הדקל, שרק מאה מסוגו צומחים במדגסקר פורח פעם אחת בחייו – בגיל מאה, ואחר כך, מותש מהמאמץ הוא קורס
מדובר בעץ מרשים במיוחד. הוא אינו פורח אולי במשך מאה שנים, וכאשר הוא מעוניין בכך הוא מסתפק לדקלים מסוגים אחרים.” אמר מיג'ורו ראקאטורניבו, שעבד במדגסקר עבור הגנים הבוטניים של לונדון. “ואז באה החוטר הגדול, שנראה כמו אספרגוס, שיוצא מראש העץ ומתחילה להתפשט. זה נראה כמו עץ חג המולד הגדל מתוך ראש הדקל” אמר.
הענפים של החוטר מתחילים להתכסות במאות פרחים לבנים זעירים מלאים בצוף המושכים אליהם חרקים וציפורים. ואולם המאמץ הכבד של פריחה והפקת פירות, מכלה את כוחו של העץ כל כך עד שהוא מתמוטט בתוך מספר חודשים ומת, מסביר הבוטנאי ד”ר ג'ון דראנספילד, עורך המחקר. לדברי דרנספילד, “אפילו עבור המדגסקרים מדובר בדקל מדהים ובתגלית מופלאה.”
מדגסקר, האי הרביעי בגודלו בעולם מוכר בשל ייחוד בעלי החיים והצמחים שבו, לרבות 12 אלף סוגי צמחים שאינם נמצאים בשום מקום אחר בעולם. למעשה 90% מסוגי הצמחים שלו הם אנדמיים.
דראנספילד תוהה כיצד נעלם דקל עצום כזה עד כה, משום שלפי הנתונים מדובר במין הדקלים הגדול ביותר במדגסקר, אך נראה כי הדבר נובע מכך שרק מאה דקלים כאלה גדלים בשטח. הוא גם מבקש לברר כיצד הגיע הדקל הזה למדגסקר. לעץ הזה דמיון רב לדקל ה Chuniophoeniceae ואולם עצים אלה נמצאים רק באסיה, במרחק של למעלה מ-5,000 קילומטרים משם.
דרנספילד משער כי יתכן שהעץ חי ומת באופן דרמטי במדגסקר מאז האי נפרד מהיבשת המרכזית של הודו לפני 80 מיליון שנים.
5 תגובות
התרגום דורש שיפור:
“מדובר בעץ מרשים במיוחד. הוא אינו פורח אולי במשך מאה שנים, וכאשר הוא מעוניין בכך הוא מסתפק לדקלים מסוגים אחרים.” אמר מיג’ורו ראקאטורניבו, שעבד במדגסקר עבור הגנים הבוטניים של לונדון. “ואז באה החוטר הגדול, שנראה כמו אספרגוס, שיוצא מראש העץ ומתחילה להתפשט”
כנסו לידיעה של קיו גרדנס, יש שם עוד תמונות ויותר פירוט
חבל שלא נמסר בידיעה איך פועלת הרבייה של עץ זה בהתחשב במחזור החיים הארוך שלו.
אצלי מצטייר הדקל (בגלל שכך הוא הדקל הנפוץ בישראל) כצמח שיש בו פרטים נקביים ופרטים זכריים. אני מניח שלא כך הדבר בדקל המדגסקרי המיוחד הזה.
יש צמחים רבים שמתים אחרי מחזור חיים אחד :
ליבלוב – פריחה- פירות – מוות .
כך רוב פרחי הגינה , כך מספר מיני קקטוסים,
כך מיני ירקות רבים, כך סיזל, דגנים, קטניות ורבים אחרים ,
כלומר החידוש והיחוד אינו במחזור חיים אחד
אלא בעובדה שמחזור כזה עובר ע ץ ממשפחת הדיקליים, בעובדה שכנראה וזה ס ו ג חדש במשפחה,
בעובדה ש ב ס ו ג הזה ידוע רק מ י ן אחד,
בעובדה שזה מ י ן בסכנה קיומית .
לכן הכותרת (גם במקור) שמאנישה עץ ונותנת לצמח תכונות
של "השמדה-עצמית" או במקום אחר "מתאבד" אינה עושה
צדק לגילוי חשוב ומענין !
יש מצב לתמונות יותר טובות של העץ ??????
אם ישנם רק כמאה עצים כאלה לא ניתן להתחכות לאחור ובערך להבין לפני כמה שנים העץ הגיע לאזור הרי חייבים להיות נתונים של כמה עצים יכולים להיווצר מעץ אחד או משהו כזה ;