על חשיבה חדה והכשלים הלוגיים שכולנו נופלים בהם

רשמים מאירוע השקת ספרו של גלעד דיאמנט חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה

גלעד דיאמנט בכנס השקת הספר "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה", מכללת אפקה, 20 ביולי 2014. צילום: גדי מגדל ובועז ארד
גלעד דיאמנט בכנס השקת הספר "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה", מכללת אפקה, 20 ביולי 2014. צילום: גדי מגדל ובועז ארד

אחד הגורמים שהעיב על חיינו בשבועות האחרונים היה מבצע צוק איתן. המלחמה בעזה הוכיחה לכולנו עד כמה קשה להיכנס לראשו של אויב שההגיון שלו שונה משלנו. למרות זאת, למעלה ממאה משתתפים הגיעו ב-20 ביולי לאודיטוריום של מכללת אפקה בתל אביב, ולמרות החדשות הקשות באותו יום (13 הרוגים של גולני בסג'עיה), הם הגיעו להשקת ספרו של גלעד דיאמנט "חשיבה חדה בין מציאות לאשליה".

בספר סוקר דיאמנט, כהמשך לבלוג שלו, אם כי בהעמקה ובהכנסת סדר, שאינם אפשריים בכתבות בודדות, סוגיות של פסוודו מדע, וכיצד האמונה בהם מלבד היותה שטות ובזבוז כסף אצל 'מומחים' למינהם גם גורמת נזק ישיר בעיקר בשל מניעת נטילת חיסונים, הסתמכות על תרופות הומיאופתיות שאינן טובות יותר מסתם פלסבו.

"כמות החומר שהצטברה בבלוג היא אדירה. מעצם אופיו של בלוג הדברים מובאים בו טלאים טלאים, כמו חלקי פאזל בתפזורת. הספר נועד להעביר את התמונה השלמה: תפישת העולם, צורת המחשבה, הכלים והטיפים, תוך שימוש בדוגמאות פיקנטיות מעולם המחקר וכן מהתנסויותיי האישיות. הספר מכיל גם חומרים חדשים רבים שטרם פורסמו בבלוג." כתב דיאמנט בדף מימון ההמונים של הספר שזכה להצלחה.

"הספר מסכם תקופה של שלוש שנים בהן הקדשתי כל רגע פנוי בחיי לנושא מבשילה כעת לפרי. אלפי שעות של תחקירים, מחשבות ושיחות עם אנשים, זוקקו לספר זה שכתבתי."

בהרצאה באירוע ההשקה, הסביר דיאמנט מי קהל היעד של הספר: "לדעתי קהל היעד הוא כל אדם סקרן שרוצה קצת ללמוד על העולם.

הספר לא פונה למאמינים באסטרולוגיה ובנומרולוגיה אלא לאנשים שנמצאים באמצע, סקרנים שרוצים לנווט את דרכם בצורה קצת אחרת. הספר מעניק להם כלים ואני חוסך להם עבודה של מחקר וחיפוש. קארל סייגן אומר שהמדע הינו כנר בעלטה. גם לדעתי המדע הוא לפיד של רציונאליות בזכות החשיבה המדעית הביקורתית. אני בטוח שאם אני לא הייתי קם מישהו אחר היה עושה זאת.

דיאמנט ענה גם תשובות לשאלות שהשאירו לו הגולשים לפני האירוע "האתגרים העיקריים היו להעביר את המסר בצורה ברורה, להחליט על מה לוותר. למשל חויות סף מוות אולי בעתיד אכתוב ספר על מוות מהזווית המדעית. הטיפ למי שרוצה להוציא ספר במימון המונים הוא שיש לדאוג שכל הקונים כבר יגיעו לשם וירכשו את הספר מראש."

בתשובה לשאלה האם אפשר ללמד חשיבה חדה? ענה דיאמנט לדעתי בהחלט. זה משהו שאפשר להקנות.

כאשר נשאל האם אתה לא מרגיש דון קישוט? ענה דיאמנט:הייתי יכול לעשות יותר דברים כדי להעשיר את עצמי אבל חשוב לי גם להוציא משהו החוצה. אני לא מצפה לשנות את העולם, לצערי, לא בגללי אנשים יעזבו את ההומיאופתיה."

