ימים. השיטה תוכל להפחית את זמן הפיתוח התרופתי בשבועות שלמים ותסייע בייצור מוצרים בטוחים יותר.”
החוקר התחיל במיזם שלו לאחר שחברת תרופות גדולה יצרה עימו קשר בנוגע למחקר שהוא פרסם באותו כתב-העת בשנת 2007 בנוגע לאינדיקטור פלואורסצנטי המזהה נוכחות פלטינה ופלאדיום בדגימות קרקע. המחקר מסתמך על תמיסה חסרת-צבע מבוססת החומר פלואורסצין (fluorescein) הזוהרת בצבע ירוק במגעה עם פלאדיום, המופיע בטבע במשותף עם פלטינה. הגלאי החדש משתמש באותה התמיסה, אם כי בצורה מעט שונה.
2 Responses
מי? יוסי בובליל?
מליונר חדש נולד