מייסדי SESAME, ובהם פרופ' אליעזר רבינוביץ זכו בפרס הדיפלומטיה המדעית של ה-AAAS

בראיון לאתר הידען אמר פרופ' רבינוביץ: "עצם הקמת המאיץ מראה שאפשר שמדענים מארצות שונות באיזור יכולים לעבוד ביחד כבר עשרים שנה, למרות העליות והירידות במישור הפוליטי"

"המדענים סחבו את הממשלות שלהם", פרופ' אליעזר רבינוביץ' (משמאל) עם ד"ר חאלד טוקאן. צילום: איתי נבו
"המדענים סחבו את הממשלות שלהם", פרופ' אליעזר רבינוביץ (משמאל) עם ד"ר חאלד טוקאן. צילום: איתי נבו

חמישה מדענים אשר תרמו תרומה מרכזית להקמתו ולפיתוחו של מאיץ הסינכרוטרון SESAME עבור המעבדה למדע ניסויי ויישומי במזרח התיכון, נבחרו על ידי האגודה האמריקנית לקידום המדע כדי לקבל את הפרס שלה 2019 עבור דיפלומטיה מדעית מטעם האגודה האמריקנית לקידום המדע (AAAS), שהיא גם המו"ל של כתב העת סיינס.

המדענים השותפים לפרס הם פרופ' אליעזר רבינוביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, חאלד טוקאן – יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית של ירדן, זוהרה סיירס, ביופיזיקאית מאוניברסיטת סבאנסי באיסטנבול, הרוויג שופר – פיזיקאי ניסויי מאוניברסיטת המבורג, וכריסטופר לואן סמית', חוקר תיאורטיקן בתחום פיזיקת החלקיקים באוניברסיטת אוקספורד. שני האחרונים היו מנהלים של CERN.

"מוסד זה הביא לרמה חסרת תקדים של שיתוף פעולה מדעי בין יריבים פוליטיים באזור שחסר בעבר מרכז מחקר בינלאומי חשוב" נכתב בנימוקי השופטים. SESAME נחנך רשמית במאי 2017 בעלאן שבירדן ונחשב למרכז המדעי הבינלאומי הראשון במזרח התיכון, הקמת הפרויקט והצלחתו המתמשכת לא היו אפשרים ללא מאמציהם של חמשת המרואיינים".

בראיון לאתר הידען עדכן פרופ' רבינוביץ כי על אף המאיץ עצמו נחנך במאי 2017 הקמת המאיץ ובדיקתו נמשכו עד לאחרונה. "יש במאיץ שני מקורות אור שניתן לבצע באמצעותם ניסויים, תחת פרויקט המכונה Beam Line.  עשרות חוקרים הגישו בקשות למחקר בסינכוטרון, לרבות חוקרים מישראל, והניסויים שיתבצעו ייבחרו באורח תחרותי-מדעי.

"חשוב לציין שכל הגורמים בישראל הממשלתיים היו שותפים למאמץ כדי שהמאיץ הזה יוקם. משרד המדע, משרד החוץ, האקדמיה הלאומית למדעים, ות"ת, משרד האוצר, המשרד לשיתוף פעולה אזורי. כולם תרמו לכך. זו הרגשה מאוד נעימה לראות שאפשר במדינת ישראל לגרום לכולם לעבוד ביחד למען מטרה משותפת.

"עצם הקמת המאיץ מראה שאפשר שמדענים מארצות שונות באיזור יכולים לעבוד ביחד כבר עשרים שנה, למרות העליות והירידות במישור הפוליטי. שבמידה מסויימת המדענים לקחו את הממשלות למקום שהם ואלי לא חשבו שאי פעם יגיעו אליו אבל כשהם הגיעו הם לא מצמצו. זו הוכחה לכך שיש דרך אחרת. אין אשליה שזה יעשה שינוי דרמטי באיזור, יש כוחות הרבה יותר גדולים, אבל לפחות תרמנו את חלקנו."

מה חשיבות הפרס?

"הפרס מוענק על ידי הארגון האמריקני לקידום המדע שהוא ארגון ותיק וחשוב ויש לו 120 אלף חברים, בין מקבלי הפרס בעבר גם השגריר האמריקני תומס פיקרינג. חשיבות הפרס היא הכרה בינלאומית במפעל שאנחנו עושים ובתמיכה ברצון של המדענים לעיבוד ביחד למטרה משותפת בשביל העמים שלהם ובשביל כל האנושות."

לסיכום אמר פרופ' רבינוביץ: אחרי השלב שהראינו שהמדינות היריבות יכולות למען מטרה משותפת, הראינו שזה יכול לקרות. בשלב הבא יהיה שניבחן לפי המדע והתקווה שלי הגדולה שיוכל להיעשות שם מדע ברמה גבוהה ושיהיו בעתיד ממצאים שנוכל להתגאות בכך שהם תוצר של ניסויים שפותחו ב- SESAME. פוטנציאל יש לזה.