המרצה השני בכנס היה יוסי יסעור, פרופסור למינהל עסקים במרכז האקדמי רופין המתמחה בתחום של תורת ההחלטות. הוא דיבר על כשלים בתהליכי קבלת החלטות, שכולנו חוטאים בהם, גם האנשים האינטלגנטיים ביותר. הכשל הראשון הוא כשל המהמר, שמהמרים חושבים שאם רולטה נפלה חמש פעמים על צבע אדום, בפעם הבאה היא חייבת ליפול על הצבע השחור, זאת למרות שהסיכויים לכך שווים בכל פעם. כשל דומה מאותה משפחה הוא כשל היד החמה אצל שחקני כדורסל. אצל המקצוענים שבהם אחוז הקליעה בפעם הרביעית לאחר שלוש זריקות מוצלחות היו זהים לאחוזי הקליעה בפעם הראשונה, ואצל הפחות טובים, היתה דווקא ירידה משום שהם תפסו בטחון וחשבו שיש להם יד חמה ולכן התפתו לזרוק מעמדות לא טובות ולהפך, אם השחקן החמיץ שלוש פעמים, את הפעם הרביעית הוא ניסה מזוית בטוחה יותר ולכן בניגוד לאמונה הרווחת, אחוזי ההצלחה שלו עולים כשאין לו לכאורה יד חמה.

כשל נוסף הוא כשל ההיפוך – הכשל שלפיו ההסתברות לאירוע B כאשר ידוע שהתקיים אירוע A אינה שווה להסתברות לאירוע A כשידוע על אירוע B. ניקח דוגמה תיאורטית, שבה מתוך אוכלוסיה של מיליון 300 אלף מעשנים ו-700 אלף לא מעשנים. מבין המעשנים 990 חלו בסרטן, ומבין הלא מעשנים 10 חלו בסרטן (תושבי חיפה והקריות…). השאלה מה הסיכוי של מעשן לחלות בסרטן (בדוגמה שלפנינו), התשובה היא 99% (990 מתוך אלף), השאלה ההפוכה שונה לחלוטין, מה הסיכוי שמעשן יחלה בסרטן התשובה היא 990 מתוך 300 אלף (0.3%).

כשל ההיפוך מאוד נפוץ בעיקר על מיעוטים (רוב העבריינים בהארלם הם שחורים אבל מיעוט מהשחורים הם עבריינים). דוגמה נוספת משמשת את מתנגדי הלגליזציה למריחואנה שלדברי יסעור, בדיון בכנסת טענו שכל משתמשי הסמים הקשים התחילו מחשיש, אבל זה לא אומר שכל מי שמעשן מריחואנה יגיע להרואין, ומחקרים מראים שבעוד 50% מבני הנוער מתחת לגיל 18 בארה"ב התנסו במריחואנה, רק מעטים מהם מתדרדרים לסמים קשים. (הערת העורך – בנושא הלגליזציה של המריחואנה אנו מטפלים בכתבה אחרת העוסקת במחקרים שהוצגו השבוע בכנס איגוד הפסיכולוגיה האמריקני, מהם עולה כי בשנים האחרונות עלה ריכוז ה-THC במריחואנה הנמכרת לצרכנים, וכתוצאה מכך גדל הסיכון להתמכרות ולפגיעות קוגניטיביות. החוקרים מציעים לפקח על רמת ה-THC במידה ויוחלט על לגליזציה א.ב.)

כשל נוסף הוא הטיית היחס ההתבוננות במונה ולא ביחס (התעלמות מהמכנה). כך למשל כשחוקרים הציעו לנבחנים פרס אם יוציאו כדור אדום מקופסה שיש בה 9 כדורים אדומים מתוך 100 כדורים בכלל, או מקופסה שיש בה כדור אדום אחד, מתוך עשרה כדורים, 61% בחרו באפשרות הראשונה למרות שהסיכוי בה קטן יותר – 9% לעומת 10%, מתוך הנחה שיש להם יותר מבחר של כדורים אדומים. כשאנשים מבקשים לקבל החלטה על סמך הסתברות הם נוהגים להתייחס למונה ולהזניח את המכנה.
פסיכיאטרים נשאלו האם לאפשר חופשה למאושפז שהסיכוי שיגרום נזק בחוץ הוא 2 מתוך 10 – 21% התנגדו כששאלו את אותה שאלה, בצורה של 20 מתוך 100 – שיעור המתנגדים עלה ל-41%.

אפקט נוסף הוא אפקט העוגן, דן אריאלי שאל את הסטודנטים שלו כמה עולה יין צרפתי – האם היו מוכנים לשלם עליו יותר מאשר 2 הספרות האחרונות של תעודת הזהות שלהם. אלו שתעודת הזהות הסתיימה בין אפס לעשרים נטו למחיר ממוצע של 8.64 דולר ובעלי סיומת 80-99 הציעו מחיר של 27.91. במחקר דומה התבקשו משיבים לענות מה אורכו של לוויתן.

כשל השיעור הבסיסי – אדם נהרג בתאונת דרכים בעת חציית כביש, מה הסיכוי שהוא נהרג כשחצה באור אדום או באור ירוק? התשובה ירוק – נכון שחציה באור אדום מסוכנת יותר אבל צריך לקחת בחשבון כמה אנשים חוצים באור אדום וכמה חוצים באור ירוק.

כשל נוסף הוא תסמונת הרגרסיה לממוצע – אחרי מקרי קצה בטוח יגיע מקרה פחות קיצוני, כך לדוגמה סרטי המשך בדרך כלל פחות טובים מהסרט הראשון בסדרה, וסרטים שעשויים על פי ספרים מצליחים פחות טובים מהספר.

המרצה, או יותר נכון המבדר הבא היה אמן החושים ליאור מנור, שלאחר הופעה מרשימה (כמו שהוא יודע לתת) שבה הוא קורא את מחשבות המתנדבים שהשתתפו במטלות שהטיל עליהם, הסביר כי הוא מתנגד לאותם קוסמים העושים שימוש לרעה בכוחות שלהם, שאינם כוחות על טבעיים, כדי לנצל את הציבור, ובמיוחד כאלו שיש להם חולשה כדוגמת מחלה כזו או אחרת, לצורך עשיית הון.

אלון ברנע – סגן נשיא מכללת אפקה, והמארח של האירוע אמר: מה יותר טבעי למכללה להנדסה מאשר לארח אירוע על חשיבה חדה וחשיבה מדעית."

"אנו באפקה עוסקים אך ורק בהנדסה– הנדסת תוכנה, מכאנית, חשמל, תעשיה וניהול, הנדסה רפואית, ביה"ס למוסמכים מערכות אנרגיה, מערכות שירות ומסלול חדש הנדסה וניהול של מערכות תשתית. ולכן חשיבה מדעית היא ב-DNA שלנו".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. ניסוח נוראי של כשל ההיפוך שדי בו כדי להפוך את המאמר למאמר זבל. (מאמר שיש בו הטעיה לא ראוי לעלות לדפוס ולא על דפי "הידען").
    השאלה צריכה להיות: אם נתון שידוע על אדם שהוא חולה סרטן, מה הסיכוי שהוא מקבוצת המעשנים? תשובה: 99%.
    מה הסיכוי של מעשן לחלות בסרטן? (לפי המדגם המוצג בגוף השאלה)
    תשובה: יש 990 חולים מקרב 300,000 מעשנים. שזה בערך 1 ל-300 (זה ממש לא 99%!)
    MouthHole התייחס לעניין זה לפניי.

    אני מצעי שתבצעו את התיקון בגוף המאמר (ואז אפשר למחוק את תגובתי)

  2. אתה לא טועה.גם אני קראתי 10 פעמים ולא האמנתי שזה מה שכתוב. והנכון : מה הסיכוי שחולה בסרטן יהיה מעשן

  3. ההמיסטיקה עונה על צורך פסיכולוגי.מאחר והומאופטיה לא מצריכה תנאי קבלה מחמרים כמו הפסיכולוגיה,או רפואה הם נותנים מענה לאנשים עם כוונות טובות וחוסר ביטחון.נוער שמתקשה בבגרויות אולי עדיף שיתמקד בעשית תואר בתחום שבו הוא טוב,במסגרת האוניברסיטה הפתוחה.

  4. אני חושב שישנה טעות קלה, אך חשובה:
    "השאלה מה הסיכוי של מעשן לחלות בסרטן (בדוגמה שלפנינו), התשובה היא 99%"
    צריך להיות:
    השאלה מה הסיכוי שחולה סרטן הוא מעשן.

    אחרת התשובה היא לא 99%
    מקווה שאני לא טועה ומטעה 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן