“חינוך ליזמות חיוני לכל מדינה שתרצה לשרוד בעולם שמשאבי הטבע שלו כלים במהירות”, אמר פרופסור שכטמן שסיפר על קורס היזמות שהוא מעביר מזה 25 שנה בטכניון
הקהילה העסקית של שטוקהולם מתעניינת ביזמות של חתן פרס נובל בכימיה, מהפקולטה להנדסת חומרים בטכניון, פרופסור מחקר דן שכטמן. הוא פתח לפני 25 שנים קורס ליזמות טכנולוגית בטכניון, ממנו יצאו כבר כעשרת אלפים בוגרים שרבים מהם פנו ליזמות. פן זה של חתן פרס נובל לא מוכר בשטוקהולם ולכן הזמין אותו הפורום היוקרתי של קרן אדם-בונייר למפגש עם 85 ראשי המשק והכלכלה בשבדיה, בנושא חינוך לחדשנות ויזמות.
מתיאס בונייר, נשיא הקרן, קיבל את עשרות האורחים בבית המשפחה מדורי דורות, באחוזה על אי בפרברי שטוקהולם. מנכ”ל הפורום, מיקולאי נורק, הציג את פרופסור שכטמן וסיפר שוב את הסיפור המדובר כיום בשטוקהולם, על דרך החתחתים שחתן פרס נובל עבר עד שהקהילה המדעית הכירה בגילוי שלו – הגבישים הקוואזי-מחזוריים.
“חינוך ליזמות חיוני לכל מדינה שתרצה לשרוד בעולם שמשאבי הטבע שלו כלים במהירות”, אמר פרופסור שכטמן. הוא סיפר על קורס היזמות שלו ועל הסטודנט הישראלי הבוגר, והדגיש את הדמיון בין שבדיה לישראל – שתי מדינות עם אוכלוסיה קטנה ושוק מקומי קטן שחייבות ליצא כדי לשרוד. “אני מפציר בסטודנטים שלי – תפסיקו לחלום על אקזיט”, אמר. “תחלמו על הקמת חברה לדורי דורות, חברה גדולה ומתפתחת שתספק תעסוקה לישראלים רבים”.
לאחר מכן התקיים פאנל בהשתתפות פרופסור אנדרס פלודסטרום, ראש הסוכנות השבדית להשכלה גבוהה, מאוד אולופסון, לשעבר השרה ליזמות ואנרגיה וסגנית ראש ממשלת שבדיה, המשמשת כיום יועצת להילרי קלינטון בנושא יזמות נשים, פרופסור קרין מרקידס, נשיאת האוניברסיטה הטכנולוגית צ’אלמרס ופרופסור מרטין שורמנס, מייסד ויו”ר המוסד האירופי לחדשות וטכנולוגיה.
טור בונייר, יו”ר הפורום, סיכם ואמר כי חשוב לחנך יזמים בהתבסס על התרבות של כל מדינה, כדי להיות תחרותיים בעידן של כלכלה גלובלית.
האירוע נערך ביוזמת שגרירות ישראל בשטוקהולם, בראשות השגריר בני דגן. בסיומו קיבלו כל הגברים עניבות “קוואזי גביש” שהיו ללהיט בשטוקהולם וכל הנשים קיבלו צעיף עם איור הגביש הקוואזי מחזורי, שהטכניון מעניק לקראת טקס חלוקת הפרס שיתקיים בשבת. מחר ובשבת יהיו פרופסור שכטמן, בני משפחתו, ראשי הטכניון ושר המדע, פרופסור דניאל הרשקוביץ’ – אורחי הקהילה היהודית בשטוקהולם.
18 תגובות
ישראל:
מה שאמרת על הסינים נכון אבל אני רוצה רק להזכיר שכל אזכור נושא הסטודנטים הזרים באוניברסיטאות האמריקאיות הוא רק טיעון שנועד להצביע על כך שהניתוק שניסית לעשות בין רמת הלימודים בבתי הספר לבין רמת האוניברסיטאות אינו מוצדק.
אבי
זה מדהים מה שאמרת על סין. אכן, אצלם גם הכמות וגם האיכות. ונכון גם שהרבה אוניברסטאות בארה”ב נראות כמו אוניברסיטה בבייג’ין, במיוחד במגמות הריאליות. אבל האם אילו רק אורחים? האין הם פשוט אמריקנים ממוצא אוריינטלי?