עוד נימקו השופטים: SESAMI הוא דוגמה יוצאת דופן לאופן שבו המדענים יכולים להתאחד סביב הידע בקרב מדינות הידועות במתחים פוליטיים ארוכי טווח, אמר מנכ"ל AAAS רש הולט (Rush Holt). "המפעל המדעי כשלעצמו יכול לקדם את השלום ולטפח שיתוף פעולה בינלאומי". במאיץ חברים קפריסין, מצרים, איראן, ישראל, ירדן, פקיסטן, הרשות הפלסטינית ותורכיה.

בתמונה (במרכז) מלך ירדן עבדאללה השני, לימינו הנסיכה סומיה בנת אל-חסאן, מנכל משרד המדע והטכנולוגיה באותו הזמן, פרץ וזאן, (בשורה השנייה, שני משמאל) (צילום: יואב דודקביץ)
טקס חנוכת המאיץ ב-2017. בתמונה (במרכז) מלך ירדן עבדאללה השני, לימינו הנסיכה סומיה בנת אל-חסאן, .צילום: יואב דודקביץ

מאיצי הסינכוטרון יוצרים קרן אור חזקה שיכולה לחשוף את המבנה האטומי של החומר, מה שהופך אותם לכלי יקר בביולוגיה, בכימיה, בארכיאולוגיה ועוד. חודש לפני פתיחתו של SESAME, למשל, חשף סינכרוטרון במעבדת ה- SLAC National Accelerator בקליפורניה פרטים חדשים על מבנה החלבונים המווסתים את לחץ הדם, תגלית שעשויה להוביל לטיפולים טובים יותר של לחץ דם. פוטנציאל זה למחקר חדשני בתחומים מגוונים הופך את מקור הסינכוטרון לכלי אידאלי למתקן המדעי הגדול הראשון במזרח התיכון. ב SESAME, צוותים של חוקרים מכל המדינות החברות החלו לבצע ניסויים בעלי פוטנציאל לקדם את הפיתוח של שדות מדעיים מגוונים בארצות המוצא שלהם.

"בשנים האחרונות אין כמעט דוגמה בולטת יותר של דיפלומטיה מדעית מאשר SESAME, דבר המעיד על כוחו של המדע לבנות גשרים אל מול מתחים גיאופוליטיים", אמר מאלט מספיין, סגן מנהל מרכז AAAS למדע ודיפלומטיה. "למנהיגים המסורים שאנו מכירים בפרס זה יש תפקיד קריטי בהתגברות על מכשולים רבים – דיפלומטיים ואחרים – ולהפיח במתקן המחקר הזה חיים."

תחילת המיזם בחוקרים מהאזור, מגרמניה מארה"ב ומישראל שביקשו להקים במזרח התיכון מאיץ הדומה מבחינת מטרותיו האנושיות לאלו של המאיץ ב-CERN. בשנת 1997 הצטרפו משרד המדע והאקדמיה הלאומית למדעים ליוזמה, מתוך התפיסה ששיתוף פעולה מדעי באזור יועיל לא רק להתפתחות המדעית אלא גם יוביל לגישור ולהבנה בין מדינות המזרח התיכון. בשנת 2003 הונחה אבן הפינה למתקן ובנובמבר 2008 הושלמה בניית הבניין שיכיל את מאיץ החלקיקים. נוסף על מדינות החברות במאיץ, האיחוד האירופי, איטליה, אונסק"ו וגרמניה תרמו מיליוני דולרים לטובת המיזם ומעבדות מרחבי העולם תרמו ציוד מדעי בשווי של כ-20 מיליון דולרים נוספים. במרוצת השנים השקיעה ישראל כ-40 מיליון שקלים בבניית המאיץ.

מטרותיו המדעיות של ססמי שונות מאלו של המאיץ בז'נבה. שבעת קרני האור שיפעלו במאיץ, ששתיים מהן כבר פועלות, יאפשרו למדענים לחקור מאפיינים של חומרים שונים. קרן האור הראשונה שתפעל תשמש לחקור את זיהום האוויר בעמק הירדן על ידי בחינת הימצאות של מתכות בתוך דגימות של אדמה. קרן נוספת תספק גלי קרינה שיאפשרו לחקור תאים סרטניים ורקמות ביולוגיות אחרות.

בעולם קיימים כ-60 מאיצי חלקיקים דומים. SESAME הוא מאיץ מודרני, חדשני והיחיד מסוגו במזרח התיכון. מדענים ותלמידי מחקר ישראלים צפויים להשתמש בשנים הקרובות בתשתיות שמציע המאיץ. לנוחותם של החוקרים ייבנו לצד המאיץ גם מעונות למדענים שישהו במקום.

 מאיץ החלקיקים בתמונה פנורמית 360 מעלות. (צילום: CERN)
מאיץ החלקיקים בתמונה פנורמית 360 מעלות. (צילום: CERN)
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן