התאוריה אומרת בפשטות כי התרנגולת היא הדרך של הביצה ליצור ביצים נוספות
מאת דוד יששכרי, מנהל פורום מדע, IOL
הספר “הגנום” של מאט רידלי, שיצא לאחרונה בהוצאת זמורה ביתן, מכיל הרבה חידושים במחקרי הגנום ומעודכן לסוף שנות התשעים של המאה הקודמת (המאה ה-20).
רבים מכירים את תאוריית ה”גן האנוכי” של ריצ”ארד דוקינס. תאוריה זו אומרת כי גוף החי (והצומח) הינו למעשה “מכונת שרידה” של
גנים אנוכיים ואלמותיים, הנאבקים במרחב הגנומי על המשך שרידתם, או במילים אחרות: התרנגולת היא הדרך של ביצה לייצר ביצה נוספת. כל היצור החי הינו צוות של גנים המתחרה על שרידה.
אולם עתה, למרבה התדהמה מתברר כי קיים מאבק בין גנים בתוך הגוף.קיימים גנים המגיעים מהאב וכאלו המגיעים מהאם. לגנים אלו אינטרסים מנודגים. אלו של האב שואפים לגדל, למשל את השליה של העובר ככל הניתן, ואלו של האם, למתן אותה (כי הגידול הוא ע”ח האם!). ובכן עובר נורמלי הוא תוצאה של איזון בין גנים אלו ?(או העדרם המלאכותי),
לעומת זאת אם שני הגנים מגיעים מהאב או מהאם, קיימת מחלה תורשתית נוראה (בקווית-ווידמן).
גנטיקאי בשם הייג ערך ניבוי בו הוא חזה כי תופעות כאלו לא יתכנו בקרב מטילי ביצים (מכוון ששם אין השפעה לאם על גודל החלמון) או כיסניים, והתברר כי אכן כך הדבר.
זוהי אגב, דוגמא לניבוי הבנוי על האבולוציה, המתאושש (ויש עוד). למנגנון הזה קוראים לאחרונה: “ברירה זוויגית.
