הערה – חלק ממסקנות הכותב הינם בתחום ההשערה, ואין לראות בכך דעה מדעית מקובלת או דעת האתר בפרט.
בחלק הראשון של מאמרי :- “על גלקסיות ספיראליות, גרביטציה ומסה אפילה” טיפלנו בתנועתן של הגלקסיות הספיראליות וראינו שהמשואה שאמורה לבטא את תנועתן, שהיא:-
אינה מראה על שוויון ולמעשה צד ימין של המשוואה, הצד הצנטריפוגלי גדול פי עשר מצד שמאל- הצד הגרביטציוני.
הניסיון לפתירת הסיבה לאי השוויון המובע במשוואה נעשה בשלוש גישות:-
גישה ראשונה:- אחד או יותר מן האיברים המופיעים בנוסחאות עלול להיות שונה.
כלומר:-
הגדלת מסת הגלקסיה M1 פי עשר,
הקטנת R – מרחק הכוכב ממרכז הגלקסיה פי עשרה,
הגדלתו למרחקים גדולים של קבוע הגרביטציה G פי עשרה,
אפשרות נוספת- M2 (הבדלים אפשריים בין מסה גרביטציונית ומסה תאוצתית)
אפשרות הקטנת המהירות V פי שלושה.!
גישה שנייה:- הנוסחאות עצמן עלולות להיות שונות.
כלומר:-
נוסחת גרביטציה שונה במקצת, שתוסיף לגרביטציה במרחקים גדולים,
תיאורית ה MOND המשנה את החוק השני של ניוטון בתאוצות זעירות.
גישה שלישית:- מהות ההנחה שאמור להיות שוויון, עלולה להיות מוטעית.
כלומר:-
יתכן והסיבה לסבוב הגלקסיות הספיראליות היא אחרת ולא גרביטציה.
עד כאן, למעשה, כל הרעיונות שיש בהן פוטנציאל להסברת אי השוויון בתנועת הגלקסיות הספיראליות .
ברור לנו שרוב הרעיונות הנ”ל מוטעים. אומנם הם נכונים, מתמטית, אך לא בהכרח מתאימים ליקום שלנו. אבל, ברור לנו גם, שאם לא טעינו בגישות שלנו, אזי, לקחנו את כל האפשרויות לפתרון, ולכן:-
לפחות אחת מכל האפשרויות המופיעות כאן נושאת בתוכה את הפתרון!
מי מכל הפתרונות הנ”ל הוא העדיף?
כל אחד מקוראיי המאמר יכול לבחור את הפתרון שלו. ואומנם, היה מעניין לראות את הדעות שהובעו ע”י מאזיניי ההרצאה שניתנה ע”י כותב המאמר במצפה הכוכבים בגבעתיים באותו נושא בתאריך 10.5.2007. ובכן, בנוסף לאוהדי המסה האפילה והמקובלת, רבים היו אוהדים לתיאורית ה MOND של פרופ’ מילגרום ופרופ’ יעקב בקשטיין. אולם היה מעניין לראות שאצל רבים התקבלה האפשרות לשינוי קבוע הגרביטציה G והגדלתו למרחקים גדולים, כדרך לפתרון אי השוויון. בנוסף, הציע משתתף בשם מנחם דרך נוספת לפתרון והיא שיתכן והפתרון הוא לא ביכולתו של הגזע האנושי, ממש כמו שחפרפרת תתקשה להבין מה משמעות הירח. רעיון מעניין בזכות עצמו. רעיון מעניין נוסף ניתן ע”י יגאל, לתת לכל חלקיק חומר, גם את תכונת הגרביטציה וגם את תכונת הדחייה . שילוב של שתי נוסחאות לגבי תכונות אלה, יכול להסביר את תנועת הגלקסיות ואף להסביר את התפשטותו המואצת של היקום. שוב רעיון מעניין!
כל אחת מהדרכים הללו היא בעלת יתרונות וחסרונות, וזכותו של כל קורא לבחור לו את הגישה העדיפה עליו. יש לזכור שוב שההישג העיקרי במאמר הוא שאחת מכל האפשרויות לפחות שהוצעו בשלושת הגישות היא האפשרות נכונה.
גם לכותב המאמר יש את הבחירה שלו , והקוראים מוזמנים להביע דעתם עליה.
שלושה נתונים חייבים להוביל את הקורא לפתרון.
א. הידיעה שהיקום מתפשט בצורה מואצת
ב. הידיעה שגרביטציה כל שהיא תפריע לנו במציאת הפתרון.
ג. ההחלטה השרירותית שלא מדדנו היטב את הנתונים.
כבר עתה קיימת בגרביטציה הבעיה החמורה שאינה יכולה להסביר את התפשטותו המואצת של היקום ומחייבת אותנו להוסיף אנרגיית דחייה ליקום שמחויבת להיווצר מתוך הריק. הגדלת הגרביטציה, אם ע”י הוספת מסה אפילה, או ע”י הגדלת קבוע הגרביטציה העולמי תגרור החמרה בקושי להסביר את התפשטותו המואצת של היקום. שינוי דרסתי בשוויון בין מסה תאוצתית למסה גרביטציונית גם הוא לא מקובל עלי בגלל השרירותיות שבדבר והכשל שהדבר יגרום עם תורת היחסות .
גם הגישה השנייה, המשנה במקצת את הנוסחאות לוקה לפחות חלקית בחסר,
שנוי נוסחת הגרביטציה של ניוטון כך שתגדיל את הגרביטציה למרחקים גדולים כמו במאמר הקודם שכתבתי בנושא :- “הצעה לנוסחת גרביטציה חילופית- תרגיל מחשבתי”, שוב תקשה עלינו בהסברת ההתפשטות המואצת של היקום. גם היווצרותה של גרביטציה יש מאין, מהווה כשל הגיוני לפתרון מעין זה.
ואילו שנוי החוק השני של ניוטון בתיאורית ה MOND היא יותר מאשר נועזת. להחליט ש:- 
שונה בתאוצות זעירות הוא השערה שקשה לי לקבל אותה אף על פי שהיא מביאה לתוצאות טובות בפתרון אי השוויון, (כמו גם שאר האפשרויות).
נותרה לנו הגישה השלישית .
ואמנם, יתרונה הוא בכך שהיא לא מחייבת אותנו להסכים שלא מדדנו טוב. עלינו רק למצוא דרך אחרת במקום הגרביטציה להסברת סיבוב הגלקסיות הספיראליות. כך נוכל להמשיך ולהניח שהמדידות שבצענו אינן מוטעות.
מכאן שהמפתח לכל פתרון אפשרי יהיה טמון בגרביטציה! כלומר, עלינו למצוא הסבר לגרביטציה שיהא שווה למה שנוסחת ניוטון מציעה במרחקים קטנים אך במרחקים גדולים היא תקטן כך שלא תשפיע על התפשטותו המואצת של היקום, ובמקומה יכנס כוח אחר שיסובב את הגלקסיה.
האם פתרון מעין זה קיים?
את הרעיון לפתרון נתנה גישת ההסבר לגרביטציה של ג’ורג’ לואי לה סאז’.
גרביטציה אחרת
נתחיל עם זה שניוטון עצמו היה בטוח שהגרביטציה פועלת בעזרת חלקיק סוכן שמבצע את עבודת המשיכה. במילים שלו הוא אמר:-
” מי שחושב שגרביטציה לא נעשית בעזרת חלקיק סוכן הוא אישיות לא פילוסופית.”
אבל הוא גם הוסיף שהוא לא יודע כיצד זה נעשה.
את המשימה של הסבר מהות הגרביטציה לקח על עצמו מדען שלא רבים מכירים אותו בשם ג’ורג’ לואי לה סאז’. מדען זה חי במאה השמונה עשרה. הסברו של לה סאז’ הנ”ל הוא פשוט לחלוטין:-
היקום מלא בחלקיקים זעירים הנמצאים בכל מקום ומקום ביקום ונעים מכל כיוון לכל כיוון ופוגעים בכל גוף הנמצא בסביבתם. אם נמצא גוף בודד במרחב אזי עוצמת החלקיקים הפוגעים בו מכל כיוון מתאזנת והגוף לא ינוע, אולם אם נניח שני גופים במרחב זה לצד זה, אזי כמות החלקיקים הפוגעת בגופים מכיוון התווך שביניהם קטנה מהכמות החיצונית וזה יגרום להיווצרות תנועה של הגופים אחד לקראת השני שזה מעין כוח משיכה. קל להוכיח את העובדה שבהסבר זה ה”כוח” הנוצר פרופ’ למכפלת המסות ופרופ’ הפוך לרבוע המרחק.
כלומר:- 
שימו לב שעל פי גישתו של לה סאז’ הגרביטציה אינה תכונה של החומר וגם לא של המרחב אלה נובעת מהתנע של חלקיקים זעירים הנעים במרחב.
עד כאן מה שאמר לה סאז’ הנ”ל.
כותב המאמר, ללא שום קשר ללה סאז’ הנ”ל פיתח את גישת החלקיקים לגרביטציה, אך המשיך לפתח אותה בכוונים נוספים.
אם אנו מחליטים שהיקום מלא בחלקיקים היוצרים את הגרביטציה אזי אסור להתעלם מן העובדה שחלקיקים אלה הנעים מכל מקום לכל מקום הם למעשה גוף גזי אדיר, ובתור שכזה, כמו בכל גוף גזי, אנו יכולים להגדיר את הטמפרטורה של הגוף הזה (2.73 מעלות קלווין) לחצים שונים בגוף זה ומהירות גלים בגוף זה- C . בצורת מבט כזאת ניתן להגיע אף לגבי גודלו של החלקיק שהוא בסדר גודל של 10 בחזקת מינוס 37 גרם. גישה זו של כותב המאמר נקראת על ידי המחבר:- “תיאורית היקום הפשוט”.
אם כך הדבר, אזי הסברו של לה סאז’ לוקה בחסר כי הוא לא לוקח בחשבון את התנגשות החלקיקים בינם לבין עצמם כמו בכל גוף גזי. אם החלקיקים העוברים בין שני הגופים מתנגשים עם חלקיקים אחרים שמגיעים מן המרחב, אזי, הם הופכים להיות אקראיים ואינם נושאים יותר שום מידע רלוונטי על הגרביטציה. במקרה זה חוק הגרביטציה העולמית לא יקבל את הנוסחה של ניוטון אלא נוסחה קצת שונה, נוסחה הקשורה גם בדרך החופשית הממוצעת של החלקיקים ביקומו של לה סאז’. כלומר, ככל שהמרחק בין המסות גדול יותר, קיים סיכוי רב יותר להתנגשויות בין חלקיקים והגרביטציה תלך ותעלם.
אם נסמן ב 
את הדרך החופשית הממוצעת של חלקיק ביקום פשוט אזי (ללא הסבר), העובדה הזאת תשנה את נוסחת הגרביטציה של ניוטון לצורה:- 
מכיוון שהדרך החופשית היא בסדר גודל של אלפי יחידות אסטרונומיות,
קל לראות שבמרחקים קטנים מאד הנוסחה תקבל את צורת נוסחת ניוטון,
כי אז: 
שואף לאפס , ולכן 
שואף לאחד.
נותרנו כעת עם יקום מלא חלקיקים אך ללא גרביטציה כמעט לחלוטין במרחקים גדולים , לדוגמא אלה של הגלקסיות. אז מה אמור יהיה לסובב את הגלקסיות ביקום חסר כוח גרביטציה כזה. ובכן, את הפתרון יש למצוא דווקא בתוספת האדירה של החלקיקים שהוכנסה להסבר מעין זה. חלקיקים אלה הנעים מכל מקום ולכל מקום ומתנגשים ביניהם מהווים, כפי שהסברנו לעייל, גוף גזי אדיר. אם כך אין סיבה שלא יהיו בו, כמו בכל גז, נקודות עם לחצים שונים שיגרמו סביבם לרוחות ומערבולות. כלומר נוכל להסתכל על הגלקסיות כאברים שבהם הלחץ כלפי מרכזם יהיה שונה מהלחץ באזורים חיצוניים. אפשרות לכך יכולה להיות הבדלים זעירים בטמפרטורת הרקע של היקום באזורים שונים של מרחביי הגלקסיות. כוחות כאלה ייצרו בקלות את סבוב הגלקסיה ואף את ענני הגזים המקיפים אותם. כוח זה לא יפעל על פי רבוע המרחק כי אם על פי הפרשיי הלחצים בסביבה הקרובה לו ולכן התפלגות המהירות בגלקסיה תנבע מחוקים אחרים ותהא תואמת יותר את המצב בשטח.
דבר נוסף שיש לשים לב שאומנם בפתרונינו אין לנו צורך במסה אפילה, אבל יש לנו לעומת זאת כמות אדירה של מסה- חלקיקי חומר, חומר נורמאלי, בריוני, ללא תכונות מיוחדות וקסומות כמו אלו של המסה האפילה.
אם כך קיבלנו הסבר ש:-
א. מסתמך על המדידות שלנו ואינו דורש מאיתנו להחליט שלא מדדנו טוב.
ב. מסביר את הגרביטציה הקיימת עד למרחקים של מערכת שמש בודדת.
ג. מבטל את הגרביטציה כמעט לחלוטין במרחקים גלקטיים ובין גלקטיים.
ד. מסביר את התפשטותו המואצת של היקום, גם זו המואצת, ללא צורך באנרגיה אפילה.
ה. מסביר היטב את תנועת הגלקסיות ע”י הכנסת כוח אחר הנוצר מהפרשי לחצים במרחב החלקיקים שבין הגלקסיות.
ו. העידוש הגרביטציוני יוסבר גם ע”י הגרביטציה אך גם בצורה של עיוות כתוצאה ממעבר קרן האור המגיעה מכוכב מרוחק בגלל תנועתו באזורים בעלי לחץ שונים. מעין תופעה של “פאטה מורגנה”
אולם אין להתעלם גם מקשיים שנוצרים מהסבר זה והדורשים דיון נוסף:-
ז. נוצרה בעיית חיכוך כתוצאה ממציאותם של חלקיקי היסוד במרחביי החלל. חיכוך זה יהיה זעיר אם נסכים לקבל שהדרך החופשית הממוצעת תהיה בסדר גודל של שנות אור. יש להבין שבנוסף לגרביטציה ולחיכוך פועלת בשטח התפשטות היקום המואצת שעשויה לשמור את המשך הסיבוב של גופים קוסמולוגיים.
ח. “תיאורית היקום הפשוט” מפשטת את היקום מהרבה בחינות אך יש בה משום חזרה חלקית אל האתר הידוע ויש לבחון אם היא סותרת את ניסוי מיכלזון- מורלי.
ט. מסה תאוצתית ומסה גרביטציונית שונות במקצת כך שתמיד מסה גרביטציונית קטנה יותר. אך ההבדלים יהיו משמעותיים רק לגביי מסות צפופות מאד.
י. נוצרה בעיה של צורך בשינוי תורת היחסות הכללית המבוססת על הזהות בין המסה התאוצתית והמסה הגרביטציונית.
יא. המפץ הגדול לא יכול היה להתחיל עם נקודה סינגולארית כי אם בגוף נפחי בעל גודל מסויים.
יב. יש לבדוק אם הגופים הצפופים ביותר יוכלו להיות חורים שחורים במשמעותם.
יג. כנראה שמהירות האור משתנה. חישובים שנעשו ע”י כותב המאמר מראים שהמהירות אמורה לקטון בסדר גודל של ס”מ אחד לשנייה בשנה. שוב , זאת גישה שנוגדת את קביעות מהירות האור על פי תורת היחסות.
לסיכום
השתמשנו בשלוש גישות לפתירת בעיית אי השוויון הנמצאת במשוואת תנועת הגלקסיות הספיראליות:-
גישה ראשונה:- אחד או יותר מן האיברים המופיעים בנוסחאות עלול להיות שונה.
גישה שנייה:- הנוסחאות עצמן עלולות להיות שונות.
גישה שלישית:- מהות ההנחה שאמור להיות שוויון, עלולה להיות מוטעית כלומר הגרביטציה לא מסובבת את הגלקסיה הספיראלית.
הפתרון שבחר כותב המאמר הוא בשילוב של שני שינויים:-
א. הגישה השלישית של מציאת כוח אחר להסברת סיבוב הגלקסיות הספיראליות – כוח הנובע מלחץ.
ב. ובנוסף שינינו את נוסחת ניוטון לנוסחה חדשה הגורמת לאיבוד מהיר יותר של גרביטציה במרחב ומותירה את המרחב ללא כוח גרביטציה למרחקים גדולים.
ג. את סיבוב הגלקסיות הספיראליות יש להסביר בהפרשים זעירים של לחצים בחלל.
הסברים אלה אינם דורשים אנרגיה אפילה להסברת התפשטות מואצת של היקום וגם לא מסה אפילה ומוזרה.
הסברים אלו דורשים רק להאמין במה ש 99.9% מהמדענים לא ירצו להאמין והוא, שהתפוח שנפל על ראשו של ניוטון הוא תופעה מקומית ולא תופעה בין גלקטית עד לקצה היקום.
נא להגיב בעדינות!
67 תגובות
מיכאל:
א. תודה רבה!
ב. לפי זה צריך לומר שהמסה היא בעצם עשויה מאפס. האם יתכן כזה דבר? אם כך ממה אנו עשויים, מכלום?
ג. האם לא הגיוני לומר שחוקי הפיזיקה שאנו מכירים תקפים בכל מקום כל עוד שאין לנו הוכחה אחרת?
ד. איך מודעות של אדם בלבד יכולה לפעול כזאת פעולה אדירה, במילים אחרות איך חוקי הפיזיקה
מסתדרים עם מה שבמשוואות כ”כ פשוט?
סליחה על עומס השאלות.. פשוט סוף סוף מצאתי מישהו שמבין בזה…
אלד:
אתה אכן לא פיזיקאי ומבחינים בכך.
עם זאת, כדאי שתבין שאתה גם לא פילוסוף ולא נביא.
יאיר:
חוק שימור המסה הוא חוק פיזיקלי ולא חוק מתמטי.
במילים אחרות – לא מדובר כאן בחוק שהוא “מובן מאליו” וחייב להתקיים אלא בחוק שהניסיון מלמד שהוא מתקיים.
אבל הניסיון, כידוע, מוגבל לעולם יחיד ולכן חוק שימור המסה דן רק בשימור מסה (ואנרגיה) בעולם יחיד ואינו מחייב שימור בעולמות מתפצלים.
מהחתול כמובן
שאלה למבינים בפיזיקה.
לשיטת העולמות המתפצלים שבאה להסביר את פרדוקס ”החתול של שרדינגר”
מאין מגיעה כל המסה האדירה שדרושה לכל התפצלות? הרי מדובר במסה כמעת
אין סופית?
אשמח לתשובה!
ובכן אני לא פיזיקאי ולא אכנס לנוסחאות, אבל
אני אדם המתבונן על החיים ועל המציאות מנקודה של תובנות פנימיות, ולאור התובנות שלי אנחנו חיים ביקום שבו המציאות מרובדת על שכבותיה, כאשר יש השפעה וזרימה בין רובדי המציאות, המציאות החומרית כמו שאנחנו קולטים אותה היא ריחוק יחסי מיכולת העיבוד שלנו , וגם המציאות המופשטת שלנו יכולה להתפס כחומרית מנקודת יחוס אחרת של רובדי המציאות על ידי צופה אחר,
ומה זה שייך למאיץ בלוצרן ? ובכן מאחר ואמרתי שרובדי המציאות משפיעים האחד על השני, ומה שקורה ברובדים גבוהים או מופשטים יותר של המציאות הוא קיום של מה שנקרא סוג אחר של “חומר” אשר משפיע במהותו על קיום המרחב זמן שלנו כפי שהוא , הרי שמה שהם עושים שם בלוצרן דומה לקוף הזורק אבן לחדר הבקרה שמשפיע על מהות עולמו, כאשר אחד הסיכוים הלא נדירים הוא שהוא הולך להפר את האיזונים המקיימים את רמות המציאות שלנו כפי שהיא,
אין לתאר עד כמה עדין השיווי משקל הבנוי לכל אורך השלבים אשר רק ביצוב המלא שלו לאורך מסלול מלא מאפשר את קיום מערכות החיים כאן כפי שאנחנו מכירים אותה.
אחת ההשלכות הנובעות מתאוריה של מציאות מרובדת משולבת היא שכל רמה נובעת מתוך הרמה שמעליה שהיא מעין נגזרת חלקית שלה,
יש לי סיבות להניח שהמשק שהולכים לעשות שם על החלקיק החדש היגס נדמה לי שמו הוא בדיוק משחק באותם גורמים הקובעים את שווי המשקל שגוזרים את תתי הרמות הנגזרות מרמת מציאות גבוהה יותר.
למי שלא קרא את הספר עריסת חתול של קורט וינגוט כדאי לו שיקרא ויעיין במושג קרח תשע
אנחנו כאנושות עדין לא מבינים מספיק כדי לנסות לשחק במשחקים מסוכנים שכאלה, גם אם הסקרנות , הכח הארגוני , ומנגננוי הכסף הם שמולכים את הפרוייקט עדיין חסרה שם חשיבה אתית במה לעסוק באיזה שלב ולאחר איזו רמת ודאות.
אלה אותם המדענים שהימציאו את כל מיני הנגפיםן שיכולים לחסל אותנו ואלה אותם המדענים שלא יהססו ליצור את הנשק המשמיד הבא, לשכל אין מוסר, לשכל אין מעצורים, אסור להשאיר את התחום הזה למדענים גם אם הם הטכנאים היחידים היודעים לעסוק בו,
לאנושות לא יקרה כלום אם היא תחקור בצורה תאורטית אפשרויות שונות, ואפילו תפצל מספר תאוריות כאפשרויות מקבילות עד שיהיה לה מספיק מידע ומספיק ידע מבוסס בתחום , בהנחה שבתחומים החדשים האלה עוסק מספר מדענים יחסית מצומצם הרי שאנחנו כל האנושות מפקירים את חיינו בידי אנשים סקרנים ללא שום גוף שיכול לעצור אותם, מספיק שיש ויכוח תאורטי גדול בשביל שמישהו יבנה את המכשיר שיבדוק אותו בלי שיהיה שום גוף שיכול לעצור בעדו
יש לנו בתולדות ההיסטוריה שלנו אזהרות שבאות במיתוסים שונים על השמדת האנושות, ויש לי יסוד די סביר לעצם הבנת המסרים שעוברים שם. אני לא בטוח שאנחנו לא עומדים בפני משחק ברולטה רוסית אחת נוספת ומיותרת.
“..שהתפוח שנפל על ראשו של ניוטון הוא תופעה מקומית ולא תופעה בין גלקטית עד לקצה היקום.”
משפט מעניין. התפוח לא היה נופל על ראשו באותה מהירות אם זה היה קורה על הירח, בהנחה שעל הירח כוח המשיכה חלש יותר. זה אולי לא סותר את חוקי ניוטון אבל מבחינה מסוימת יש צדק במשפט האחרון במאמר.
יהודה:
זה אתה שאינך מבין.
האינפורמציה שנושא חלקיק ספציפי אינה יכולה לשרת אותך כיוון שמלכתחילה יש חלקיקים שמגיעים מכל הכוונים.
רק הסטטיסטיקה על כל החלקיקים יכולה לשרת אותך וזו – כפי שהראיתי לך – אינה משתנה עקב ההתנגשויות.
אני אינני מדבר עם חרש ולא עם עוור אלא עם אדם שלא מסוגל להבין ושחוסר יכולתו להבין נובע בעיקר מאיזה דת שקשר בה את שמו.
סלח לי אבל זה מראה שגם אם אני אראה לך כיצד אני מקבל את הנוסחה שלי אתה תאמר שזה לא אומר כלום, אז למה להתאמץ? אתה לא מבין מה פרוש חלקיק נושא אינפורמציה.
אני אנסה עוד ניסיון אחד.
בשולחן ביליארד יש כדור אחד- שלי. אני מכוון אותו לחור ושולח אותו. לכדור הזה יש מידע בו הוא עומד להגיע לחור ולהכנס אליו.
כעת נניח בשולחן עוד כדורים הנעים מכל כיוון לכל כיוון. אני שוב מכוון את כדור הביליארד שלי אל החור. שאלה :- אם יפגע הכדור שלי בדרכו אל החור ע”י כדור אחר האם לא יהיה זה נכון לומר שהכדור שלי איבד את המידע שבו ברגע הפגיעה?, הרי הוא לא יחדור כבר אל החור! הוא הפך לסתם כדור שתנועתו אקראית.
זה מה שקורה עם החלקיקים של לה סאז’. אם בדרכם בין שני הגופים הם פוגשים חלקיק אחר, הם הופכים לחלקיקים אקראיים ומאבדים את מידע הגרביטציה שהיה להם.
האמת היא, שאני חושב שאני משוחח בדו שיח של חרשים כך שאני לא בטוח אם יש טעם בשיחה זו. אני לא חושב שאני אראה לך את הדרך כי בין כה וכה אתה רוצה רק לטרטר.
מועדים לשמחה
סבדרמיש יהודה
יהודה:
אין כל טעם להתעסק עם משל שאינו דומה לנמשל.
אם החלקיקים נשארים ושומרים על כל האינפורמציה שהיתה בהם קודם (והם עושים זאת כמכלול כיוון שכל האינפורמציה שהייתה בהם מראש היא הסטטיסטיקה על כמה נכנס לכל כדור וכמה יוצא ממנו) אז אין סיבה לדבר על חילים שאתה החלטת שמאבדים אינפורמציה.
הכוון ממנו מגיע או לא מגיע חלקיק ספציפי היא כה וכה אקראית.
אם בכוונתך לבסס את הפתרון דווקא על השוני שבין החיילים המפוברקים האלה לבין החלקיקים לא הרוויח כלום.
נראה לי שאתה סתם מושך זמן.
למיכאל
איזה מסה?, איזה חלקיקים?
חילים מר מיכאל, קרא את השאלה ותגיד אם אתה מסוגל לענות כמה שרדו
מועדים לשמחה
סבדרמיש יהודה
יהודה:
לתוך כל כדור ברדיוס R סביב המסה – נכנסת כמות מסויימת של חלקיקים ויוצאים קצת פחות.
הקטנת מספר החלקיקים נקבעת רק על ידי המסה שבכדור.
בין כה וכה הם ניתזו מן הכדור בכיוונים אקראיים.
האם ההתנגשויות בין החלקיקים משנות משהו במובן זה?
אני מציע לך לשמור על כבודך ולא לקרוא לשאלות ענייניות השמצה.
זה מה שאתה עושה מתחילת הדיון שלך עם מה שמו (שאתה – חס וחלילה – אינך משמיץ)
למה שמו
הרי לא יעזור כלום, הרי אתה תמשיך להשמיץ, אבל בכל זאת הענה לך.
החילים שנפגעו, פעולתם הפכה לאקראית ואין בהם שום תועלת מיבצעית.
מטרתו של חלקיק לה סאז’ היא להעביר את ה”מידע” על הגרביטציה ברגע שהוא נפגע/ מוסט מדרכו, המידע הזה אובד. רק הנותרים יכולים להמשיך ב”פעילותם המבצעית”. על הדרך החופשית הממוצעת לא חשב לה סאז’, ולדעתי החמיץ משהו חשוב.
אבל מה איכפת לך, קיבלת חידה , תירצה תענה לי , לא- לא נורא.
העיקר שיהיה שלום
סבדרמיש יהודה
יהודה:
רגע! זה מעניין! אתה מוסיף לנו עכשיו פרט מאוד חשוב עלך התיאוריה? האם אתה אומר שהחלקיקים אינם שורדים את ההתנגשות ביניהם?
מה קורה להם? הם עוברים למימד אחר? הם מתאיינים ללא זכר?
הסבר, פרט ונמק.
רועי צזנה, מה חדש ואחרים
ולמה למשל שלא נעשה את זה יותר מעניין?, , הרי אנו אוהבים לפתור חידות !
חידה:-
במלחמת העולם הראשונה מפקד אוגדת חילים חובב מתמטיקה רצה לדעת כמה חילים ישרדו לו את ההסתערות.
הנתונים שהיו לו הם אלה:-
מרחק ההסתערות R
מספר חיילים שיצאו להסתערות N
הדרך החופשית הממוצעת D , שפרושה, מה הדרך החופשית הממוצעת אותה עובר חיל בהסתערותו בלא שיפגע
צריך לחשב את מספר החיילים שישרדו את ההסתערות M
אני אפילו אתן לכם רמז:- דומה מאד לכמות החומר הנותרת מהתפרקות רדיו אקטיבית
חג שמח לחושבים, למחשבים ולמתחשבנים
סבדרמיש יהודה
יהודה,
אתה לא יכל לתת נוסחה ללא הסבר,
אתה היצמדתה איבר לנוסחת חוק המשיכה האוניברסלי
כלומר ללא תהליך הפיתוח שלה.
הסבר מילולי הוא לא הסבר.
ולכן כל התאוריה שלך שמבוססת על הנוסחה היא לא נכונה כי היא מרחפת באוויר.
עליך להתחיל ממשואות הבסיס אשר חייבות להיות עם הסבר תאורתי מדויק ומגובות בתוצאות מספריות של תצפיות שהתבצעו באפן רישמי ע"י גופי מדע ידועים.
דבר נוסף שלא הבנתי איך הפרשי לחצים של חלקיקים באיזורים מסביב לגלקסיה גורמים
לתנועה סיבובית שלה?
יהודה,
האמת היא שגם אני לא מבין לגמרי איך הגעת לנוסחה סופית מתוך תיאור ציורי של ‘התערבבות’ החלקיקים.
תוכל להסביר יותר בפרוטרוט?
תודה וחג שמח,
רועי.
האמת היא שקצת השמצתי את לה סאז’ כי יש בתיאוריה המוצעת במאמר בעיות רבות שנעדרות בתיאוריה של לה סאז’ (כמו כל הסיפור עם המערבולות שהפרכותיו כבר הוצגו באתר לא פעם).
מדובר כאן בשגיאות מן הסוג שאף מדען רציני (וזה כולל את לה סאז’) לא היה עושה.
יהודה:
איך אתה מפרש את הביטוי "ללא הסבר" במשפטך הבא:
"אם נסמן בלמבדה את הדרך החופשית הממוצעת של חלקיק ביקום פשוט אזי (ללא הסבר), העובדה הזאת תשנה את נוסחת הגרביטציה של ניוטון לצורה:- …."
האם אתה אומר שעלינו לפרש אותו אחרת?
אין לי בעייה בהבנת הנקרא. למישהו אחר יש כאן בעייה של יושר.
יש לך בעיה קשה עם הבנת הניקרא מר מיכאל. תפסיק להטריד.
לא אתייחס יותר לנושא ההשמצות של מיכאל.
סבדרמיש יהודה
המעניין הוא שבזמן כתיבת המאמר עוד היה למחבר היושר הדרוש כדי להצהיר שאינו מסביר את הנוסחה אבל מרגע שנדרש להגיב לדברי הוא איבד את היושר הזה.
הוא שאמרתי.
הנוסחה ללא הסבר וגם במאמר כתוב שהיא ללא הסבר.
יהודה אינו מסוגל להראות לנו את ההסבר אז הוא מעוות את דברי ומתחמק
אז מה אם מיכאל אמר שלא מוסבר שם ?, הנה ההסבר המופיע במאמר:
“אם כך הדבר, אזי הסברו של לה סאז’ לוקה בחסר כי הוא לא לוקח בחשבון את התנגשות החלקיקים בינם לבין עצמם כמו בכל גוף גזי. אם החלקיקים העוברים בין שני הגופים מתנגשים עם חלקיקים אחרים שמגיעים מן המרחב, אזי, הם הופכים להיות אקראיים ואינם נושאים יותר שום מידע רלוונטי על הגרביטציה. במקרה זה חוק הגרביטציה העולמית לא יקבל את הנוסחה של ניוטון אלא נוסחה קצת שונה, נוסחה הקשורה גם בדרך החופשית הממוצעת של החלקיקים ביקומו של לה סאז’. כלומר, ככל שהמרחק בין המסות גדול יותר, קיים סיכוי רב יותר להתנגשויות בין חלקיקים והגרביטציה תלך ותעלם.”
סוף ציטוט.
אז אולי מיכאל לא מסוגל להבין איך מכאן מיתקבלת הנוסחה הקצת שונה מזו של ניוטון, אז יש לו בעיה.
אבל אני בטוח שמיכאל מבין, אבל הוא אוהב גם להשמיץ, אז מה איכפת לו לטרטר את המחבר. אז נא לא להתייחס לציונים שנותן מיכאל ומי שרוצה באמת, שיקרא את המאמר ויבין. אם יש שאלות אשמח לענות – לאחרים, לא לכאלה שסתם מטרטרים ומלכלכים. נמאס.
חג שמח
סבדרמיש יהודה
שמתם לב לכך שכל המאמר נשען על נוסחה שהמחבר מצהיר במפורש שהוא מביא אותה ללא הסבר?
לדעתי אין לו הסבר אבל כמובן שהוא מוזמן לספק את ההסבר ולהפריך את התיאוריה שהעליתי כאן.
כמובן שזה לא יפתור את הבעיות האחרות בתיאוריה(שהן גם נחלתה של תיאורית לה סאז’) אבל אלו בעיות שמותר לנו להניח שכשכתב את הטקסט פשוט לא הבין אותן.
את הנוסחה שהביא, לעומת זאת – יש לצפות שיבין ולכן יש גם לצפות שיספק את ההסבר.
כמה מתוך שלל הבעיות בתיאוריה ניתן למצוא בדיון שבקישור הבא:
https://www.hayadan.org.il/could-antimatter-be-powering-super-luminous-supernovae-1612072/
הוגין:
אם יש משהו ששמחתי עליו בהקשר זה הייתה זו העובדה שניסית לשאול שאלה עם תוכן.
תגובתך לתשובתי מראה שכנראה זה רק התפלק לך.
הוגין:
מפריע לך שעניתי על שאלותייך?
מיכאל
תדליק נר לזכרי-תהנה כל עוד אתה יכול ומסוגל-תחגוג את טעותי-תעלוז-תשבח את עצמך-תהנה עם יהודה-תתהולל עם המדע-תעשה לולו לו לולו.
כל טוב.
הוגין:
http://en.wikipedia.org/wiki/Michelson-Morley_experiment
מציאות האתר במובן הכי כללי של המילה לא הופרכה אבל במובן שיוחס לו בתור "נושא גלי האור" היא הופרכה.
למעשה אין שום צורך באתר – אפילו במובן הכללי יותר של המילה – כחומר הפרוש בצורה אחידה ביקום כדי להסביר תופעה כלשהי ולכן זה מושג מיותר בדיוק כמו אלוהים.
המסה האפלה אינה תואמת את מה שמקובל היה להגדיר כאתר כי היא מרוכזת באזורים מסויימים ונעדרת באחרים.
בקיצור – לשאלתך האחרונה: כן – את טועה.
סעיף ח’ מציין את גירסת היקום הפשוט.
מהו ניסוי מיכלזון מורלי?
האם הופרכה מציאות אתר בצורה כלשהי.
האם יתכן שהאתר הוא למעשה המסה האפלה אחרי הכל?
כעיקרון לכל המדידות יש נקודת הנחה התחלתית,השאלה אם אין הנחות היסוד מבוססות מלכתחילה על הסתכלות ההפוכה .
דומה הדבר לשניים העומדים זה מול זה וקערה בינהם אחד יטען שהוא רואה שקע והשני
למתרס יתעקש שהוא רואה רק בליטה.
זה רואה שחורות וההוא רואה אור נוצצות.
עולמות הפוכים תאוריות הפוכות.
זה כל הסיפור.
האם אני טועה?
מנסה שידור בלי חסימה,הוגין.
יהודה
בהקשר למאמר זה- אני רואה הרבה דברים.
אבל כל דבר בעתו.
הוגין.
להוגין
אמרת שאין צורך להתייחס לתגובתך, אבל, בכל זאת, את הראשונה שמגיבה למאמר מאז ספטמבר שנה שעברה.
אז, תודה על התגובה הקטנטנה.
לילה טוב
סבדרמיש יהודה
קראתי את המאמר ואת השיח התגובתי.
מצאתי סימני דרך מעניינים בגישות.
ותודה,אין צורך להתייחס לתגובתי ה"קטנטנה".
לעמי בכר
נהנתי להתעמת עם שאלותיך ותודה על הערכתך
גמר חתימה טובה
סבדרמיש יהודה
תודה רבה מר סבדרמיש,
תשובותיך המפורטות נגעו ממש לליבי ונהיר כי ההתעסקות שלך במדע בכלל ובתאוריה שפיתחת בפרט בדמך הם. זה מעורר תקווה והשראה הן לי כאיש מדע ואני בטוח שגם לשומעי הרצאותיך.
באשר לתשובות עצמן, כאמור הידע שיש לי בתחום הפיזיקה הוא באמת מזערי (ותודה על הקומפלימנטים). אני אאלץ לקרוא את התשובות שוב ושוב ולחזור למאמר המקורי על מנת לגרד שביבי הבנה נוספים. שמחתי על הלינק שנתת לאתר הבית הפרטי שלך שבו מצויים מאמרים ורעיונות. אני בטוח שהלינק יהיה מאוד לעזר במקרה של אי הבנות מקומיות.
באשר לקשרים עם האקדמיה, כרגע לפחות הדבר לא רלוונטי אך יתכן בהחלט שייווצרו תנאים לשיתוף פעולה בעתיד. אני אשמור את מספר הטלפון (תודה) ואף מצאתי את המייל הפרטי שלך באחד מתגובותיך באתר זה.
אני שוב רוצה להודות לך על שטרחת להתיחס באריכות ובכבוד רב לשאלותי וברמת בעקרון באתי על סיפוקי, אם כי אין משמעו בהכרח כי הבנתי את הדברים לאשורם.
בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה ובידידות והוכרה,
עמי בכר
לעמי בכר
על שאלה 2 – מה כוונתו של עמי בכר בדבריו אני אשאיר זאת לעמי בכר כי אני באמת לא יודע והשערותיך הם טובות לפחות כמו שלי.
ולגבי שאלה 5 :-
מה הוא החומר הגזי ממנו בנוי היקום הפשוט? האם אנו רואים/מודדים אותו? אם לא – מדוע?
התשובה לכך היא תהיה :- כיצד ניתן לראות למדוד כל גז שהוא, לדוגמא, האוויר?
אפשר לראות זאת רק בתכונות הנילוות של הגז.
יש בו טמפרטורה – אצלנו הטמפרטורה היא 2.73 מעלות קלווין – טמפרטורת הרקע של היקום.
יש בו אזורים עם לחצים גבוהים ולחצים נמוכים שיגרמו לתנועה של גופים בכיוון ללחץ הנמוך ולאו דווקא בגלל גרביטציה.
תיווצר תכונה של משיכה בין גופים הנימצאים בתוך מרחב החלקיקים- שהסברה יהיה הגרביטציה. זכור כיום אין הסבר לגרביטציה הסבר דומה לשלי נתן מדען בשם לה סאז’ במאה השמונה עשרה, ומלבדו עוד כמה מדענים. והיקום הפשוט שלי, מסביר זאת בצורה די דומה למצב הידוע אם כי הנוסחאות קצת שונות מהניוטוניות. בהקשר זה הצעתי לעשות ניסוי שיראה כוכות “משיכה” דמויי גרביטציה בגז אויר קיים, כוח משיכה בין גופים חייב יהיה להופיע כאשר הדרך החופשית הממוצעת של המןלקולות תגדל בצורה משמעותית וזה יקרה בלחץ אטמוספרי של מילירדית האטמוספירה ועד למיליונית האטמוספרה. בלחצים גבוהים יותר המידע יעלם.
קשה לעשות ניסוי זה ואולי מר מיקרוביאולוג – קוסמולוג עמי בכר, אתה והקשרים שאולי יש לך, יצליחו לארגן לנו את הניסוי.
עד כאן.
כפי שראית, עמי, שאלותיך לא היו קלות, והן דרשו תצוגה של נוסחאות רבות שהיה קשה להציגן. אף על פי כן אני מקווה שעמדתי במשימה בגבורה, וביום כיפור זה אקבל עוד כמה נקודות זכות על המבצע. אני מקווה שלא אשפט לחובה בגלל היום הקדוש כי הכל נעשה לתפארת המדע, הגרביטציה, הקוסמולוגיה , המיקרוביאולוגיה, וגם לתפארת מדינת ישראל!
חתימה טובה!
נהנתי להגיב לשאלותיך המחכימות.
סבדרמיש יהודה
לגבי שאלה 4
איך אני מדבר על אקראיות כאשר אנו יודעים שלדפוזיה יש כיוון
תשובה
האקראיות אומרת שהם הופכים למעשה כמו כל חלקיק אחר שנע בחלל שכמובן יש לו תכונות של תנועה דיפוזית, אם אפשר לכנות זאת כך. אבל החלקיק שהתנגש עם חלקיק אחר, איבד למעשה את "המידע" שהיה לתנועתו האמור לגרום לגרביטציה.
למה הדבר דומה?, תאר לך שאתה משחק בילארד בשולחן המלא כדורים הנעים מכל מקום לכל מקום. ברור שהכדור אותו כיוונת נמצא בסיכוי גדול להתנגש עם כדורים אקראיים אחרים. ולא יגיע למטרתו. ככל שהדרך ארוכה יותר הסיכוי לאבד את המידע הטמון בכיוונו גדול יותר. גרביטציה בין שתי מסות נוצרת רק מהחלקיקים שעוברים בקן שחוצה את שתי המסות, אם בגלל סיבה כל שהיא השתנתה תנועתו של החלקיק בגלל סיבה חיצונית. חלקיק זה לא יהיה גורם בהיווצרותה של גרביטציה ומכאן, הטענה שהמידע בנושא הגרביטציה אבד.
אבל שוב, אין לזה כל קשר עם תכונת הדיפוזיה שקיימת תמיד.
אינני מבין מה הקשר למפץ הגדול, אבל היזהר בטענתך שכאילו יש מקום ביקום שבו נוצר המפץ הגדול, מדענים שוללים דעה זו וטוענים שהמפצ הגדול נוצר למעשה בכל כיוון ובכל כיוון אפשר להצביע על מיקומו. אני לא רוצה להכנס לזה וזה לא מעיניינו של מאמר זה, והאמת, אני לא יודע איך בדיוק "לאכול" גישה זו של המדענים.
נותרו שאלות 2 ו 5
שנה טובה
סבדרמיש יהודה
לגבי שאלה 6
6) מה המניע לביטול הגרביטציה במרחקים גדולים?
ובכן הגרביטציה לא מתבטלת למעשה באף מרחק אלא שקצב הקטנתה כפונקציה של המרחק הוןא יותר מאשר אחד חלקיי R בריבוע. לזה מצטרפת העלמות נוספת כתוצאה מפגיעת החלקיקים אחד בשני. ואז קצב העלמות דומה בנוסחתו לקצב העלמות של התתפרקות רדיואקטיבית.
לדוגמא, נניח שהדרך החופשית הממוצעת של חלקיק היא 1.5 שנות אור אזי במרחק כזה תישאר לנו מהגרביטציה רק 1 חלקיי e (המספר הטבעי) שזה בערך 37 אחוז מהגרביטציה הנימדדת על פי ניוטון, ובמרחק 3 שנות אור יוותרו לנו רק 1 חלקיי e ברבוע ןבמרחק של גלקסיה, 150000 שנות אור יוותר לנו רק 1 חלקיי e בחזקת 100000 שזה אומר שכמעט לא נותרה לנו גרביטציה.
יש לזכור שזה בנוסף להקטנה הנובעת על פי נוסחת ניוטון, כלומר יש להכפיל את שתי ההקטנות האלה.
עד כאן לגבי שאלה 6.
שנה טובה
סבדרמיש יהודה
לגבי שאלה 3 לגבי מסת החלקיק , ההסבר נמצא בקובץ מאמריי בכתובת:-
http://www.planetnana.co.il/sevdermish/
שם נמצא מאמר "יקום פשוט"
שם, בעמוד 7, מופיע ההסבר שאם ניקח יקום פשוט ניוטוני שבו מסת החלקיק היא 6.3 כפול עשר בחזקת מינוס 37 גרם ואם בנוסף ניקח את מהירותו הממוצעת של החלקיק בחלל הגזי כ- 390000 ק"מ לשניה, נקבל שטמפרטורת הרקע ביקום זה היא 2.73 מעלות קלווין ומהירות הגלים בו תהיה מהירות האור. אפשר כמובן לנהוג הפוך, ולצאת מנתון של מהירות האור וטמפרטורת הרקע ולקבל את מסת החלקיק ומהירותו. ההסבר שם והוא ממצה, וקשה לי להגיב באתר הידען עם נוסחאות, כי האתר לא מקבל אותן.
צר לי אבל את ניפחו של החלקיק, למרות כל ניסיונותיי, לא הצלחתי למדוד , כך שאינני יכול להתייחס לשאלתך לגביי קבוע האורך של פלאנק . בכלל , ביקום הפשוט התייחסתי לכל כמערכת ניוטונית עד שתוצאות יחסותיות יחיבו אותי לעשןת כך.
שנה טובה
סבדרמיש יהודה
לעמי בכר,
וככן נתחיל.
לשאלתך הראשונה
קח את הנוסחה המקשרת את הגרביטציה לכוח הצנטרפוגאלי חשב מתוכה מה צריך להיות גודלה של המהירות V (עבודת צימצום פשוטה) תקבל שהמהירות פרופרציונאלית ישר לשורש הגודל של המסה של הגלקסיה ופרופורציונאלית הפוך לשורש הרדיוס.
הסבר קטן לתוצאות הנ"ל, הרדיוס הוא מרחק הכוכב ממרכז הגלקסיה, והמסה היא המסה שמרחקה הוא לכל היותר הרדיוס. מסה שנמצאת מחוץ לכדור שריוסו R לא ניכנסת לחישובים (ההוכחה היא בחשבון דיפרנציאלי, ולא כאן המקום להראותה).
דבר נוסף, בחישוב כוח הגרביטציה של גוף כדורי ניתן להתייחס כאילו כל מסת הכדור נמצאת במרכז הכדור.
דוגמא :- כוח המשיכה של כדור הארץ על פני האדמה יהיה כאילו כל המסה מרוכזת במרכז כדור הארץ, ואם נחדור לעומק של אלף ק"מ לתוך כדור הארץ, הקליפה החיצונית של הכדור בעובי של אלף ק"מ לא תשתתף בחישוב הגרביטציה וכוח הגרביטציה של הכדור הפנימי יהיה קטן יותר. מסקנה:- במרכז כדור הארץ לא נמדוד שום כוח גרביטציה.
נחזור לגלקסיות הספיראליות. היא נראית כדיסקית עם תפיחה כדורית באמצעיתה. כל מה שאנו צריכים לבדוק, אם ככל שאנו מתרחקים מן המרכז האם צרפנו לחישוב יותר מסה או יותר רדיוס כי כמו שאמרתי המהירות של כוכב בגלקסיה פרופורציונאלית ישר לשורש המסה ופרופורציונאלית הפוך לרדיוס.
נתחיל לנוע מהמרכז החוצה התוספת למסה היא פרופורציונאלית לנפח כלומר לחזקה שלישית לכן יש תוספת גדולה יותר של מסה מאשר של רדיוס ולכן תהיה לנותוספת מהירות ככל שמתרחקים ממרכז הגלקסיה וזאת עד ללקצה הכדור המרכזי.
בהמשך אין כמעט תוספפת של מסה לכן בהמשך ההתרחקות מהירות כוכב בגלקסיה הולכת ויורדת. ולמעשה היא אמורה להמשיך ולרדת עד לקצה הגלקסיה.
אלא, שכאן מתגלה האנומליה בגלקסיה הספיראלית, שמימרחק מסויים ממרכז הגלקסיה, כעשרת אלפים שנות אור (מינוס פלוס) מהירות הכובים בגלקסיה נותרת קבועה! כמאתיים ק"מ לשניה בערך, בניגוד לכל היגיון גרביטציוני הקובע שהמהירות צריכה ללרדת!.
כדי שדבר המהירות הזאת ישמר החליטו המדענים שיש להגדיל את המסה ע"י מסה שנקראה מסה אפילה.
אבל הבעיה היא שלא רק יש להוסיף מסה, כי אם יש להוסיף אותה באזורים מסויימים בגלקסיה, באזורים החיצוניים שלה ואפילו בענני הגזים סביבה, וזאת כדי לא "לקלקל" את החישוב הפנימי.
יוצא מכך שרוב המסה האפילה אמורה להיות מרוכזת ב……ענני הגזים שמסביבה!
לי זה לא ניראה הגיוני וזאת עוד סיבה לניתוח שעשיתי במאמר.
אני יודע, מר עמי בכר, שההסבר ארוך ומיגע, השתדלתי לתמצת ואני מקווה שקיבלת לפחות את רוח ההוכחה.
אבל אני חושב שהסבר כזה יש לתת בהרצאה ממצה בנושא. או אולי בארבע עיניים.
לגבי שאלותיך "הקלות" שבהמשך תגובתך, המשך יבוא.
שנה טובה
סבדרמיש יהודה.
נ.ב. אם יהיה לך צורך, קח מספר טלפון לליבון תגובתי- 0522-570989
לעמי בכר
לא שכחתי אותך, קצת סבלנות, לכל היותר בחול המועד.
שנה טובה
סבדרמיש יהודה
לעמי בכר
הבחנתי כעת בתגובתך ובשאלותיך.
השעה כבר מאוחרת.
שאלותיך הקוסמולוגיות הן ברמה גבוהה יותר ממה שניתן לצפות ממיקרו ביאולוג מצוי שמגדיר את עצמו כ"בעל ידע אפסי בקוסמולוגיה", ובנוסף, "שלא מבין שום דבר באסטרונומיה",.
אתעמק בשאלותיך ואתן לך תשובה בהקדם.
בחיוך
ושנה טובה
סבדרמיש יהודה
שלום רב אדוני הכותב,
לשמחתי אינני פיזיקאי ואת חוק לימודי סיימתי תחת תחום הופכי לקוסמולוגיה: מיקרוביולוגיה. אי לכך ובהתאם לזאת, המידע שיש לי בתחום זה הוא אפסי. אני מצרף כמה שאלות שעלו לי במהלך קריאת שני חלקי המאמר. יתכן מאוד שחלקן טפשיות עד מאוד, בבקשה התעלם מהם בחן. אני באמת שלא מבין שום דבר באסטרונומיה ולכן יש סיכוי סביר שלא מעט שטויות יפלטו ממקלדתי בצביר השאלות הבא:
1) בחלק א’ של המאמר כתבת “בנוסף, מהירות הסיבוב של כוכבי הגלקסיה הספיראלית, שהייתה אמורה ללכת ולקטון כפונקציה של מרחקם ממרכז הגלקסיה, נשארת למעשה קבועה עד לקצה הגלקסיה ואף מעבר להם באזור ענני הגזים של הגלקסיה הרחוקים ממרכזה.” המשפט לא לגמרי ברור. האם קצב הסתובבות הגלקסיה לא אחיד? ז”א כוכבים שקרובים למרכז איטיים יותר מאלו שבפריפריה, היות ועליהם להשלים מסלול קטן יותר. אולי הניסוח לא מדויק וכוונתך היא כי לא מהירות הסיבוב הייתה צריכה ללכת ולקטון כי אם השינוי במהירות הסיבוב כנראה הוא זה שקטן ככל שמתרחקים מהמרחק. כך או כך, אם ניתן לקבל הסבר למשפט זה, אודה.
2) אולי בהקשר לשאלתו של “שי” ואולי לא ירדתי לסוף דעתו: מקובל לחשוב כי מסה גורמת לעקמומיות במרחבזמן. האם יכול להיות שהמרחבזמן עקמומי מראש, גם בלי המסה? אם נצליח להראות שמרחבזמן יכול להתעקם מסיבות אחרות (לא גרביטציוניות) הרי שניתן להתחמק מהשימוש בחומר האפל. יכול להיות ששי שאל על הקשר בין המסה M1 שהיא שונה מכל מקום שונה שנסתכל עליה. אם נסתכל על המסה של הגלקסיה ממרכז הגלקסיה הוא יהיה שונה ממסת הגלקסיה שנסתכל עליה מקצה הגלקסיה, כי המרחבזמן שונה (מפאת סיבוב וצפיפות נניח).
3) כיצד הגעת למספר של 10 בחזקת מינוס 37 גרם? מול מימן שוקל נניח גרם אחד. במול יש מספר אבוגדרו של אטומים שהם בקרוב 6 כפול 10 בחזקת 23. לשיטתך החלקיק הבסיסי (מיתר?) יהיה קטן ב-14 סדרי גודל מהאטום? נניח שגודל אטום אחד הוא עשרה אנגסטרם, אזי חלקיק בסיסי גודלו בהתאם? (שאלת הנפחים פחות חשובה, התמוהה בעיני הוא המשקל). האם החישוב הזה מתישב עם אורך פלנק (10 במינוס 35)?
4) באחת הפסקאות אתה כותב: “אם החלקיקים העוברים בין שני הגופים מתנגשים עם חלקיקים אחרים שמגיעים מן המרחב, אזי, הם הופכים להיות אקראיים” והרי יש בעיה בניסוח זה. נניח מפץ גדול (מנקודה סינגולרית או מנפח ראשוני גדול יותר) ונניח כווניות לתנועת החלקיקים. הרי שמנקודה מסוימת (מרכז היקום) תהיה תנועת החלקיקים בעלת כוון מסוים שהוא בקו ישר (על פי רוב ובתנועה נטו) מכוון מרכז היקום והלאה אל כוון התפשטותו. אם לנסות למצוא אנלוגיה, ניקח את מושג הדיפוזיה ממקום בו ריכוז החומר גדול יותר אל מקום בו הריכוז קטן יותר. תנועת המולקולות בדיפוזיה אמנם אקראית, אך התנועה נטו היא בעלת כוון, מהגבוה לנמוך.
5) אף כי לא הבנתי את החישוב אני יכול להבין את הרעיון של היקום הפשוט שלך ואת עניין הפרשי לחצי הגזים. השאלה שלי היא, מה הוא החומר הגזי הזה? האם אנו רואים/מודדים אותו? אם לא – מדוע?
6) מה המניע לביטול הגרביטציה במרחקים גדולים?
סליחה מראש על הטקסט הארוך מדי ותודה על עוד מאמר מעולה ומאיר עיניים,
עמי בכר
לליאור
אם התכוונת להוקינד, אני לא בטוח שיהיה לו את הזמן בשבילי. כמו כן האנגלית שלי היא לא מספיק טובה לתרגום מאמר כזה. אולי נצטמצם רק באנשיי האקדמיה כאן בישראל. אם מישהו מהם קורא את המאמר אשמח לדעת את תגובתו, ובלי שום קשר, גם את תגובתך, ליאור.
סבדרמיש יהודה.
סבדרמיש יהודה
היי יהודה, קודם כל רציתי רק להגיד לך שהדברים נשמעים מאד מעניינים במבט ראשון אבל אני צריך לפחות כמה ימים טובים כדי לעכל מאמר כזה ולקרוא את התגובות השונות ולעכל גם אותן, סה"כ אין לי ידע רב בתחום הזה, מעניין אותי רק לדעת משהו, היום בעידן האינטרנט קל מאד ליצור קשר (באמצעות אימייל) עם מדענים מובילים בעלי שם שמתעסקים בתחומים האלה, מה דעתך לתרגם את המאמר הנ"ל על שני חלקיו לאנגלית ולשלוח לכמה מהאנשים האלו כדי לקבל דעה רצינית מאדם בעל ידע מעמיק בתחום? אולי אפילו למדען המפורסם שיושב על כסא גלגלים ונעזר במחשב המדבר, משום מה שמו ברח לי הרגע מהראש…
לתשומת לב הקוראים
מידי פעם בפעם אני אבדוק אם יש מגיבים נוספים למאמר זה ואני מבטיח להגיב להם בהקדם.
תודה למגיבים עד עכשיו. על זה נאמר:-
מכל מגיביי השכלתי.
בהערכה לכל המגיבים!
סבדרמיש יהודה
לגבי ההודעה שלך על האור, אני חייב לחלוק עליך. כאשר אור מתפזר מכוכב כלשהו, עצם קיום מהירות שלו ביחס אלינו (אם זה לעברנו או מאיתנו), הדבר אינו משפיע על אמפליטודת הגל (שהיא מושפעת מעצם המרחק בינינו לבין אותו כוכב ביחס הפוך בריבוע) – אלא על אורכו של הגל! (וכך גם על התדירות שלו) כלומר, שאם אנו רואים כוכב מאיר כלשהו, אם הוא נע לעברנו – אנו נראה אורך גל קצר יותר מאורך הגל המקורי שהוא פולט, ולהיפך. תופעה זו מכונה בשם "אפקט/תוצא דופלר", או "היסט לאדום/לכחול". ההיסט לכחול משמעותו התקצרות ארוך הגל (כי אורכו מתקרב יותר לאורך הגל של הצבע הכחול), והיסט לאדום משמעותו התארכות הגל (כי אורכו מתקרב יותר לאורך הגל של הצבע האדום).
מקווה שזה מסביר לך יותר טוב מדוע התאוריה שלך לא מתקבלת על הדעת.
לשי
אין מצב
סבדרמיש יהודה
מסה קריטית
יש מצב שברגע שמגעים למסה קריטית שגובל בגבולות חוקי הפיזיקה הקטבים מתהפכים כדי לשמור על איזון חוקי הפיזיקה.
ואז המשיכה הופכת לדחיה מה שמשפיע ישירות על הכוח הצנטריפוגלי.
לאפרים בוקר טוב!
להלן התשובות לשלושת שאלותיך
שאלה- האם הפער בגלקסיות הספיראליות הוא תמיד פי עשר?
תשובה- לא. הפער משתנה אך בממוצע מדובר על פי עשר. הבעיה הלא פחות חמורה היא שהגדלת מסה הגלקסיה פי עשר חייבת להיעשות בצורה מסוימת באזורים מסוימים, כלומר, רוב המסה המוגדלת צריכה להתרכז בענני הגלקסיות שמסביב לגלקסיה הספיראלית שאם לא כן, עדין תהיה לנו בעיה של מהירות הסיבוב.
שאלה – האם לחור השחור יכול להיות תפקיד בהסברת הפער הנ"ל.
תשובה- לא. המסה של הגלקסיה היא של מאה מיליארד שמשות ומעלה ואילו החור השחור שבמרכז הגלקסיה מכיל מסה בגודל כמה מיליוני שמשות בלבד, לדוגמא החור השחור שבמרכז שביל החלב הוא בגודל של כ- שלוש מיליוני שמשות. כך שהחור השחור הוא זעיר יחסית לגודלה של הגלקסיה. בנוסף. כפי שהסברתי בתשובתי הקודמת, מסה מרוכזת במרכז לא תפתור את הבעיה.
שאלה-האם יתכן שהפתרון הוא בנתינת מסלול לא מעגלי לכוכביי הגלקסיה?
תשובה- לא. הגלקסיות הספיראליות קימות כבר מיליארדי שנים ועושות סבוב כל 250 מיליון שנה בממוצע והן שומרות על צורתן הספיראלית. כך שתצפיות מראות שאפשרות זו שהעלית , אינה אפשרית.
אז שיהיה לנו לילה טוב בשעת בוקר זו.
סבדרמיש יהודה
יהודה שלום ,
קראתי בענין את שני חלקי המאמר וברצוני להעלות 3 נקודות למחשבה אשר לא מצאתי להן ביטוי במאמרך :
1. ציינת במאמרך כי לפי מדידות שבוצעו קיים פער
של פי 10 כאשר מנסים להשוות בין כח הגרביטציה
בהתאם לחוקי ניוטון לכח הצנטריפטלי, אך לא
ציינת האם הפער הזה של פי 10 קיים בכל גלקסיה,
ואני מדגיש , בכל גלקסיה שנמדדה , או שהפער בכל
גלקסיה הוא אחר.
אם ננסה למדוד את הפער בין הכח הצנטריפטלי לכח
הגרביטציה בגלקסיות שונות אשר כל אחת מהן בעלת
קוטר שונה, מסה שונה ומרחק שונה מאתנו, האם
בכולן מתגלה אותו פער של פקטור 10 ?
אם מתגלה אותו פער בכל אחת ואחת מהגלקסיות, הרי
שזה מצמצם במידה רבה את האפשרות כי קיימת שגיאת
מדידה, ואכן מחזק את המחשבה כי חוק הגרביטציה
של ניוטון כנראה איננו תקף, או שקיימת מסה אפלה
2. ידוע לנו כי במרכזה של כל גלקסיה קיים חור שחור
בעל מסה גדולה מאד , ומסה זו גדלה כל הזמן עקב
שאיבת חומר מהגלקסיה בכוון אותו חור שחור
במהיריות יחסותיות. יותר מזה, עקב המסה הגדולה
מאד של החור השחור נוצר עוות מרחב זמן באזור
מרכז הגלקסיה. האם במקרה זה נכון להתיחס אל
אותו חור שחור כאל מסה נקודתית הנמצאת במרכז
אותו חור שחור, ולהשתמש בחוק ניוטון להשוואה
בין כח הגרביטציה לכח הצנטריפטלי ?
3. כאשר משווים בין כח הגרביטציה של ניוטון לכח
הצנטריפטלי, אנו בעצם יוצרים הנחה סמויה כי
כוכבי הגלקסיה נעים בתנועה מעגלית סביב מרכזה.
אבל בהחלט יתכן שזה לא המצב : אין שוויון בין
הכוחות ( הבדל של פקטור 10 ) ומכאן נסיק כי
כוכבי הגלקסיה אינם נעים בתנועה מעגלית סביב
מרכזה, אלא הולכים ומתקרבים בתנועה מואצת אל
מרכזה ובסופו של דבר נשאבים אל החור השחור
שבמרכזה. האם המדידות שוללות אפשרות זו ?
אודה לך על התיחסותך לאפשרויות שהעליתי.
בכבוד רב
אפרים
אני משער שכולנו מחכים למאיץ בלוצרן על מנת באמת לראות לתוך מרחב פלאנק.
אני אישית כן חסיד המיתרים ואכן חושב שכל החומר והאנרגיות הן התבטאויות מרחב מתימטיות (מישהוא קרא פה חצות בבאר הנשמות(?)). והכבידה היא סוג כזה של התבטאות רק שאנו לא יודעים כיצד לשלוט בה(טבעת כארון). אלא רק באמצאות הפעלה עקיפה בעזרת חוקי ניוטון הלוקאליים.
לאיילון ערב טוב!
אל תכעס, אבל זה שאנחנו מחפשים את התיאוריה הסופית זה לא אומר שהיא לבטח קיימת. אתה וגם אני, האמן לי, רוצים מאד שהיא תהיה קיימת, ואנו מחפשים אותה בכל רמח אברינו אבל אנו לא יכולים להיות בטוחים בקיומה!
אתה שהנך חסיד המתמטיקה, בבקשה, בנה הוכחה לקיומה של התיאוריה הסופית, הוכיח בבקשה את הטענה המתמטית:- לכל יקום קיימת תיאוריה סופית שמסבירה את הכל ואפשר להגיע אליה.
ניסוח אחר?, בבקשה:-
יקום, אם ורק אם, יש לו תיאוריה סופית שאפשר להגיע אליה.
אני חייב לציין שמרגישים שיש לך ידע נרחב בכל תחומיי המדע, לכן אשאל אותך שאלה:- עם היד על הלב, האם אתה יכול או לא יכול לבנות יקום שאין לו תיאוריה סופית, או שיש לו אך אי אפשר להגיע אליה?, מה דעתך?, תרגיל מתמטי קטן!
ולגבי הפיזיקה והמתמטיקה, כאן דעותינו חלוקות. לי המתמטיקה תמיד תהיה אך ורק יציר מוחי, וכמה שאשתדל, תמיד תהיה בינה ולבין המציאות הפיזיקלית תהום אדירה בלתי ניתנת לגישור. אני יודע שכיום המדע המודרני הפך את הפיזיקה ליצור מתמטי וגליליאו שעלה למגדל בפיזה לא זרק למטה שני כדורים כי אם שתי נוסחאות פיזיקליות שעקמו את המרחב בדרכם למטה. מה לעשות זה לא מקובל עלי. אני יודע שאני בעמדת מיעוט בנושא זה.
כתבתי מאמר “אבולוציה של תיאוריות” שפורסם כאן, באתר הידען. מאמר זה נכתב תוך כדי שיחות מעניינות עם פרופ’ יובל נאמן ז”ל. המאמר מראה על אקוויוולנטיות מעניינת ביו האבולוציה של החיים לאבולוציה של תיאוריות. במאמר זה הראתי ליובל נאמן שמכיוון שיש תיאוריה סופית אזי מן האקוויוולנטיות נובע שגם העקרון האנטרופי קיים. (מטרת היקום היא האדם) ושם הוא היה זה שטען:- מאיפה אתה יודע שיש את התיאוריה הסופית? כך שזה לא הייתה הברקה שלי כי אם שלו, ובאמת, לא נראה לי שאפשר להוכיח שיש את התיאוריה הסופית שכולנו מחפשים אותה.
אני מבין אילון שאתה חסיד של תורת המיתרים לצערי אני לא חסיד התיאוריה הנ”ל ולכן אני די לא מתעמק בה. מה שהכי מפריע לי זאת האפשרות שלוקחים מימדים בלי חשבון ודוחסים אותם לתוך חלקיק ובקלות חלפנו על ארבעת ממדיי היחסות והגענו עד ל 11 ממדים או אפילו למעלה מעשרים. אני חסיד של שלושת ממדי ניוטון ומוכן להתפשט גם אל הרביעי של תורת היחסות.