והשאלה העיקרית: האם אין זה מצב הדברים הטבעי? לפי הספר THE BELL CURVE
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Bell_Curve
IQ הוא בראש וראשונה תורשתי. ולמרות שיהודים זוכים בספר לכבוד רב, הספר טוען שהאוריינטלים (קבוצה גדולה הרבה יותר מן היהודים) הם בעלי IQ מולד גבוה מזה של שאר האוכלוסיה בארה”ב.
האין גורם זה יכול להסביר בפשטות את הכיבוש הסיני של האוניברסטאות בארה”ב? במיוחד אם נוסיף לכך את המסורת הקונפוציאנית העתיקה והמושרשת של שקדנות וחריצות.
לצערנו האמריקנים לא רוצים ללמוד ולכן האוניברסיטאות מלאות בזרים – בעיקר סינים והודים. רבים מהם חזרו לסין והודו וראינו את התוצאות – שהמדינות הללו מתקדמות וארה”ב הגדולה נשארת מאחור. בסין בונים היום אוניברסיטאות בסדר גודל של MIT כל חודש, ולכן גם זו רק שאלה של זמן עד שאוניברסיטאות בסין עצמה יעקפו את האוניברסיטאות שבהן צמחו אנשי הסגל שלהם.
בישראל אי אפשר ליבא אנשי סגל וסטודנטים (למעט ישראלים לשעבר ויהודים) לכן אין מה להשוות.
אהוד
כנראה שלמילה “יללות” ישנה קונוטציה עכשווית שלא הייתי מודע לה. התכוונתי יותר במובן “זעקות”. החלפתי עכשיו, ויצא לי:
“עם כל הזעקות על מצב החינוך הגרוע בארץ, נראה לי שדוקא הולך לנו לא רע עם פרסי הנובל לכימיה בשנים האחרונות. כנראה פרי השקעה בשנים קודמות.”
האם עכשיו זה ברור יותר? האם אין המשפט האחרון מראה בדיוק מה כוונתי? לא משנה. אני יודע בדיוק למה התכוונתי. אני ישן טוב הלילה.
לעצם העניין. כשאני אומר “יתכן” אני מנסה לגלגל אפשרות, לא לפתוח במלחמת עולם אישית. אינני יודע את כל הנתונים כמובן, ומה שכתבת מוסיף לידע שלי. נראה לי קצת דומה שבמערכת הקפיטליסטית יש קיטוב בין עשירים ועניים וגם בין חינוך יסודי לגבוה. זה הכל. הדוגמאות שהבאתי -קליפורניה לדוגמה – מחזקות את הרגשתי, אבל מעולם לא ראיתי שום מחקר רציני על העניין, וקיוויתי שאולי מישהו מן הקוראים יודע משהו וישתף אותנו.
בכל אופן – תודה על התגובה. אתה חסר לנו בכתבות הפיזיקליות.
מייקל – יאללה, תגיד את המילה האחרונה ונסגור עניין.
מה עם איזו חידה נחמדה במתמטיקה? מזמן כבר לא קיבלנו.
ישראל:
אני ממהר לסדרת אירועים משפחתיים אז אקצר מאד:
אתה חושב שיש חשיבות ל”מי התחיל” אז דע לך שאתה התחלת.
מה לא ידעת שהביטוי “יללות” יעליב את מי שמתלונן תדיר על מצב החינוך ורואה שלדעתך הוא “מיילל”?
לזה שאין ביקוש לחינוך מתקדם יש סיבה ומניתי בעבר את הסיבות (ואת אחת המרכזיות בהן הזכרתי גם כאן).
בסיבות הללו יש להיאבק אם חפצי חיים אנו.
אין לי זמן היום אז אני משאיר לך את הבמה להמשיך לנסות להכפיש ולפגוע.
ישראל,
לא שופטים אדם בשעת צערו, כנראה שגם לא בשעת שמחתו. אני לא מבין מה הקשר שאתה מרמז
עליו בין מצב החינוך לפרסי נובל. ניחא היית מדבר על ההשקעה באוניברסיטאות גם אז די להתבונן
בפרסי הנובל שקבלנו כדי לראות כי אין קשר ישיר .
עדה יונת כמעט ולא קבלה מימון על מחקריה, שנעשו ברובם בגרמניה.
דן שכטמן גילה את התגלית שלו בארה”ב במעבדות NIST.
אגב שניהם קבלו את פרס הנובל בעיקר על עקשנות שהינה תכונה מאד חשובה למדען.
על יונת אמרו המומחים בתחום כי אין סיכוי למחקריה. לדן שכטמן אמרו כי הוא מדבר שטויות.
איני רואה קשר בין מערכת חינוך כלשהי לעקשנות.
לסיום מצב החינוך בארץ הוא עגום ביותר אבל אין טעם לקשר בין פרסי נובל שהם בכל
זאת אירועים סינגולריים לבין מצב החינוך טוב או לא. בחינוך רצוי להשקיע למען כל הציבור
בארץ ולא על מנת לזכות בפרס זה או אחר.
התכוונתי שקליפורניה במקום ה49 מהסוף – כמעט בתחתית.
מייקל.
אתה צודק , כמו תמיד.
אני מניח גם כשכתבתי: “גם יפה, גם אופה, גם מדען, חבל על הזמן.” התכוונתי לאמר ששכטמן
Is a good looking baker, a scientist, and the all thing is a waste of time
בכלל, מאיפה היומרה הזו לדעת תמיד למה התכוונתי? האם אין אני היחיד שיודע? האם אין בכך שמץ מתורת הנסתר המשוקצת?
“אינני יודע מה אחוז הקליפורנים הלומדים באוניברסיטאות קליפורניה. על ישראלים שלומדים ומלמדים שם אני דווקא יודע.”
גלה לי, שאדע גם אני.
כל הכוונה היתה שכפי שיש הקצנה בין עניים ועשירים, כך גם יש בין חינוך אלמנטרי לחינוך גבוה. זה הכל.
אם אינך בטוח, שאל.
יופי, הנה אתה שואל.
לשאלתך הראשונה: בודאי שיש להאבק במגמות הקיימות בחינוך, בכל דרך דמוקרטית אפשרית, ויפה עושה אתר הידען שהוא נוהג כך. צריך גם להבין שחינוך הוא בעיקר תוצאה של ביקוש והצע, ואם אין ביקוש להשכלה ומשכילים, והעם מעדיף את נינט או הבבאבובה, אז זה מה שיהיה. בדמוקרטיה הקול של שכטמן, של ביבי, של תשובה או של הומלס מהרחוב שווה בדיוק אותו הדבר.
ולשאלתך השניה: אנחנו מתווכחים כי אחרי שהגבתי תגובה חביבה ואוהדת על מאורע שמשמח את כולנו, הגבת באופן אישי ובוטה, כמו תמיד.
ישראל:
אינני יודע מה יהיה הסוף אבל אני מקווה שאחד ממאפייניו יהיה שכאשר תכתוב משהו, תכתוב אותו כך שלא תצטרך אחר כך לטעון שלא התכוונת אליו.
זה שאתה אמרת “יללות” ואפילו זה שלא התכוונת לכך שאלו סתם יללות לא משנה את הצורה שבה זה מתפרש בידי הקורא.
אינני יודע מה אחוז הקליפורנים הלומדים באוניברסיטאות קליפורניה. על ישראלים שלומדים ומלמדים שם אני דווקא יודע.
חינוך טוב נחוץ גם למי שלא לומד באוניברסיטה.
מדינת ישראל פוגעת בשנים האחרונות בחינוך בכל הרמות – החל מביה”ס היסודי וכלה באוניברסיטאות.
יש לכך גם סיבה והכלכלה יכולה לשמש לכל היותר מסווה לכך שחלק גדול מהכסף מנותב לטיפוח הבערות במקום לטיפוח ההשכלה והמחשבה.
עכשיו – כדי שלא אוטעה שוב בטעות הנוראה של “לא להבין למה באמת התכוונת” אשאל אותך מפורשות:
אתה חושב שהפגיעה במערכת החינוך היא דבר חיובי שאין להתלונן עליו ולהיאבק בו?
כי אם אינך חושב כך – אז מדוע אתה בכלל מתווכח אתי?
מייקל, מה יהיה הסוף?
אני הוא שהזכרתי את הביטוי “יללות”, ולרגע לא התכוונתי שאילו סתם יללות. ציוריות, מייקל, ליריות. איפה גיא כשצריך אותו?
ולעצם הענין. יתכן שהולך ונוצר פער בן חינוך אלמנטרי בארץ וחינוך גבוה. פער כזה קיים גם בארה”ב, שם נמוכה יחסית רמת החינוך היסודי, בעוד שמיטב האוניברסטאות בעולם הן בארה”ב.
http://www.timeshighereducation.co.uk/world-university-rankings/2011-2012/top-400.html
קליפורניה מדורגת 49 מ50 בחינוך יסודי ממלכתי, והרבה מהאוניברסטאות הטובות בארה”ב הן בקליפורניה, כולל 3 מתוך 10 הטובות בעולם.
אולי מדובר בהפרטת הידע, שכמו בכל מערכת קפיטליסטית גורם להגדלת הפערים בין אילו שיש להם ידע ואילו שאין להם. אולי גם סיבות כלכליות פשוטות: ראה את תלונותיה (בסדר, לא יללותיה) החוזרות של גלי על מצבם העגום של בעלי תואר הדוקטור בארץ.
א. בן נר,
זה מופיע אפילו בגארדיאן :
http://www.guardian.co.uk/science/2011/dec/09/higgs-boson-hunters-lhc?newsfeed=true
חדשה מרגשת :
נודע לי ממקור מהימן ביותר כי הבוזון היגס, החלקיק נושא המסה, התגלה
במאיץ LHC בסרן , שוויץ.
השמועות (המבוססות במקרה זה) רצות בקהילת הפיזיקאים מזה כשבועיים.
בתאריך 13-12-2011 תיערך בסרן מסיבת עיתונאים בה תפורסם התגלית.
אני מניח כי התגלית ידועה כבר לרבים אך הם מנועים מלפרסמה בטרם הפרסום
הרשמי. כיוון שעלי, כקורא, לא חלה המגבלה האתית שחלה על אנשי המקצוע,
אני מזכה את אתר הידען בזכות להיות הראשון, או לפחות בין הראשונים
לפרסום התגלית. כאמור המקור הנו מהימן…בטון (בוזון) יצוק.
אני חוזר שנית : ב-LHC התגלה הבוזון היגס. מזל טוב.
דויד:
אני מאד שמח בשמחתו של שכטמן אבל אינני רואה בזה סיבה לעיוורון מול המציאות המתפתחת לנגד עינינו.
לא הייתי אומר דבר אלמלא הזכיר מישהו לפני את ה”יללות” על מצב החינוך הגרוע – ביטוי המרמז על כך שאלו סתם יללות.
מגמת ההתחרדות בארץ חמורה מאד.
היום יש יותר מבעבר ובעתיד יהיו יותר משיש היום ובגלל זה אמרתי שיכול להיות שלא יהיה מי שיתגעגע.
משהו כאן לא מקובל עליך?
אוף מיכאל, לא נמאס לך להתלונן? אסור לשמוח בשמחתו של שכטמן לרגע אחד?
(ולהזכירך, גם לפני 40 ו-50 שנה היו כאלה שסירבו ללמוד את לימודי הליבה, והם אותם אנשים שמסרבים לללמוד אותם גם היום. אז הם היו פשוט מועטים יותר…)
פרסי נובל של השנים האחרונות אינם תוצאה של החינוך היום אלא הדגמה למה שנתגעגע אליו בעוד ארבעים חמישים שנה (אם עוד יהיה לנו שכל להתגעגע. אולי בכלל נהיה גאים באווילותנו כמו כל אלה שמסרבים כיום ללמד את לימודי הליבה).
הצליח לנו, השכטמן הזה.
גם יפה, גם אופה, גם מדען, חבל על הזמן.
עם כל היללות על מצב החינוך הגרוע בארץ, נראה לי שדוקא הולך לנו לא רע עם פרסי הנובל לכימיה בשנים האחרונות. כנראה פרי השקעה בשנים קודמות.
יישר כוח שכטמן. הבאת לנו הרבה שמחה וגאווה . תודה.
קול צלול של אינטגריטי ואמת – אם נמשיך למכור את הידע שלנו תמורת כסף שנשרף בצרכנות ראווה ולא ניבנה עליו כחברה וכמדינה יצירתית וחדשנית – נכרות את הענף שעליו אנחנו עומדים וכניראה גם נבגוד בתפקידנו כעם בעולם.
ההכרה וההערכה שמקבל פרופ’ דן שכטמן מדגימה איך היו יכולים להיות יחסי העם היהודי עם העולם!!! – אם נשמע את עצתו אולי אולי זה עוד יקרה….