"מיקי מאוס" הפך ל"מייטי מאוס"
הדבר היחיד שממנו יש לפחד הוא הפחד עצמו. ואולי בעצם – מהגן שלו? קבוצת חוקרי מוח וגנטיקאים טוענת, במחקר שפורסם במגזין "Cell", כי הצליחה לאתר את גן הפחד. לדבריהם, כשהסירו את הגן המדובר מעכברים הנחשבים חששנים, הפכו אלה ל"אמיצים": החיות הסכימו להסתובב בסביבה לא מוכרת, והיו פחות מאוימות מקולות ורעשים, שקודם לכן הוגדרו כמסוכנים.
"יישומים קליניים פוטנציאלים עשויים להיות חשובים מאוד עבור אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות הקשורות לפחד", אמר ד"ר גלב שומיאצקי, מרצה לגנטיקה בראטג'רס, שעמד בראש צוות החוקרים. ואכן, למרות שהמחקר נעשה על עכברים, המערכת במוח האחראית על תחושת הפחד זהה אצל כל היונקים. לכן, הממצאים החדשים עשויים לסייע בפיתוח תרופות למגוון מחלות, ובראשן מצבי חרדה: החל מהתקפי חרדה שכיחים, ועד להתקפים חוזרים של זיכרונות משתקים במקרי הלם קרב ופוסט-טראומה.
"למיטב ידיעתי, ישנם שלושה סוגי מחקרים במדע: אחד המקדם תיאוריה, אחר המבטל אותה ושלישי המביא לגילוי תחום
חדש לחלוטין", ציין ד"ר תומס אינסל, מנהל המכון הלאומי לבריאות הנפש, שסייע במימון המחקר. "המחקר הזה פותח פרק חדש ומציג מועמד מולקולרי חדש לחלוטין לחקר החרדה. לדעתי נשמע הרבה על ההתפתחות הזאת בעשר השנים הבאות".
החוקרים הצליחו למצוא את גן הפחד, "סטאת'מין", על ידי ניתוח רקמת המוח, בעיקר באזור קטן בשם "אמיגדלה"; באזור זה נרשמת פעילות ערה בזמן פחד או חרדה, לפי מחקרים קודמים. החוקרים גילו כי באמיגדלה, לעומת מקומות אחרים במוח, קיים ריכוז גבוה של חלבון הסטאת'מין, המופק על ידי הגן בעל אותו השם.
הגן הוסר בהנדסה גנטית ממוח של חלק מהעכברים. החוקרים התרשמו כי חיות אלה גדלו והתפתחו באופן רגיל. במבדקים שבוצעו לא נרשם כל הבדל ביכולות הלמידה בין העכברים ה"מהונדסים" לעומת ה"רגילים".
כשהעכברים נותרו לבדם על משטח לבן לא מוכר, פרק הזמן שהעכברים המהונדסים נשארו במקום וחקרו אותו היה ארוך פי שניים מזה של העכברים הרגילים. מבחן "השטח הפתוח" מהווה כלי מדידה ל"זהירות מולדת". כדי להיות בטוחים כי השינוי הגנטי עומד מאחורי ההבדלים, בדקו החוקרים גם את רגישות השמיעה וסף הכאב של העכברים שעברו שינוי גנטי. שניהם היו נורמלים.
בניסיון להסביר את הממצאים, המחברים כתבו כי ייתכן שהחלבון סטאת'מין, שנעדר מגופם של העכברים המהונדסים, מסייע לתאי המוח ליצור זיכרונות חדשים באמיגדלה – המקום שבו, על פי ההערכה, מאוחסנים הפחדים התת-הכרתיים שלנו. ובעוד שסביר כי השימוש בריפוי גנטי ליצירת לוחמים עזי נפש יישאר נחלת התסריטאים, הרי שאולי מבשרת התגלית תובנות חדשות על הקשר גוף-נפש.