אני רואה שיש ביננו אילון פער שאולי לא ניתן לגישור, אבל אני חייב לציין ששאלותיך ועמדתך מעוררים מחשבות עמוקות.
אז לילה טוב וכיף להתעמת אתך
בהערכה
סבדרמיש יהודה
ושב אני מצטער קצת על התגובה החריפה מעט. אני שואף לענייניות
יום טוב
אילון
א.EPR הובא כדוגמא לפיסיקה שאינה לוקלית ורק כהערה אתה לא התייחסת לדבר שעליו היא הוערה- הניסוח החלקיקי.ולנושא מאמרך יש גם יש קשר עמוק גם למכניקת הקווטים וגם לתורת היחסות הכללית -לא מבחינת הישום (כפי שאמרת) אלא מבחינת הניסוח הסופי של תורת הגרביטציה ( זאת של איינשטיין היא לא הסופית כי אין לה ניסוח קוונטי) ולכן כל תיקון של חוק הגרביטציה של ניוטון חייב יהי להיות נכלל כתוצא קירובי של הניסוח הסופי.בנוסף לגבי האנרגיה האפילה מקורה קשור גם קשור למבנה החומר הבסיס ולכן לQFT אחד המועמדים אליה הוא שדה היגס
ב. אני אהיה פה קצת חד אז אני מתנצל מראש.איזה מין תיאורטיקן אתה ?! אין תיאוריה סופית ? אז למה בכלל להסביר משהו .הרי כל הסבר מהותו איחוד כמה תופעות תחת כלל אחד (אני מצטער אבל חמתי בוערת בי) ולא משנה שהרי כל ההתפתחויות של המדע לכל 400 שנותיו מוליכות להסבר כזה תמיד יש את הספקנים שצריכים להסביר את צמצום האופקים שלהם ומדוע הם ממוקדים באיזה תחום צר (וייברג ושות וכנראה גם אתה) בנוסף מין בשאינו מינו ? זו ראייה שטחית מעט. מי שלומד את תורת המיתרים רואה לאט לאט איך המופשטות של יצירת השכל הטהור הולכת ומשתלטת על הפיסיקה עד כדי המסקנה שכל החומר הוא נגזרות של המרחב (עיין ערך סופר סימטריה בסופר כבידה) ןמשפי ההומולוגיה שלה ממנה נגזרים הרבה תוצאים ועיין בספר של מיצ”ו קאקו “על מרחב” שהוא מתנסח בצורה דומה והרבה פיסיקאים גדולים (ואני מדגיש גדולים – ניוטון ועוד כמה שדיברו על אחדות חבויה בין המסבירה למוסבר- המתמטיקה והפיסיקה וזה לא כל כך קשה להבין כי הרי הפיסיקה היא מבנה אקסיומטי והיא מופשטת לגמרי גם ברמת המושגים אז זה שלפיסיקאי מן השורה באמת זה נראה כמו מין בשאינו מינו זה בגלל קטנותו-הוא פשוט לא פילוסוף טוב – הוא אינו מסוגל לראות את הקשר בין השפה והלשון ת הצורה והתוכן- לא אומר שאין אחדות חבויה)
ג. שוב ביחס לאנרגיה האפילה ראה את ההסבר המאלף של בריאן גרין בספר הנ”ל ותראה איך הכל תפור יפה ואלגנטי שהיא מסבירה 2 תופעות במחי יד
לאילון בוקר טוב
אני לא חושב שיש לתורת היחסות ולתורת הקוונטים התייחסות לנושא מאמרי, ולכן גם ההתייחסות לנסוי איינשטיין-פודולסקי-רוזן מיותרת. תורת הקוונטים אינה מסוגלת לטפל בגופים כה גדולים כמו הגלקסיות ומהירות של מאות ק"מ לשנייה אינה מצדיקה את השימוש בתורת היחסות.
אני מסכים אתך שיש לגדל משמעות רק בנושאים מתמטיים וצריך להיזהר ולא לעשות השלכות בנושאים פיזיקליים. מתמטיקה נמצאת אצלנו בראש והפיזיקה היא בעולם החיצוני, אבל הבאתי זאת כדוגמה לאפשרות של מקרים בהם אנו לא מסוגלים להגיע לאמת. ולכן דבריו של מנחם על אפשרות כזאת יש לה על מה להסתמך. לא ניראה לי שמדובר רק בתיאוריות נרחבות אני מאמין שגם בבעיות מצומצמות ושוב הביא לך דוגמא מן המתמטיקה- משפט פרמה היה אחד מהמשפטים שחשבו שהוא נכון אך בלי יכולת הוכחה. כעת הוא הוכח אבל עצם המחשבה על בעיה מצומצמת שיש לה תכונות אלה היא הוכחה לדבריי. אתה קצת אופטימי בשני דברים ראשית שיש אפשרות לתיאוריה סופית, ודבר שני שהיא תאחד את המתמטיקה אם המדע. לגבי האיחוד אני חושב שאי אפשר לאחד מין בשאינו מינו. לגביי היופי שרצוי שיהיה בתיאוריות, טוב , זה מומלץ, אבל לא צריך לתת לזה יותר מידי משקל. יש זכות קיום גם למכוערים. ולגביי תורת המיתרים יש אומנם שאיפות רבות שהיא תהיה זו שתביא את הפתרון לאחוד היחסות והקוונטים אך הדרך ארוכה.
בתגובתך השנייה אתה בא להצדיק את האנרגיה האפילה כגורם שבא להצדיק בעית השטיחות של היקום.שוב אתה משתמש בגורם של כבידה למרחקים גדולים שלא קיים בהסבר שלי ולכן לא מחייב אנרגיה אפילה כנגד. וזה שדברו על אנרגיה אפילה לפני 1998 – המדידות של הסופר נובות שגילו את התפשטות היקום המואצת, לא נותן לאנרגיה האפילה שום נקודות זכות במאבק על קיום תיאורתי.
אז לילה טוב
סבדרמיש יהודה
לאילון ולאלי ברוך
תגובותיכם מעניינות ודורשות התעמקות.
קצת סבלנות
סבדרמיש יהודה
המדע דורש הוכחות :
השערות " מדעיות " , במקרים רבים לא הגיעו אפילו לדרגת טענה שדורשת הוכחה ; כמו כן במקרים רבים : להתקן אנלוגי (התקן עם גודל משתנה רציף ) , כמו עמעם לדוגמא ( מאפשר ויסות עוצמת אור ) , הגיעו רק לאחר פיתוח נורת ליבון , ובמצב של מאפיין דיגיטלי ( מצב ON OF ) ; למי שיש ספקות , שישאל את את אנשי המקצוע בחשמל ואלקטרוניקה .
ולנושא המאמר : יתכן אפילו שזה פשוט למדי , ומיותר לסבך את הסוגיה , ובמטרה להמחיש עד כמה שזה יכול להיות פשוט להבנה במערכת הגלקסית המורכבת ; נצטרך הבנות יסוד בפיסיקה , בנושא של המרות אנרגיה , שמשמעותו : אנרגיה בטבע משתנה מאנרגיה מסוג מסויים , לאנרגיה אפילו מסוגים שונים , כמו לדוגמא מפל מים , שמניע מערכת מיכנית , שממסובבת אלטרנטור/גנרטור , שמייצר חשמל , שבאמצעותו אפשר להתחבר אליו , ולהפעיל מכונה צנטרפוגלית , כמו לדוגמא כזו שסוחטת מים . בעצם יש במקרה זה את ההמרות שלהלן :
מפוטנציאלית / כבידתית ( מפל המים ) , למיכנית ( הנעת הגלגלת , אליה מחובר הגנרטור ) , ומהמיכנית לחשמלית ( יצור החשמל באמצעות הגנרטור ) . עוד דוגמא : תסתכלו איך רוכב אופנים , שמפעיל את שרירי גופו ( הפעלה מיכנית ) , הופך את הכוח המיכני , לאנרגיה קינטית ( תנועתית ) , ואם יחבר לאופניים דינמו , הוא גם ייצר חשמל .
וכהמשך לנושא המאמר : מערכת גלקסית , כמו הספירלית ; הכוח הצנטרפוגלי שמוכל בה , בהפוך למכונה הצנטרפוגלית שסוחטת מיים , פועל כשואב חומר – מסה ( במערכות אדירות ממדים שביקום , בשונה למידות הזעומות הארציות ; האפשרויות של המרות אנרגיה ,כמעט בלתי מוגבלות ביחס ) , ודוחס אותו כלפי המרכז , עד כדי כך שהחומר שבמרכז , שואב ונדחס יותר ויותר , עד שהוא לא פולט קרינה שניתנת למדידה ( דוגמא קטנה ביחס למצב הפיך זה , מקבלים כאשר כוכב נוייטרונים נדחס עד כדי כך , שבסופו של דבר הוא מתפוצץ ופולט קרינה רבת עוצמה ) .
ובמקצת יותר רצינות : יהיה כנראה צורך להתחיל להתרגל לעובדה , שצבירי הגלקסיות , מתפשטות בצורה גלית ( לא ליניארית , כמו שנטען בתגובה מהמאמר הקודם ) , וזאת על בסיס ההוכחה ( יש הוכחות ) , שהמסה מעקמת מרחב . יתכן והמזל של קיום חיים , הוא שגלים אלו , הם חלשים למדי , כמו כן קשה למדוד אותם ; אבל זה לא מונע מהם , לגרום לפעמים להתנגשויות של גלקסיות ( עובדה , שמתעלמים ממנה , כאשר מנסים לדבוק בתיאוריה שגורסת התפשטות ליניארית ) .
לסיכות : נהיה יותר ברי מזל אם אנדרומה תפספס את שביל החלב .
בנוסף ביחס לאנרגיה האפילה – היא משלימה את כמות החומר שאמורה להיות ביקום על מנת שתפתר בעיית השטיחות וגם אחרי מודל התפיחה כך שהיא משמשת אותנו להרבה צרכים ואינה רק הסבר של חומר נפץ היא אח"כ בצורה בלתי תלויה הסבירה את התוצא של 1998 שהיקום מאיץ והיא בכלל הומצאה לפני כן
שוב יום טוב
טוב.קודם כל ביחס להבהרות על גדל וניוטון ו האנרגיה האפילה – אני גם קראתי את היקום האלגנטי אולם אני מפנה אותך לספר חדש שיצא בעברית על ניוטון שם תראה את הציטוט המדויק בכל אופן קרוב לוודאי שניוטון לא דיבר על חלקיקים (למרות שבמודל של האור הוא כן דיבר על כך) וזאת משום שתורת שדה לכל כוח הייתה מחויבת מכוח הפילוסופיה של הטבע שלו ולמעשה כך גם עד היום שהפיסיקה היא לוקלית(עד הניסוי של בל וEPR) שסיבה גורמת לתוצאה רק אם שתיהן באותו מקום ומצד ההתפתחות הטבעית של השפה הפיסיקלית הצעד הבא הוא שדה רציף ולא קוונטי מה שאכן קרה – עבור האלקטרומגנטיות של פארדיי לכן גם אם הוא דיבר על סוכנים בוודאי הוא לא חשב על חלקיקים נשאי כוח (-קוונטות של שדה הגרביטציה)
ביחס לגדל -טוב זה נושא של לוגיקה מתימטית- אבל אין מפעילים אותו על שאלות ספציפיות( במיוחד לא בפיסיקה) ואין קושיה מהשערת הרצף כי היא שאלת יסודית בכל המבנה של תורת הקבוצות – כלומר הנושא של גבולות הידע הוא מופעל באופן כללי ביחס למבנה שלם של תורה שלמה וולא ביחס לשאלות ספציפיות כי צריך להסביר אז מדוע יש לשאלה מסוימת כן תשובה במבנה האקסיומטי ולאחרת לא וזה לא סתם כלי למוצא חירום וללוח האפשרויות ויש לנהוג בו כבוד.חוץ מזה אני לא חושב שהוא שייך לפיסיקה- יש לה מבנה מסוים ומאוד מיוחד ולאופי השאלות שלה כך שהאינטואי’ שלי אומרת שאם כן תהיה לו השפעה זה יהי לגבי התיאוריה הסופית (שגם אמורה לאחד את הפיסיקה עם המתימטיקה)
ביחס לאנרגיה האפילה – אני מזמין אותך לקרוא בספר החדש של בריאן גרין – מארג היקום- את הסברו המאלף ועל פיו כתבתי את אשר כתבתי
בנוסף לא התייחסת ללנושא הכי גדול- היופי!!
אבל כמובן לנו חשובה האמת ויכול להיות שאתה צודק בכל מקרה צריך לשלב את הרעיונות האלו עם מה שאנו יודעים כבר ולא סתם להשאירו כרעיון מבודד
לענ”ד התשובה לכל השאלות האלו תמונה בתורת המיתרים או שלילתה ובכל אופן בשפה שתבנה לתוכה את תורת השדות הקונטית ושפת המטריקה של היחסות הכללית
זה יהיה ממש הפתעה אם יתווסף עוד גורם חדש (שאינו שדה היגס או גרביטציה)לעולם המושגים שלנו ובכל אופן הוא יהיה לא פחות מעמיס מהאנרגיה האפילה (שהמועמדות אליה כנראה קשורות לסופר חלקיקים כנראה – ולא רק לחומר האפל) אבל שוב כך התקדמו תיאוריות בפיסיקה אז אולי אתה צודק
יום טוב
לשי
נראה לי שאין טעם לזרוק תיאוריות לאויר שכל מטרתן לעלות השערות כלליות. עמעום האור בגלל קפיצות קוונטיות, ובגלל התפשטות היקום ובכלל שיש עוד אור בלתי נראה. אז אני לא אוהב הסברים כנ"ל ואם יש עמעום אור במקום מסויים אפשר להסביר זאת בצורה אחרת פשוטה ולא במערכות קוונטיות מתפשטות יקום.
יש לשאוף להסבר הנכון הפשוט ביותר האפשרי.
שיהיה לנו יום טוב.
סבדרמיש יהודה
מה לגבי התאוריה שאני יצרתי
שאומרת שהאור הנראה הוא הרבה יותר עצום מכפי שנראה
וזה רק אשליה אופטית שרואים פחות אור
בגלל המרחקים העצומים יש השפעה של התפשטות היקום בתוספת למיהירות האור.
כאשר האור מתפזר בקפיצות קוונטיות בכול מרחב היקום הנוסף בדרך עד להגעתו אלנו, בהשפעת ההתפשטות היקום. כך שבמדידות לא יהייה שינוי בין רציפות האור למיהירות האור.
המרחק הנוסף בהתפשטות היקום חייב לבוא לכדי ביטוי בעימעום האור הנראה.
עופר
[email protected]
למשתתף האנונימי המשך תגובה ביחס לדבריך שהאנרגיה האפילה היא פתרון להאצת היקום. כדבריך:-
שנית הנושא של אנרגיה אפלה מסביר את האצת היקום אז לא כל כך בטוח שהרווחנו משהוא בזה ש“לא צריך“ אותה.
סוף ציטוט.
אני חייב לא להסכים אתך! היקום התגלה כמאיץ, זאת עובדה. אז לי נראה שאם לצורך זה אנו מוסיפים אנרגיה מאיצה, לא חידשנו כלום. מה יקרה אם מחר נגלה שהוא גם מתפוצץ?, אז נוסיף לו חומר נפץ?,
אבל מה לעשות מר אנונימי, זאת הגישה המקובלת פעמים רבות במדע. הלא גם את הגרביטציה הסבירו לפחות בתחילה ע”י נתינת תכונת הגרביטציה לחומר, במילים אחרות לשאלה למה הארץ מושכת?, תשובה:- כי יש לה כוח משיכה. למה היקום מאיץ? תשובה:- כי יש לו אנרגיה מאיצה (אפילה). לפחות נסיונו של לה סאז’ נותן לנו הסבר גם לגרביטציה ואם נוסיף לו את רעיון היקום הפשוט והגזי שלי, זה יסביר גם את תנועת הגלקסיות והתפשטות היקום ועוד מספר דברים.
סבדרמיש יהודה
תגובה לגיל
העלת את הרעיון שחלקיקים אלה הם הגרביטון? לא יודע, יתכן. האמת שלא לא חשוב לי אם זה כך כי זאת לא תהיה הסיבה אם אני אקבל את הסבר החלקיקים לגרביטציה, אם לאו. כרגע הבעיה הרצינית ביותר לרעיון החלקיקים היא החיכוך שיווצר שחייב לבלום את תנועת הכוכבים, וגם כשל מסויים עם ניסוי מייכלזון מורליי. אני חייב לציין שעולים לי רעיונות שונים לפתרון. כשהם יהיו מגובשים, אם לחיוב ואם לשלילה, אעלה אותם על הכתב, ולאתר הידען, ברשותו של אבי בליזובסקי כמובן.
סבדרמיש יהודה
תגובה למשתתף האנונימי. מצאתי את הציטוט!.
היקום האלגנטי מאת בריאן גרין, הוצאת מטר, שנת 2000, ואני מצטט לך ולכולם את הכתוב בפרק שלוש, שנקרא "המחשבה השמחה ביותר של איינשטיין", שם בעמוד 58 מדובר על התייחסותו של ניוטון לגרביטציה,
ואני מצטט מן הספר מתחילת העמוד:-
…לאמור, איך קורה ששני גופים המופרדים פיזית זה מזה, לפעמים כדי מאות מיליוני קילומטרים, משפיעים בכל זאת זה על תנועתו של זה? באילו אמצעים מבצעת הכבידה את משימתה? זו בעיה שניוטון עצמו היה מודע לה בבירור, במילותיו שלו:
הדעת אינה נותנת כי חומר פרא דומם יפעל על חומר אחר ויושפע מחומר אחר ללא התיווך של משהו אחר, שאיננו חומר, וללא מגע הדדי. האפשרות שהכבידה תהיה מולדת, מהותית וחיונית לחומר כך שגוף אחד עשוי לפעול על גוף אחר דרך חלל ריק בלי התיווך של שום דבר אחר שבאמצאותו אפשר יהיה להעביר את פעולתם ואת הכוח, מאחד למשנהו, היא בשבילי אבסורד כה גדול עד שאני סבור ששום אדם שיש לו יכולת חשיבה תקינה בעניינים פילוסופיים אינו יכול ליפול לתוכו. הכבידה חייבת להיגרם על-ידי "סוכן" הפועל בקביעות בהתאם לחוקים מסויימים., אבל אני מניח לקוראיי להחליט על-פי שיקול דעתם אם "הסוכן " הזה חומרי או אל חומרי.
סוף ציטוט.
אני זוכר גם שקראתי זאת פעם במקור האנגלי של ספרו של ניוטון ואם אמצא את הציטוט המקורי באנגלית, אביא אותו לכאן.
אני מקוה שהציטוט אותו ציטטתי מהזיכרון תואם את הכתוב כאן.
ולגבי דבריו של מנחם, זכור לי שמתמטיקאי בשם גדל חקר ומצא שתמיד יהיו דברים שלא נוכל להחליט לגבי נכונותם. נכון שאפשר להגיד דברים אלה בכל פעם שאנו נתקלים בדבר לא מובן אבל זכור לי שאמרתי בהרצאתי שיש להניח על השולחן את כל האפשרויות והגישות לפתרון גם אלה שלא ניראים לנו ממבט ראשון, ולו מן הסיבה שנדע שכל האפשרויות ניצבות שם ולכן אחת מהן לפחות חייבת להיות הנכונה. לא נראה לי שהייתה איזו שהיא התחנפות בדבריי לאותו מגיב מנחם והסיבה היחידה להתיחסות שלי אליו היא כי הייתי בטוח שבשלושת הגישות שלי מצאתי את כל האפשרויות לפתרון , והנה, מישהו הוכיח לי שקיימת עוד אפשרות, כל הכבוד לו!
אבל אני חייב להסכים גם עם דבריך שאפשרות כזאת עדיף שלא ניתן לה משקל גדול מידיי בנתוחים מדעיים כי היא תוביל אותנו לחסימה של נסיונות לפתרון.
לסיום מר משתמש אנונימי, אני חייב לציין שנהנתי להגיב לך (ואין כאן התרפסות!)
ואשמח אם תופיע כמשהו בעל שם מוגדר.
שיהיה לך ערב טוב!
סבדרמיש יהודה
כשכתבתי את המאמר התעצלתי לחפש את דבריי ניוטון בשפת האם שלו, אבל לאור דבריך והטלת הספק שבהם (אם כי אני מודה שזה נעשה בצורה עדינה), אני אשב ואחפש את המקור לדבריי.
אשתדל לעשות זאת בהקדם.
בהערכה על הכנות
סבדרמיש יהודה
יכול להיות שההסבר נכון אבל הוא מכוער.עד היום נחשבה הכבידה לאסתטית שבאנטראקציות( גם בגלגולה אצל ניוטון שדרך אגב אין מצב שאמר את מה שייחסת לו- השפה של חלקיקים סוכנים שייכת לתורת בשדות הקוונטית.הוא ידע שצריך תורת שדה לכבידה אך לא ידע איך לנסח אותה והכוונה לתורת שדה מקסוולית-קלאסית,ובמיוחד השיש של אינשטיין ) ואתה לראשונה הצלחת לכער אותה תןך כדי שימוש בתכונה המכוערת של העברת תנע של QFT ולא של השפה של כוחות
שנית הנושא של אנרגיה אפלה מסביר את האצת היקום אז לא כל כך בטוח שהרווחנו משהוא בזה ש"לא צריך" אותה
שלישית אין צורך להתחנף לקורא שטען שאולי אין הנושא בתחום השגתנו.נכון זה יכול להיות -ואני רוצה לראות אם אתה היית משתמש בשפה הזו במאמרים הפורמליים שאתה מפרסם- כי המדע מעולם לא מניח הנחות כאלו מה עוד שנענו שאלות פי מיליון יותר קשות ומה פתאום להניח שדווקא זו מכולם היא כזאת
יום טוב ואני מקווה שאני מספיק עדין
בכל מקרה בהצלחה
אם ככה היכן הוא אותו חומר ? איפה הגראביטון ?