אחד הנושאים העיקריים שצריך לדון בהם הוא האם מאדים מכיל צורה מקומית של חיים – וכיצד הדבר ישפיע על השאלה האם לבנות מושבה או להאריץ את מאדים?
פול סקוט, יוניברס טודיי
בעוד אנו ממשיכים לחקור את מערכת השמש ומעבר לה, השאלה של הפיכת כוכב לכת אחר לניתן ליישוב ובניית מושבות צצה ועולה. מושבות מאוישות על הירח או מאדים היו חלום ותיק עבור רבים. יש רצון טבעי לחקור הכי רחוק שאנו יכולים, וכן להרחיב את הנוכחות האנושית על בסיס קבוע או קבוע למחצה. כדי לעשות זאת, יהיה דרוש להתאים את עצמנו לסביבות קיצוניות. על הירח למשל, המושבה חייבת לספק לפחות את רוב צרכיה ולהגן על התושבים מפני הריק והסביבה הקשה בחוץ.
מאדים, לעומת זאת, שונה. בעוד בסיסים עתידיים יוכלו להתאים את עצמם לסביבת מאדים, תהיה גם האפשרות להתאים את הסביבה החיצונית במקום רק להסתדר איתה. זהו תהליך ה”הארצה” terraforming שבסופו תהפוך האטמוספירה של מאדים לדומה לזו של כדור הארץ. אף כי יש עוד הרבה להתמקד טכנולוגית, הארצת כוכב הלכת האדום נראית כעתיד אפשרי, אבל השאלה הגדולה ביותר היא האם כדאי לעשות זאת?
אחד הנושאים העיקריים שצריך לדון בהם הוא האם מאדים מכיל צורה מקומית של חיים – וכיצד הדבר ישפיע על השאלה האם לבנות מושבה או להאריץ את מאדים?
אם למאדים יש סוג כלשהו של ביוספירה, צריך לשמרה ככל הניתן. עדיין איננו יודעים אם קיימת ביוספירה כזו, אך האפשרות בינתיים רק גדלה הודות לתגליות האחרונות, והיא חייבת להלקח בחשבון. גילוי נדיר כזה, שיכול ללמד אותנו על הדרך שבה החיים נוצרו בשני העולמות ולכן אסור להרוס את הקיים.
מושבות קטנות יהיו בסדר, אך החיים על מאדים לא צריכים להתקיים על חשבונה של אף סביבת קיום מקומית, אם היא קיימת. המקום הסביר ביותר למציאת חיים על מאדים הוא בתת הקרקע. אם פני השטח סטריליים ועקרים כפי שהם נראים, אזי הקמת מושבות שם לא תהוונה בעיה.
היו שהציעו לקיים את החיים האנושיים בתוך מערות במאדים, שישמשו כהגנה טבעית מהתנאים הקשים שעל פני הקרקע. נכון, אך נראה שמישהו אחר גר בהם, ושצריך להימנע מלהפריע להם. אם מאדים מהווה ביתן של צורות חיים מקומיות צריך לשלול את האפשרות להאריץ אותו.
אך מה אם מאדים חסר חיים? גם אם אף צורת חיים לא מתקיימת שם, עדיין הסביבה הזרה הראשונית שעד כה גרדנו רק מעט ממנה זקוקה לשימור כפי שהיא ככל האפשר. כבר גרמנו די נזק לכוכב הלכת שלנו. באמצעות מחקר מאדים ושאר כוכבי הלכת והירחים במצבם הטבעי הנוכחי, נוכל ללמוד הרבה יותר אודות ההיסטוריה וכן ללמוד על העולם שלנו מתוך הקשר זה. אנו צריכים להעריך את ההבדלים במגוון העולמות במקום רק להפוך אותם למתאימים לשאיפות שלנו.
וישנה כמובן בעיה של זיהום. מזה זמן רב קיים פרוטוקול, בהתאם לאמנת החלל החיצון משנת 1967 לפיה כל החלליות הטסות לירח ולמאדים תעוקרנה ככל האפשר. אם חיידק מכדור הארץ יעשה את דרכו לפני השטח של מאדים וישרוד הוא עשוי לסבך את החיפוש אחר חיים שם. אם נחתת או רכב שטח יזהה מאוחר יותר יצורים חיים על הקרקע, יהיה קשה לקבוע האם הם חיידקים שזיהמו את מאדים או שאלו צורות חיים מקוריות.
הן מההיבט המדעי והן מההיבט האתי, נראה שקול וזהיר לנסות להגן על מאדים ככל שאנו יכלים מפני פולשים מכדור הארץ. הדבר חשוב בין אם מאדים כבר מאוכלס או לא. למרבה המזל, עבור כמעט כל סוג של חיידקים או מיקרו אורגניזמים אחרים מכדור הארץ, יהיה קשה אם לא בלתי אפשרי לשרוד על פני השטח של מאדים שלא לדבר על לשגשג. הסיכון של זיהום כולל של כוכב הלכת הוא זניח, אך עדיין כדאי לנקוט בצעדי מנע מאשר לשחק עם המזל.
לאחרונה פרסם האסטרוביולוג כריס מקקיי מאמר ובו נקודות מבט אחרות ממאמר זה אודות השאלה האם צריך להגן על מאדים ולמנוע בכל מחיר את הפגיעה ברסיסי החיים.
“מערכות אקולוגיות על מאדים נדונו ברצינות בתוך שדה המדעים הפלנטריים. נראה כי שימור אטמוספירה סמיכה על מאדים ויצירת סביבה טובה לחיים לצורות חיים רבות היא אפשרית. חיוני כעת לשקול כיצד לעשות זאת. כדי לעשות זאת נדרוש מאיתנו להכנס לטריטוריות חדשות ומעניינות בתחום האתיקה הסביבתית הן מההיבט התועלתי והן מהבחינה המהותית, שווה לדון בנושא כדי לתמוך במושג של מערכות אקולגיות פלנטריות. טיעון ישיר של שימור אינו רלוונטי. חשוב שתהיה לנו ראיה ארוכת טווח על החיים על מאדים ועל היתכנות המיזוג בין הסביבות. הדבר ישיפע על הדרך שבה אנו חוקרים את מאדים כיום. מאדים עשוי להיות הצעד הראשון שלנו ליקום הביולוגי, זה צעד שכדאי לנקוט בזהירות.”
30 תגובות
ישנן סיבות נוספות כגון:
1. שואה גרעינית
2. מטאור שנופל על כדור הארץ
3. מגה פעילות הר געשית כמו מפארק יילוסטון בארה”ב שתכניס את כדור הארץ לתקופת קרח חדשה
4. קרני גמא מכוון סופרנובה קרובה
שכחתי משהו?
בעוד כמה עשרות שנים יסבול כדוה”א מהתפוצצות אוכלוסין. אם לא נאריץ כוכבי לכת מחות לכדוה”א לא יהיה לצאצאינו מרחב מחיה.
עדויות גאולוגיות של מאובנים מספרות לנו על חיידקים פוטוסינטיטיים מלפני 3.9 מ’ שנה שהתחילו את התהליך יצירת חיים בכדור הארץ.
נוכחות של גאז מתאן במאדים מרמז על חיים מתחת לפני השטח המייצרים גאזים אלה.
גם המטאוריט ALH84001 שהגיע מהמאדים מרמז על נוכחות חיידקים מגנטוטקטיים.
השתלת חיידקים דומים שקיימים בכדור הארץ בסביבות נוחות להם כמו בקטבים או מתחת לפני הקרקע וכמובן עזרה ביצירת אטמוספירה תאיץ את הארצת מאדים.
אני מנסה לחשוב על סיבה לא לנסות להאריץ אותו ואני לא מוצא,
צריך לקחת אורגניזמים שחיים בנקודות קיצון בכדור הארץ (מעיינות רותחים, קטבים קפואים וכו’),
לשים את כולם, בשילוב עם המון המון חיידקים וחיים מכדור הארץ וכמובן מצע שהם יוכלו להתקיים עליו לכמה שנים טובות,
ולמצוא דרך לתת להם למצוא את דרכם במאדים.
הכי גרוע, הפסדנו חללית, הרבה חיידקים וקומפוסט ממש יקר.
מתברר מחקר הגששים שסיירו ועדיין מסיירים במאדים שיש שם קרח בכמות רבה והיתה שם זרימה של נחלים וערוצים שחצבו בסלעים שם.
בנוסף היתה שם פעילות געשית ענפה שפסקה בעבר.
לגבי חיים שם, עובדים כעת על מערכות סביבתיות עצמאיות שמכלכלות את עצמן ונבדקות במדבר בארה”ב.
יש גם אפשרות של חיים בתוך חפירות להגנה מהקרינה ומפגעי מזג האויר.
הספר מאדים האדום מדבר על הנושא בהרחבה. מאד מומלץ למתעניינים.
למה ונוס (נוגה’לה?) לא על הפרק?
אטמוספירה סמיכה כמו כדור הארץ יכולה גם למשל להביא לסופות אימתניות שיהפכו את השהיה שם
לקשה מאד ומסוכנת אולי לא פחות מהמצב הנוכחי, ובסבירות היא תגיע לאיזון עצמי בנק’ שאינה נוחה לנו,
להגיע לאיזון של אטמוספירה שתהיה דומה לכדור הארץ זה דבר מסובך ביותר,
המסה של מאדים קטנה אין את אותו כח משיכה שיש בכדור הארץ
אין הגנה מגנטית רק רק 2 הנושאים האלו יכולים להיות קטלנים עבור חיי אדם ושגשוגם לאורך זמן,
המרחק שלה מהשמש שונה אין לה ירח מסיבי כמו שלנו ולא ברור מה כמות המים שיש שם
האם זה אוקינוסים שבכדור הארץ שותפים לאיזון של מזג האויר, אין פעילות געשית אין פעילות טקטונית,
מערכת מזג האויר של כדור הארץ היא עם מורכבות אדירה
לא סתם צריך להריץ אותה על מחשבי על כדי לקבל תמונה של ההתנהגות שלה
וגם כיום תמיד רוצים מחשב על יותר חזק כדי ליצור סימולציה יותר מדויקת בגלל
כמות המשתנים האדירה וכמות הקשרים העצומה והמורכבת בין מרכיביה השונים,
תחזית מזג האויר שאנו מקבלים היא עם אחוז סיכוי שהדיוק שלו הולך וקטן בניבוי עתידי
יש ויקוחים כמעט על כל מרכיב במזג האויר (גם כי זה קשור לאינטרסים כלכלים – נכתב כבר באתר הזה)
וכאשר מגיעים לאיזה הסכמה כללית על מגמה אז מתחיל הויקוח מה גורם למגמה הזאת .
סביר להניח שבעתיד אם בני האדם ימשיכו להתפתח יהיה באפשרותם לעצב כוכב לכת כמו מאדים למשהו
שונה השאלה האם המשהו השונה הזה יצטרך התערבות מתמדת כדי ליצבו
בגלל שיתכן שללא המרכיבים שיש בכדור הארץ המערכת האטמוספרית תתאזן באופן עצמי בנקודה אחרת
ורק בהתערבות בלתי פוסקת שתפצה על חוסר באותם מרכיבים יהיה ניתן ליצור משהו שמזכיר
את האטמוספירה ומזג האויר המוכר לנו
הצטרפו אלי היפסטרים!
לא ניתן לאדם הלבן לקחת את מאדים מהתושבים המקומיים!
היה רעיון להקים שם משהו שיחקה את ההתחממות שיש פה בכדוה”א.
אבל אפילו אם נצליח להגיע למאדים ולהקים שם את מה שצריך זה עדיין יקח יותר מ100 שנה.
ישנן מספר נקודות למחשבה:
1. במידה ויש שם חיים כלשהם, לא לזהם את החלליות שחוזרות לארץ בחיידקים אלה
2. נדרשת טכנולוגיה שופכת את הקרח שקיים שם למים ומיימן, מים לשתיה ולהשקייה ומיימן לאנרגיה
3. לפתח אצות וחיידקים שיודעים להפיק חמצן ודו תחמוצת הפחמן לאטמוספירה מהסלעים ומהקרח
4. לשקול להפגיז את הר הגעש הגבוה שם בפצצת מימן כדי לחדש את הפעילות שלו אם יש כזו עדיין וכן להפגיז את הקטבים עם הקרח כדי לאייד אותם וליצר עננים.
5. נדרשת טכנולוגיה של מערכת עצמאית שתעבוד קודם בכדור הארץ במדבר ואח”כ בירח ואח”כ במאדים.
לחן, יש לך טעות, הטמפ’ לא מגיעה ל-150 מעלות ביום, אלא נשארת מתחת לאפס, כך שלא תוכל להסתובב עם חולצה קצרה. חוץ מזה, האטמוספרה שם רעילה ולא ממש כדאי לנשום אותה. יותר מכך, הלחץ האטמוספרי מאוד נמוך: העיניים שלך אמנם לא יקפצו החוצה (כמו בסרט “זיכרון גורלי”), אבל הדם שלך יתחיל לרתוח, ויש לשער שתתחיל לדמם מכל מיני מקומות מעניינים…
בחייל האוויר אה? גם לי יש שומר הסף משלי 😉
לאבי הכתבה מאוד מעניינת וכן ירבו כתבות כאלו . אני באופן אישי חושב שזו צריכה להיות בין
המטרות העיקרית של העולם , כי אנחנו צריכים עוד משאבים תואלטרנטיבה חלופית לכדוה”א .
אני מקווה שבעקבות שליחת החללית קיורוסיטי תתגלנה חדשות חיוביות ושמאדים יהיה נושא
שנוכל לדבר עליו בסדר היום שלנו .
לחן
רצוי ללמוד את הטית הפעלים בגוף ראשון עתיד :
לא “אני יוכל” אלא אוכל .
לא “אני יקח” אלא אקח .
אתה חוזר על השגיאות וכדאי לתקנן .
ליעל
בעיקר “וכאלה” …..
הי חן, באמת שאלה טובה וחשובה. לדעתי שאר המתמודדים לא באמת יביאו שלום וביטחון ורק מאדים יסדיר את הכלכלה שלנו לכן מאדים הוא המועמד שלי לכנסת.
מאדים, טוב ליהודים. – שמים “מא” בקלפי
היי,
התפרסמו כמה ספרי מד”ב בנושא הארצת מאדים, לדעתי חייבים להכין אלטנרטיבה לכדו”הא – מטאורים וכאלה.
שאלה שמסקרנת אותי
טמפרטורת מאדים נעה בערך בין 150 מעלות ביום ואיזה -150 מעלות בלילה.
האם תיאורטית אני יכול למצוא נקודת זמן שבה הטמפרטורה תיהיה נוחה לי, ואז אני יוכל ללבוש חולצה קצרה ולהתהלך לי בכיף? ( נתעלם לרגע מעניין הקרינה, ואני יקח נשימה עמוקה), למרות שבטח יש הבדלים בלחץ האטמוספרי והדם שלי ירתח מיידית, מה אתם אומרים?
אני הייתי מציע להתחיל בלהפסיק להרוס את כדוה”א לפני שאנחנו מנסים “לתקן” פלנטות אחרות
אם כבר, אז אנחנו לא פועלים להאדמת כדוה”א, אלא להנגהתו.
600 מעלות בצל… לא רע.
שמים “מא” בקלפי – רק מאדים יביא שלום!
גם אני בעד להריץ את מאדים לכנסת !!
אין כמו מאדים.
בינתיים אנחנו “מאדימים” את כדור הארץ…
אם נשבית את הארץ, ננפטן את אורנוס, וננגה את מאדים, אז אולי נוכל להצדיק את האדמתו של פלוטו ע”י חמותו.
גם על כדור הארץ לא היה חמצן חופשי בהתחלה. נדרשו חיידקים כחוליים כדי לבצע הארצה לארץ וכמה עשרות מיליוני שנה לפחות, אבל הם הצליחו, ויצליחו גם במאדים, בזמן קצר יותר, יש לקוות.
השאלה היא האם יצליחו בכלל ליצור אטמוספרה ולשמור אותה, מכיוון שנראה כי האטמוספרה שהייתה למאדים בתקופה הקדומה שלו נשחקה ע”י רוחות השמש בהיעדר שדה מגנטי למאדים.
בסופו של דבר יהאריצו את מאדים, השאלה היא כמה זמן זה יקח עד שיגיעו להחלטה הזו.
וזו דרך זולה מעוד יחסית
ע”י הפצצת הכוכב בחיידקים ובקטריות המתאימים לכול שלב ושלב.
אם יש שם זכר לחיים במעמקי האדמה, הם יעלו למעלה.
אבל מעוד סביר שאין שם חיים בכלל, כי אם היו שם חיים הם היו מוצאים את דרכם החוצה בכול מצב, משגשגים ומשנים את האטמוספריה במהירות ובכוח עצום.
ההחלטה להאריץ את מאדים תגיע בסופו של דבר אחרי זיהום הכוכב בחידקים מהארץ.
אי אפשר לחקור את הכוכב לאורך זמן בסטריליות מוחלטת.
קודם צריך להיווכח שאין שם חיים,
שלא יפריעו לנו להכניס שם חיים מכדור הארץ…
STNG HomeSoil
TNG created the world as we know it
Might as well watch it and learn oh Juda Juda JudaJuda nanana-nananana
עד שאתם מתחילים ל”האריץ” איזושהיא פלנטה, מוטב שתתקנו את הנזקים שנגרמו לביוספירה המקומית…
הארצת מאדים אפשרית עם עידוד “תוצא החממה” שם ופיתוח של אצות שימירו את הCO2 שם לחמצן וחומר אורגני. בעיה אחרת היא המחסור בשדה מגנטי הגנתי.
אני לא מבין כיצד אפשר יהיה להאריץ את מאדים. מהיכן תימצא כמות ענקית של חמצן כדי להאריץ אותו?, ואני לא מדבר על מים שאולי נצליח להפיל למאדים איזה שביט ענק המכיל מיים אבל גם זאת תהיה בעיה לא קלה.
אבל אם מדובר על הקמת מושבה במאדים לצורכי מחקר זה דבר אחר לחלוטין ועלותו תהיה רק כמה מאות מילירדי דולרים. האם הדבר כדאי?, אני בספק.
ודרך אגב כאן באתר הידען הוכחתי במאמר שהמושבות הראשונות במאדים יתנהלו בתוך מערות. ממש אין צורך להביא מבנים מכדור הארץ. ולא רק זה אלה שצריך לארגן אותן לתנאי חיים עוד לפני שיגיעו התושבים הראשונים.
https://www.hayadan.org.il/mars-caves-sevdermish-020105/
בצער אומר שהמאמר הוא מהתקופה שאישרו לי להכניס מאמרים נועזים לידען
לילה טוב
סבדרמיש יהודה